למה בישראל לא יודעים איך לבטל תחנת אוטובוס באופן זמני


עבודות בכביש יש ויהיו תמיד. אין תחנת אוטובוס אחת בעיר שלא זזה, תזוז, בוטלה או תבוטל מתישהו. זה חלק מהחיים.

מנגנוני הניהול של התחבורה הציבורית בישראל לא מכירים בעובדה הזו ולא יודעים איך להתמודד עם שינויים זמניים בתחבורה ציבורית.

איך מתבטאת הבעיה?

ההתמודדות עם שינויים זמניים בתח”צ בעת קיום עבודות בכביש או אירועים פועלת כך:
משרד התחבורה מנהל את כל התחבורה הציבורית בארץ (ומתעקש להיות היחיד שעושה זאת)
ומשאיר את הטיפול במקרים חריגים בכל מקרה של סטייה מהשגרה לצד שלישי.
אם זו עצרת בכיכר גדולה – הטיפול למשטרה. אם אלה עבודות תשתית – לקבלן המבצע. אם אירוע מטעם העירייה כמו מרתון – לעירייה.
הצד השלישי מעביר את הטיפול לצד רביעי (העירייה שוכרת קבלן שיבצע עבורה את העבודה, ואותו קבלן יכול להיות גם עובד מכפר בצפון שבחייו לא נסע באוטובוס).

ואז, נראית העבודה בשטח כך:

דפי A4 מוצמדים לעמוד חשמל
דפי A4 מוצמדים לעמוד חשמל

הצמדה של דגלון לעמוד חשמל

על עמוד החשמל
על עמוד החשמל
הצמדה של דגלון לעמוד חשמל
ואז הוא נופל..

שלט שהודפס במדפסת ביתית "התחנה מבוטלת"
שלט שהודפס במדפסת ביתית “התחנה מבוטלת”
פה אפילו לא השתמשו במדפסת. הסתפקו בעט
פה אפילו לא השתמשו במדפסת. הסתפקו בעט
בתמונה אפשר לראות סככת המתנה ארעית - שמשייה!
בתמונה אפשר לראות סככת המתנה ארעית – שמשייה!
שמו את השלט איפה שרק היה אפשר - (והמידע בשלט כמובן לא נכון)
שמו את השלט איפה שרק היה אפשר – (והמידע בשלט כמובן לא נכון)
דוגמא לביטול זמני של תחנה בשד' רוקח בת"א (2010)
דוגמא לביטול זמני של תחנה בשד’ רוקח בת”א (2010)
זה הביטול תחנה הכי מסודר שנמצא אצלינו (2007)
זה הביטול תחנה הכי מסודר שנמצא אצלינו (2007)
ביטול תחנה באמצעות קישקוש בטוש לורד על גבי המפות
ביטול תחנה באמצעות קישקוש בטוש לורד על גבי המפות

ההודעות לנוסעים, התקנת השילוט הזמני, הצבת הסככות ושלטי ההכוונה מותקנים בדרכים מאולתרות ומתחלפות.
כמעט תמיד העבודה רשלנית, המידע אינו ברור והנוסעים נותרים מבולבלים.

בימים האחרונים שמעתי כמה שבחים המופנים כלפי עיריית ת”א על השילוט הזמני שהוצב על גבי תחנות האוטובוס בסביבת כיכר דיזנגוף, עקב העבודות לשיפוץ הכיכר.

חל שיפור, אבל שורש הבעיה עודנו כאן
חל שיפור, אבל שורש הבעיה עודנו כאן

נכון, יש שיפור גדול בשילוט הגדול והברור אך אנחנו רחוקים מלפתור את שורש הבעיה.
היום זה נעשה בצורה סבירה, מחר זה ייעשה שוב בצורה אחרת.
נראה כי מנגנוני הניהול של התחבורה הציבורית מטפלים בנושא השינויים הזמניים בכל פעם כאילו הן נתקלים בבעיה זו בפעם הראשונה.

איך זה כן צריך לעבוד?

  • ריכוז סמכויות: אגף אחד מרוכז ינהל את כל השינויים הזמניים בתח”צ. לא ריבוי גורמים. מנגנון אחד. סמכות אחת.
  • עבודה שבלונית: המנגנון צריך לעבוד בצורה מתוכנתת ורובוטית. אפשר להיעזור בתוכנות מחשב בהן מזינים את מסלולי הקווים המשתנים, אלה יוצרות מיפוי של כל תחנות האוטובוס המושפעות מהשינוי ומוציאות פלט מודפס עבור כל תחנה, בו כתוב בתסדיר אחיד איזה קווים עברו/פסקו, ולאן יש ללכת.
    לא להותיר את שיקול הדעת לאדם בשטח עם טוש ולוח קאפה או מדבקה מעוצבת. זה לא מספיק.
  • גרפיקה: המודעות המוצבות בתחנות האוטובוס צריכות לעבור מהפך. עיצובן יהיה זהה בכל אירוע או פרוייקט תשתית, בכל מקום במטרופולין, והן יוצבו תמיד באותו האופן.
    מעצב גרפי יעצב פעם אחת ולשנים הקרובות את המבנה הגרפי הקבוע של המודעות המוצבות. במצב כזה, נזהה את המודעה המוכרת כבר מרחוק ונדע עוד לפני קריאת המודעה כי ישנם שינויים בתח”צ
  • אמצעים אלקטרונים: כל שינוי או הסדר זמני של תח”צ צריך להיות מועבר באופן בולט במיוחד באמצעות צגים אלקטונים בתחנות האוטובוס, ובאוטובוסים עצמם.
    לצורך כך אפשר לעשות שימוש בעמודי המידע הקיימים בתחנות, הטכנולוגיה שלהם מאפשרת זאת וזה נוסה בהצלחה בתל אביב.
    אפשר להעביר את ידיעות האלה גם באמצעות כריזה חזרתית באמצעות הרמקול המוצב בכל עמוד כזה, ובאמצעות הכריזה באוטובוסים.
השלטים הקיימים מאפשרים העברת מסרים מותאמים לנוסעים. רשף אייזנברג©

איפה זה קורה?

למשל – בלונדון.
בלונדון אי אפשר לטעות. רואים בבירור שכל השינויים וההסדרים המזניים מנוהלים באמצעות מנגנון כפי שתואר קודם לכן.
ההסדרים הזמניים בולטים וברורים לכל עין:

london
גרפיקה ברורה שחוזרת על עצמה בכל לונדון
IMG_1796
תראו את המופת: שלט צמוד-עמוד בלונדון. אצלינו אפילו מידע הקבע לא מעודכן בשלט הזה.

 

תגובה אחת בנושא “למה בישראל לא יודעים איך לבטל תחנת אוטובוס באופן זמני

  1. יש עוד נקודה חשובה. נגישות לעיוורים וכבדי ראייה. ציבור האנשים עם מגבלת ראייה *מאוד* מסתמך על מסלולים קבועים וידועים מראש, בפרט הגמלאים שביניהם (לרובנו הרי יש/היה איזה סבא, סבתא או דוד מזדקן עם קשיים בראייה. לפעמים גם בגיל לא מאוד מבוגר). בשנים האחרונות גם נעשתה עבודה רבה להנגיש את התחנות – שילוט מספרי אוטובוסים בולט מאוד בגובה העיניים, שלטי ברייל ומישוש, אוטובוסים עם כריזה בפתח הדלת ועוד. כל זה נותן לכבדי ראייה ועיוורים עולם נעים ויציב בהרבה. כל העבודה הזו יורדת לטימיון כשיש עבודות ואף אחת מהדוגמאות שהבאת לעיל פשוט לא מבהירה לציבור הזה מה אפשר לעשות במהלך השבועיים עד שנים של עבודות!
    זה בפירוש לשים מכשול בפני עיוור. מילולית. חלק מהעבודה הגרפית חייבת להתחשב גם בהקפדה על הנגישות הדרושה.
    עוד נקודה: לא מספיק רק להודיע על ביטול התחנה. *חובה* גם להפנות את הנוסעים לאלטרנטיבה, בצורה ברורה ומובנת. כיום במקרה הטוב מפנים לתחנה מס’ ככה-וככה ברחוב הזה-והזה. לא ברור כלל גם לאדם עם יכולת התמצאות טובה במרחב. ולא, אסור שמשרד התחבורה ירשה לעצמו להסתמך על המעבר של אנשים לאפליקציות.

כתיבת תגובה

הדוא''ל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *