ארכיון יומי: 15/04/2017

פרוייקט חיפוש שם לרכבת התחתית בתל אביב רבתי נמשך: הצעות ומחשבות


לאחרונה ניסיתי להעלות קצת את נושא המיתוג של הרכבת התחתית-קלה בת”א. טענתי שיש למצוא שם לרכבת התחתית בתל אביב.
גם סמליל ברור צריך לאפיין אותה, אך ברשומה הזו אתייחס רק לנושא השם.
הרשומה בבלוג ייצרה כמה דיונים ברשת בפלטפורמות שונות והרבה רעיונות נזרקו לאוויר.

זה הזמן להעלות כמה מחשבות והצעות שונות.

מחשבות:

  • כיוון שפייסבוק היא רשת חברתית, רוב ההצעות נכתבו בניסיון להיראות שנון ומצחיק בפני כולם/ן. רכבת תחתית בת”א היא מושא לצחוק כבר שנים רבות. מה שהופך את הבדיחה עליה לקלאסיקה.
    שיתוף ציבור
  • רוב ההצעות דווקא היו רציניות רק שרצינות לא מספיקה. אנשים לא מתעמקים.
    כמעט כל השמות לא נבחנו כמותג, ולא נבדקו מזוויות שונות של שימוש, אלא כשם בלבד.
  • התגובות וההצעות גרמו לי להבין שצריך לחדד את עניין הקווים המנחים. ולקבוע שכל הצעה חייבת להתייחס לפחות לחלק מהם.

כמה מההצעות לשם לרכבת התחתית בתל אביב:

  • ההצעה הנפוצה ביותר הייתה “אביבית”. הבעיה בשם הזה היא הצלילים החוזרים (אביבית) מה שגורם לשם להישמע מעיק ב”בינלאומית”. השם גם מצלצל כמו שם פרטי.
  • “מטרו-דן” קל היה לאנשים לשלוף את השם הזה. גוש-דן הוא כינוי מקובל לתל אביב רבתי ומטרו היא מילה בינלאומית למערכות מסוג זה.
    לדעתי השם מאוס עוד לפני שנולד. השימוש ב”דן” לתיאור תל אביב הגדולה מחליש את המותג.
  • “קל-דן”. שתי מילים עם מקף מחבר יוצרות שם חלש יותר. השימוש במילה “קל” מתייחס רק לרכבת קלה בעוד שעתידים להיפתח קווים בטכנולוגיות שונות.
    זה גם צירוף מילים בנאלי עד כדי כך שאני די בטוח שיש כבר משהו שנקרא קל-דן.
  • “תֶלית”. יש הרבה יתרונות לשם הזה. אין מילה כזו. היא חדשה לגמרי, קלה להגייה לכל אחד ונראית סבירה גם בבינלאומית (Telit).
    “תל” לקוחה מהשם תל אביב, ולדעתי זה נכון לעשות כך. אם נתפלסף עליה קצת, “תל” היא מילה שמאזכרת את שכבות הקרקע השונות שמאפיינות היטב את הקרקע באיזור, והרכבת הרי תעבור ע”ג הקרקע ובתת-הקרקע.
  • “מטרו” אחת ההצעות הייתה לאמץ את השם הנפוץ בעולם למערכות מסוג זה.
    יש עם זה 2 בעיות: מבחינת הטכנולוגיה, הרכבת לא תיהיה מטרו, אלא רכבת קלה (לפחות בחלק מהקווים), בעיה אחרת היא הזרות של השם מטרו לעברית.
  • “זורמת”. שם ארוך לביטוי, אופנתי ותקופתי. אני מניח שיש שיראו בכך יתרון. זהו שם צעיר ודינמי, ההפך מהתדמית הנוכחית של התח”צ.
    כך יראו הקרונות. נת”ע כתבו על הקרונות Tel-Aviv Tram. נקווה שזה מיתוג זמני בלבד. הדמיה: נת”ע©
  • “רַקֶלֶת”. שילוב של רכבת וקלה למילה אחת. נשמע טוב מאוד רק שמרגיש לי כמו מילה שצריכה להתווסף לשפה העברית כשם כללי לרכבת קלה, ולא כשם של מותג ספציפי. בנוסף, השם ארוך לביטוי.
  • “רַקַל”. כנ”ל, רק קצר.
  • “רכ-דן”. שוב צירוף מילים סטנדרטי וחלש + שימוש במונח “גוש דן”.
  • “סאב-דן” גם התקבעות לתת-הקרקע, גם לעז וגם גוש דן. לא טוב.
  • “מטרונית”. שימוש חוזר בשם של המערכת החיפאית. השם הזה הוא למעשה וויתור על מיתוג ספציפי לת”א.
  • “המונית” – קרוב מידיי למילה “מונית”. ייצור בילבול בעיקר אצל תיירים.
  • “נוֹע” – אחת ההצעות המרעננות למותג חדש יש מאין.
    מציע השם “נוע” טען שהשמות עם הסיומת “נית” נשמעות לו כמו חוסר יכולת להחליט על שם, כך שזה אפילו נשמע מתנצל.
    אכן יש תחושה שצירוף הסיומת “נית” למילה מוכרת היא ברירת מחדל של בחירת השם חסרת המעוף, ורוב התוצאות של פעולה כזו נשמעות לעוסות.
    “נוע” הוא שם קליט של מותג עברי מקומי, ואני עדיין בודק איך הוא נשמע בבינלאומית.זה שם שמשתלב במשפט בקלות ואחרי כמה דקות של אימון נשמע לי טבעי לחלוטין. “אני מגיע מחיפה ברכבת ולוקח נוע לאלנבי, נתראה שם”.המציע גם בחן את השם מכיוון שלא חשבתי עליו: הקוד. תח”צ עושה שימוש נרחב בקודים של אותיות ע”מ לתאר בקיצור גופים שונים של תח”צ. (כמו TLV, נתב”ג, תמח”ת) התייר ירכוש כרטיס נסיעה בתח”צ עוד בנמל התעופה עליו יהיה כתוב “Israel Train  + NOA inner city  20 NIS” והיתרון הוא שבמינימום מילים המסר יעבור. (כרטיס שכולל נסיעה ברכבת ישראל וגם למערכת הסעת ההמונים בתוך העיר).יש הרבה דוגמאות למערכות תחבורה שיש להן שמות קצרים שהם מעין סלנג שהתפתח מאוסף אותיות – כמו ICE הגרמנית, GVB של אמסטרדם.
    הם על פניו לא מותג עם משמעות אבל בתור תייר שמגיע למקומות האלה זה עובד כמותג מאוד חזק, את/ה קונה GVB weekly card ואת/ה יודע/ת מה יש לך.
    לכן כיוון כמו NOA מיישר קו עם מותגים כאלה ושובר שגרת שמות ישראלית.

כל הצעה שאתם/ן שולחים/ות, הקפידו בבקשה לקרוא את הקווים המנחים! (אולי אפילו להציע כללים נוספים?) זה בסדר לוותר על קו מנחה, כשיש לכך תמורה בדמות יתרון אחר בשם.

קווים מנחים:

  • בשם צריך להיות משהו מקומי.
  • השם צריך להיות עברי, ויחד עם זאת קריא ונעים לביטוי בבינלאומית.
  • אם עושים שימוש בשם העיר, חשוב מאוד לדעתי להשתמש במילה “תל אביב” ולא “גוש-דן”. תל אביב היא מותג חזק, ונכון לקרוא למטרופולין כולו ע”ש עיר הליבה.
  • השם חייב להיות קצר.
  • הרכבת תנוע בתת הקרקע וגם על פני השטח, מה שאומר שהשם לא יכול להתקבע על אחד מהם.
  • יתרה מכך, לא כדאי לקבע את השם לרכבת או מסילה, שכן קווים עתידיים שיהיו חלק מהמערכת ינועו בטכנולוגיות שונות כמו אוטובוסים רבי-קיבולת, ויהיה כדאי מאוד למתג אותם כחלק בלתי נפרד מהמערכת.

המשיכו לשלוח הצעות לדוא”ל: tapuzg@outlook.co.il