התפוז הגדול

פרוייקט חיפוש שם לרכבת התחתית בתל אביב רבתי נמשך: הצעות ומחשבות

לאחרונה ניסיתי להעלות קצת את נושא המיתוג של הרכבת התחתית-קלה בת"א. טענתי שיש למצוא שם לרכבת התחתית בתל אביב.
גם סמליל ברור צריך לאפיין אותה, אך ברשומה הזו אתייחס רק לנושא השם.
הרשומה בבלוג ייצרה כמה דיונים ברשת בפלטפורמות שונות והרבה רעיונות נזרקו לאוויר.

זה הזמן להעלות כמה מחשבות והצעות שונות.

מחשבות:

  • כיוון שפייסבוק היא רשת חברתית, רוב ההצעות נכתבו בניסיון להיראות שנון ומצחיק בפני כולם/ן. רכבת תחתית בת"א היא מושא לצחוק כבר שנים רבות. מה שהופך את הבדיחה עליה לקלאסיקה.
    שיתוף ציבור
  • רוב ההצעות דווקא היו רציניות רק שרצינות לא מספיקה. אנשים לא מתעמקים.
    כמעט כל השמות לא נבחנו כמותג, ולא נבדקו מזוויות שונות של שימוש, אלא כשם בלבד.
  • התגובות וההצעות גרמו לי להבין שצריך לחדד את עניין הקווים המנחים. ולקבוע שכל הצעה חייבת להתייחס לפחות לחלק מהם.

כמה מההצעות לשם לרכבת התחתית בתל אביב:

  • ההצעה הנפוצה ביותר הייתה "אביבית". הבעיה בשם הזה היא הצלילים החוזרים (אביבית) מה שגורם לשם להישמע מעיק ב"בינלאומית". השם גם מצלצל כמו שם פרטי.
  • "מטרו-דן" קל היה לאנשים לשלוף את השם הזה. גוש-דן הוא כינוי מקובל לתל אביב רבתי ומטרו היא מילה בינלאומית למערכות מסוג זה.
    לדעתי השם מאוס עוד לפני שנולד. השימוש ב"דן" לתיאור תל אביב הגדולה מחליש את המותג.
  • "קל-דן". שתי מילים עם מקף מחבר יוצרות שם חלש יותר. השימוש במילה "קל" מתייחס רק לרכבת קלה בעוד שעתידים להיפתח קווים בטכנולוגיות שונות.
    זה גם צירוף מילים בנאלי עד כדי כך שאני די בטוח שיש כבר משהו שנקרא קל-דן.
  • "תֶלית". יש הרבה יתרונות לשם הזה. אין מילה כזו. היא חדשה לגמרי, קלה להגייה לכל אחד ונראית סבירה גם בבינלאומית (Telit).
    "תל" לקוחה מהשם תל אביב, ולדעתי זה נכון לעשות כך. אם נתפלסף עליה קצת, "תל" היא מילה שמאזכרת את שכבות הקרקע השונות שמאפיינות היטב את הקרקע באיזור, והרכבת הרי תעבור ע"ג הקרקע ובתת-הקרקע.
  • "מטרו" אחת ההצעות הייתה לאמץ את השם הנפוץ בעולם למערכות מסוג זה.
    יש עם זה 2 בעיות: מבחינת הטכנולוגיה, הרכבת לא תיהיה מטרו, אלא רכבת קלה (לפחות בחלק מהקווים), בעיה אחרת היא הזרות של השם מטרו לעברית.
  • "זורמת". שם ארוך לביטוי, אופנתי ותקופתי. אני מניח שיש שיראו בכך יתרון. זהו שם צעיר ודינמי, ההפך מהתדמית הנוכחית של התח"צ.
    כך יראו הקרונות. נת"ע כתבו על הקרונות Tel-Aviv Tram. נקווה שזה מיתוג זמני בלבד. הדמיה: נת"ע©
  • "רַקֶלֶת". שילוב של רכבת וקלה למילה אחת. נשמע טוב מאוד רק שמרגיש לי כמו מילה שצריכה להתווסף לשפה העברית כשם כללי לרכבת קלה, ולא כשם של מותג ספציפי. בנוסף, השם ארוך לביטוי.
  • "רַקַל". כנ"ל, רק קצר.
  • "רכ-דן". שוב צירוף מילים סטנדרטי וחלש + שימוש במונח "גוש דן".
  • "סאב-דן" גם התקבעות לתת-הקרקע, גם לעז וגם גוש דן. לא טוב.
  • "מטרונית". שימוש חוזר בשם של המערכת החיפאית. השם הזה הוא למעשה וויתור על מיתוג ספציפי לת"א.
  • "המונית" – קרוב מידיי למילה "מונית". ייצור בילבול בעיקר אצל תיירים.
  • "נוֹע" – אחת ההצעות המרעננות למותג חדש יש מאין.
    מציע השם "נוע" טען שהשמות עם הסיומת "נית" נשמעות לו כמו חוסר יכולת להחליט על שם, כך שזה אפילו נשמע מתנצל.
    אכן יש תחושה שצירוף הסיומת "נית" למילה מוכרת היא ברירת מחדל של בחירת השם חסרת המעוף, ורוב התוצאות של פעולה כזו נשמעות לעוסות.
    "נוע" הוא שם קליט של מותג עברי מקומי, ואני עדיין בודק איך הוא נשמע בבינלאומית.זה שם שמשתלב במשפט בקלות ואחרי כמה דקות של אימון נשמע לי טבעי לחלוטין. "אני מגיע מחיפה ברכבת ולוקח נוע לאלנבי, נתראה שם".המציע גם בחן את השם מכיוון שלא חשבתי עליו: הקוד. תח"צ עושה שימוש נרחב בקודים של אותיות ע"מ לתאר בקיצור גופים שונים של תח"צ. (כמו TLV, נתב"ג, תמח"ת) התייר ירכוש כרטיס נסיעה בתח"צ עוד בנמל התעופה עליו יהיה כתוב "Israel Train  + NOA inner city  20 NIS" והיתרון הוא שבמינימום מילים המסר יעבור. (כרטיס שכולל נסיעה ברכבת ישראל וגם למערכת הסעת ההמונים בתוך העיר).יש הרבה דוגמאות למערכות תחבורה שיש להן שמות קצרים שהם מעין סלנג שהתפתח מאוסף אותיות – כמו ICE הגרמנית, GVB של אמסטרדם.
    הם על פניו לא מותג עם משמעות אבל בתור תייר שמגיע למקומות האלה זה עובד כמותג מאוד חזק, את/ה קונה GVB weekly card ואת/ה יודע/ת מה יש לך.
    לכן כיוון כמו NOA מיישר קו עם מותגים כאלה ושובר שגרת שמות ישראלית.

כל הצעה שאתם/ן שולחים/ות, הקפידו בבקשה לקרוא את הקווים המנחים! (אולי אפילו להציע כללים נוספים?) זה בסדר לוותר על קו מנחה, כשיש לכך תמורה בדמות יתרון אחר בשם.

קווים מנחים:

  • בשם צריך להיות משהו מקומי.
  • השם צריך להיות עברי, ויחד עם זאת קריא ונעים לביטוי בבינלאומית.
  • אם עושים שימוש בשם העיר, חשוב מאוד לדעתי להשתמש במילה "תל אביב" ולא "גוש-דן". תל אביב היא מותג חזק, ונכון לקרוא למטרופולין כולו ע"ש עיר הליבה.
  • השם חייב להיות קצר.
  • הרכבת תנוע בתת הקרקע וגם על פני השטח, מה שאומר שהשם לא יכול להתקבע על אחד מהם.
  • יתרה מכך, לא כדאי לקבע את השם לרכבת או מסילה, שכן קווים עתידיים שיהיו חלק מהמערכת ינועו בטכנולוגיות שונות כמו אוטובוסים רבי-קיבולת, ויהיה כדאי מאוד למתג אותם כחלק בלתי נפרד מהמערכת.

המשיכו לשלוח הצעות לדוא”ל: tapuzg@outlook.co.il

32 מחשבות על “פרוייקט חיפוש שם לרכבת התחתית בתל אביב רבתי נמשך: הצעות ומחשבות”

  1. אסף פייג

    אני מציע גם את 'סובי' (מלשון סיבוב, ב' לא דגושה), מזכיר מעט גם את ה sub מאנגלית.

    1. סובי זה רעיון חמוד! "להסתובב בעיר".
      הבעיה שהוא עלול לעודד קלקול של הלשון… אנשים כנראה יקראו את זה בצורה הלא נכונה (ב' דגושה), בגלל הקישור ל-sub. מצד שני זו מילה שאף אחד לא באמת משתמש בה (אולי רק בשירים).

  2. שאלות:

    מה יש לך נגד גוש דן?
    למה השם צריך להיות עברי?

    ה"מטרונית" בחיפה למשל היא מותג מצליח למרות שאין בה שום דבר מקומי, אז למה בשם של המערכת התלאביבית צריך שם מקומי?

    1. דניאל מייסה

      לא "צריך" אבל זה יעבוד מצויין.
      ה"מטרונית" הוא שם לא טוב לדעתי. אחת הסיבות הוא הניתוק מחיפה.
      ה"כרמלית" לעומת זאת הוא שם ממש טוב

    2. דניאל מייסה

      לגבי גוש דן:
      יש לנו עיר, שהיא מטרופולין. (אוסף ישובים עירוניים שהתחברו בינהם ומקיימים בינהם קשרים הדוקים)

      שמות כמו "תל אביב רבתי" "תל אביב הגדולה" או פשוט "תל אביב" הם שמות שמחזקים את הדבר האחד והמשותף בעוד ששמות כמו "גוש-דן" מתייסים למרחב כאל אוסף מקרי של ישובים.
      לא הייתי רוצה לגור בגוש. גוש זו כמעט מילת גנאי למרחב.

      1. הרכבת לא משרתת רק את העיר.
        למרות שבת ים ופתח תקווה אכן חלק מתל אביב הגדולה, קשה להגיד את אותו דבר על בני עטרות למשל (שלידה יסתיים הקו הסגול), וראש העין שהקו האדום יוארך אליה בעתיד היא בכלל עיר לווין.

        אני חושב שההתנגדות שלך למילה "דן" גם תמנע ממך למצוא שם מוצלח למערכת וגם מנותקת מהמציאות הישראלית (לא צריך לחשוב רק על מה יחשבו תיירים).

        בקשר למטרונית: אתה אומר שזה לא שם טוב, אבל זה שם שתפס יופי, וזה המדד היחידי. לא כל שם חייב להיות קשור למקום – אין שום קשר בין השם The T לבוסטון, בין השם Subway לניו יורק, בין השם Underground/Overground ללונדון, בין השם Metrolink למנצ'סטר ובין השם Muni לסאן פרנסיסקו. הם כולם שמות ג'נריים במיוחד, ולמרות זאת הם מותגים מצליחים בערים הרלוונטיות.

        1. דניאל מייסה

          הרכבת משרתת את העיר והיוממים אליה. מי שמגיע כל יום מחיפה, הרכבת משרתת גם אותו. זה לא אומר שהשם צריך "להתאים" גם לחיפה.
          ההתנגדות שלי למילה דן נובעת מטעמי מיתוג. המונח גוש-דן הוא מונח כמעט בירוקרטי בעוד שהמונח "תל אביב" הוא המותג הישראלי המוצלח ביותר, ועושה אסוסיאציות חיוביות. (נסה/י לחשוב על האסוסיאציות של גוש-דן..)
          השם מטרונית לא כ"כ תפס טוב. בניגוד לכרמלית לה יש שם מוסכם אחד, אנשים שונים מכנים את המטרונית בשמות שונים. חלק מהם מכנים את זה "אוטובוסים ארוכים".
          לגבי הקשר בין מקום לשם המערכת – מסכים איתך! בהחלט לא חושב ש*חייב* להיות קשר. יחד עם זאת זה בונוס נחמד, שכן תל אביב נמצאת בשלב ההיפכות לעיר גלובלית, והיא רעבה למיתוג מוצלח.

        2. "בע", מה שאמרת על המטרונית – מדויק.
          יותר מזה, השם תפס כל כך יופי שאפילו אנשים שגרים רחוק מחיפה מזהים את המטרונית עם חיפה. לכן אני אומר – המיתוג היה מצוין.
          אפשר להעביר ביקורת (ודניאל העביר אותה) על כך שהמיתוג אינו קשור למקום ו"גנרי" מדי (לא לגמרי מסכים איתה: המילה מטרו קיבלה פה תפנית עברית-מקומית נאה). עדיין המיתוג היה מוצלח.

  3. אנונימי אני מניח

    הבעיה גם עם "זורמת" היא כי זה מעלה קונוטציה למישהי "פרוצה".
    הבעיה עם נוע, לדעתי, כי זה יותר מדי דומה לשם העברי "נועה". אני כבר רואה איך ניתן לעשות בדיחות על זה.
    תלית הוא השם האהוב עליי.
    אני יכול להבין למה הסיומת "-ית" יכולה להיחשב נדושה, אבל תחשוב שהיא סיומת מתאימה מבחינת העברית. יש איזה היגיון בשימוש בה (בייחוד כשיש מילים כגון, 'משאית', 'מכונית', 'מונית').
    השאלה היא האם אתה חושב שלהשתמש במשקלים או בסיומות בעברית יש מקום?
    כמו כן, האם בסופו של דבר אתה חושב שיהיה צורך להצמצם בשימוש למילים 'תל', 'אביב' או 'יפו'? כי בסופו של דבר, אם תל אביב היא מותג בינלאומי, אז יהיה צורך להשתמש במילים הללו.

    1. דניאל מייסה

      מסכים עם מה שכתבת.
      תלית זה שם ממש טוב, והסיומת "ית" איכשהו נשמעת מצויין בשם הזה.
      לדעתי כן, משקלים בעברית יכולים לעבוד טוב.
      זה גורם לי לחשוב על כך שהשימוש בסיומת ית צריך להגיע בעיתוי טוב (וקשה להגדר מה זה עיתוי טוב). ב"מטרונית" זה נשמע טיפשי, וב"כרמלית" זה נשמע ממש טוב. אולי פשוט גדלנו לשם כרמלית וזה נשמע לנו טבעי. גם זה יכול להיות.

    2. דניאל מייסה

      אני בהחלט לא חושב שחייבים להצטמצם למילים "תל" "אביב" ובטח שלא "יפו" (למעשה יפו כיום מהווה רובע קטן במטרופולין)
      אני חושב שבשם צריך להיות משהו מקומי.

      אם לדוגמא רוב תל אביב רבתי הייתה בנוייה על סלע גיר – היה נחמד לקרוא למערכת "גירית".
      רק שבת"א יש קרקעות מסוגים שונים ומילים שונות שמאפיינות אותה או את מה שגודל/גדל בעבר עליה כך שאיזורים שונים מכוונים לשנות שונים: כורכרית, חולית, פרדסית..

      אולי פיספסתי ובכל זאת יש מילה אחת שיכולה לאפיין מרכיב שחוזר על עצמו בכל האיזור?

    3. דניאל מייסה

      לגבי "נוע" אני לא חושב שזו בעיה.
      יש הרבה אנשים בשם ישראל, ציון, דן וכ'

  4. אהבתי את הכיוון, מקווה שאם תגלה פה שם טוב יהיה שיתוף פעולה עם נת"ע לגבי שילוב השם במערכת בעתיד.

    1. דניאל מייסה

      הלוואי ובנתע ישתפו איתנו פעולה.
      ללא ספק צריך להיות צוות חשיבה + משרד מיתוג חזק שיעשה עבודה מקצועית

  5. ערן תמירי

    שרה=שירות רכבת הקלה
    בסלנג הישראלי יכנסו משפטים כמו :,שרה איחרה,שרה לא תגיע בזמן חכו למחליפה של שרה,שרה עמוסה,שרה בתיקון,איחרתי בגלל שרה,שרה מתעכבת,הכי..הכי הנהג של שרה חולה…ותפסיקו עם הראש המלוכלך שלכם אנחנו קוראים לה כך על שם אם האומה :"שרה אימנו"

  6. אני חושב שאין זה נכון לפסול מראש את כל השמות שמכילים את "דן".
    נכון שתל-אביב היא מותג חזק יותר מ"גוש דן" מבחינה בינלאומית, אבל מבחינה מקומית זה לא בהכרח כך. שגוי בעיניי למחוק פתרונות רק משום שהם "מקומיים" בעיקרם.
    זה גם מתחבר למשהו שנאמר בתגובות לפוסט הקודם בדיון – הרכבת אינה מחברת רק את תל אביב, אלא גם את יתר הערים שבמטרופולין, כולל ערים שנמצאות ב"פריפריה" שלו. אם אחד הקווים המנחים היה ליצור מותג שיחבר את המרכז לפריפריה המטרופולינית, אז להתייחס רק למותג "תל אביב" חוטא למטרה הזו, בעוד ש"גוש דן" דווקא תומך בה.

    אישית אוהב את השם "מטרו-דן", יוצר את החיבור בין המקומיות לבינלאומיות אותה מחפשים. כרגע הבעיה איתו שהוא תפוס ע"י חברת תחב"צ…

    עוד הצעה שהולכת לכיוון ראשי התיבות היא TAT – Tel Aviv Tram כמו בהדמיות של נת"ע. שם קליט מאוד שאפילו נשמע מתאים למערכתת תחבורת המונים. בעברית יכול לעבוד עם תא"ת. עכשיו הבעיה למצוא את המילים שיתאימו לראשי התיבות…
    (תל אביב תנוע? תל אביב תחבורה? תחבורה אזורית ת"א?)

    1. דניאל מייסה

      דיברתי על זה כמה פעמים. המונח "תל אביב" כיום הוא לא רק תל אביב-יפו, אלא מתייחס למטרופולין תל אביב. Greater Tel Aviv.
      זה לא שתל אביב היא עיר אחת, ופתח תקווה היא עיר אחרת. פעם זה היה המצב. היום הכל מתחבר, ובעתיד הכל יהיה מחובר גם סטטוטורית.
      לדעתי כדאי לבחור שם שיתייחס למצב החדש של העיר.

      1. אכן דיברת. אני לא מסכים איתך.
        גוש-דן (או רק דן) הוא בעיניי דווקא שם שמחבר את כולם יותר מאשר השם תל אביב. לפחות בתודעה שלי, השם הזה נותן את התחושה הזו של מטרופולין גדול המחבר את סך חלקיו. זאת בעוד שתל-אביב מצטיירת כאסופת הרבעים המרכיבה את ליבת המטרופולין.
        אגב אני אומר זאת כתושב פתח תקווה, אולי זה "משפיע על החשיבה שלי"…

        אגב, עוד משהו שלא שמתי לב אליו כשחשבתי על תא"ת: באנגלית זה יוצא TAT, ואז כשחוזרים לעברית – נשמע כמו "תת" (ויוצא כמו קיצור של תת-קרקעית). נראה שם מתאים, הגם שהמערכת אינה תחתית בלבד…

        1. דניאל מייסה

          פעם הכרתי פתח תקוואית שאמרה לי שמעולם לא הייתה בתל אביב.
          יש נתק תרבותי אצל אוכלוסיות מסויימות (היא הייתה דתיה) שהופך בעינהם את "תל אביב" למשהו מרוחק וזר.

          לכן:
          א. אם שם הרכבת יהיה מאוד "תל אביבי" אותה פתח תקוואית אולי תראה בו משהו זר ומרוחק. זה לא טוב.
          ב.מצד שני, אולי זה יגבש את תחושה הזהות המטרופולינית בת"א רבתי

          אם נתחשב בשני המסקנות האלה, כדאי לדעתי לתת שם מעט תל אביבי אבל כזה שלא כולל את השם "תל אביב" בכללותו. כך שהתושב המרוחק לא יראה בכך משהו שמשרת את לב תל אביב ובמקרה יש לו איזו שלוחה של קו ליד הבית ב""פריפריה"", ומצד שני, שכל אחד ימצא שהשם תל אביב מהדהד בכל המטרופולין ולכל רשות יש חלק בו.

  7. דניאל כהן לוי

    חשבנו הרבה.
    בהתחלה אני אמרתי "נשאית" – לא עבד בגלל האיידס
    אחרי זה חשבנו "קוית" (קו, נקבה) – אבל זה היה קצת קצר מידי
    אחרי רצינו לשלב "נוע-קוית" – נחמד בפה אבל מוזר בהבנה
    אחרי חשבנו גם "רב-כבת"- שזה דווקא היה מגניב, אבל נשמע דומה מידי לרכבת ועלול לבלבל תיירים וכו…

    ואז חזרנו למטרו שזה קיצור למטרופולין וחשבנו למה לא:
    "עירונית"

    וזהו

    1. אוהב מאוד את הקווית. שם קצר וקליט מאוד שכבר מזדמזם לי בראש וזה נהדר. יתרון – גם לתיירים יהיה קל לקלוט את השם ברגע ששומעים אותו.

  8. ערן אברמוביץ

    מרכזית – שילוב של מרכז הארץ וסיומת – ית
    נכון שבאזור חיפה קוראים לתחנות האוטובוסים "מרכזית" אבל אלא ישונו בעקבות המיתוג בגוש דן או לחלופין יכולים להישאר על כנם.
    דוגמאות לשמות הקווים:
    מרכזית אדומה (קו 1)
    מרכזית ירוקה (קו 2)
    מרכזית סגולה (קו 3)
    מרכזית צהובה (קו 4)
    וכדומה…
    ובאנגלית:
    Merkazit RED
    Merkazit PURPLE
    Merkazit GREEN
    …etc
    כאשר החשוב מכל הלוגו ישלב את האות "מ" או באנגלית "M" המזוהה מאוד בעולם כמטרו.
    ?

  9. לקחתי השראה מהנוע ומהתלית והתוצאה: תלנוע / תלנועית (אם מתפשרים על סיומת Xית ומתעלמים מהדמיון הצלילי לקלנועית).
    שם קצר שלא יהיה קשה להתרגל אליו, מרמז על האיזור (תל) והמילה לא קיימת בעברית בכלל, שזה גם כן אלמנט חשוב בבחירת שם למערכת.
    לגבי הקוד – אמנם השם אורך מכדי להוות קוד בפני עצמו אבל ראשי התיבות באנגלית יהיו TLN, ר"ת שמתגלגלים על הלשון, מרמזים אף הם על האיזור (תל-אביב באנגלית היא TLV) וכיום משמשים בעיקר כקוד לנמל תעופה קטן בצרפת כך שניתן לומר שהם פנויים לשימוש.
    אמנם השימוש באות 'ע' עלול להקשות קצת על התיירים אבל אין לה השפעה רצינית על השם, בעיקר בשם תלנועית שאז היא תיעלם לגמרי.

    בנוסף, הייתי מציע למתג גם את שמות הקווים עצמם בשם לא מספרי או לפי צבע הקו.
    בתור התחלה, הייתי קורא לקו האדום "קו החירות" (Liberty Line), מסמל גם את החירות התנועתית של תושבי המטרופולין (אם רוצים משמעות סמלית…) ובעיקר מנציח את שמות שני האנשים שהקו עובר בצירים הקרויים על שמם – ז'בוטינסקי ובגין (אביה הרוחני ומנהיגה של תנועת החירות).

  10. טל רום

    חברת מיתוג מקצועית ואפילו בינלאומית ולא אנשים שממציאים שמות מהשרוול
    לפרוייקט בעלות כזאת של מילארדי שקלים, ילכו וישכרו חברת מיתוג שתתן הצעות אמיתיות

    בדיוק כמו שלא נותנים לציבור לחפור את הרכבת ולבנות את הקרונות והתשתיות
    כך גם לא צריך לתת לאנשים ללא ידע מקצועי לעשות מיתוג, שזה מקצוע לכל דבר

    1. דניאל מייסה

      אתה צודק, המטרה היא להתחיל דיון. כי נכון לא עכשיו לא נראה שנת"ע שכרה חברה כזאת..

  11. אולי קצת באיחור. אבל חשבתי שאחלה שם יכול להיות 'מתא' . למה? 'מתא' זה 'עיר' בארמית (ו'מתא' פירושו "להגיע"). זה נשמע כמו המילה 'למטה' שבדר"כ מתקשרת לרכבת תחתית שנוסעת, איך לא, למטה.
    ככה שאדם יגיד לשני "אתה בא ל'מתא'?" וזה ישמע כמו "אתה בא למטה"? חוץ מזה שבאפשרות הראשונה הל' בקמץ ובאפשרות השניה היא שווא.
    גם הצליל של המ"ם והת"ו מזכיר את ההתחלה של המילה 'מטרו'.
    האותיות ת' ו-א' הם כמובן ראשי התיבות של תל אביב.
    זה גם מתחבר לאותו קו של 'מטרונית' בקשר לשימוש במילים גבוהות/ארמיות לכלי תחבורה.

    גם משהו שחשבתי- יהיה אפשר לקרוא לתחנות כשזה (השם הזה – 'מתא') יהיה הקידומת שלהם. על משקל 'מטה-פיזיקה'. ככה שלתחנות יקראו למשל: 'מטא-קרליבך' או 'מטא-ארלוזורוב'. יהיו תחנות שזה יעבוד יותר ויהיו תחנות שפחות, אבל זה העיקרון בכללי.

    בכללי (עכשיו זה כבר סתם חידודים) ורעיונות יצירתיים:
    א. בתלמוד צמד המילים 'כי מטא' משמעותה 'כשהוא הגיע'. וזה יכול להיות שם נהדר למפה של הרכבת התחתית באנגלית או לכרטיס נסיעה חד פעמי – key-Mata .
    ב. אפשר גם לקרוא למפה (בעברית) 'מפה-מתא'.
    ג. המודיעין יכול להיות 'למה-מתא' על אותו משקל.
    ד. בעיה ברכבת יכולה להיקרא : 'מהומתא'.
    ה. הקרונות יכולים להיקרא : 'מתאים' כמו 'תאים' בגוף או בארונות.
    ו. אפשר לפני לעשות קמפיין שלם עם הסלוגן 'מתאים לי עכשיו. מתא'.

    אבל חוץ מהשטויות שהוספתי בסוף, זו נראית לי ההצעה הכי טובה פה, רק תדמיינו את הסמל:
    MATA.

    1. MATA, פשוט מושלם מכל המובנים – כל הכבוד!

      אמן זה יאומץ

      אני אפילו מוכן לרדת מהנטייה לתת מקום למונח "דן" פשוט כי המתא הזה כלכך טוב.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן