כל הפוסטים של דניאל מייסה

פרוייקט חיפוש שם לרכבת התחתית בתל אביב רבתי: אותרה הצעת המיתוג הראשונה* מ-1982 !


לאורך כל המאה ה-20 עלו הצעות שונות (רציניות יותר ופחות) לרכבת תחתית בת”א.
אך רק לאחרונה מצאתי הצעה אחת, מ-1982 שהפנתה את תשומת ליבי לכך שיש עוד אנשים שנתנו דעתם על מיתוג המערכת.

במקרה של ההצעה הזו, המיתוג עוד הקדים את התכנון המפורט של הקו.
שם ההצעה היה כשם החברה שהוקמה במטרה לקדם את המיזם: “אביבית“.
הסמליל שאיתר את חזית הרכבת בהדמיה המצויירת: יחד עם סמליל עברי נוסף:
נראה שזו אחת ההצעות הזוטרות ביותר, לא הצעה מפורטת, ולא עומד מאחוריה גוף ממסדי. זו יוזמה פרטית שלא נראה שזכתה לפרסום רב.

ההצעה פורטה בידיעון שהופץ ע”מ לגייס משקיעים פוטנציאלים:

כריכת הידיעון. מקור: בלוג “עונג שבת”©
הקו המוצע (באדום) קרוב מאוד לקו הסגול המתוכנן, הקו הצהוב קרוב בחלקו לקו האדום הנבנה בימים אילו. מקור: בלוג “עונג שבת”©
הידיעון במלואו – מחשבה ניכרת על מיתוג. מקור: בלוג “עונג שבת”©
צד שני. מקור: בלוג “עונג שבת”©
פרטים והצגת הרעיון. מקור: בלוג “עונג שבת”©

בבלוג “עונג שבת” בו מצאתי את הידיעון והסיפור שמאחוריו, מסופר כי ההצעה הוצעה ע”י יוסף בן אלכסנדר, שהציג עצמו כיזם ומנהל חברת ‘אביבית – תכנון מטרופוליטנה ת”א בע”מ’, שמשרדיה שכנו ברחוב שלם 2 ברמת גן. כותב הבלוג סיפר על כך שהצעה זו הגיע למערכת התכנית כלבוטק באפריל 1982, אז עבד במערכת התכנית ונתקל בפנייתו של בן אלכסנדר. הוא שמר לעצמו את הידיעון, ומאז לא שמע מאומה על היוזמה.

“אביבית”, הטייה קלאסית של המילה “אביב” (מהשם “תל אביב” כמובן) היא הצעה שקיבלתי טרם פרסום זה כמה וכמה פעמים.

אחד המציעים אף טרח והכין סקיצה ראשונית של סמליל לשם:

תמצית הרעיון: שימוש באות הראשונה בעברית ובשתי האותיות הלטיניות הראשונות ליצירת סמליל. מציע ההצעה בחר שלא אפרסם את שמו

אז מה דעתכם/ן על השם “אביבית”?
לדעתי החיסרון הבולט ביותר שלו הוא חוסר הנוחות בהגיותו ללשון זרה. הצליל החזרתי הופך אותו לקצת מציק.

*זוהי הצעת המיתוג הראשונה שתועדה ונמצאה. אם מישהו מכיר הצעות מיתוג מהעבר, מוזמן להעביר לי.

 

קיצוץ בקיריה לטובת מדרכה רחבה – תיכף זה מוכן!


אחת הנקודות המעיקות והמחניקות להולך הרגל בתל אביב היא רצועה המדרכה בצמוד לדרום מזרח הקירייה (“מתחם מרפאות מטכ”ל”).

לפני כ-3 שנים נמסרה פיסת השטח הזו לעיריית ת”א, שהחילה כמה חודשים לאחר מכן בעבודות להכשרת מדרכה רחבה ושביל אופניים במקום.

העבודות תוכננו להסתיים במרץ 2016. רק השדה יודעת למה עבודה כ”כ פשוטה נמרחת לאורך כ”כ הרבה זמן.

