בואו נדבר רגע על תחבורה ציבורית אחרת: מטוסים.
כשאנחנו מגיעים/ות לנמל התעופה מקבל אותנו צוות בלבוש מוקפד ומתוקתק, ומדבר אלינו בשפה אדיבה ומכבדת.
מבנה הנמל משולט היטב, ידידותי למשתמש, קריא ומאורגן היטב לוגית ואסתטית.
בזמן שאנחנו מחכים/ות להכנס למטוס, צוותים עמלים על ניקוי ומירוק המטוס מבפנים ואפילו מבחוץ, וזה קורה לפני כל טיסה.
כשאנחנו עולים/ות למטוס מקבל אותנו הצוות בחיוך וגם הפעם בלבוש מוקפד.
הדיילים/ות עומדים/ות בעמידה שירותית ערוכים/ות לקראת הנוסעים/ות וכמו נמל התעופה, גם המטוס נקי ומאורגן היטב לוגית ואסתטית.
כל המושבים ערוכים באותו האופן, בכל כיס של מושב יש את אותם עלונים וידיעונים בסדר זהה, תאי השירותים מסודרים באחידות ואפילו בחדרים שאינם נגישים לנוסעים כמו המטבח ותא הטייס לא נמצא פריט אחד מיותר. הכל מחושב וקוהרנטי.
האוטובוסים בישראל לא מתנהלים ככה. הם מלוכלכים, חבולים ומקושטים.
מה שהכי פוגע באירגון הלוגי והאסטטי שלהם הוא האישור שבשתיקה להתבטאות אינדיווידואלית-חופשית שמפעילות התחבורה הציבורית מאפשרות לנהגים.
למה מפעילות התחבורה הציבורת מעלימות עין ונותנות לנהגים את החופש הזה? אם תשאלו אותי, הייתי מציע שהן לא מכבדות את את הנהגים והן קונות שקט תעשייתי מהם ע"י כך שהן מאפשרות לכל נהג להפוך את סביבת העבודה שלו ל"ממלכה" הפרטית שלו, בה הוא יהיה חופשי להביע איזו קבוצת כדורגל הוא אוהד, באיזו מפלגה הוא תומך ואיזו דמות הוא מעריץ.
זוהי אימפוטנציה ניהולית וריפיון סמכותי. התנהלות אשר נעוצה עמוק בתרבויות העולם השלישי.
מה כוללות ההתבטאויות האינדיווידואליות? מה שהנהג רוצה.
כרזות של קבוצות ספורט, בובות, חפצי נוי, שעונים ביתיים שמוצמדים למראות, תמונות של זמרים, רבנים, דגלים של מדינות, עציצים, פרחים, כל מיני צעצועים שנדבקים בוואקום לשמשות, מדבקות עם סמלילים של המפעילות, מדבקות של PUMA וNIKE וסתם מדבקות צבעוניות ללא מסר.
נהלים והודעות לנוסעים נכתבים על שילוט שמודפס במדפסות ביתיות, או בטוש.
מדבקות עם מסרים זמניים לרגל חג פורים, פסח, מבצע "צוק איתן", "עמוד ענן" או מבצע התרמה לילדים חולי סרטן הקורא לנוסעים לפתוח את הלב והארנק.
הריפיון הזה מייצר הפקירות. העיקר הוא שהמערכת תמשיך לעבוד ולייצר כסף.
תחבורה ציבורית, שירות לנוסע והפעלת צי אוטובוסים אחיד וייצוגי אלה הדברים האחרונים שמעניינים את מפעילות התחבורה הציבורית בישראל.
כאשר אין אחידות חזותית ולוגית בצי האוטובוסים של המפעילה, בהכרח לא תיהיה אחידות בהקפדה על נהלים.
אם סביבת הנהג מקושטת במדבקות וצעיפים של קבוצת כדורגל, תרבות העבודה שלו תגיב בהתאם. לא נוכל לצפות במצב כזה שהתחבורה הציבורית בעיר תיהיה מערכתית וקוהרנטית.
כאשר אני נוסע באוטובוס בישראל ואני נחשף לכל הקישוטים באוטובוס, אני יודע שאני נמצא בממלכה של הנהג, הוא בעל-הבית פה.
דיווח על מפגע? נסיעה לא נעימה? הצעות לשיפור? הצחקם את מפעילות התחבורה הציבורית. צריך להגיד תודה על כך שנהג בכלל העלה אותי לבייבי שלו.
ונעבור לעולם..
ולסיום, הייתם עולים על מטוס שמקושט לפי גחמות הדיילים והטייס וברקע נשמעת מוסיקה מתחנת הרדיו האהובה עליהם?
הייתם טסים במטוס מופקר?