נשמע שאני סותר את המסר האחרון אותו העליתי לכאן,
אבל חשוב לי להגיד גם את זה: יש כיכרות, ואלה צריכות להיות נדירות, בהן יש דווקא צורך במרחב פתוח וחשוף לשמיים, מרחב כזה שמאפשר לראות כל נקודה בכיכר מכל נקודה אחרת ומאפשר צפיה חופשית על המבנים שמגדירים את הכיכר.
כיכרות כאלה מייצרות איכות שונה לגמרי מכיכרות מוצלות, ושיא תפקודן מתרחש באירועים מיוחדים, ולא תמיד בשגרה.
כיכר רבין היא דוגמא לכיכר שלא הייתי רוצה אותה מוצלת.
רבים מכנים לאחרונה את המרחב העירוני של כיכרות ככיכר רבין "מחְבָת" כגנאי לחשיפה המוחלטת לשמש. הכיכר אמנם חשופה לשמש באופן מוחלט אבל זה בסדר.
שני דברים לגבי כיכר רבין:
א. לצד האיזור "החגיגי" של הכיכר, זה שאין בו צל, ואין בו תפקוד כל עוד אין הפגנה גדולה או אירוע המוני, יש בה גם איזור "שגרתי" המתאים לחיי היום-יום – והוא כולל הרבה צל ומקומות ישיבה.
ב. העיר והמדינה זקוקות למרחב הגדול והחשוף של כיכר רבין כפי שהוא. משתי סיבות. הראשונה, עיר צריכה לדעת לאכלס אירועי ענק, בפרט אירועי דמוקרטיה כמו הפגנות, חגיגות ועצרות. רק מרחב פתוח, שהוא חלל עם רצף חזותי פנימי מושלם יכול לספק מקום כזה. וסיבה שנייה, גם כשאותו חלל הוא מחבת לוהטת באמצע היום, האנשים העוברים בסמוך מרגישים אותו וזוכרים שהוא יכול להתמלא באנשים בכל רגע ולהפוך לאירוע ענק / חגיגה / עצרת. זה טוב לדמוקרטיה. כן. אפילו שזו רק התזכורת שהכיכר מוכנה לקבל את ההמונים.
טענה נוספת שנשמעת כנגד כיכר רבין ככיכר מחבת היא שאת כל אותם אירועים אפשר לקיים בה רק בשעות הערב, כשאין שמש חזקה.
אז כן, רוב האירועים יתקיימו בערב, אבל יש אירועים כמו שבוע הספר ובעיקר מלחמת המים השנתית שמתאימים טוב מאוד למחבת.
כל זה מהווה תזכורת חשובה שאין הוראות לכיכר מושלמת. הכי חשוב לשמור על שונות בין כיכר לכיכר.
ברור שבמדינה חמה כמו ישראל – צריך שכל הכיכרות השגרתיות יהיו מוצלות, אבל חשוב לשמור על יוצאי דופן, וזה נכון לגבי כל תחום שאני כותב עליו – והייתי צריך לציין את זה ברשומה הקודמת.
כיכר רבין היא דוגמה נהדרת לכיכר מערבת שימושים, היא פתוחה, יש בה אזורים מוצללים בתוך הכיכר, השילוב של גודלה והרחובות המוצללים בקולונדות סביבה, הופכות אותה לאידאלית וכיום לאחר מס' תהליכים שעברה בעשור האחרון היא מאוכלסת ומושמשת בכל יום, אם בעבר הכיכר הייתה נטושה ביום יום למעט באירועים ובעצרות, כיום האירועים והעצרות והכנסים נכנסים לקטגוריית פעילות היום יום שבה ולמרות הניסיונות של העירייה לשמור על אזורים פתוחים בה גם באירועים, הוראות ביטחוניות מחייבות סגירתה באירועים, זה נושא שהקדשתי לו מעט מחשבה ואפשר לייצר סגירה אסתטית שמשאירה בחוץ את המדשאה והבריכה גם באירועים ומאפשרת להמשיך ולנהל חיים ולאפשר לקשישים, תיירים, תושבי העיר, אמנים, להיפגש ולשבת בה ללא קשר לשבוע הספר, מירוץ, או כינוס שהוא לא מחאה במקביל