התפוז הגדול

הגיע הזמן: בניין מנהל ההנדסה של עיריית תל אביב שופץ

בשנים האחרונות השקיעה עיריית תל אביב בשיפוץ בניין העירייה לא מעט כסף, ומפעם לפעם זכתה לביקורת על כך.
לאחרונה הושלם שיפוצו של בניין נוסף של עיריית תל אביב, השני בחשיבותו לדעתי. בניין מנהל ההנדסה.

20161005_114859
חזית לשד' בן גוריון
20161005_114539
חזית לרח' שפינוזה
20161005_114859
חזית לרח' פילון

20161005_111513
תפקודים שונים של המבנה מסומנים בצבעים שונים – מיתוג מוכר של העירייה
20161005_111537
החצר הפנימית הפכה מחניון מכוער לחצר נעימה ומטופחת – וזה המהלך החשוב ביותר שנעשה
20161005_111605
בחצר יש גם גם בית קפה ומעט שטח מגונן
20161005_111619
משמאל – קוביית הכניסה לבניין, במקום הבודקה / חדרון שהיה קודם השיפוץ
20161005_111816
בחלק מהקומות הועברו כל המזגנים, ובחלק הושארו במקומם
20161005_112158
הקירוי החלקי של החצר הפנימית
20161005_112427
אגפון ההרחבה הכולל מרפסות קטנות וממ"דים
20161005_111755
תמונה מתוך האגפון החדש
20161005_112525
האלאכסון של הקירוי יוצר עומס בעיניים
20161005_114431
חבל שהחזית לשד' בן גוריון נוטרה מיותמת
20161005_114508
המבנה מוכן לפתיחת חזית לשד' בן גוריון – צריך רק להעביר אגף לשטח אחר בבניין

 תמיד הייתי בדעה שמבנים בהם מתקבלות החלטות הנוגעות לציבור, צריכים להיות לכל הפחות מסודרים.

מבני הציבור בישראל, ובהם בתי עירייה, תחנות משטרה, משרדי ממשלה בסיסי צה"ל וכ' היו שנים רבות מתקפדים במבנים ישנים שאינם מתאימים לצרכים העכשוויים, וישנה מגמה של מעבר למבנים חדשים.
אפשר להתווכח על האדריכלות של אותם מבנים חדשים (הרבה פעמים מכעיסה אותי ההתלקקות והציעצוע) אבל לדעתי אי אפשר להתווכח על כך שהפעילות של אותם גופים ציבוריים מושפעת לטובה כאשר הם פועלים מתוך בניין "מסודר".
כשתחנת משטרה פועלת מתוך מבנה מתקופת המנדט, רבויי אלתורים ואי התאמות (תחנות משטרה רבות נראות כמו שבטי צופים), בהכרח ישפיע הבלגאן גם על התנהלות העובדים שבתוכו. התרבות היא לדעתי דבר שמושפע גם מאיכות הסביבה הבנויה.

מינהל ההנדסה הוא ה"מפקדה" של הסביבה הבנויה.
שם נקבעת ומתעצבת יום-יום הסביבה הבנויה שלנו.
תמיד הייתי מוטרד מכך שמנהל ההנדסה של עיריית תל אביב פועל בתוך מבנה מבולגן והרוס אדריכלית.

בניין מנהל ההנדסה לפני השיפוץ
20161005_115027
ואחרי השיפוץ..

כשגיליתי שמנהל ההנדסה עומד להשתפץ שמחתי מאוד; פחות בגלל הנראות המביישת של מבנה ציבור כה חשוב, והרבה יותר מכך שחשוב מאוד שהמקום שבמידה מסויימת אחראי על הסדר והאסטטיקה בעיר, יהיה בעצמו מקום אסטטי ומסודר (השיפוץ הוא גם שיפוץ ואירגון פנימי) ובכך יקדם תרבות של סדר ואסטטיקה וישפיע ולו במעט על ה"סטדרנט" האדריכלי של העיר.

התרשמתי שהשיפוץ שנעשה היה די מהיר וקליל. לא שיפוץ מהפכני מהשורש, וזה בסדר.
נראה שחסכו בשיפוץ הזה ולא הלכו על כל הקופה, ובכל זאת התוצאה היא מבנה נעים ומסודר בהרבה.

ברמה האסטטית השטוחה, טופלו כל חזיתות המבנה. הן סויידו והוסרו מהן מפגעים ופצעים.
חלק מהחזיתות לא נפתרו מהמזגנים (פעולה יקרה לביצוע).
איזור מסויים הורחב והתחזק בממ"דים.

נראה שנעשתה גם עבודת מיתוג המחלקת את הבניין לאגפים לפי צבע, דבר שגורם לבניין להיראות קצת כמו אתר האינטרנט של העירייה. מתקבל על הדעת.

הצעד החשוב והאמיץ ביותר בשיפוץ המבנה הוא וויתור מוחלט על החניון הפנימי של הבניין והפיכתו לחצר פנימית מרוצפת במשטח עץ, עם מעט שטחי גינון, תוך ארגון התנועה במבנה סביב החצר.
הצעד הזה שינה לגמרי את המבנה. צעד מבורך.

d1
לפני השיפוץ – חניון בחצר הפנימית
d2
אחרי השיפוץ – חצר פנימית ללא מכוניות

הפיספוס הגדול ביותר לדעתי הוא חוסר ניצול החזית לשד' בן גוריון.
מנהל ההנדסה צריך לעודד חזיתות מסחריות או לפחות פעילות ומעניינות ברחובות הראשיים בעיר ודווקא במבנה שלו עצמו הוא נמנע מלעשות כן, וזאת על אף שלמבנה יש כבר חזית מוכנה הפונה לשדירה.

חובה היה לדעתי למקם את הכניסה למבנה משד' בן גוריון ולא מרחוב פילון. רחוב פילון הוא רחוב מגורים שקט וצר, ודווקא שם בחרו למקום (להשאיר) את הכניסה למבנה.

בכלל כל עניין הכניסה למבנה מאכזב אותי. (למרות שמדובר בשיפור גדול מהמצב הישן)
מתכנן השיפוץ בחר לבנות את הכניסה לבניין כקובייה מחופה בעץ שהיא בעצם "בודקה משודרג" שנראה מנותק מהמבנה, פעולה אדריכלית נפוצה ונדושה בתקופתינו.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן