דגם שתי התחנות המרכזיות החיפאי הוא הרסני לתל אביב


חלוקת התחנה המרכזית בתל אביב לשתי תחנות מרכזיות ברכבת מרכז וצומת חולון היא טעות מרה שאי אפשר יהיה לתקן עשרות שנים. שמחתי לגלות כתבה עיתנואית שמעלה את הנקודה הזו. אז עכשיו רק שני בני אדם בעולם חושבים שביטול התחנה המרכזית הנוכחית בתל אביב זה פעולה גרועה.

בכתבה הבאה: לא לתחנה מרכזית כפולה/אליהו קאופמן

תזכורת על מה ולמה: נצבא זכתה במכרז על ת’ מרכזית חדשה בת”א/הילה ציאון

 

4 תגובות בנושא “דגם שתי התחנות המרכזיות החיפאי הוא הרסני לתל אביב

  1. הסיפור של התחנה המרכזית היא יחודי מכמה סיבות, הראשונה מיקומה בדרום תל אביב בלב אזור בנוי, הסיבה השניה שבתוכה מתנהלים חיי עיר וקהילה ותרבות, שתי הדברים הנ”ל לא קיימים בתחנות אחרות בארץ.
    הבעיה היא לא ברעיון המסופים, הבעיה ברצון לבטל אותה הן כתחנה מרכזית והן כמסוף שזה בעייתי.
    להקים עוד מסוף בצומת חולון שמתוכנן כמע”ר חדש הוא צורך בפני עצמו, לשפר ולשדרג את המסוף ברכבת מרכז שפורסמה הדמייה בתחילת השבוע בדף של מיטל להבי הוא גם ראוי.
    ברור שצריך מסוף גדול בתחנה המרכזית, היא נמצאת בין רכבת ההגנה להר ציון שיעברו בו קווי רכבת קלה ותחתית.
    התחנה המרכזית צריכה לעבור תהליך שבו ישומרו התכנים הקיימים בה היום

  2. הוא גם הרסני לחיפה, התחנות דורשות הגעה ברכב פרטי, התחבורה הציבורית אליהן גרועה למרות המטרונית ואולי בגלל המטרונית – שלא עוברת בתוך השכונות אלא רק בצירים ראשיים. קוי אגד לא מתואמים עם הרכבת, לא מתואמים עם עצמם ובתדירות נמוכה מדי לשכונות המאכלסות עשרות אלפי תושבים. התוצאה צפיפות ונסיעה ארוכה מאד לתחנת חוף הכרמל ולב המפרץ לשכונות שבעבר יכלו ללכת ברגל לתחנה המרכזית בת גלים.
    למעשה אין תחליף לבת גלים עבור קוים רבים וכך חיפה נדרשת להתמודד עם 3 תחנות מרכזיות. כל הקריות, במקום להקים תחנה מרכזית בתוכן, נדרשות להגיע לצ’ק פוסט הפקוק כדי להחליף שם קוים חזרה לקריות. המצב אבסורדי לגמרה. אסון תחבורתי תחת ידיה של חברת יפה נוף, שככל שהיא כושלת כך היא מקבלת עוד תקציבים (מצב ייחודי..)

    1. רוב המגיעים לתחנות הרכבת בחוף הכרמל ובלב המפרץ עושים זאת בתחבורה ציבורית.
      פחות משליש מגיעים ברכבם הפרטי.

  3. תל אביב לא צריכה תחנה מרכזית, כי תל אביב היא לא עיר מרוכזת. תחנה מרכזית מתאימה לערים שיש להם מרכז מובחן, שמגיעים אליה בכמה צירי אורך וצירי רוחב, שכולם נפגשים באותו מקום מרכזי. דוגמאות: לונדון, ברלין, פריז.
    התחבורה בת”א נעה על מערכת רדיאלית, כלומר מערכת של צירים ראשיים. המקום היחיד שבו יש מפגש של צירים ראשיים הוא בארלוזורוב: ציר דרך בגין-ז’בוטינסקי וציר דרך נמיר. אם היה צריך תחנה מרכזית בת”א היא היתה צריכה להיות שם, אבל אין בזה שום צורך.
    לעיר שפרושה בתוואי צפון-דרום סביב כמה צירים מרכזיים מתאימה מערכת של מסופים ראשיים, כמו זאת שהולכת להתהוות עכשיו.

    וקצת היסטוריה:
    ה”תחנה המרכזית” הראשונה של ת”א היתה בכיכר המושבות, משם יצאו כרכרות, ואח”כ מיניבוסים ואוטובוסים למושבות של א”י – פ”ת, ראשל”צ, זכרון יעקב וכו’.
    התחנה המרכזית השניה היתה התחנה הישנה. היה לה היגיון תחבורתי עד 1970. עד אותה שנה היתה תחנת רכבת במקום שבו היום חניון בית-הדר. אנשים הגיעו לת”א מירושלים, חיפה וב”ש ברכבת, הלכו 5 דקות ברגל לתחנה המרכזית ועלו על אוטובוס פנימי בת”א. ברגע שהוציאו את הרכבת החוצה ל”רכבת דרום”, הצורך בתחנת אוטובוסים מרכזית התבטל.
    התחנה החדשה הוקמה בגלל לחץ של יזמי נדל”ן, ולא כתוצאה של תכנון תחבורתי הגיוני, שמביא בחשבון את מבנה העיר ואת הצרכים התחבורתיים של הנוסעים.

    טוב שסוגרים את המבנה הנוראי הזה, שעשה נזק בל-יתואר לשכונת נווה שאנן, ולא שיפר בכלום את תחבורת האוטובוסים. וטוב שמפזרים את מסופי האוטובוסים לאורך הצירים הראשיים. היה צריך לעשות את זה כבר לפני 40 שנה.

כתיבת תגובה

הדוא''ל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *