המרווחים בין הבניינים בת”א זו טעות הסטורית. הייתי מוותר על הרבה מהם.


יש לי בעיה אחת עם הכתבה של תומר גודוביץ ב”XNET” על מגמת חיבור הבניינים בתל אביב.

AAANEW

A2
©דור נבו

הוא יוצא מנקודת הנחה שמוסכם בין כולם/ן שחיבור בניינים הוא דבר רע.
באמצעות שימוש חוזר במנטרות כמו “הרס הבריזה”, “הרס הציביון של עיר גנים”, “הרס האופי של תל אביב” ו”הרס החצרות” מושגת כאן תחושה של תמימות-דעים לגבי הבעיתיות שבחיבור מבנים.

על מה לא דובר בכתבה?
לא נאמרה מילה על הכישלון הצורם של עיקרון המרווח בין הבינינים בת”א, דבר שנגזר מתוך תפיסת עיר הגנים, ועל המקל שהעיקרון הזה הכניס בגלגל העירוניות.

©מאסטר-גל

המרווחים בין המבנים שגודוביץ מתאר לא מזכירים לי את המרווחים שאני מכיר מתל אביב (ומעוד מקומות רבים בארץ)
“כל היופי של תל אביב זה המרווחים, הבריזה שעוברת במרווחים והצמחייה שגדלה במרווחים” אומרת ניצה סמוק.
ברצינות? כל היופי של תל אביב זה במרווחים האלה? איפה שכל הבלוני גז, הליכלוך, פחי האשפה והחתולים?

סגירת המרווחים האלה היא התקדמות אבולוציונית שהעירוניות בתל אביב הביאה.
המרווחים האלה מקטינים את שטח הפנים של המסחר ברחובות הראשיים ומייצרים מפגעים נוראיים.
הם גם מורידים את תחושת הביטחון. בלילה המרווח הוא ברוב המקרים פתח שחור פעור בחזית מסחרית.
משתמשי הרחוב נכנסים לשם כדי להשתין מה שיוצר מפגע לדיירים, ולא אחת בחורות נגררות לשם ונאנסות (http://news.walla.co.il/item/2628174)

תהליך סגירת המרווחים בין המבנים לא החל ב-2006. עוד לפני עשרות שנים נאטמו מרווחים כאלה בין מבנים ברמת קומת המסחר, ונפתחו במקומם עסקים קטנים.
זה קרה בדיזינגוף, בשינקין, באלנבי וברחובות וותיקים נוספים.
זה מהלך מבורך מאוד, ובהחלט יכול לשפר ולהעשיר את חזיתות קומות הרחוב ברחובות מסחריים.

ברוב המקרים הוא נעשה שלא בתכנון אדריכלי, כך שסגירות הרווחים נעשו ברמה אסטטית ירודה ביותר.
אבל זה דבר שאפשר לפתור, אם נכיר בו ונתכנן אותו.

מרווח טיפוסי בין בנינים בת"א. לדעתי זה מפגע.
מרווח טיפוסי בין בנינים בת”א.
סגירת המרווח בין בנינים ברח' דיזנגוף
סגירת המרווח בין בנינים ברח’ דיזנגוף
סגירה חלקית ברח’  דיזנגוף

 

עוד דוגמא לסגירת מרווח ברח’ דיזנגוף
עוד דוגמא לסגירה בדיזנגוף
עוד דוגמא לסגירה בדיזנגוף

למרות שמרכז ת”א תוכננה לפי תפיסת עיר הגנים, על המרווחים-בין-בנינים שבה (למעט רובעים ישנים כמו פלורנטין) יש כמה מקומות שעוד בעת תיכנונם וויתרו על המרווחים כדי לאפשר לרחוב להתנהג כרחוב מסחרי קלאסי בעיר גדולה (כמו בכיכר רבין וכיכר באזל)
אני לא מרגיש שיש איזו פגיעה אנושה באופי של תל אביב באותם מקומות.
אז הם שונים קצת. אז מה.

מבנים ללא מרווח בכיכר באזל. לא דבר חדש.
ועוד מבנים ללא מרווח בכיכר באזל
ועוד מבנים ללא מרווח בכיכר באזל

אני לא חושב ש”שבירת הקצב של הבינינים בעיר” כלשונה של ניצה סמוק, הוא אסון.
אני רואה ב”שבירת הקצב של הבינינים בעיר” (נשמע נורא לא?) דבר חיובי ומתבקש.
לא אצטער לראות עוד הרבה מבנים מתחברים, ומרווחים אפלים ומלוכלכים נעלמים.

כתיבת תגובה

הדוא''ל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *