כל הפוסטים של דניאל מייסה

מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב? הגיע הזמן לדבר על זה


מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב?

בעוד כמה שנים, יפעל בתל אביב קו ראשון של רכבת תחתית*. אם הרכבת התחתית הזו לא תקבל שם קליט, תיהיה זו החמצה במימדים היסטוריים מבחינת אופייה ומיצובה של תל אביב**.
אם לא נדאג כבר עכשיו למיתוג מערכת הסעת ההמונים של ת”א, נסיים כמו ירושלים, עם קו רכבת קלה חסר מיתוג ועם זהות לא ברורה כתוצאה מכך.


*מדובר בקו של רכבת קלה אשר בחלקו הוא תחתי. זה לא קו מטרו קלאסי, אם כי קו של רכבת המופעלת באמצעות קרונות המותאמים לנסיעה ברחוב. לחלקו המרכזי של הקו, שינוע בתת הקרקע בין צומת גהה ליפו, אפשר לקרוא רכבת תחתית.
**מן הסתם שמושג “תל אביב” מייצג את “תל אביב הגדולה” ולא רק את הרשות המקומית “תל אביב-יפו” שנמצאת בליבתה. את כל הרשויות האלה יש לאחד.

שם שהוא מותג

השם צריך להיות קודם כל מותג.
מותג הוא מכלול רכיבים המשתלבים יחד בהרמוניה כדי ליצור תדמית רצוייה. שני הרכיבים החשובים ביותר של המותג הם השם, והסמליל (לוגו). סמליל הינו רכיב חזותי המוצג כסמל או מלל מעוצב ומטרתו לייצג באופן המדויק ביותר את המותג העומד מאחוריו.

כצפוי, רבים מהקוראים יעצרו אותי בשלב זה ויטענו כי לשם הצלחת הקו דרוש רק לתכנן אותו טוב.
אני לא מוריד מהחשיבות של תכנון טוב של הקו, ואני עצמי עוסק בכך כל הזמן.
יחד עם זאת, בימים אלו גלאי המציאות שלי צועק חזק. כחוקר תשתיות עירוניות ומיתוג העיר אני יודע שיש כאן הזדמנות אדירה.

למה חשוב שהרכבת התחתית תיהיה מותג?

תל אביב היא מותג בפני עצמה כבר הרבה שנים. תל אביב מייצגת ערכים עירוניים עולמיים וייצרה לעצמה מוניטין של עיר אמיתית. היחידה בישראל למעשה.
תל אביב גם מנסה להתחזק כ”עיר עולם”, עיר עם קשרים גלובליים ומעמד בינלאומי.
היעדרה של רכבת תחתית (או דומיה..) בעיר הוא חסך תחבורתי (שהשלכותיו ברורות) אך הוא גם איבר חסר בדמותה של תל אביב.
מותג איתן של רכבת תחתית הוא החוליה החסרה במותג המוצלח שיצרה לעצמה תל אביב.

השפה הגרפית של הרכבות כה חזקה שאפשר לראות שימוש שלה כמעט בכל פרסום המתיימר לשדר עירוניות. גם אם אין שום קשר לתח”צ

מערכת הסעת המונים כוללת ערכים מוספים לעיר (בשיח הישראלי על הסעת המונים אין כלל אזכור לכך).
מבין כל אמצעי התחבורה הציבורית בערים גדולות, זו המסילתית היא האחת ה”מאפיינת” ביותר של העיר. כלומר מעבר לשירות התעבורתי שהיא מספקת, היא גם בד”כ אחראית על חלק עיקרי מדמותה של העיר.

הרכבות העירוניות (בין אם הן תחתיות או לא) מדברות בשפה בינלאומית פשוטה ואינטואיטיבית. זוהי אולי השפה הכי ידועה בעולם. מה שבטוח, זו הפכה להיות שפתן של הערים הגדולות.

יש רכבות תחתיות שהפכו למותגי-על. מותגים שגדלו הרבה מעבר לשימוש פונקציונלי בשירות התחבורה הציבורית והפכו למושא חיקוי וציטוט בכל הזדמנות אפשרית. האם אפשר לדמיין את לונדון מבלי הסמליל המפורסם של רכבת הUnderground?

הUnderground בלונדון, אחד ממותגי התח”צ החזקים שיש
לסמליל של הUnderground הלונדוני יש אינספור ציטוטים

רכיבים אחרים של המותג יכולים להיות צליל מוכר, גופן אשר נעשה בו שימוש קבוע, וערכת צבעים.

מה שמאפיין את הSubway בניו-יורק כמותג הוא לא הסמל שלו, אלא דווקא הגרפיקה הנלווית

אבל לא צריך להרחיק עד למותג-על כמו הUnderground הלונדוני או הSubway הניו-יורקי.
כל עיר בינונית עם קווים בודדים של רכבת תחתית, מציגה את אותה שפה חזותית בינלאומית ברורה. סמליל קבוע שמופיע בנקודות מרכזיות בעיר, לצד שם התחנה שקרויה בד”כ על שם הצומת או האיזור בו היא ממוקמת.
גם אם המבקר הטרי בעיר אינו מתבונן בה לעומק כי זה עתה נחת והוא ממהר במונית בדרכו לפגישה, הוא יבחין בהופעת הסמליל בכמה צמתים ויזהה מיד את השפה העירונית-התמצאותית. זה ישפיע חזק על אופן תפיסתו של אותה עיר.

איך רכבות עירוניות ממותגות בעולם?

שם:

השם הנפוץ ביותר לרכבת תחתית הוא “מטרו”. שמות מוכרים אחרים הם “Subway”, “Underground” ויש עוד שמות ארציים-מקומיים כמו U-bahn בגרמניה.
יש גם שמות שונים לחלוטין כמו “MARTA”, שמה של המערכת באטלנטה.

סמליל:

הסמלילים של הרבה מהרכבות התחתיות הם וריאציות של האות M המייצגת את המילה מטרו. הרבה סמלילים הם עיבוד גרפי של האות הראשונה של שם המערכת ויש גם סמלילים חפים מאותיות. הכל לגיטמי.

כמה דוגמאות לסמלילים של רכבות תחתיות בעולם

להמשיך לקרוא ←

עדכון בנייה: “שכונת הרכבת” (מתחם חסן ערפה)


על השטח הכלוא בין הרחובות המסגר, יצחק שדה, בגין ורח’ 1185 כתבתי לא פעם.
מדובר בשטח שקיבל תכנית מסודרת (תכנית מתאר מס’ 3319) לבנייה גבוהה עם פארק פנימי (חבל שפנימי).
המתחם המדובר מיועד כבר שנים לבנייה גבוהה, ורק לאחרונה אפשר להתחיל לראות בורות וגידורים במגרשיו השונים.
התארגנות לבניית מגדלים החילה לא רק במגרשים הצפוניים לאורך רח’ יצחק שדה, אלא גם דרומה משם.
עורכי התכנית: נעמה מליס.
עדכונים נוספים בקרוב.

התמונה צולמה ממגדל מעיא לכיוון דרום.

 

הדמיית המגדלים שיבנו בשטח, והחצר הפנימית

מגדל אקרו והחזית של התמחם לכיוון צפון, רח’ יצחק שדה
גידור מתחם מגדל אקרו, תמונה מלפני שנה +
הדמיית מגדלי רובינשטיין, מבט מהחצר הפנימית של המתחם. (מדרום לצפון)

התקדמות בנייה: המבנים המרקמיים של מתחם מידטאון


הגיע תורם של המבנים המרקמיים במתחם מידטאון והם תופסים כעת פחות או יותר את נפחם המיועד, כך שאפשר לומר שה”שלד” של מידטאון כבר די עומד.

המבנים המזרחיים. הדרומי מבינהם יהיה היכל ספורט
צילום ממגדל קרדן. ברקע אפשר לראות את תחילת ההריסה של בית ידיעות אחרונות

ב23.3 נפתח קניון גינדי תל אביב + עדכון מצולם


תמונת מצב ממתם השוק הסיטונאי לשעבר:

המקום בפנים נראה כמו כל קניון סטנדרטי, רק בעיצוב מעודכן ומעיק יותר.
מה שטוב בכל הסיפור הוא כאמור החיבור הטוב עם הרחובות מסביב, והשלמת “חור שחור” במרקם העירוני.

הפתיחה של הקניון – ב23.3

גינדי©
גינדי©
גינדי©
גינדי©
וזו כבר לא הדמיה. גינדי©

הקניון מתוכנן להיפתח ב23.3.

וידאו צהוב בנושא מYNET

 

החלה הריסתו של בית ידיעות אחרונות, לטובת הרחבת מרכז עזריאלי


הקניון של מרכז עזריאלי יורחב על חשבון שטחו של בית ידיעות אחרונות ובשטח יוקם מגדל רביעי כחלק ממרכז עזריאלי, שיהיה הגבוה ביותר בארץ, נכון לעכשיו.
במקור גובה המגדל תוכנן ל255 מטר עם 60 קומות, אך בתמורה למטלה ציבורית (ככל הנראה קירוי של תחום מסויים מציר איילון) ינתנו זכויות בנייה למגדל בגובה של יותר מ300 מטרים.שטח המגרש של ידיעות אחרונות הוא כ 8 דונם.
הקניון הקיים יורחב בכ10,000 מ”ר.

צלם: ©Hebrewtext

צלם: ©soupalmonds
צלם: ©soupalmonds
היתר החפירה והדיפון

גשר בני ברק – רמת החייל מעל הירקון – עדכון בנייה


תמונת מצב מהעבודות על הגשר הכפול שייקשר את איזור התעסוקה של בני ברק ותחנת הרכבת “בני ברק רמת החייל” אל עבר הגדה הצפונית של הירקון ולאיזור התעסוקה ברמת החייל.
דווח כי לאחרונה העבודות נעצרו והאתר עומד שומם.

נחמד לראות שהגשר מפולס (ללא שיפוע) דבר שיאפשר מעבר קל ונח לרוכבי אופניים.

GLSRA©
GLSRA©
GLSRA©

הדמית הגשר המתוכנן

כבר ב1968 היו שהשתגעו מכך שאין עיריית גג גדולה לתל אביב רבתי


הנה קטע עיתונות מ1968 שנראה כאילו נכתב היום. שום דבר לא השתנה. הרבה ערים שהן למעשה עיר אחת, וחזון תקוע לאיחודן לכדי “תל אביב הגדולה”.

ראש העיר דאז יהושוע רבינוביץ אמר בתגובה על מעבר תושבים מתל אביב יפו לערי הלווין הסמוכות “מילא, שיעברו אל מעבר לרחוב. הרי בין כה וכה זו תיהיה פעם עיר אחת.” וזה בעצם כל הסיפור.

מעריב 28.03.1969

גם בקטע התכנית הבא שליקטתי וערכתי פעם מארכיון תכנית טלוויזיה ישנה בשם “פני הארץ”, שואלת פרופ’ אניטה שפירא, עוד בשנת 1985 “היכן מתחילה תל אביב והיכן מתחילה גבעתיים”? היא מתייחסת לכל הגוש העירוני הגדול כאל “תל אביב הגדולה” ומתארת יפה איך העיר “רדפה אחריה” בכל פעם כשעברה רחוק יותר אל מעבר למרכז תל אביב.

הגיע הזמן לאחד את ערי תל אביב רבתי לעיר גג אחת. צריך לעשות את זה בהקדם. איחוד כזה אם ייעשה בקרוב יהווה איחוד באיחור של בערך 60 שנה.
60 שנה בהן הערים מחוברות זו לזו פיסית ומעשית, ומנותקות זו מזו ברמה הניהולית.

רצועת המע”ר הצפונית – עדכון מצולם


צילומים מזוויות של שונות של פיתוחה של רצועת המע”ר הצפונית, המכונה לעיתים גם “המע”ר הצפוני”.
בין כל המגדלים הנבנים אפשר להבחין במבנה הספורט החדש הנבנה בפינה הדרום מזרחית של תרכובת מידטאון.
לא מצאתי תכניות מפורטות של המבנה, ולא ידוע לי ייעודו המדוייק מעבר להגדרה העמומה “מבנה ספורט” כפי שמצאתי במצגת של משה צור אדר’ שתכננו את תכנית מידטאון הכוללת.
בהדמיות והשרטוטים שכן הצלחתי לחלץ, נראה שהמבנה ישמש סוג של היכל כדורסל.
גם אני מחכה לפרטים נוספים אודותיו.

המע"ר הצפוני
מגדל H חג’ג’
במרכז: מגדל WE
אפשר לומר שמגדל WE צומח הכי מהר
מידטאון לקראת השלמה, מימין כבר מתחילים לחפור את המרתפים של “עזריאלי טאון”
המבנה הדרומי מזרחי בתרכובת של מידטאון יהיה מבנה ספורט (מסומן בצהוב) משה צור©
הדמיה של חזית מבנה הספורט לכיוון איילון. משה צור©
חזיתו הצפונית של מבנה הספורט. משה צור©

 

מבנה הספורט יהיה סוג של היכל כדורסל לפי הסכימה הזו. משה צור©
מבנה הספורט בצד התחתון-שמאלי של ההדמיה. משה צור©
מבנה הספורט – בבנייה
מבנה הספורט – בבנייה
מבנה הספורט – בבנייה
מגדל H חג’ג’ ומגדלי ארלוזרוב (“הצעירים”)
לולאת וולבלסקי שתקשר בין כביש השירות של המע”ר הצפוני לדרך בגין
מגדל H חג’ג’
מגורי עובדים חדשים השייכים לנת”ע, במה שהיה פעם גן וולבלסקי
מגדל WE
4 מנופים באתר הבנייה של מגדלי ארלוזרוב
מגדל H חג’ג’
מגדל WE
מגדל WE
מגדלי ארלוזרוב ומגדל H חג’ג’
צילום ממגדל קרדן לכיוון דרום
עזריאלי טאון
עזריאלי טאון
עזריאלי טאון

התקדמות העבודות להקמת כביש השירות של רצועת המע”ר הצפונית – עדכון מספטמבר האחרון

משוגעים, תפסיקו לשפד את הרחובות בעמודי מחסום


לעיריית בת ים יש תקציב עודף לבזבז על אינספור עמודי מחסום שמוצרים בפיזור ובכזו רשלנות?
עמודי מחסום צריכים להיות מוצבים ע”פ תכנית מסודרת שהכין מתכנן מוסמך. אלה לא עבודות רס”ר.
תבינו עיריית בת ים, זה לא עובד כך. זה לא שככל שתשימו יותר, כך ייטב למרחב הציבורי.
עמודי מחסום צריכים לשים בשורה ולאורך קצה המדרכה, ברצועה ייעודית למתקני רחוב.

הנסיך הפרסי יודע שללכת בין חרבות זה לא דבר נעים
גם הרחובות שלנו מלאי חרבות

 בין הכביש למדרכה. זהו מקומם של עמודי המחסום. לא בתוך האספלט, לא לצד ערוגות ולא בתוך המדרכה.

ככה מציבים עמודי – מחסום לרכבים. עמית ריהוט רחוב©

לא אבסורד? תמרורים שמתירים לנהג/ת לעבור על החוק ולסכן חיים


תמרורים נועדו להשליט סדר ברחוב, אבל שימוש לא סביר בהם יכול לבלגן את הרחובות, ולעשות אותם מקום לא נעים ולעיתים מסוכן.

ברשומה הזו אתמקד בהפקרות הרמת גנית שכן עיריית ר”ג “לארג’ית” בכל הקשור לאכיפת חוקים החלים על חניה.

מדרכה ברח’ המתמיד בר”ג. נשאר 30 ס”מ לעבור אז פשוט הולכים על הכביש
והכל כמובן מותר באישור תמרור שמתיר לעבור על החוק

התמרור המקולל הזה, תמרור 627, היה נפוץ בעבר בערים ואט אט נעלם. זה תמרור משוגע לכל הדעות שהכשיר פיתרון זמני וגרוע כפיתרון קבע.
טוב עשתה עיריית ת”א שכמעט והכחידה אותו בתחומה.

התמרור המיושן הזה צריך להימחק מספר התמרורים

בעיריית רמת גן לא מבינים שעיר זה קודם כל מדרכה

עיריית רמת גן היא אחת העיריות ההרסניות ביותר בכל הקשור למדרכות העיר ולמרחב הציבורי בכלל.
מישהו צריך להזכיר לעירייה הזו שעיר מורכבת בראש ובראשנה מהחלל שבין המבנים.

כלומר חלל פנים-הבתים והמכוניות (מרחב המחייה במשך 99.999% מהזמן של קברניטי עיריית ר”ג), הוא הרבה פחות עיר מאשר אותו מרחב שהעירייה הורסת ע”י הפיכתו לחניון ענק.

מכיוון שראש העיר נבחר כדי לטפל בעיר ולא בבתים פרטיים או משטחי נסיעה לרכב, תפקידו הראשון והעיקרי הוא לדאוג למרחב הציבורי, כלומר לטפח את מדרכות וכיכרות העיר ולהכשיר אותם כשטח המיועד לבני אדם.להמשיך לקרוא ←

איחוד תל אביב ובת ים: חברי מועצת עיריית בת ים רק רוצים לשמור על מקום עבודתם


איחוד תל אביב ובת ים מתקרב, ועלה היום כנושא הצעה לסדר בישיבת מועצת עיריית בת ים.
הגעתי לישיבה הזו כדי להקשיב מקרוב, ולא גיליתי שום דבר חדש, אלא שמה שכבר ידעתי פשוט התגלה כבוטה יותר ממה שחשבתי.

מצורף צילום החלק בישיבה בו נושא האיחוד עלה לסדר:

 

‎Posted by Avi Arie on‎ יום שני 6 פברואר 2017

איחוד תל אביב ובת ים הוא השעיר לעזאזל המוסכם.

כל חברי המוצעה מצויים בתחרות בינהם, מי מתנגד עם יותר שיניים לאיחוד תל אביב ובת ים.
כל חברי המועצה עסוקים בדבר אחד בלבד. שמירה על מקום העבודה שלהם.
טובתה של בת ים לא עלתה לרגע כנושא שיחה. אם כן אז כקלישאה כמו “לא ניתן יד למחיקת העיר”, “אי אפשר למחוק את ההסטוריה” וכ’.

יש התקדמות. חברי הקואלציה ובראשם ראש העיר יוסי בכר כבר התחילו להגיע למסקנות, לפיהן עדיף שבת ים תתנהל עם התחשבות בקונטקסט העירוני שסביבה, ובמילותיו שלו “עיר מחוז במטרופולין גדול”.

המילים האלה הוציאו הרבה קיטור בחדר הישיבות.
כל חברי האופוזיציה תקפו בחריפות את ראש העיר וטענו שהיהפכות לעיר מחוז במטרופולין הוא הלכה למעשה איחוד עם תל אביב וככזה הוא למעשה “ביטול” של בת ים.

לא יודעים מה זה מטרופולין

הדבר המצחיק הוא שהמילה מטרופולין נאמרה שוב ושוב בחדר מבלי שאף אחד מחברי המועצה הבין את משמעותה. חברת המועצה קטי פיאסצקי אף פתחה ויקיפדיה והקריאה בפני כולם את הערך “מטרופולין”.
חברת מועצה אחרת, לאה בם, כמעט תלשה שיערותיה לשמע הרעיון, כינתה אותו “לא מציאותי” וטענה שהוגיו “חיים בלה-לה לנד”.

מצאתי את עצמי יושב בישיבת מועצה של רובע במטרופולין (המצב בפועל..) שלחבריו אין שמץ של מושג מהו מטרופולין. מדהים באמת.
הם פשוט לא יודעים שכבר עכשיו הם חלק ממטרופולין.
הם יודעים רק דבר אחד, וחלקם אפילו לא התביישו להגיד את זה כמעט מילה במילה:
“במקרה של איחוד – כל האנשים שיושבים פה – לא יהיו פה”. כלומר חברי המועצה מנהלים דיון של הישרדות מקום העבודה שלהם ותו לא.

האווירה בחדר הישיבות די מתאימה לרוח הפוליטית של תקופתינו.
התקיימה תחרות על הפטריוטיות הבת-ימית, והליך של “איתור בוגדים” המקדמים בסתר איחוד עם תל אביב.
כך גם אווירת השוק, הבריונות והכוחניות שאני מכיר ממועצות אחרות, הרקיעה שחקים בישיבה הזו וממש ביזתה את רובע בת ים.

בישיבה הזו "איחוד תל אביב ובת ים" הוא שם של בגידה. אווירה של פטריוטיות בריונית במועצה.
בישיבה הזו “איחוד תל אביב ובת ים” הוא שם של בגידה. אווירה של פטריוטיות בריונית במועצה.

 

 

בקרוב יחנך בתל אביב פארק צפרות


ב”מתחם ראש ציפור” אשר בפארק הירקון יחנך בקרוב פארק צפרות.
העבודות החילו רגע לפני 2014 ובמשך הזמן זה היה נראה שלא קורה שם כלום.
לאחרונה המקום מתחיל לתפוס צורה והוא צפוי להתחיל לפעול באפריל 2017.

קקל©
GIS עיריית ת”א ©

הבשורה החשובה לדעתי היא שפארק הצפרות יהיה חלק רציף מפארק הירקון ולא יוקף בגדרות.
זה לא מובן מאליו שכן פארק הירקון כולל הרבה “תת פארקים” מגודרים ומתוחמים כמו גן הסלעים, גן בוטני, החווה החקלאית, הצפארי גן הקקטוסים וכד’.להמשיך לקרוא ←

הכירו את גדר ההפרדה בשרונה ואת הנזק שהיא מסבה.


כמה רחוקה יכולה להיות המציאות מההדמיה?

יש הרבה דוגמאות. אבל תראו את זאת:

ההבטחה בהדמיה
המציאות
המציאות

מדובר במרחב ציבורי המצוי במפלס גבוה, מעל “שרונה מרקט” ומעל החללים המסחריים של מגדלי פלטינום, תיכון ומילניום ברח’ הארבעה.
המרחב הציבורי היה אמור להיות אחד ורציף אף בפועל גדר הפרדה בלתי עבירה מחלקת את המרחב לשני חלקים שונים.
החלוקה של המרחב לשניים לא מאפשרת את תפקודו כ”חדר עירוני” והוא נידון לההפך למרחב נטוש בדומה למפלסים נטושים של כיכר אתרים או כיכר השעות היפות.
ברור שאף אחד לא תכנן את הגדר הזו. היא למעשה סוג של בנייה לא חוקית.
הגדר הזו הייתה קיר זמני שנבנה בקצה תרכובת הבניינים של מגדל מילניום, מגדל תיכון ומגדל פלטינום, ותוכננה להשאר עד לבנייתה של תרכובת המבנים השכנה – מגדלי גינדי ושרונה “מרקט” מתחתיהן.

איפשהו בדרך, מישהו החליט שלא נח לו שתיהיה כיכר ציבורית מתחת למגדל שלו, ודאג לקבוע את הגדר כגדר קבועה.
מי הגורם הזה?
כדאי לחקור את זה, וכדאי להתחיל ללחוץ על עיריית תל אביב שתשיב את החוק לרחובות, גם אם הם מוגבהים אל מעל לפני השטח. זה עדיין שטח ציבורי.

20151018_164315 20151018_164320 20151018_164326

מלון ישמעילוף לשעבר נכנס לתהליך שימור?


אחד המבנים המיוחדים והוותיקים בתל אביב, מלון ישמעילוף במונטיפיורי פינת יבנה, עומד נטוש כבר שנים רבות.
המבנה כוסה בפיגומים.
האם אילו עבודות הצלה או עבודות שימור?

מלון ישמעילוף כוסה בפיגומים

 

כיכר דיזנגוף: עוד מעט יגלו שמראה החזיתות הרציף והנוסטלגי לא יחזור למרות הנמכת הכיכר


היו כמה טענות להנמכת הכיכר. הטענה הלגיטימית ביותר לדעתי הייתה הקושי שנוצר להולך הרגל בכיכר המוגבהת (אגב היה אפשר לשפר את זה).
אבל היו גם טענות מטופשות כמו “זה גוש בטון בעיניים” ו”הכיכר מסתירה את האדריכלות היפה”.

כל אלה שקראו להוריד את הכיכר מטעם של הסתרת האדריכלות יתאכזבו לגלות בימים הקרובים שהמראה הרציף והנוסטלגי לא יחזור.

החזיתות הרציפות והמתעגלות הן למעשה הסממן החזק ביותר של הכיכר, ומה שמסתיר אותן הרבה יותר מהכיכר המוגבהת אלו העצים והשונות בין המבנים שהתפתחה עם השנים.
בשנים הראשונות של הכיכר היו חזיתות המבנים חשופות ונראות כלפי הכיכר, ורוב המבנים היו זהים בגובהם.
ללא הסרת העצים (לא שהייתי רוצה שזה יקרה), החזות הרציפה והמרשימה של החזיתות לא תורגש.

4136621716
החזיתות המתעגלות – הסממן הבולט ביותר של כיכר דיזנגוף בתודעה Bauhaus Center©
bauhaus-center
החזיתות המתגעלות, גובה זהה של המבנים וגגות ללא קומות בנסיגה יצרו את האפקט Bauhaus Center©
צילום ארכיון קלוגר זולטן, לע''מ©
צילום ארכיון קלוגר זולטן, לע”מ©
הנה הכיכר הונמכה. מרוצים? איפה החזיתות המרהיבות? אופס. ערן אברמוביץ’©

מה שכ”כ מגעיל אותי בכל הסיפור הוא ההיצמדות הכפייתית לרוח הזמן.
העיר שלנו שבוייה לאופנות חולפות וגחמות תקופתיות.
אז קראו להרים את הכיכר, היום קוראים להוריד את הכיכר, מחר להעלות שוב.

08_p_dizi2
“בואו נרים זה במודה עכשיו”
15873103_987162464722257_996675532803318191_n
“בואו נוריד זה באופנה עכשיו”

למה בישראל לא יודעים איך לבטל תחנת אוטובוס באופן זמני


עבודות בכביש יש ויהיו תמיד. אין תחנת אוטובוס אחת בעיר שלא זזה, תזוז, בוטלה או תבוטל מתישהו. זה חלק מהחיים.

מנגנוני הניהול של התחבורה הציבורית בישראל לא מכירים בעובדה הזו ולא יודעים איך להתמודד עם שינויים זמניים בתחבורה ציבורית.

איך מתבטאת הבעיה?

ההתמודדות עם שינויים זמניים בתח”צ בעת קיום עבודות בכביש או אירועים פועלת כך:
משרד התחבורה מנהל את כל התחבורה הציבורית בארץ (ומתעקש להיות היחיד שעושה זאת)
ומשאיר את הטיפול במקרים חריגים בכל מקרה של סטייה מהשגרה לצד שלישי.
אם זו עצרת בכיכר גדולה – הטיפול למשטרה. אם אלה עבודות תשתית – לקבלן המבצע. אם אירוע מטעם העירייה כמו מרתון – לעירייה.
הצד השלישי מעביר את הטיפול לצד רביעי (העירייה שוכרת קבלן שיבצע עבורה את העבודה, ואותו קבלן יכול להיות גם עובד מכפר בצפון שבחייו לא נסע באוטובוס).

ואז, נראית העבודה בשטח כך:

דפי A4 מוצמדים לעמוד חשמל
דפי A4 מוצמדים לעמוד חשמל

הצמדה של דגלון לעמוד חשמל

על עמוד החשמל
על עמוד החשמל
הצמדה של דגלון לעמוד חשמל
ואז הוא נופל..

להמשיך לקרוא ←

התכנון השערורייתי של מחלף וולפסון


בואו נדבר רגע על מחלף וולפסון המעוצב.

בדרך כלל זה הולך ביחד: השקעה גבוהה ב”אומנות” וב”פלאסטיות” , יחד עם התעלמות מוחלטת מהדבר הכי חשוב בתכנון תחבורה: הולכי הרגל.

האומנות הפלאסטית בתכנון מחלפים וגשרים, כדי שחס וחלילה לא יראו את הבטון (החומר המושמץ בעולם), נועדה להפוך את הנוף הדינאמי של הנהגים ל”מיוחד” ו”שונה” ול”לא סתם קירות בטון”. (וכך גם את הפורטפוליו של משרד האדריכלים)

%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%a3-%d7%95%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9f
מחלף וופלסון. הכל כ”כ מעוצב שם. אפילו ממעוף הציפור אפשר לראות את ההקפדה העיצובית. gis עת”א©
ככה עובד הראש של האדריכלים: בטון זה מכוער ולא מגניב. מה מגניב? ים. אז נשים גלים וציפורים.
ככה עובד הראש של האדריכלים: בטון זה מכוער ולא מגניב. מה מגניב? ים. אז נשים גלים וציפורים. google maps©
%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
השקעה אדירה בפיסול, צורות וסמלים google maps©

אז בזמן שהנהג נוסע במהירות למטה ונהנה לו מכל העיצוב המתעגל ה”שונה” ו”המיוחד” הזה, תראו מה קורה להולכי הרגל במחלף וולפסון למעלה.

בעיה בסדר עדיפויות

הבעיה העיקרית היא נוחות ההגעה לתחנת הרכבת במחלף.
תחנת הרכבת היא למעשה הדבר המרכזי במחלף הזה והתכנון היה צריך להעמיד אותה במרכז סדר העדיפויות.

הקישור של תחנת הרכבת עם תחנת האוטובוסים הנוסעים ממערב למזרח (מיפו לחולון) היא מעולה.
התחנות נמצאות בצמוד לשער הכניסה. צריך רק לרדת מהאוטובוס, לצעוד כ10 פסיעות, ואנחנו בתוך התחנה.
זו לא תוצאה של תכנון נח ומתחשב. זה פשוט יד המקרה!להמשיך לקרוא ←