התפוז הגדול

מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב? הגיע הזמן לדבר על זה

מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב?

בעוד כמה שנים, יפעל בתל אביב קו ראשון של רכבת תחתית*. אם הרכבת התחתית הזו לא תקבל שם קליט, תיהיה זו החמצה במימדים היסטוריים מבחינת אופייה ומיצובה של תל אביב**.
אם לא נדאג כבר עכשיו למיתוג מערכת הסעת ההמונים של ת"א, נסיים כמו ירושלים, עם קו רכבת קלה חסר מיתוג ועם זהות לא ברורה כתוצאה מכך.


*מדובר בקו של רכבת קלה אשר בחלקו הוא תחתי. זה לא קו מטרו קלאסי, אם כי קו של רכבת המופעלת באמצעות קרונות המותאמים לנסיעה ברחוב. לחלקו המרכזי של הקו, שינוע בתת הקרקע בין צומת גהה ליפו, אפשר לקרוא רכבת תחתית.
**מן הסתם שמושג "תל אביב" מייצג את "תל אביב הגדולה" ולא רק את הרשות המקומית "תל אביב-יפו" שנמצאת בליבתה. את כל הרשויות האלה יש לאחד.

שם שהוא מותג

השם צריך להיות קודם כל מותג.
מותג הוא מכלול רכיבים המשתלבים יחד בהרמוניה כדי ליצור תדמית רצוייה. שני הרכיבים החשובים ביותר של המותג הם השם, והסמליל (לוגו). סמליל הינו רכיב חזותי המוצג כסמל או מלל מעוצב ומטרתו לייצג באופן המדויק ביותר את המותג העומד מאחוריו.

כצפוי, רבים מהקוראים יעצרו אותי בשלב זה ויטענו כי לשם הצלחת הקו דרוש רק לתכנן אותו טוב.
אני לא מוריד מהחשיבות של תכנון טוב של הקו, ואני עצמי עוסק בכך כל הזמן.
יחד עם זאת, בימים אלו גלאי המציאות שלי צועק חזק. כחוקר תשתיות עירוניות ומיתוג העיר אני יודע שיש כאן הזדמנות אדירה.

למה חשוב שהרכבת התחתית תיהיה מותג?

תל אביב היא מותג בפני עצמה כבר הרבה שנים. תל אביב מייצגת ערכים עירוניים עולמיים וייצרה לעצמה מוניטין של עיר אמיתית. היחידה בישראל למעשה.
תל אביב גם מנסה להתחזק כ"עיר עולם", עיר עם קשרים גלובליים ומעמד בינלאומי.
היעדרה של רכבת תחתית (או דומיה..) בעיר הוא חסך תחבורתי (שהשלכותיו ברורות) אך הוא גם איבר חסר בדמותה של תל אביב.
מותג איתן של רכבת תחתית הוא החוליה החסרה במותג המוצלח שיצרה לעצמה תל אביב.

השפה הגרפית של הרכבות כה חזקה שאפשר לראות שימוש שלה כמעט בכל פרסום המתיימר לשדר עירוניות. גם אם אין שום קשר לתח"צ

מערכת הסעת המונים כוללת ערכים מוספים לעיר (בשיח הישראלי על הסעת המונים אין כלל אזכור לכך).
מבין כל אמצעי התחבורה הציבורית בערים גדולות, זו המסילתית היא האחת ה"מאפיינת" ביותר של העיר. כלומר מעבר לשירות התעבורתי שהיא מספקת, היא גם בד"כ אחראית על חלק עיקרי מדמותה של העיר.

הרכבות העירוניות (בין אם הן תחתיות או לא) מדברות בשפה בינלאומית פשוטה ואינטואיטיבית. זוהי אולי השפה הכי ידועה בעולם. מה שבטוח, זו הפכה להיות שפתן של הערים הגדולות.

יש רכבות תחתיות שהפכו למותגי-על. מותגים שגדלו הרבה מעבר לשימוש פונקציונלי בשירות התחבורה הציבורית והפכו למושא חיקוי וציטוט בכל הזדמנות אפשרית. האם אפשר לדמיין את לונדון מבלי הסמליל המפורסם של רכבת הUnderground?

הUnderground בלונדון, אחד ממותגי התח”צ החזקים שיש
לסמליל של הUnderground הלונדוני יש אינספור ציטוטים

רכיבים אחרים של המותג יכולים להיות צליל מוכר, גופן אשר נעשה בו שימוש קבוע, וערכת צבעים.

מה שמאפיין את הSubway בניו-יורק כמותג הוא לא הסמל שלו, אלא דווקא הגרפיקה הנלווית

אבל לא צריך להרחיק עד למותג-על כמו הUnderground הלונדוני או הSubway הניו-יורקי.
כל עיר בינונית עם קווים בודדים של רכבת תחתית, מציגה את אותה שפה חזותית בינלאומית ברורה. סמליל קבוע שמופיע בנקודות מרכזיות בעיר, לצד שם התחנה שקרויה בד"כ על שם הצומת או האיזור בו היא ממוקמת.
גם אם המבקר הטרי בעיר אינו מתבונן בה לעומק כי זה עתה נחת והוא ממהר במונית בדרכו לפגישה, הוא יבחין בהופעת הסמליל בכמה צמתים ויזהה מיד את השפה העירונית-התמצאותית. זה ישפיע חזק על אופן תפיסתו של אותה עיר.

איך רכבות עירוניות ממותגות בעולם?

שם:

השם הנפוץ ביותר לרכבת תחתית הוא "מטרו". שמות מוכרים אחרים הם "Subway", "Underground" ויש עוד שמות ארציים-מקומיים כמו U-bahn בגרמניה.
יש גם שמות שונים לחלוטין כמו "MARTA", שמה של המערכת באטלנטה.

סמליל:

הסמלילים של הרבה מהרכבות התחתיות הם וריאציות של האות M המייצגת את המילה מטרו. הרבה סמלילים הם עיבוד גרפי של האות הראשונה של שם המערכת ויש גם סמלילים חפים מאותיות. הכל לגיטמי.

כמה דוגמאות לסמלילים של רכבות תחתיות בעולם

אז בואו נדבר על מיתוג הרכבת העירונית של תל אביב

הנה כמה עקרונות מנחים שיש לעצב לפיהם את המותג, לדעתי.
חלק מהעקרונות חשובים יותר וחשובים פחות. בסופו של דבר ניאלץ להתפשר על חלק מהם.

שם:
  1. שם שמאזכר את העיר או משהו שמאוד מזוהה עם העיר. דוגמא מעולה הוא השם "כרמלית" בחיפה שמאזכר את הר הכרמל, בו הרכבת נעה.
  2. שם עברי שיקרא טוב ב"בינלאומית" (מילה בעברית ללא אותיות גרוניות, ובלי צלילים חזרתיים כמו במילים "בקבוק" "סככה" "קללה" "קומקום" "פונפון")

דוגמא לשם שהיה יכול להיות מעולה: לו הייתה בתל אביב רכבת במפלס עליון (מעל הרחוב, כמו בשיקאגו) אפשר היה לקרוא למערכת "עלית".
השם מאזכר מאפיין שלה (היותה רכבת עילית), הוא בנוי ממילה עברית, ובאנגלית הוא נופל על מילה קיימת Elite (שמשמעותה "אליטה").

סמליל:
  1. הסמליל צריך להיות מקומי, ויחד עם זאת נהיר לתושבי-חוץ ובעל אוריינטציה בינלאומית. זוהי נקודת פתיחה קשה נוכח העובדה שהעברית לא עושה שימוש באותיות לטיניות.
    כאמור, רוב סמלילי הרכבות העירוניות עושים שימוש באות M.
  2. אם נבחר לבסס את הסמליל על אות, היא צריכה להיות אות עברית.
  3. אם נעשה שימוש באות לטינית, יש לשלבה עם אות עברית. במקרה כזה כדאי יהיה לשזור את האותיות זו בזו (בדומה לסמליל הישן של בנק דיסקונט)
    דוגמא לשזירת אותיות עבריות ולטיניות בסמליל הישן של בנק דיסקונט: מימין לשמאל מופיעות האותיות "ב" ו"ד" ומשמאל לימין נקראות האותיות כ"B" וD"

 

ירושלים וחיפה כדוגמא למיתוג אל מול חוסר-מיתוג

דוגמא מעניינת להשוואה תיהיה ירושלים מול חיפה.

בירושלים הוקם קו רכבת קלה מבלי לתת את הדעת על מיתוגו. השם "רכבת קלה" (עיברות של המונח LRT-Light Rail Transit) הוא שם הכלי עצמו (כלומר שם הטכנולוגיה).
הוא אף פעם לא ניתן למערכת הירושלמית באופן רשמי, אך מבלי שם רשמי, ויחד עם הופעת השם "רכבת קלה" בפרסומים עיתונאיים משך כל שנות הבנייה, הפך השם שגור בפי תושבי העיר עד שהתקבע והפך לשמה הרשמי.

"רכבת קלה" לא יכול להיות שם למערכת. אין כאן מיצוי פוטנציאל של המהלך וכן הציבור מתבלבל בשימוש היומיומי בביטוי ולרוב היא נקראת "רכבת".
"תעלה על הרכבת, סע 4 תחנות ותרד".. "מה? רכבת?!".."לא.. רכבת קלה".
הבילבול הזה הפך להיות קבוע ושגור בפי כל ירושלמי.

באותה התקופה בה נחנכה הרכבת הקלה בי-ם , נחנכה למחצה מערכת הסעת ההמונים בחיפה. הכלי להסעת הנוסעים היה אוטובוס רב קיבולת, אך בחיפה לא פיספסו את המיתוג. המערכת קיבלה סמליל מייצג ואת השם "מטרונית".
לדעתי השם והסמליל גרועים אך עצם המיתוג הוא 80% מהעבודה וטוב מאוד שזה נעשה.

הסמליל של המטרונית מופיע בשלטי ההכוונה כבר בתוך תחנת הרכבת

אם כבר נגענו בחיפה, אני חייב לציין את הכרמלית כמערכת שממותגת למופת.
יש לה שם קליט ומקומי, וסמליל קליט שמעביר את עיקרון הסימטריות בטכנולוגיה בה היא פועלת (טכנולוגיה סימטרית של פינוקולר)
אפשר גם לקרוא אותו כחץ המורה על מעלה ההר לצד חץ המורה על העיר התחתית.
כל חץ כזה הוא גם האות הראשונה של השם כרמלית; אות עברית (כ) ואות לטינית (C)

 

הסמליל של הכרמלית – גאוני

נכון לעכשיו, הרכבת התחתית של תל אביב היא אנונימית

אז מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב? איך יראה הסמליל שלה?
מהבדיקות שלי, נראה שזה לא מעניין אף אחד/ת.
אני כן יכול להגיד שיש בעיריית תל אביב "מנהלת רכבת קלה" ויש בנת"ע אנשים שנותנים דעתם על המיתוג, אך לא הצלחתי לדלות שום פרט מעבר לזה.

גם כשכבר יש עיסוק במיתוג הרכבת התחתית, הוא שטחי, לא מקצועי, אנקדוטלי ונעשה מפרספקטיקה צרה.
דוגמא לכך היא הניסיון הזה של מגזין XNET לאסוף כמה הצעות של מעצבים גרפים וחברות מיתוג, למיתוג הרכבת התחתית בתל אביב.
אמנם מטרת חלק מההצעות הן לא באמת לייצר מיתוג טוב, כי אם לנצל את ההזדמנות לפרובורציה בעיתונות, ובכל זאת:
התוצאה מלמדת אותנו שמעצב גרפי או קופירייטר לא יכול לעשות את העבודה לבדו כי אם להיות חלק מצוות רחב יותר, שמבין את מלוא המשמעות של מיתוג הרכבת התחתית.

הנושא הזה קרוב לליבי ומצער אותי לחשוב שתל אביב עשויה לפספס את ההזדמנות הגדולה שניתנה לה.
אני מתכוון להתחיל פרוייקט בבלוג שיעמיד את הנושא על סדר היום ויגבש הצעות מידי כל מי שמעוניין/ת.
אעדכן בימים הקרובים.

אפשר כבר עכשיו לשלוח הצעות לדוא"ל: tapuzg@outlook.co.il

23 מחשבות על “מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב? הגיע הזמן לדבר על זה”

  1. יצא לי לחשוב על זה המון, אבל לא עלו לי הרבה רעיונות. גם אני חשבתי על "מטרו-דן" (כמו הרעיון של אברהם קורנפלד בקישור ששמת ל-XNET). מה דעתך על הרעיונות שיש שם בכתבה (מבין הרציניים לפחות)? אהבתי את הראשון (#).

    1. דניאל מייסה

      אני לא בעד להשתמש בשם "דן". גוש-דן זה כינוי מוזר לחלק מהמטרופולין. יש להתייחס לתל אביב רבתי. זו דעתי בלבד.

  2. זורק רעיונות…
    1. לאחד תחת המותג "מטרונית" – מטרונית תל אביב, מטרונית ירושלים, מטרונית חיפה
    2. אביבית, או אולי תל-אבית, ובלועזית Tela Vite, (ויט פירושו מהיר בצרפתית)
    3. המונית, מלשון המון – תרגום של MRT – Mass Rapid Transit שזה השם שנהוג במזרח הרחוק
    4. עירונית
    5. אורבנית (במלרע)

    1. דניאל מייסה

      1.לא הבנתי את הרעיון הראשון, כלומר "להשאיל" מיתוג מחיפה?
      2. אביבית הוא למעשה רעיון שכבר הוצע בשנות ה80. מתאים למקום, אך לא נשמע טוב בלעז לדעתי.
      3. המונית נשמע דומה מידיי למונית – יגרום לבילבולים (בעיקר בקרב זרים) אבל שם יפה
      4. עירונית – משהו קצת חסר לי בזה, מאוד לא ייחודי למקום לא?
      5. אורבנית נשמע לי מנותק מהשפה העברית.

      1. לא להשאיל, לקחת לצמיתות 🙂

        כן, לדעתי לגיטימי להשתמש בשם "מטרונית" אפילו שחיפה השתמשה בו קודם, בהנחה שהדבר אפשרי משפטית. אני מניח שזה אפשרי, או לפחות בגדר הפתיר.

        אני לא חושב שיש צורך מיוחד למיתוג נבדל בין הערים. בצרפת, למשל, יש 'מטרו' בליון, וזה לא גורע מיוקרתו של מותג ה'מטרו' בפריז.

        זה ייראה מוזר בהתחלה, שת"א מאמצת את השם שמזוהה עם חיפה; אבל כיוון שת"א גדולה ומרכזית יותר המותג יהפוך להיות "תל אביבי" בטווח של כמה שנים. ולצידו של המותג ימשיכו לחיות המותגים האחים של 'מטרונית חיפה' ו'מטרונית ירושלים'. וכשמתישהו בעתיד תהיה גם 'מטרונית באר שבע', המותג יכסה את כל המטרופולינים של ישראל 🙂

        1. דניאל מייסה

          א. אני בעד מותג נפרד לכל עיר. (לכל מטרופולין)
          ב. אם כבר להעתיק מחיפה, למה מטרונית? לדעתי זה שם לא טוב, קודם כל כי הוא לא מקומי.

  3. תודה על הסקירה המעניינת! אכן מבהירה היטב את חשיבות המיתוג.
    יש לי שתי השגות:
    ירושלים, מיתוג הרכבת הקלה והזהות – עדיין מוקדם מדי לקבוע, לדעתי. מצד אחד, כן – כנראה החשש שחוסר המיתוג הברור מוביל לפספוס של קידום הזהות הירושלמית אכן מוצדק. מצד שני, בהווה, אין שום ראיה לכך. הרכבת הקלה כבר עכשיו מצליחה מעל ומעבר לציפיות, וכרגע נמצאת למעשה במצב של שימוש-יתר. כך שנקודתית לא נראה שזה חסר.
    חיפה, מיתוג המטרונית – דעתי שונה משלך, אני חושב שהמטרונית קיבלה מיתוג איכותי מאוד. הלוגו גם מתייחס למקומיות שלו (צורת וצבעי הלוגו מתייחסים לצורה בה הר הכרמל חודר אל הים ויוצר את המפרץ, ואפילו מרמזים על תחומי השירות), והוא אפילו עונה על הפרמטרים העיקריים בפוסט ללוגו של רכבת תחתית: פשוט, קליט והאותיות קלות לזיהוי (האות מ' בעברית, ותייר יכול לזהות את זה כאות N). אפילו השם לא רע בכלל – התייחסות גם למילה מטרו, וגם לאחות המבוגרת הכרמלית. המיתוג כל כך טוב, שאני מכיר אישית אורחים שביקרו בחיפה רק פעם אחת בשנים האחרונות ועדיין זוכרים אותו.
    כל זה בלי קשר לתלונות של תושבי העיר על שירות המטרונית, או לזה שבכלל עבדו עלינו בעיניים עם BRT מבוסס אוטובוס כפול, בזמן שההבטחה הייתה שונה.

    שוב, תודה על פוסט מעורר מחשבה!

    1. דניאל מייסה

      מרקו מסכים לגבי הצלחתה של הרק"ל בירושלים אבל תפריד בין מיתוג טוב לאיכות הקו! הכרמלית היא קו שממותג טוב מאוד, והוא אינו קו מצליח.
      לרגע לא טענתי שמיתוג טוב יביא ליותר שימוש! מיתוג טוב הוא רווח מהצד, לעיר.

  4. לגבי הכתבה בxnet עם כל מיני רעיונות למיתוג שעלו שם. מסכים איתך שחלק מההצעות הן פרובוקציות (והן אכן נדחקו לשולי הכתבה בתחתית) והן לא באמת מעניינות. מה שעניין אותי זאת ההצעה הראשונה של מיכל סהר (#) – יש משהו בלוגו שכן טופס במשהו את המהות ה׳תל אביבית׳ בניסיון של העיר להיות עיר בינלאומית (ייתכן שזה גם בעוכרי הלוגו, שאמור לתפוס מהות תל-אביב-רבתי ולא רק תל-אביב-מרכז): נקי, פשוט, שימוש בשני צבעים שאחד מהם הוא צבע ממלכתי (כחול כהה) ואחד צבע רחוב צעקני ומודרני (ירוק זוהר) שהוא גם פונקציונאלי מבחינת היכולת שלו להיות מובחן מרחוק ובחושך וגם מתכתב עם אומנות רחוב שהיא חלק מתל אביב.

    הפונט הוא גם נקי ומודרני, ללא סריף, מה שמצד אחד משדר בינלאומיות, הכיתוב של שלושת השפות נותן תחושה מקומית (ללא קשר שזה מבורך שיש ערבית לצד אנגלית, דבר שלא קורה מספיק לצערי בשילוט). אגב, באתר הפונטים שלה (hagilda.com) יש פונט שנקרא אלנבי, וכמו פונטים אחרים שם הוא בעצם פונט ישן שעבר חידוש ועיבור לפונט מודרני-טרנדי. יכול להיות מעניין לבחון את הנושא של לחבר את המקומיות-מול-בינלאומיות דרך פונט בסגנון כזה שמנסה להתכתב עם עבר מול הווה.

    אני לא בהכרח מסכים עם כל ההחלטות שיש בעיצוב ובלוגו אבל אני חושב שזה כיוון מעניין, והיא כן תפסה שם משהו במהות של מה שאמור להיות. יש משהו בהצעה הזאת שהיא מאוד מרכז-תל-אביב במובן הבינלאומי שתל אביב מנסה להיות מבחינת השפה והערכים שלה: 1. ירוק זוהר זה טרנד עיצובי בינלאומי + רמז לגרפיטי רחוב צעקני 2. פונט נקי ומודרני, עיצוב נקי ומדוייק 3. סמל נטול הקשר מקומי של ציונות|עבריות|יהדות למעט העברית והערבית. מצד שני ההצעה הזאת היא לאו דווקא תל-אביב-רבתי באופי שלה: פתח תקווה, רמת גן, יפו, בת ים וכו׳, ולא מדגישה מספיק את המקומיות שלהן, שזה מושג חמקמק שכמובן קשה לתפיסה, וזה חבל כי הרכבת צריכה לייצר שפה אחידה לאורך כל הערים, ולא רק בעיר אחת.

    מה שאני בעצם מנסה לאמר זה לא לנסות לשכנע בעד הצעה זאת או אחרת, אלא לשתף במחשבות דרך ההצעה הזאת שמשכה את תשומת ליבי בעיקר על האתגר לשלב את הניגודים של מרכז-פריפריה, תחתית-עילית ובעיקר מקומי-בינלאומי. ואני חושב שההצעה שלה נותנת כיוון מעניין לאיך אפשר לחבר את הנקודות האלה.

    1. דניאל מייסה

      אני מסכים איתך על דבר אחד – סמליל הסולמית של מיכל סהר הוא בהחלט טוב! היא רק לא הציעה שם.

  5. אופיר כץ

    "מהירונית"
    שילוב של מהירות (לפחות בקטע התת-קרקעי, ונקווה שבכלל) ושל תחבורה עירונית.
    וזה גם מזכיר בשם את המטרונית של חיפה.

  6. סתם זורק שם שקופץ לי כדי למשוך לכיוון קצת שונה: NOA
    ראיתי שם של קו או עמותה שנקראים ׳נוע-תנוע׳ לתחבורה ציבורית בשבת ומשם לקחתי השראה לרעיון.
    גם ישראלי, גם בינלאומי, גם קליט. וגם בטח אפשר למצוא לזה ראשי תיבות כלשהם:
    נו״ע – נתיבים עירוניים (זה לא יוצא בדיוק בראשי תיבות עם האות השניה אבל הכיוון ברור).

    אני אישית פחות מתחבר לקונספט של שמות עם סיומת של ׳נית׳ בסוף – מטרונית, מהירונית, עירונית (שהם שמות טובים כמובן בפני עצמם!), משהו בסיומת של ׳נית׳ מרגיש שזה קצת להחליט שלא להחליט – לדעתי צריך לנסות להמציא מותג, חדש, יש מאין! עם שפה חדשה, ו׳נית׳ בסוף קצת מקבע את העובדה שזה לא יהיה מותג, אלא זה יהיה עוד שם כמו שמות רבים מאותה המשפחה (מטרונית, כרמלית), יש משהו כמעט מתנצל בסיומת הזאת לדעתי.

    סתם כמה דוגמאות לשימוש בנוע (או נועה? או נע?) בשפת היום יום:
    ׳אני נוסע מחיפה לתל אביב ברכבת ואז לוקח את נועה עד לאלנבי׳
    ׳אני לוקח את נועה של שעה שלוש׳
    ׳קו נועה אדום יגיע לתחנה עוד חמש דקות׳
    כרטיס רכבת ונועה משולב בנמל התעופה: "One direction card Israeli Rail Train + NOA inner city Tram combined for 20 NIS"

    אני כן מסייג ואומר שהייתי מעדיף מותג שהוא נטול מגדר (לא גברי ולא נשי) ונועה זה מן הסתם עושה אסוציאציה לשם של בת בעברית ולדעתי זה יכול לבלבל. מה גם שזה יכול לבלבל – ״נעה אדום״ או ״נעה אדומה״ – מתייחס לקו, לרכבת או למותג עצמו.

    וכמובן, אני בטוח שיש פגמים בכלליות של ללכת עם שם כזה, אבל זה כמובן רעיון גולמי שנועד לנסות לשבור לכיוון אחר ממה שמוכר ולחשוב על זה אחרת.

    יש הרבה דוגמאות למערכות תחבורה שיש להן שמות קצרים שהם מעין סלנג שהתפתח מאוסף אותיות – כמו ICE הגרמנית, GVB של אמסטרדם. הם על פניו לא מותג עם משמעות (חוץ מזה שהן ראשי תיבות של משהו משעמם), אבל בתור תייר שמגיע למקומות האלה זה עובד כמותג מאוד חזק, אתה קונה GVB weekly card ואתה יודע מה יש לך. לכן כיוון כמו NOA מיישר קו עם מותגים כאלה ושובר שגרת שמות ישראלית. כי יהיה רק NOA אחד בגוש דן, ולכולם יהיה ברור מה זה NOA ברגע שזה יתחיל לעבוד.

    האמת שככל שאני חושב על זה זה – האתגר לא פשוט, ומצריך עבודת מחקר של צרכים וציפיות לפני שניגשים לפתרונות מיתוג. היה יכול להיות ממש מצויין אם תהליך המיתוג היה מנסה לערב את הציבור בתהליך התכנון והרעיונות כחלק מתהליך המיתוג. בגלל שאני לא מעורב אני רק יכול להניח שכנראה יהיה משרד שיעשה את זה בעצמו ללא עירוב הציבור וחבל (אם כי אני מקווה שאני אולי טועה).

    1. דניאל מייסה

      אהבתי מאוד את הרעיון!
      אתה חושב מותג, לאורך כל התהליך אתה בוחן את השם כמותג, ומכל זווית.
      מסכים מאוד על הבעיה בסיומית "נית".
      שמור איתי על קשר! tapuzg@outlook.co.il

  7. אסף פייג

    אני מציע לקרוא לה סבת"א SUBTA – שילוב של סאבווי ות"א.

    "אבא תראה…הנה סבת"א באה!"

  8. צריך לקרוא לה אביבה.
    כשרוצים להגיד בעברית 'נוסע לתל אביב' אפשר לומר 'נוסע תל אביבה', על משקל 'נוסע צפונה' במקום 'נוסע לצפון'. אז השימוש במערכת התנועה של תל אביב פשוט תיקרא אביבה.
    כבר ממזמן תל אביב היא מעוז הקהילה הגאה בארץ והתפתחה בה שפה ייחודית שמעשירה את השפה העברית היום. אחד העקרונות בסלאנג הוא 'לנקב'- להפוך שמות לנקבה. כמו אביב שהופך לאביבה.
    האות תהיה כמובן A.

  9. תשלמו כסף והרבה מאוד כסף מהמיליארדים שהולכים לרכבת ותשלמו לאנשי מקצוע על עבודה מקצועית שלהם
    תמצאו חברת מיתוג בינלאומית
    והם ישכרו חברת עיצוב בינלאומית
    ויחד הם יתנו לכם מוצר מקצועי

    לא ראיתי מתנדבים שחופרים לבדם עם את ודלי מהבית את מסלול הרכבת
    ולא ראיתי אנשים מרתכים בגינה קרונות מחלקי מכוניות
    אז גם אין סיבה שאנשים ״ימציאו מיתוג ולוגו״
    אחרת תראו בדיוק כמו אגד ודן שאיזה מזכירה בחברה בשנות ה40 המציאה להם את הלוגו

    1. דניאל מייסה

      מסכים. וכדי שנתע או משרד התחבורה יעשו את זה, יש צורך שיהיה דיון ציבורי ברקע. המטרה שלי היא להניע את הדיון הציבורי

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן