התפוז הגדול

"ציר שלבים" מתקדם. יהיה ה"אבן גבירול" של דרום תל אביב? אולי רק לאורך קטע קטן.

"ציר שלבים" – רצף של כמה כבישים ורחובות בתל אביב יהווה קישור בין מחלף וולפסון בדרום לרחוב אילת בצפון.

בדרך הוא יחלוף על פני איזורים בעלי אופי בינוי שונים זה מזה כמו נוה צדק, נוה עופר, פלורנטין ואיזור המוסכים בשלמה.

העבודות החילו. צילום ממחלף וולפסון צפונה

שנים דובר על התכניות להרחיב את הציר הזה ורק לאחרונה אפשר לראות התקדמות אמיתית בעבודות.

העבודות מבוצעות בשני שלבים. השלב הראשון כולל את התחום שבין מחלף וולפסון בדרום ועד לדרך קיבוץ גלויות בצפון. השלב השני כולל את התחום שבין קיבוץ גלויות בדרום לרח' אילת בצפון.
נכון לעכשיו, רק השלב הראשון (המקטע הדרומי) נמצא בביצוע.

ציר שלבים יחלוף ויקשר ליד ובין מקומות חשובים בדרום-מרכז העיר. תחנת רכבת וולפסון, אצטדיון בלומפילד, מתחם התחנה ותחנת הרק"ל "אליפלט".

אך האם מנוצלת כאן הזדמנות ליצירת רחוב שיתפור את כל הנ"ל לאיזור בר-הליכה רציף ועירוני?

לדעתי אחד המאיצים בפיתוח ציר שלבים הוא החשש מעבודות הרכבת הקלה שיסגרו לתנועה את שד' ירושלים.
עבור הזרמת תנועה – מהווה ציר שלבים חלופה לשד' ירושלים, וכן מתוכנן בו גם נת"צ.

בירוק – המקטע הדרומי, בשלבי בנייה. בסגול – המקטע הצפוני שטרם אושר

ציר שלבים מורכב למעשה מהרחובות היינה היינריך, שלבים ואליפלט (דרום לצפון).
לאורך השנים השתנו התכניות שוב ושוב לגבי הציר הזה, שהרבה זמן הייתי מודאג מהאופי בו יבנה. דרך עירונית מהירה? רחוב?

לפי התכניות הוותיקות יותר, ציר שלבים אמור היה להיסלל כדרך לכלי רכב וזה היה תפקידו העיקרי. חתך הרחוב לפי תכניות אילו היה רע ביותר. כביש רב נתיבי ללא דופן רחוב וללא התייחסות נאותה להולכי רגל.

עם השנים השתנו התכניות בעקבות לחץ מגופים שונים. התכניות החדשות מתייחסות אליו קצת יותר כאל רחוב עירוני, אך האמור רלוונטי רק למקטע הצפוני (מדרך קיבוץ גלויות עד רח' אילת)

הדמיה לא מחייבת ממצגת של עת"א של המקטע הצפוני של ציר שלבים. נקווה שבאמת יבנה כרחוב עירוני.
המקטע הדרומי מתוכנן יותר כמו דרך מהירה בתוך העיר
בחלק הזה בסמוך לשכ' נווה עופר העבודות כבר ממש מתקדמות. אפשר להבחין ברוחב הכביש. זהו המקטע הדרומי.

המקטע המצוי בשלבי בנייה בימים אלה מתוכנן ככביש ופחות כרחוב.

  • 3 נתיבי נסיעה לכל כיוון (לא כולל נתיבי פנייה, מה שמרחיב את הכביש מאוד בצמתים)
  • מעקות הפרדה ואי תנועה גדול
  • שטחי חיץ ירוקים לסירוגין בין שביל האופניים לכביש או בין שביל אופניים והמדרכה, דבר שיוצר חתך דרך רחב מאוד.
  • שטח החיץ הרחב בין שביל האופניים למדרכה יגרום להולכי רגל ללכת על שביל האופניים. (בעיה זו קיימת רק בקטע מצומצם)
  • אפשרויות חצית הולכי רגל מוגבלות מאוד.
בצמתים תורחב הדרך לצורך נתיבי פנייה, יהיה מאוד לא נעים להולך הרגל לחצות רחוב כזה.

אז נכון, הסביבה של המקטע המדובר של ציר שלבים אינה עירונית וצפופה, ולרוב מדובר ביחידות שכנות מנותקות זו מזו שנבנו תוך התעלמות מהדרך הזו.

אבל תכנון הכביש הזה הייתה יכולה להיות הזדמנות לייצר משהו מעבר לכביש. אם לא רחוב מסחרי שוקק אז לפחות רחוב שיעודד הליכה ושהייה לאורכו, תוך הקצאת שטחים ליחידות מסחר או שימושים שונים שישמשו את הציבור, במקום פרדיגמת החיץ הירוק שלא נגמלנו ממנה.

אני מייחל שהמקטע הצפוני יתוכנן כרחוב עירוני ולא כדרך שתפקידה היחיד הוא להזרים תנועה.
אני מחכה בקוצר רוח לפרסום התכניות של המקטע הצפוני.

 

עדכון אחרון בנושא ציר שלבים: כאן

16 מחשבות על “"ציר שלבים" מתקדם. יהיה ה"אבן גבירול" של דרום תל אביב? אולי רק לאורך קטע קטן.”

  1. אני רק שאלה.
    למה בעירנו היפה לא יודעים לתכנן רחובות ישרים ורחבים? למה הכל על העוקם? תל אביב היא מטרופולין שטוח, אין שום סיבה לעיקולים המכוערים הללו

    1. דניאל מייסה

      מסיבות היסטוריות, הרבה מהדרכים בתל אביב הן גילגול של דרכים שעברו בשטחים חקלאיים. בעיקר באיזור המדובר. הדרכים הללו מעולם לא היו ישרות כי גבולות השדות והפרדסים לא היו ישרים.

      1. את זה אני יודע, מה שאני לא מבין זה למה חשוב צורך לעקוב אחרי הדרכים הללו במקום לתכנן עיר מודרנית עם גריד יפה. בכייה לדורות

        1. כ של י ול

          בגלל שגם גבולות הגושים והחלקות הם שיקוף של הפרדסים בבעלויות השונות, שהם בעצמם שיקוף של נתיבי זרימת מי הנגר ומיקומי הבארות והדרכים שהיו פעם. הפקעות לצורך יישור כביש הן מעשה קיצוני, לא? את שדרות ירושלים בנו לראשונה ישר כמו כביש הסרגל, זה לא מונע את חורבנן תחת מכבשי הקו האדום.

          1. ירן שגוֹר

            זה לא קשוּר לפרדסים, זה באלכסוֹן כי אלה הדרכים יפוֹ – שכם, ויפוֹ – ירוּשלים ההסטוֹריוֹת

      2. כ של י ול

        זה נבע בעיקר מכיווני זרימה של מי נגר לפרדסי יפו והסביבה ומיקומי הבארות. גבולות הפרדסים הם תוצאה של הנ"ל, וברבות הימים הכבישים נבנו על גבי אותם תוואיים.

        1. דניאל מייסה

          למה זה קיצוני?
          אם תל אביב הייתה נבנית בתקופה בה הייתה משילות חזקה ייתכן ורחובות רבים היו מתיישרים לפי הסרגל, לתכנון ישר יש הרבה יתרונות.

          ועל איזה חורבן אתה מדבר באשר לשד' ירושלים? בניית הקו האדום? זה החורבן?

          1. כ. של יול

            כי יש אפשרות תנועה גם בכבישים לא ישרים, ככה שהיתרונות של הגריד המושלם אינם שקולים כנגד זכות הבעלות במקרקעין שהיא זכות יסוד מוגנת. לכן, יש להניח, לא הפקיעו את השטח של אברהמי בפינת אפ"ק גם במחיר כריתת עוד עצים עתיקים מוגנים, למרות שזה היה מישר את הפניה ומקל על תנועת הרק"ל. לעויבמסגרתהתאמת תוואי הכביש לתוואי הרכבת ברחוב השומרון לא בא על חשבון ערך מוגן כי זה היה במסגרת תכנית איחוד וחלוקה תוך איזון בין זכויות הבעלים השונים ושם זה השתלב במהלכים תכנוניים אחרים ותרם.
            לעניין החורבן – עקירה וכריתה של 148 עצים בשדרה ההיסטורית והימצאות היתר בסכנה חמורה הן חורבן השדרה במובן הבוטני-תכנוני, כי אין שדרה ללא רצף עצים. הצבת גדרות לאורכה למניעת מעבר הולכי רגל (רכבת תעבור כל 2 דקות ובמהירות 0-28 קמ"ש) גם היא תתרום לחורבן השדרה במובן התיפקודי וללא אפשרות מעבר מצד לצד אלא במרחקים של כמעט ק"מ היא לא תהיה ידידותית למשתמשיה הולכי הרגל ולכן גם לסוחרים ולתיירים. כך גם ייווצר מחסום בין מזרח יפו למערבה ונטל תנועתי קשה לתושבים. להגיע ממערב יפו לשוק הכרמל למשל יהיה רק בנתיב מופרך וארוך דרך התחנה המרכזית.

          2. דניאל מייסה

            אני לא רואה איך בעית כריתת העצים קשורה לשדירה ישרה או עקומה.

  2. ירן שגוֹר

    באוֹתוֹ נוֹשׂא בערך. לדעתי דרך בן צבי יכוֹלה להפוֹך לשאנז אליזה.

  3. יולכרמית

    השדרה ישרה. רחוב אילת גם הוא ישר, אבל הזוית בנקודת המפגש חדה. ההסבר של נת"ע למיקום התחנה של צומת זה במיקום דרומי יותר ממפגש הרחובות ועל חשבון עצים עתיקים היה שפניית הרכבת מאילת לשדרה חדה מדי. יוצא שגם כשהרחוב ישר, עצם קיומם של רחובות חוצים – ישרים ככל שיהיו – בזוית שאינה ישרה, והצבת תוואי הרכבת על גביהם, מקשה על תנועת הרק"ל וגורר כריתה, ולא הפקעה ליישור הזווית החדה. בהתחשב בכך שהתכנון המקובל באזור הים התיכון זה שנים הוא בצורת כוכב שמאפשר בנקודות המפגש כיכרות עם מזרקות לקירור ורחובות צרים ומוצלים, ובהתחשב בכך שהפקעה היא פתרון קיצוני, יוצא שכורתים כחצי ק"מ מתוך 1.25 ק"מ של השדרה ההיסטורית, הראשונה בתל-אביב – יפו והרחוב הראשון הישר בה.
    לו היו נשקלות חלופות שהצגת כאן במאמרים אחרים, כמו למשל שילוב אינטגרלי של תחנת שלמה במבנה הפרטי של אברהמי שייבנה במקום בנק אפ"ק, ניתן היה להרויח את יתרונות הגריד המושלם שאתה מדבר עליהם ללא שינוי ה"משילות" וללא דריסת מרקם שדרה עתיקה באזור הסטורי שאת אופיו מעוניינים לשמר.
    הערה קטנה נוספת: במתחם מכבי יפו התכנון החדש מתפאר בכך שהוא "ממשיך את הגריד היפואי", למרות שבסופו של דבר הוא מייצר שכונה סגורה ולא ידידותית להולכי רגל. אז הנה, גם כשמתכננים אזור חדש לחלוטין (על שטח פארק שאין בו ולו עץ אחד לשימור), במקסימום "משילות" (השטח בעיקרו בבעלות המתכנן עיריית ת"א), יוצאת שכונה סגורה – בניגוד להגיונות של רחובות ישרים.

    1. דניאל מייסה

      אם השכונה היא סגורה או משתלבת במרקם, אין לזה קשר למשילות או לגריד.

    2. כרמית

      תיקון טעות – השדרה השניה. את רוטשילד יצרו שנתיים קודם, הגם שלא באמת ניטעו שם העצים בהתחלה.

  4. כרמית

    זו בדיוק הטענה שלי. התייחסתי לדבריך, שיותר "משילות" היתה מייצרת יותר רחובות ישרים, שלהם יש הרבה יתרונות. הנחתי – אולי לא בצדק – שעל יתרונות אלה נמנים השתלבות במרקם ויתרונות תחבורתיים, בניגוד לשכונות סגורות במובן התכנוני, לא המשפטי.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן