התפוז הגדול

הכירו את אחד המיקומים שעתידים לגדל בנייה גבוהה ביותר בתל אביב, ואי אפשר לכנותו בשם.

כתבה זו מתמקדת באיזור מעניין, חסר שם והגדרה, שיהיה בעתיד רווי בנייה גבוהה.

הסיבה לכותרת המוזרה היא הניסיון שלי להצביע על מקשה אחת של קטע עיר, שנהוג להתייחס אליו כאל כמה איזורים שונים, כשם שהוא מחולק בין 3 רשויות מוניציפליות שונות (תל אביב-יפו, גבעתיים ורמת גן).

המפגש בין שלושת הרשויות שימש כל רשות כחצר אחורית לשימושי תעשייה אותה נהוג להקים בשולי הערים.
עם השנים הרשויות התחברו דווקא במיקום שהלך והתגבש כמרכז התחבורה והעסקים של תל אביב רבתי, ועדיין ממשיכות הרשויות להתייחס לאיזורים אלה כאל שולי ערים (בעיקר גבעתיים ורמת גן).

זהו האיזור המדובר. אין לו הגדרה ברורה, אין לו שם, והוא מנוהל ע"י 3 רשויות מוניציפליות נפרדות

איזורים אלה (שהם למעשה, איזור אחד כפי שאני מנסה לצייר בכתבה זו) עתידים להיבנות לגובה בעתיד הקרוב, עם ריבוי של מיזמי בנייה עצומים ביחס לסביבתם.

דווקא הפרדיגמה הישראלית המוטעית של הרחקת המגדלים ממרכז העיר לשוליה (טוב, זו לא רק פרדיגמה ישראלית, גם פאריז אימצה אותה) היא זו שמבלי לשים לב, תהפוך את "איזור הספר" הזה, שעל הנייר נמצא בקצה הרשויות אך בפועל הולך ומתגבש כמרכז עיר – לאחד מהמקומות האינטנסיבים של תל אביב.

גבולות אותו איזור עליו אני מדבר הם מתחם הבורסה בצפון, מפעל עלית בצפון מזרח, שכונת הראשונים בר"ג במזרח, שכונת בורכוב בדרום-מזרח, נחלת יצחק בדרום, והאיילון במערב.

לכל האיזור הענק המדובר אין תכנית אב אחת מקיפה.
מה שכן יש זה "טיפטופי מגדלים" מפוזרים ללא שום תכנון שקושר אותם יחדיו (למעט תרכובת מגדלים המכונה "סיטי גבעתיים").
כן. טיפטופי מגדלים זה רע. זה עומד להיראות ולתפקד כמו גיבוב מקרי של מגדלים.
הסיבה לבלגאן הזה היא החלוקה הלא-רלוונטית של תל אביב הגדולה לרשויות מוניציפליות שונות. זו כמובן דוגמא קלאסית לצורך באיחוד הרשויות לתל אביב, וביצירת תכנית מקיפה לעיר הגדולה שתתייחס לכל האיזור כאל חטיבה תכנונית אחת, אבל על זה אני כותב בכתבה אחרת.

אז בואו נכיר כמה תכניות מגדלים שעתידים להיבנות בקרוב מאוד בשטח-חסר-השם הזה:

  1. מגדלי היי-ליין:
    אם עד היום היה נדמה שעומס הבנייה המגדלית של איזור הבורסה מסתיים ברח' ז'בוטינסקי בדרום, וממנו והלאה מצויות שכונות מרקמיות נמוכות, הרי שמגדלי הייליין מסמנים את ניצני חדירת המגדלים אל השכונות הנמוכות הסמוכות לבורסה מדרום (שכונת החשמונאים והראשונים). צמד המגדלים הזה עתיד לקום במפגש רח' המתמיד וארלוזרוב, והמגדל הצפוני מבינהם כבר נמצא בשלבי דיפון.
  2. מגדלים ברח' המתמיד 14-16 (ז'בוטינסקי 18-20)
    אין להם עדיין שם או תכנית מפורסמת, אך הם יבנו ממזרח למגדל מצלווי שהולך ומושלם בימים אלה.

    מגדלים D ו E
  3. מתחם עלית

המגרש מאחורי הבניין ההסטורי של מפעל עלית יצמח לגובה גבוה במיוחד.
אחד מהמגדלים צפוי לעבור בעשרות מטרים את גובה מגדל משה אביב הסמוך.
כיום מושלמת בנייתו של אחד מהמגדלים במתחם (מגדל מצלווי)
בעשור האחרון פורסמו הדמיות רבות למתחם ולא ברור עדיין איך הוא יראה. הנה כמה מהם:

מתחם עלית – הדמיה 1
מתחם עלית – הדמיה 2
זווית שונה
מתחם עלית – הדמיה 3
מתחם עלית – הדמיה 3, מבט אל עבר קומת הרחוב ומבנה המסד
מתחם עלית – הדמיה 4
מתחם עלית – הדמיה 5
מתחם עלית – הדמיה 5, הדמיה חשוכה
מתחם עלית – הדמיה 5, מפלס הרחוב ומבנה המסד
מתחם עלית – תכנית סביבה (מצלאוי עלית 1, בצפון מזרח, הוא המגדל היחיד שכבר עומד)

4. מתחם עליתא

ממול מתחם עלית, בצד המערבי דרומי של צומת עלית, נמצא מתחם עליתא. כיום יש במקום כמה מחסנים ותחנת דלק.
תרכובת של 2 מגדלים ומבנה מסד תחליף את תחנת הדלק והמחסנים. מבנה המסד אמור לכלול בית ספר, והמגדלים ישמשו למגורים ומשרדים.
ההדמיה ההזויה לא בטוח מייצגת את העיצוב הסופי של המתחם, בואו נקווה.

5. "מתחם הראשונים"

מעט מאחורי (כלומר קצת יותר מערבה ודרומה) ממתחם עליתא, מצוי עוד מתחם המיועד לבנייה גבוהה אשר הוצמד לו השם הזמני "מתחם הראשונים" ע"ש שכונת הראשונים הסמוכה.

גם כאן מציגה התכנית פסל הזוי ומנותק מהעיר בדמות שני מגדלים שאמור לייצר ריקוד בין גבר לאישה, ולהעמיס גיבוב חזותי רועש שמתנגש בכל תכנית סמוכה.

למרות שיש כאן התנגשות עיצובית עם מתחם עליתא הסמוך, לא תתפלאו לקרוא שמדובר באותו משרד אדריכלים.

מימין אפשר לראות את קווי המתאר של מגדלי עליתא הסמוכים. זה פשוט לא הולך טוב ביחד.

 

5א.מגדל סופר בן צבי

אם הבנתי נכון את התכניות, זוהי תכנית חלופית, לאותו המגרש של "מתחם הראשונים". תכנית למגדל יחיד הפעם.

6 ו 7: צמד המגדלים אמות אטריום וטיים טאוור – שניהם כבר בנויים אז לא אתעכב:

צילום: משה צור אדריכלים©

8. מגדל במגרש הפינתי בין הרחובות אריאל שרון והמעיין. זהו המגרש הדרומי בתחום "מתחם המחלבות": אין לי שם או הדמיה, זהו המגרש הצמוד לטיים טאוור, מכיוון דרום-מערב שכיום משמש עבור מגרש חניה.

9.מגדל יורקום. יבנה ברח' דב פרידמן, ממש מאחורי מגדל אמות אטריום שכבר עומד.
כיום ישנו מבנה משרדים של יורקום באותה נקודה, שמצוי בתפר שבין קצה שכונת הראשונים במזרח, למתחם "סיטי גבעתיים" במערב ובדרום, אותו נזכיר בהמשך.

10. מגדל "בין ערים"
מגדל בין ערים יוקם בתוך לולאת כביש שמחברת את רח' בגין בתחום ר"ג לרח' ז'בוטינסקי גם הוא בתחום ר"ג, פנים שטח הלולאה מצוי בתחום המוניציפלי של ת"א-יפו, אם זה נשמע לכם סלט, זה בדיוק מה שזה.

כאן יבנה המגדל שלפחות לפי המצב כיום מתוכנן להיות הגבוה בארץ (כ-100 קומות)

השם "מגדל בין ערים" מבטא את הגישה המוטעית של העיריות, רשויות התכנון, היזמים, וכולם בעצם.
זהו לא מגרש בין ערים, זהו מרכז עיר אחת גדולה, מסביבו אין ערים שונות, אלא גבול בירוקרטי מיותר. ( הוא נקרא כך מפני שכל פאה של המגדל מופנית לרשות מוניצפלית אחרת, גבעתיים, ר"ג ות"א)

מכאן אנחנו עוברים לתחום השיפוט של גבעתיים. כאן, בניגוד לר"ג, נעשתה תכנית מקיפה לכל המגדלים. התכנית מתחילה ונגמרת בתחום המוניציפלי של גבעתיים, והיא מתעלמת מכל המגדלים מסביב ברשויות ת"א ור"ג. על התכנית המקיפה ל"סיטי" של גבעתיים אפשר לקרוא כאן.

הדמיה כללית של "הסיטי" של גבעתיים

11. מגדל דיור מוגן בתחום "הסיטי של גבעתיים"
מגדל הדיור המוגן הוא המגדל הצפוני מבין מגדלי ה"סיטי" של גבעתיים.

12. מגדל היי.
המגדל הבא בתחום ה"סיטי" הגבעתיימי הוא מגדל מגורים גבוה (בן 54 קומות) שייבנה מדרום ובצמוד למגדל הדיור המוגן שהזכרתי קודם. בנייתו החלה לא מזמן והוא בשלבי דיפון.

ההדמיה, כמו רב ההדמיות הקודמות שהעליתי, מחסירה את כל המגדלים בהם הוא יוקף.

13. מגדל השחר. עליו לא ארחיב כי הוא כבר עומד וקיים:

מגדל השחר

14. מגדלי גבעתיים מערב, כבר בנויים

15. מגדלי סנטראל הייטס 1 ו 2 גם הם כבר בנויים. המגדלים השני, הגבוה יותר, אוכלס ב2016

16. סנטראל הייטס 3, ו4. שני מגדלי מגורים גבוהים יותר מ1,2 (ככל הנראה 38 קומות, אך לא ברור עדיין) יבנו לאורך רח' ערבי נחל, בצמוד לרח' אריאל שרון

ככל הנראה יראו שני המגדלים כך, אך ההדמיה קצת תלושה וככל הנראה תוחלף בהדמיה מפורטת יותר בקרוב.

17. תרכובת מגדלי תדהר בתחום ה"סיטי" של גבעתיים.
המיזם הזה יכלול מגדל גבוה מאוד, בין 65 ל73 קומות צמוד למגדל נמוך יותר מעל מבנה מסד גדול שיכלול מרכז קונגרסים ומבנה חדש לבית הספר "תלמה ילין".
השטח גם הוא, כמו מגדל בין ערים מצוי בתוככי לולאת כביש (היציאה מאיילון צפון לרח' ארלוזרוב) ופינוי פנים הלולאה התבצע ממש לאחרונה ממחסנים ומכולות.

התכנית המעודכנת
התכנית הישנה

כל השטח אותו סקרתי בכתבה זו ימוגדל ויתחבר לאיזורים עמוסים (או שיהיו עמוסים) במגדלים גם הם.

הבורסה מצפון, ורצועת המגדלים העתידית בין נחלת יצחק לאיילון.

האיזור הזה ישלים קו רקיע עמוס במגדלים ברציפות מאיזור התחנה המרכזית בדרום ועד כמעט לפארק הירקון בצפון, כאשר רוב הבינוי הגבוה מלווה את האיילון.

8 מחשבות על “הכירו את אחד המיקומים שעתידים לגדל בנייה גבוהה ביותר בתל אביב, ואי אפשר לכנותו בשם.”

  1. תודה על הבאת המידע במרוכז, זה פוסט חשוב! מצער לראות כמה שהיזמים (והאדריכלים?) בישראל עדיין נתפסים לקונספציה ש"עוד בניינים/מגדלים בסביבה הקרובה זה רע" אפילו כשהם במכוון מקימים מגדלים בלב הפועם של המטרופולין. זה בולט מאוד מההדמיות.
    מצד אחד אתה צודק שהתכנון מנותק אחד מהשני ברמת הפרויקטים השונים. מצד שני מגדלים כאלה לא נעצרים בועדה המקומית אלא המחוזית (תל אביב) וכפופים לתכנית מתאר מחוזית. כך שזה מוזר – ולא מפתיע- שהועדה לא דחפה את היזמים לקשר יותר בין המגדלים למגדלים אחרים, או למערכת תחבורת ההמונים (איפה הקשר בכל המתחם הזה עם תחנת עלית ועם רכבת מרכז סבידור?!)

  2. מה עם מעט ירוק?
    איזה משרד אדריכלים חשב על זה?
    איזה ועדה מחוזית נתנה דעתה על העניין?
    איזה מיני פארק, אולי כמה דונמים של דשא ועצים?
    שום כלום!

  3. שאלה
    ולמה לא לעשות סטייל של זוג מגדלי תאומים זה ליד זה, כמו בארה"ב בניין סחר 1 ו-2
    הבנתי שהולכים לבנות את בין ערים בגובה של 120 קומות ולא 100
    ובבורסה הולך לקום בניין בין 111 קומות.
    עקפנו את ארה"ב השאלה אם כבר בונים למה לא לעשות משהו דומה למה שהיה קיים עם טווסי'ט משודרג ולא לעשות סלט ירקות במתחם שיהיה דחוס ומבולגן?
    מאז 11 בספטמבר נעלם מהנוף הנוסטלגיה של התאומים והקימו את הבניין החדש.
    דעתי היא שאם פורסים את השטח שיבינו זוג בניני תאומים ישראלים חדשים בגובה של 120 קומות אחד צמוד לשני.
    זה יפתח את נושא הכלכלה כמרכז סחר בין לאומי במזרח התיכון.
    זהו דעתי בלבד!
    שבוע טוב

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן