התפוז הגדול

סוד החוף הנעלם

אתמול לקחתי את אופניי החדשות לסיבוב-בכורה.
החלטתי לצאת לטיול אותו אני דוחה יותר משנה: רציתי פעם אחת לגלות איך נראה חוף הים דרומית לחוף תל ברוך וצפונית מרידינג.
איכשהו, אחרי שהייתי בכל נ"צ בתל אביב – שם לא זכור לי מעולם שהייתי.
ברצועת החוף שבין רידינג לבין הרצליה היו תמיד מפגעים, חסמים ומתקני תשתית שונים – לא ממש איזור שנחמד ואפשר לטייל בו.
כבר התרגלתי שחוף הים של תל אביב מתחיל ביפו ומסתיים בחוף מציצים. לאחר מכן נמצא הנמל, וצפונית משם זה סוף העולם.
צפון תל אביב, כמו עיר אחרת עם חופי ים משלה – חוף תל ברוך וחוף הצוק.
בינם לבין נמל תל אביב יש שטח הפקר, מקום שקיים רק במפה.
החלטתי לסייר הפעם בכל הרצועה. מהנמל ועד כמעט הרצליה.
מדובר ברצועת חוף כמעט מדברית ושוממת (פרט לחופי הצוק ותל ברוך) באורך של כ4.8 ק"מ.
זה מרחק אדיר. אורכה של רצועת החוף המרכזית של תל אביב, מחוף מפרץ יפו עד נמל ת"א הוא כ 4.2 ק"מ! כשחושבים על רצועת החוף האדירה הזו בנוסף לרצועת החוף מנמל יפו ודרומה שתל אביב רק עכשיו מתחילה לגלות – מקבלים פרופורציה ומגלים שתל אביב מנצלת חלק קטן מהחוף שיש לה כיום, ושעתיד הפיתוח החופי עוד לפניה.
אז.. איך אפשר שלא להיות סקרן?
מה גם שכמו שכבר ידוע לרובכם עיריית ת"א החליטה להסיר את כל החסמים לאורך החוף ולחבר טיילת רצופה מבת-ים ועד הרצליה, טיילת שתיהיה מוכנה ב2011 כמדומני, והעבודות בעיצומן.
הסיור נערך מדרום לצפון. לאורך כל הטיול גיליתי הרבה. כל החידושים והעדכונים מהשטח מצולמים ומוסברים.
התחלתי בשפך הירקון.
כיום, עבור המטיילים לאורך החוף מסתיים המסע בנקודה זו.
האחדים שחוצים את גשר ווקופ (הגשר שבתמונה) מגיעים לטיילת חדשה (עד לא מזמן היה שם חניון של אחוזות החוף) שנקראית "טיילת המגדלור" ע"ש המגדלור העקום שמצוי בה.
כמה מטרים צפונה למגדלור מסתיימת הטיילת בגדר פח.
מאז שאני זוכר את עצמי הייתה שם גדר ומעבר אליה נמצא העולם האסור של חברת החשמל.
עד היום, ניסיתי לחקור את השטח, להכנס, להשקיף לרחרח אך הוא מבוצר כמו הגן בסרט "סוד הגן הנעלם". כאשר הבטתי בתצלומי אוויר ראיתי מזח ענק, יותר מכל אחד אחר בתל אביב, מעגנה גדולה, מזח בינוני ועוד שני "מיני מזחים". קו חוף לא שגרתי ביחס לקו החוף המשעמם של ת"א. עיצבן אותי מאוד שאיני יכול להכנס לשם.
כמו כל מקום ציבורי אשר נמצא בשלבים אחרונים של פיתוח, גם להמשכה של טיילת המגדלור ניתן להכנס באמצעות פירצה בגדר.
נכנסתי פנימה.
מבפנים המקום עדיין לא מוכן, אך רציף העץ נמשך כמעט עד למעגנה של רידינג
בהמשך אפשר לראות את הגשר החדש שמוצב בימים אלה במטרה לחבר את "טיילת המגדלור" מדרום למעגנה – אל המשך הטיילת החדשה צפונה.
נחזור קצת אחורה:
מגשר ווקופ בשפך הירקון לכיוון צפון, נסלל שביל חדש ורחב בצבע ובגוון של כורכר שחותך את רציף העץ ואשר יהווה למעשה את הטיילת החדשה. למרבה הפלא אין בו הקצאה לרוכבי אופניים. אני בטוח שכאשר תיחנך הטיילת החדשה ותחל לשמש את המוני המטיילים יגיעו גם התלונות על כך, ובחלוף תקופת זמן מסויימת יגיע גם שביל האופניים (אולי אחרי כמה עשורים, תלוי בנו).
 
בתמונה הבאה אפשר לראות את השביל החדש שכמעט ומגיע לגשר החדש שנבנה מעל המעגנה. (באיזור ה"אסור")
עוד התקרבות לגשר, בתמונה עם הרבה תקריב, דבר שגורם לגשר להיראות קטן מאוד, אך למעשה מדובר בגשר די גדול. (מה לעשות, השומר של חברת החשמל עדיין לא מכיר בכך שהשטח כבר לא שייך לממלכה שלהם וצעק עליי לחזור לאחור)
עוד מהנוף הלא מוכר של העיר האסורה של חברת החשמל: שאריות מרציף/מזח ישן בתוך המים שאין לי מושג למה ומתי שימש (אני מניח שזה היה קשור לרידינג)
המזח הכי גדול בתל אביב, ממש עצום. שוב אני צריך להתנצל על כך שמשהו נראה קטן בצילום יותר מכפי שהוא במציאות – לא הזווית צילום הכי טובה כדי להוכיח שהוא ענק:
בתמונה הבאה ניתן להבחין בשטח שטרם פותח ליד המעגנה, ויותר מכך במעגנה העצומה, שביום שתשוחרר לפעילות אזרחית – תל אביב תזכה בעוד מרינה או "נמל" כמו נמל תל אביב. בינתיים היא שייכת לממלכת חברת החשמל ותמשיך להשאר מיסתורית.
אני מניח שכמו אצלי בראש, גם במוחכם התחמן עולה השאלה למראה תמונות המזח הענק – האם הוא יפותח ויפתח לציבור.
עבדכם הנאמן עשה את הבירור – בשלב הזה הוא שייך לחברת החשמל ולא מתוכנן פיתוח מעבר לטיילת שנבנית שם בימים אלה.
אני מניח שכמו מוקדים רבים אותם נראה בהמשך הרשומה, הזמן והלחץ (שלכם!) יעשה את שלו, ועל העירייה יופעל לחץ גדול להשמיש/לפתח אותו.
עוד תמונה של המזח:
מוקד משיכה ("אטרקציה") נוסף בטיילת החדשה, במתחם "העיר האסורה" של חברת החשמל, הוא מנחת שדה התעופה דב במקום.
אם עד היום קצת התלהבנו מלראות מטוסים טסים בגובה נמוך כשבילינו בנמל, בטיילת המדוברת אפשר לראות אותם טסים מאוד נמוך, אפשר כמעט לגעת בהם ולראות את הנחיתה על הקרקע, מול העיניים.
אין לי ספק שהדבר הזה ימגנט משפחות עם ילדיהם הצעירים לאיזור החדש בטיילת. וידאו קטן
אם עד היום רידינג נראה כמו משתלב יפה עם נוף הנמל, אני משער שלמטיילים בטיילת החדשה הוא יפסיק להיראות כך. מהנמל רואים את המבנה ההיסטורי של רידינג, על רקע התחנה והארובה בקומפוזיציה מוכרת וחביבה.
מהטיילת החדשה, מתחם רידינג נראה כמו מפעל גס בנגב.
אני מאמין שכמו המזח המדובר, זו עוד נקודה שתחל להשתנות עם פתיחת הטיילת. לנו ולעירייה יגבר החשק להעיף כבר את התחנת כח הזאת ממרכז העיר ולנצל את השטח העצום הזה למטרה אחרת.
זהו זה עם איזור רידנג. הגשר עדיין לא מוכן ולא ניתן לחצות את המעגנה. אחזור בימים הקרובים כאשר הגשר יחנך.

לבינתיים, הרגשתי צורך עז לעשות אחורה פנה ולהגיע לאותו הגשר מהצד השני (מכיוון צפון)
אז רגע לפני הפרסה – צילום אחורה לחלק החדש של הטיילת שנראה כבר בשלבי בנייה אחרונים:
ועוד הסבר קצרצר לפני שהולכים:
בתמונה הבאה אפשר להבחין שאת המבנה ההסטורי והסימטרי של רידינג מסתירים שורה ארוכה של מבנים בני קומה אחת מבטון בשילוב עם קראוונים לבנים. שאיפת העירייה (וזה לא עתיד לקרות ממש בקרוב, גם כאן דרוש עוד לחץ על חברת החשמל) היא לפנות את כל המבנים הקטנים שמסתירים את הבניין ההיסטורי כך שבין טיילת המגדלור, בה צולמה התמונה עד לבניין ההסטורי יפרש שטח ציבורי גדול בדמות טיילת רחבה או טיילת משולבת עם פארק. אפשר רק לדמיין לאיזה ציון דרך אדיר יהפך בניין רידינג ההיסטורי.
בתמונה הזו ניתן גם להבחין בשביל הכורכר חותך את רציף העץ עליו דיברתי קודם לכן.
למי שלא מכיר את השטח מצורף צילום אוויר עם איקסים אדומים על המבנים שככל הנראה יהרסו. אחרי המבנים הללו ניתן להבחין במדשאה שכבר קיימת, ושייכת לחברת החשמל. התחברות מעולה עם הטיילת.
בשלב הזה היה עליי לבצע את המעקף ע"מ להגיע אל הגשר החדש מצידו השני.
זו הייתה רק שאיפה. לא באמת חשבתי שאפשר להכנס אל העיר האסורה מהכיוון העוד יותר אסור – שדה דב.
כדי להכנס לחוף שמאחוריי שדה דב – היה אליי לפדל לחוף תל ברוך (כמתואר במפה)
כשהגעתי לחוף תל ברוך, הבחנתי בשלט המודיע על הקמת "טיילת תל ברוך" ובטיילת חדשה עם אותו שביל הכורכר המוכר מטיילת המגדלור:
שביל הכורכך החדש אכן ממשיך בדרכו לכיוון דרום. רכבתי עליו בשמחה והתכוננתי ל"לרדת לשטח" וללכלך את האופניים החדשות.
אך בעודי רוכב על הטיילת, שמתי לב שהיא לא מתכוונת להפסיק, יצאתי מגבולות החוף המוכר, הנוף משתנה, והטיילת ממשיכה
..וממשיכה..

לצד הטיילת אני מוצא עוד מתחם מיכלים נטוש כמו בשפך הירקון.

סביב המתחם הנטוש (שלצערי לא הקפדתי לצלם פרט למיכל אחד) ישנה גדר אלקטרונית לא פעילה שברובה כבר קרסה, ומלאה בפירצות. יהיה נחמד לעשות יום אחד טיול פנימה ולחקור את מתחם-הרפאים הזה. בינתיים אני ממשיך לרכב דרומה על הטיילת החדשה, במטרה לסיים אותה, ולהגיע בחזרה לגשר החדש ליד רידינג מצידו הצפוני.

המשכתי לרכב..

עד שבשלב מסויים נגלה בפני הנוף הלא מוכר של חוף עצום מימדים שנמשך מחוף תל ברוך ועד לרידנג, ולכל אורכו טיילת נוצצת ומוכנה לרכיבה – ללא נפש חיה! הבנתי שככל הנראה, אופניי החדשות לא יתלכלכו היום.

רכבתי בהתרגשות לאורך החוף הסודי, נהנה מההרגשה הבתולית של "שומקום" ומהבריזה, כאשר משמאלי מצוי שדה דב, מגודר בגדר צהלי"ת ודוקרנית.

מאחורי הגדר הבחנתי בכלב שמירה לצד מלונה, ואחרי עוד כמה פידולים גיליתי עוד כלב, ועוד מלונה, ועוד כלב, עוד מלונה… עשרות כלבי שמירה לצד עשרות מלונות, כאשר כל כלב קשור בכבל שמחובר לטבעת הכרוכה סביב כבל שנע לאורך הגדר – מה שמאפשר לכלב לנוע אך ורק לאורך הגדר -ומקצה לו גזרת שמירה משלו. מכונת שמירה משומנת.

בהמשך הדרך, התעכבתי על כמה פרטים מעניינים:
טיילת הכורכר החדשה מתקרבת בקטע מסויים אל החוף, וכך בחרו לעדן את המגע בין הטיילת לחוף – באמצעות טריבונות עליהן אפשר לשבת ולהביט על הים / לרדת לחוף. ה"פטנט" הזה מתוכנן גם להיות מיושם בטיילת המרכזית ביום מן הימים ואני בעדו.
בקטעים אחרים של טיילת הכורכר החדשה, בחרו דווקא להפריד בין הטיילת לחוף באמצעות אדניות עם צמחייה (שטרם נשתלה) ומדרגה גדולה שלא מאפשר מעבר חופשי בין הטיילת לחוף. הטיילת החדשה מהווה איזור נסיונות לדגמים שונים של תפרי טיילת-חוף.
ועוד תפר: אדניות ללא המדרגה
עוד מזח מט ליפול שלא ידעתי על קיומו
..וכך רכבתי עוד ועוד ועוד – והנה אני ממש קרוב לרידינג, ולמטרתי – הגשר.

כמו שהזכרתי קודם – המטוסים הנוחתים זה מוקד משיכה לקטנים ולגדולים. מכאן זה נראה אפילו טוב יותר
בשלב זה של הרכיבה כאשר כבר הייתי מאוד צמא, עצרתי ליד אחת הברזיות השגרתיות-לחלוטין-למראה, לחצתי על הכפתור וזרם מים קרים מאוד החל למלא את בקבוקי.
ברזייה עם מקרר? איזו התלהבות!
ובאמת בזמן ששתיתי את המים הקרים בחום הלוהט, נזכרתי שקראתי לפני כמה שנים ידיעה בעיתון לפיה עיריית ת"א מתכוונת להציב מתקני מים מקוררים במקומות שונים בעיר.
אם זה יהפוך להיות מתקן השתייה השגרתי של תל אביב – אלה חדשות מצויינות לדעתי.:-)
מצוייד במים בטמפרטורת תמי-4 המשכתי ליעדי – הגשר.
שמתי לב לשלט שמודיע כי החוף שלפניי הוא חוף בו מותרת הכניסה לכלבים משוחררים: בדיוק מול עיניי הכלבים הלא-משוחררים שמאבטחים את שדה דב.
 עוד פרט קטן לפני שאני מגיע לקצה החלק המוכן של הטיילת, המנורות רצפה שפזורות לאורך כל טיילת הכורכר – בדיוק כמו מנורות הרצפה שבגשר ווקופ, למי ששם לב.
וזהו זה. הגעתי לקצה המקטע המוכן. לפניי הגדר של העיר האסורה של חברת החשמל אותו ביקרתי קודם מהכיוון השני. מעבר לגדר אפשר לראות את המשך טיילת הכורכר – עדיין בבנייה. במקרה הזה לא מצאתי פרצה והחלטתי שלא להכנס.
אבל.. הנה הגשר מהכיוון ההפוך!
המשימה הושלמה.
היום לא הסתיים. עכשיו לאחר ההפתעה החיובית של הטיילת הכמעט-רצופה מנמל ת"א ועד לחוף תל ברוך, החלטתי לבדוק איך והאם מתקדמת העבודה לחיבור חוף תל ברוך עם חוף הצוק.
רכבתי בחזרה צפונה, הגעתי בחזרה לחוף הצוק ולקצה טיילת הכורכר שלצערי מסתיימת בחוף תל ברוך ולא ממשיכה מטר צפונה ממנו.
כך נראה הסיום המאכזב של הטיילת בחוף תל ברוך:
לכל המתאכזבים – אוכל לנחם אותכם שלא מדובר בקצה מת.
הטיילת אמנם מסתיימת בנקודה זו אך מתחברת בנקודה זו למדרכה ושביל אופניים שחוצים את חניון חוף תל ברוך ומשם ממשיכים ומתחברים למדרכה ושביל האופניים ברח` פרופס ובמשך לרח` שי עגנון ושד` קק"ל.
בסגול: שבילי האופניים הקיימים בכחול: שביל האופניים שעדין לא קיים
עזבתי את איזור חוף תל ברוך והתחלתי להתלכלך על הגבעות של חוף הצוק הדרומי (ולטנף את האופניים החדשות)
משם לקחתי תמונה שממחישה את הסיום של טיילת הכורכר, איזור מכולות האשפה והטרקטורים של העירייה עומד בתוואי המשך הטיילת. אני מחכה בקוצר רוח להתחלת העבודות.
צפונית לאיזור זה אין אפשרות לסלול את טיילת הכורכר מבלי לפגוע בחוף או בגבעות הכורכר. אחד מהם יפגע ואני מניח שהקמת הטיילת באיזור זה מתעכבת לנוכח הדילמה הקשה.

 

רק לפני שאמשיך עם הגבעות שליד חוף הצוק הדרומי:
ליד החניון של חוף תל ברוך קלטתי את השלט הזה.
א. לדעתי הם בילבלו את הצפון והדרום ב.אפריל 2010 נשמע רחוק מאוד – בעוד שהקמת הטיילת הסייתמה לחלוטין. אפילו המים בברזים קרים. מה עוד מכינים שם?
המשכתי על גבי הגבהות. מקום קצת מסוכן. הצוק הגדול שישנו שם מצדיק את שם החוף הסמוך לו מצפון. ממערב אליי נפרש חוף ענק נוסף, גם הוא לא מאוד מיושב. חוף הצוק הדרומי שמו, והוא ידוע גם בכינוי "חוף הג`יפים". לדעתי גם הגבהות הסמוכות לו יכולות להיקרא בשם דומה. כל האיזור נגוע ברכבי שטח אשר מפוזרים בכל פינה.
טיילת הכורכר נראית רחוקה מאוד מכאן.
 כאן נהנים מהים בדרכים שונות..
כאן גם לא מנקים אחרי שמפקנקים, דבר שדי מסתדר עם ההיגיון כאשר שומעים את סגנון המוסיקה הבוקעת מרכבי השטח.
ועוד מנוף הגבעות..
ועוד תמונות מהצוק שהולך ונהפך גבוה מאוד
מעניין אם הטיילת תעבור כאן או למטה
ואחרי התקדמות איטית, והרבה זמן שעבר הגעתי לאיזור בו מתקבצים הרבה רכבי שטח, הרבה ליכלוך והרבה אנשים שעושים הרבה רעש.
באוויר יש ריח של דלק שמתחלף מידיי פעם עם ריח של חול וריח של סיגריות.
באוויר גם נישאים קולות של מנועים מתאמצים, קפיצים חורקים, ובעיקר הרבה מוסיקה מזרחית.
כל שהתקדמתי לאיזור הג`יפים כך צפיפות המגבונים הלחים נעשתה גבוהה יותר ויותר. מה הסיפור של המגבונים הלחים הללו לאורך כל הגבהות? מה לערסים בעלי רכבי שטח יקרים ומגבונים לחים?
עם החידה הזאת עזבתי את המקום ולא המשכתי לכיוון חוף הצוק דרך הגבעות. ניצלתי את כביש הגישה של הבסיס הצבאי הקטן שעומד בראש אחת הגבעות וירדתי למטה, לרכב על שביל האופניים הנח עד לחוף הצוק אשר בצפון הרחוק של תל אביב.

הגעתי לבדוק האם יש זכר לטיילת בחוף הצוק.
אחסוך ממכם את התמונות להפעם – מאחורי סי אנד סאן אין כלום. שום טיילת ושום התחלה של עבודות תשתית. כשהגעתי לחוף הצוק, שהוא החוף המגודר היחיד בתל אביב, פניתי מיד שמאלה לחפש את הקצה הדרומי של טיילת חוף הצוק.
כך נראה הקצה הדרומי:
הסתובבתי לאחור והתחלתי להצפין.
רכבתי לאורך הטיילת הישנה, המוכרת והשנות 90-ית של חוף הצוק (מרצפות וורודות, זה לא שנות 90?)
ובדרך גיליתי עוד מתקן מים קרים, שכבר הפסיקו להפתיע אותי, רק שהפעם היה לו גם שקע למילוי מימיות. מאוד נח. מאוד מהיר. מאוד קר.
בשלב מסויים נגמרה הטיילת השנות תשעימית של חוף הצוק הישן והתחברה לטיילת השנות 2000-ית של "חוף הצוק ב` " החדש או "חוף הצוק הצפוני".
כנראה שתכנון הטיילת הזו נעשה לפני שהוחלט על "הסוג המוסכם" של הטיילת בגוון כורכר, כפי שנעשה בטיילת המגדלור וטיילת תל ברוך.
וזה נמשך..
בפעם האחרונה שביקרתי בחוף הצוק ב` לפני כשנה, הסתיימה הטיילת הזו במפתיע בגדר פח זמנית מעט אחרי המסעדה.
אתמול כשביקרתי מצאתי המשך לטיילת:
לכל דבר טוב יש סוף, הטיילת עדיין לא מתחברת להרצליה לפי החזון של עיריית ת"א.
אמשיך לעקוב.
הטיילת החדשה ליד צפון חוף הצוק הצפוני (ממש הצפון של הצפון) כולל טראסת-דשא צמודה שבינתיים נראית ממש טוב.
מקווה שזה ישאר כך
 זהו – זה סוף המסע בין נמל תל אביב לקצה הטיילת של תל אביב.
מקווה לחזור בקרוב ולגלות יותר רצף.
מי ייתן ובשנת 2011 עיריית ת"א תעמוד בהבטחותיה, וניתן יהיה לטייל ברגל / לרכב באופניים מהטיילת של הרצליה ועד לטיילת של בת-ים – ברצף.
אני ממש אהנה.
לסיום תמונה-לכיוון-דרום של הטיילת לאורף חוף הצוק ב`
אל תשכחו לעקוב אחרי ההתקדמויות לאורך חופי תל אביב ולעדכן על כך בפורום תל אביב
צילום אוויר של כל רצועת החוף המדוברת:
מה שמסומן בירוק מוכן להליכה/רכיכה
מה שמסומן באדום – בבנייה בימים אלה.
מה שלא מסומן – מחכה להתחלת עבודה.

 

2 מחשבות על “סוד החוף הנעלם”

    1. דניאל מייסה

      מתסכל. לא הייתי מאמין לפני 10 שנים שזה יקח כ"כ הרבה זמן. לא ברור לי מה מעכב.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן