ארכיון חודשי: דצמבר 2019

למה פארק הירקון הולך ונזנח? 3 צילומים מפתיעים ומלמדים על העליבות בחלקים מהפארק.


פארק הירקון מוזנח. הוא כבר לא מה שהיה לפני כמה שנים בודדות. משהו רע קורה שם. בעיקר בחלק המרכזי (“ליבת הפארק”), כלומר איזור הצפארי לשעבר.

זה קורה דווקא בעשור שבו עשרות גנים ציבוריים (בתחום עיריית ת”א-יפו משתדרגים ומתרעננים).

כמה דוגמאות:

1. איזור מתקני השעשועים המרכזי

בשנות ה-90 זו הייתה גולת הכותרת של פארק הירקון. זה היה החלק האטרקטיבי ביותר והמטופח ביותר עבור משפחות וילדים.

היום מתקני העץ עקומים, ונראים כמטים ליפול, עם בליל תיקונים ואילתורים.
השבילים התכסו בחלקם בחול וקשה להבדיל בין מרבדי הדשא היבשים, ארגזי החול  ואדניות. הכל התערבב והיטשטש.
מערכת השבילים לא עונה על צריכה הולכי הרגל ורוכבי האופניים, הולכי רגל נאלצים ללכת דרך ארגזי חול ואדניות יבשות בשביל הדרך הקצרה ביותר.

פארק הירקון מוזנח
“ליבת פארק הירקון” – איזור המתקנים המרכזי -הפך להיות מוזנח

2.תעלומת מתקן השירותים הציבוריים החריג

אני מכנה את מבנה השירותים הזה “חריג” כי הוא חורג מכל מתקני השירותים הציבוריי ברחבי הפארק, להם יש חוקיות ברורה. כולם קטנים, מזוהים בקלות ע”י עיצוב פנימי וחיצוני אחיד ובעיקר – חינמיים.
רק המתקן הזה אשר ממוקם גם הוא בליבת הפארק (בסמוך לצפארי שנסגר) שונה בכל דרך מהאחרים. מבנה ענק בעיצוב מוזר שנבנה בנפרד מיתר המתקנים הזהים, הוא אינו צבוע בצבע האחיד של שאר המתקנים והכניסה אליו בתשלום. תשלום מפוקפק משהו: שלט מאולתר הוצב בכניסה ואדם שגובה תשלום באופן שלמראית עין נראה פיראטי.

מעניין מה הסיפור של השירותים המפוקפקים האלה, ומה ההיגיון למתקם מתקן אחד בתשלום כאשר כל השאר חינמיים.

מתקן שירותים מפוקפק שאינו חלק מסדרת מתקני השירותים של הפארק נראה כאילו הוא מנוהל באופן פירטי, בתוך פארק מוסדר.

3. מבנה השכרת הסירות אשר לצד האגם המלאכותי

זה מסוג המבנים שגדלים לאט לאט מבלי שאף אחד מבחין, ומשתלטים על מרחב ציבורי. זה לא בדיוק מבנה אחיד ומובהק, זה התחיל ממבנה והתפשט לאט לאט בדרך של פיזור גרוטאות וחיבורן לכדי מתחם אחד שהופך למקום מכוער ומאולתר.

מבנה השכרת הסירות שהיה פעם קטנה קטנה על האגם, והופך עם השנים לחצר גרוטאות שמתפשט אל תוך הפארק ומכער אותו.

עוד הסרת גדרות מבורכת: מרחב הדשא המיותם של בית ההסתדרות יפתח לעיר


לפני כשנתיים טענתי שצריך לפתוח את מוזיאון ארץ ישראל לעיר ע”י הסרת הגדרות ובכך להפוך אותו לפארק ציבורי שמתשלב בעיר ובו מפוזרים ביתני תצוגה מוזיאלים.

בכתבה זו מניתי רשימה של מקומות בת”א ש”השתחררו” והפכו לחלק רצוף מהמרחב ציבורי של העיר.

אני זוכר שקיבלתי תגובות רבות של אנשים שהיו רוצים שתוסר גם הגדר סביב מרחב הדשא של בית ההסתדרות ברח’ ארלוזרוב.

שמחתי לגלות שזה עומד להתרחש בשבועות הקרובים.
מדהים כמה טוב אפשר לעשות באמצעות פעולה כ”כ קטנה של הסרת גדר שאין בה שום צורך.

הדמיה: חוי לבנה©
כך זה נראה בשנות ה50 וכך זה נראה גם היום.