אפשר להבחין כי לא נשארה עוד הרבה עבודה, נקווה שזה לא ימרח לעוד כמה חודשים טובים.

הדמיה

פרוייקט חיפוש שם לרכבת התחתית בתל אביב רבתי נמשך: הצעות ומחשבות


לאחרונה ניסיתי להעלות קצת את נושא המיתוג של הרכבת התחתית-קלה בת”א. טענתי שיש למצוא שם לרכבת התחתית בתל אביב.
גם סמליל ברור צריך לאפיין אותה, אך ברשומה הזו אתייחס רק לנושא השם.
הרשומה בבלוג ייצרה כמה דיונים ברשת בפלטפורמות שונות והרבה רעיונות נזרקו לאוויר.

זה הזמן להעלות כמה מחשבות והצעות שונות.

מחשבות:

  • כיוון שפייסבוק היא רשת חברתית, רוב ההצעות נכתבו בניסיון להיראות שנון ומצחיק בפני כולם/ן. רכבת תחתית בת”א היא מושא לצחוק כבר שנים רבות. מה שהופך את הבדיחה עליה לקלאסיקה.
    שיתוף ציבור
  • רוב ההצעות דווקא היו רציניות רק שרצינות לא מספיקה. אנשים לא מתעמקים.
    כמעט כל השמות לא נבחנו כמותג, ולא נבדקו מזוויות שונות של שימוש, אלא כשם בלבד.
  • התגובות וההצעות גרמו לי להבין שצריך לחדד את עניין הקווים המנחים. ולקבוע שכל הצעה חייבת להתייחס לפחות לחלק מהם.

כמה מההצעות לשם לרכבת התחתית בתל אביב:

  • ההצעה הנפוצה ביותר הייתה “אביבית”. הבעיה בשם הזה היא הצלילים החוזרים (אביבית) מה שגורם לשם להישמע מעיק ב”בינלאומית”. השם גם מצלצל כמו שם פרטי.
  • “מטרו-דן” קל היה לאנשים לשלוף את השם הזה. גוש-דן הוא כינוי מקובל לתל אביב רבתי ומטרו היא מילה בינלאומית למערכות מסוג זה.
    לדעתי השם מאוס עוד לפני שנולד. השימוש ב”דן” לתיאור תל אביב הגדולה מחליש את המותג.
  • “קל-דן”. שתי מילים עם מקף מחבר יוצרות שם חלש יותר. השימוש במילה “קל” מתייחס רק לרכבת קלה בעוד שעתידים להיפתח קווים בטכנולוגיות שונות.
    זה גם צירוף מילים בנאלי עד כדי כך שאני די בטוח שיש כבר משהו שנקרא קל-דן.
  • “תֶלית”. יש הרבה יתרונות לשם הזה. אין מילה כזו. היא חדשה לגמרי, קלה להגייה לכל אחד ונראית סבירה גם בבינלאומית (Telit).
    “תל” לקוחה מהשם תל אביב, ולדעתי זה נכון לעשות כך. אם נתפלסף עליה קצת, “תל” היא מילה שמאזכרת את שכבות הקרקע השונות שמאפיינות היטב את הקרקע באיזור, והרכבת הרי תעבור ע”ג הקרקע ובתת-הקרקע.
  • “מטרו” אחת ההצעות הייתה לאמץ את השם הנפוץ בעולם למערכות מסוג זה.
    יש עם זה 2 בעיות: מבחינת הטכנולוגיה, הרכבת לא תיהיה מטרו, אלא רכבת קלה (לפחות בחלק מהקווים), בעיה אחרת היא הזרות של השם מטרו לעברית.
  • “זורמת”. שם ארוך לביטוי, אופנתי ותקופתי. אני מניח שיש שיראו בכך יתרון. זהו שם צעיר ודינמי, ההפך מהתדמית הנוכחית של התח”צ.
    כך יראו הקרונות. נת”ע כתבו על הקרונות Tel-Aviv Tram. נקווה שזה מיתוג זמני בלבד. הדמיה: נת”ע©
  • “רַקֶלֶת”. שילוב של רכבת וקלה למילה אחת. נשמע טוב מאוד רק שמרגיש לי כמו מילה שצריכה להתווסף לשפה העברית כשם כללי לרכבת קלה, ולא כשם של מותג ספציפי. בנוסף, השם ארוך לביטוי.
  • “רַקַל”. כנ”ל, רק קצר.
  • “רכ-דן”. שוב צירוף מילים סטנדרטי וחלש + שימוש במונח “גוש דן”.
  • “סאב-דן” גם התקבעות לתת-הקרקע, גם לעז וגם גוש דן. לא טוב.
  • “מטרונית”. שימוש חוזר בשם של המערכת החיפאית. השם הזה הוא למעשה וויתור על מיתוג ספציפי לת”א.
  • “המונית” – קרוב מידיי למילה “מונית”. ייצור בילבול בעיקר אצל תיירים.
  • “נוֹע” – אחת ההצעות המרעננות למותג חדש יש מאין.
    מציע השם “נוע” טען שהשמות עם הסיומת “נית” נשמעות לו כמו חוסר יכולת להחליט על שם, כך שזה אפילו נשמע מתנצל.
    אכן יש תחושה שצירוף הסיומת “נית” למילה מוכרת היא ברירת מחדל של בחירת השם חסרת המעוף, ורוב התוצאות של פעולה כזו נשמעות לעוסות.
    “נוע” הוא שם קליט של מותג עברי מקומי, ואני עדיין בודק איך הוא נשמע בבינלאומית.זה שם שמשתלב במשפט בקלות ואחרי כמה דקות של אימון נשמע לי טבעי לחלוטין. “אני מגיע מחיפה ברכבת ולוקח נוע לאלנבי, נתראה שם”.המציע גם בחן את השם מכיוון שלא חשבתי עליו: הקוד. תח”צ עושה שימוש נרחב בקודים של אותיות ע”מ לתאר בקיצור גופים שונים של תח”צ. (כמו TLV, נתב”ג, תמח”ת) התייר ירכוש כרטיס נסיעה בתח”צ עוד בנמל התעופה עליו יהיה כתוב “Israel Train  + NOA inner city  20 NIS” והיתרון הוא שבמינימום מילים המסר יעבור. (כרטיס שכולל נסיעה ברכבת ישראל וגם למערכת הסעת ההמונים בתוך העיר).יש הרבה דוגמאות למערכות תחבורה שיש להן שמות קצרים שהם מעין סלנג שהתפתח מאוסף אותיות – כמו ICE הגרמנית, GVB של אמסטרדם.
    הם על פניו לא מותג עם משמעות אבל בתור תייר שמגיע למקומות האלה זה עובד כמותג מאוד חזק, את/ה קונה GVB weekly card ואת/ה יודע/ת מה יש לך.
    לכן כיוון כמו NOA מיישר קו עם מותגים כאלה ושובר שגרת שמות ישראלית.

כל הצעה שאתם/ן שולחים/ות, הקפידו בבקשה לקרוא את הקווים המנחים! (אולי אפילו להציע כללים נוספים?) זה בסדר לוותר על קו מנחה, כשיש לכך תמורה בדמות יתרון אחר בשם.

קווים מנחים:

  • בשם צריך להיות משהו מקומי.
  • השם צריך להיות עברי, ויחד עם זאת קריא ונעים לביטוי בבינלאומית.
  • אם עושים שימוש בשם העיר, חשוב מאוד לדעתי להשתמש במילה “תל אביב” ולא “גוש-דן”. תל אביב היא מותג חזק, ונכון לקרוא למטרופולין כולו ע”ש עיר הליבה.
  • השם חייב להיות קצר.
  • הרכבת תנוע בתת הקרקע וגם על פני השטח, מה שאומר שהשם לא יכול להתקבע על אחד מהם.
  • יתרה מכך, לא כדאי לקבע את השם לרכבת או מסילה, שכן קווים עתידיים שיהיו חלק מהמערכת ינועו בטכנולוגיות שונות כמו אוטובוסים רבי-קיבולת, ויהיה כדאי מאוד למתג אותם כחלק בלתי נפרד מהמערכת.

המשיכו לשלוח הצעות לדוא”ל: tapuzg@outlook.co.il

עדכון משיפוץ מסוף ארלוזרוב


עדכון מצולם מהעבודות לשדרוג והרחבת מסוף ארלוזרוב

שיפוץ מסוף ארלוזרוב החל בסוף 2016, (והוא יהיה הראשון בסדרה של שיפוצי מסופי תח”צ לטענת מחזיקת תיק התחבורה בעיריית ת”א, מיטל להבי)

במסגרת השיפוץ מתבצעים שני שינויים חשובים.
א. המסוף מתרחב מערבה על חשבון החניון ויגיע עד לדרך נמיר
ב. המסוף יתוכנן בהתאמה טובה יותר להולכי רגל, מה שכיום לא קורה.

עד היום, התרחבות פעילות המסוף נעשתה בדרכים של טלאי על טלאי, ואין חשיבה כוללת למקום. זוהי הפעם הראשונה שהמקום עובר תכנון מקיף בראייה כוללת. זהו עדיין לא המצב האידיאלי, ואני מודאג מאוג ממרחקי ההליכה הארוכים שיהיה צריך לעשות כדי להחליף קו, אבל מדובר בשיפור גדול.

עדכון מהמקוף של מגדלי טיילת דוד


המקוף (מקוף= בלוק עירוני) של מגדלי טיילת דוד והסביבה הקרובה הופך מחור של מגרשי אספלט ומבנים מתפוררים לאיזור בנוי ומלא תוכן!

 

פרוייקט “ARC” הוא פרוייקט של בניין בניין מגורים מעל בניין פינתי לשימור (הירקון-טרומפלדור)
הבניין הפינתי לפני הקמת בניין המגורים מעליו. ©פרוייקט תל אביב
אחד משני מגדלי “טיילת דוד”
מעניין לראות את החזית לרחוב
גם מגדל האופרה הסמוך עובר שיפוץ חיפוי בקומות הבסיס, תמונות נוספות בהמשך
המגדל הצפוני מבין מגדלי “טיילת דוד”
למגדלי “טיילת דוד” יש בינוי שמלווה את הרחוב
צילום משותף לבסיס שני המגדלים
עבודות שיפוץ החיפוי של בסיס מגדל האופרה
רצף מגדל האופרה ומגדלי “טיילת דוד”
הכניסה הראשית למגדל האופרה בשיפוץ
נקווה שהחניון הקדמי יבוטל לטובת מרחב ציבורי, לכשישופץ רח’ הרברט סמואל. יש תכנית כזאת.

שיפוצים, שימורים ובנייה חדשה ברח’ אלנבי


רח’ אלנבי עובר לאחרונה גל של התרעננויות מבנים.

בתחילת אלנבי, ליד הים, יש כמה וכמה פרוייקט של הריסה ובנייה מחדש
בניין חדש, שהוקם במקום המבנה בו הייתה ה”צלמנייה”
צילום לכיוון רח’ הכובשים
בית פולישוק הפך למלון פולישוק
ה”תאום” של בית פולישוק בפינת אלנבי ושינקין תקוע כבר הרבה שנים, ומצבו מחמיר. והוא לא הנטוש המוזנח היחיד בצומת..
צמד הבניינים האלה היו משך שנים שני המבנים המוזנחים ביותר באלנבי. תוספת בנייה של חזית מסחרית פורקה מהם והם עוברים שיפוץ ובנייה אגף חדש (פינת רח’ גאולה)
בניין קולנוע אלנבי, באנלבי 58 בסמוך לכיכר מגן דוד הולך לשנות פניו גם הוא. העסקים כבר נסגרו ונראה שהעבודות מתקרבות
זה בניין ששופץ והורחב לפני יותר מ15 שנה, בשנים האחרונות הוא השחיר והרקיב ולאחרונה עבר ריענון חיצוני

עדכון בנייה: פרוייקט בצלאל


שלד שני הבניינים הושלם.

אותי מסקרן בעיקר מה יהיה עם שוק בצלאל הסמוך.
לא קיבלתי עדיין תשובה על כך.

תתקיים ניגודיות בין השוק העממי לבנייה היוקרתית הסמוכה?
או שהשוק יתפלצן?
בוידאו השיווק של פרוייקט בצלאל אין חצי מילה על השוק המלוכלך שבתוכו נבנה הפרוייקט.

מבט מאלנבי
בצלאל ושוק בצלאל. איך יחיו ביחד?
אני בעד בנייה בסדר גודל של פרוייקט בצלאל, אבל נגד אי-המשך רחובות קיימים
הדמיה ©פרוייקט בצלאל
הדמיה ©פרוייקט בצלאל

 

 

עד שעושים מדרכה חדשה בר”ג גם היא לא תקנית


רמת גן לא מצטיינת בתשתיות. וזה בלשון עדינה מאוד. מדובר ברובע שמפגר הרחק מאחור בכל נושאי התשתיות. אם זה בריהוט רחוב, רכיבי תאורה, הצבה לא מרוסנת של שלטי פרסומות במרחב הציבורי, ובעיקר באיכות המדרכות.

בתחילת רח’ ז’בוטינסקי בר”ג בסמוך למגדל אמות אטריום, הוקמה מדרכה חדשה, שבחלקה רחבה מאוד.
שמחתי לגלות מדרכה נוחה ורחבה ברחוב שכה זקוק לזה.

התאכזבתי כשגיליתי שהמדרכה נבנתה בסטנדרט של שנות ה-60, ללא רצועת תשתיות המפרידה בין תחום הולכי הרגל למסעה.
ברצועה זו, שאמורה להיות מובדלת בחומר משאר המדרכה, הייתה אמורה עיריית ר”ג למקם עצים, סלי אשפה, תמרורים, מתקני אופניים וכ’
המדרכה אינה כוללת הנמכות ליד הכניסה לתחנת הדלק הסמוכה.
ככל הנראה, המדרכה הוקמה ע”י יזם מגדל אמות אטריום. עיריית ר”ג נותנת את החופש המוחלט ליזמים לעשות מה שבא להם. היא לא מתערבת במרחב הציבורי.

מדרכה רחבה, אבל לא תקנית
דוגמא למדרכה תקנית ונכונה – מחולקת לרצועות ובעיקר כוללת רצועת תשתיות המפרידה בין הולכי הרגל למיסעה

עד שמחליפים תאורה ברחוב ברמת גן – הורסים את המדרכה

בימים אלה עובדים על החלפת תאורה ברח’ ארלוזרוב ברמת גן.
עמודי התאורה החדשים מותקנים כמעט במרכז המדרכה הצרה במקום בקצוות שלה, כמו העמודים הישנים.
העמודים הישנים, אלה שיוסרו, מותקנים במקום נכון, שכן הם לא פוגעים בתפקוד המדרכה.
מדהים אותי שפעולה כזו נעשית כעבודות רס”ר – פשוט שולחים פועלים לשטח.
אין תכנית אדריכלית.

המדרכה הולכת להצמצם ולמה? כי אין תכנון.

הוצבו מכונות מכירת כרטיסים למתקני חוף בחופי תל אביב


המכונה מנפיקה כרטיסים לשמשיות, כיסאות רגילים וכיסאות נח.

מחיר שמשיה 6 ש”ח, כיסא 6 ש”ח וכיסא נח 12 ש”ח

בסה”כ העמדות נראות לא רע.

עד שגיליתי מה הולך בחוף הצוק, שם הוצבו המכונות באופן שמתנגש עם הסביבה.
מבירור בעירייה הנושא בטיפול, ולא בטוח שהם יישארו במקומם, אלא יוצבו בנישות מתאימות.

העמדה בחוף מציצים, נראה טוב וממוקם נכון
העמדה בחוף תל ברוך
העמדה בחוף הצוק הדרומי. אוי ואבוי
העמדה בחוף הצוק הצפוני. חוסמת את מבנה המלתחות

תוקם מנהרה בין ביה”ח איכילוב לתחנת שאול המלך של הקו האדום


בדיוק לפני שנה העליתי הצעה לחבר את בית החולים איכילוב לתחנת שאול המלך של הקו האדום במנהרה ישרה שאפשר להקים במקום די בקלות.

למיטב הבנתי הנושא הוצע ע”י גורמים נוספים, ולשמחתי הנושא אושר וככל הנראה גם תוקצב לאחרונה (השתתפות של משרד התחבורה, עירית ת”א ובית החולים).

המנהרה תחבר את בית החולים ובדרך יפתח עוד פתח בשד’ שאול המלך.
אני מנחש שבעתיד לכשיבנה מגדל קרן הקיריה, הוא יתחבר ישירות למנהרה הזו.

שמחתי לגלות שנשקלת אפשרות למסחר במנהרה והקמת דרכנועים שיקלו מאוד על הציבור שמגיע לבית החולים בתחבורה ציבורית.

תוואי המנהרה המוצעת
ועכשיו יש כבר תכנית רשמית
וחתך

כתבה בYNET

אחרי שביטלו את התשלום בכניסה לחוף הצוק, מדוע לא מסירים את הגדרות?


אחרי שביטלו את התשלום בכניסה לחוף הצוק לפני כשנה, מדוע לא מסירים את רצף הגדרות והשערים סביב החוף?
חוף הצוק מוקף גדרות חלודות, ואיזורי הכניסה עמוסים ברכיבים שונים מברזל. העומס החזותי ניכר, ואין כלל שימוש לבוטקאים המכוערים – קדימה להוריד את המפגע הזה מהעיניים!

פעם השתרך כאן תור בשבתות וגבו מאיתנו כסף

מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב? הגיע הזמן לדבר על זה


מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב?

בעוד כמה שנים, יפעל בתל אביב קו ראשון של רכבת תחתית*. אם הרכבת התחתית הזו לא תקבל שם קליט, תיהיה זו החמצה במימדים היסטוריים מבחינת אופייה ומיצובה של תל אביב**.
אם לא נדאג כבר עכשיו למיתוג מערכת הסעת ההמונים של ת”א, נסיים כמו ירושלים, עם קו רכבת קלה חסר מיתוג ועם זהות לא ברורה כתוצאה מכך.


*מדובר בקו של רכבת קלה אשר בחלקו הוא תחתי. זה לא קו מטרו קלאסי, אם כי קו של רכבת המופעלת באמצעות קרונות המותאמים לנסיעה ברחוב. לחלקו המרכזי של הקו, שינוע בתת הקרקע בין צומת גהה ליפו, אפשר לקרוא רכבת תחתית.
**מן הסתם שמושג “תל אביב” מייצג את “תל אביב הגדולה” ולא רק את הרשות המקומית “תל אביב-יפו” שנמצאת בליבתה. את כל הרשויות האלה יש לאחד.

שם שהוא מותג

השם צריך להיות קודם כל מותג.
מותג הוא מכלול רכיבים המשתלבים יחד בהרמוניה כדי ליצור תדמית רצוייה. שני הרכיבים החשובים ביותר של המותג הם השם, והסמליל (לוגו). סמליל הינו רכיב חזותי המוצג כסמל או מלל מעוצב ומטרתו לייצג באופן המדויק ביותר את המותג העומד מאחוריו.

כצפוי, רבים מהקוראים יעצרו אותי בשלב זה ויטענו כי לשם הצלחת הקו דרוש רק לתכנן אותו טוב.
אני לא מוריד מהחשיבות של תכנון טוב של הקו, ואני עצמי עוסק בכך כל הזמן.
יחד עם זאת, בימים אלו גלאי המציאות שלי צועק חזק. כחוקר תשתיות עירוניות ומיתוג העיר אני יודע שיש כאן הזדמנות אדירה.

למה חשוב שהרכבת התחתית תיהיה מותג?

תל אביב היא מותג בפני עצמה כבר הרבה שנים. תל אביב מייצגת ערכים עירוניים עולמיים וייצרה לעצמה מוניטין של עיר אמיתית. היחידה בישראל למעשה.
תל אביב גם מנסה להתחזק כ”עיר עולם”, עיר עם קשרים גלובליים ומעמד בינלאומי.
היעדרה של רכבת תחתית (או דומיה..) בעיר הוא חסך תחבורתי (שהשלכותיו ברורות) אך הוא גם איבר חסר בדמותה של תל אביב.
מותג איתן של רכבת תחתית הוא החוליה החסרה במותג המוצלח שיצרה לעצמה תל אביב.

השפה הגרפית של הרכבות כה חזקה שאפשר לראות שימוש שלה כמעט בכל פרסום המתיימר לשדר עירוניות. גם אם אין שום קשר לתח”צ

מערכת הסעת המונים כוללת ערכים מוספים לעיר (בשיח הישראלי על הסעת המונים אין כלל אזכור לכך).
מבין כל אמצעי התחבורה הציבורית בערים גדולות, זו המסילתית היא האחת ה”מאפיינת” ביותר של העיר. כלומר מעבר לשירות התעבורתי שהיא מספקת, היא גם בד”כ אחראית על חלק עיקרי מדמותה של העיר.

הרכבות העירוניות (בין אם הן תחתיות או לא) מדברות בשפה בינלאומית פשוטה ואינטואיטיבית. זוהי אולי השפה הכי ידועה בעולם. מה שבטוח, זו הפכה להיות שפתן של הערים הגדולות.

יש רכבות תחתיות שהפכו למותגי-על. מותגים שגדלו הרבה מעבר לשימוש פונקציונלי בשירות התחבורה הציבורית והפכו למושא חיקוי וציטוט בכל הזדמנות אפשרית. האם אפשר לדמיין את לונדון מבלי הסמליל המפורסם של רכבת הUnderground?

הUnderground בלונדון, אחד ממותגי התח”צ החזקים שיש
לסמליל של הUnderground הלונדוני יש אינספור ציטוטים

רכיבים אחרים של המותג יכולים להיות צליל מוכר, גופן אשר נעשה בו שימוש קבוע, וערכת צבעים.

מה שמאפיין את הSubway בניו-יורק כמותג הוא לא הסמל שלו, אלא דווקא הגרפיקה הנלווית

אבל לא צריך להרחיק עד למותג-על כמו הUnderground הלונדוני או הSubway הניו-יורקי.
כל עיר בינונית עם קווים בודדים של רכבת תחתית, מציגה את אותה שפה חזותית בינלאומית ברורה. סמליל קבוע שמופיע בנקודות מרכזיות בעיר, לצד שם התחנה שקרויה בד”כ על שם הצומת או האיזור בו היא ממוקמת.
גם אם המבקר הטרי בעיר אינו מתבונן בה לעומק כי זה עתה נחת והוא ממהר במונית בדרכו לפגישה, הוא יבחין בהופעת הסמליל בכמה צמתים ויזהה מיד את השפה העירונית-התמצאותית. זה ישפיע חזק על אופן תפיסתו של אותה עיר.

איך רכבות עירוניות ממותגות בעולם?

שם:

השם הנפוץ ביותר לרכבת תחתית הוא “מטרו”. שמות מוכרים אחרים הם “Subway”, “Underground” ויש עוד שמות ארציים-מקומיים כמו U-bahn בגרמניה.
יש גם שמות שונים לחלוטין כמו “MARTA”, שמה של המערכת באטלנטה.

סמליל:

הסמלילים של הרבה מהרכבות התחתיות הם וריאציות של האות M המייצגת את המילה מטרו. הרבה סמלילים הם עיבוד גרפי של האות הראשונה של שם המערכת ויש גם סמלילים חפים מאותיות. הכל לגיטמי.

כמה דוגמאות לסמלילים של רכבות תחתיות בעולם

להמשיך לקרוא ←

עדכון בנייה: “שכונת הרכבת” (מתחם חסן ערפה)


על השטח הכלוא בין הרחובות המסגר, יצחק שדה, בגין ורח’ 1185 כתבתי לא פעם.
מדובר בשטח שקיבל תכנית מסודרת (תכנית מתאר מס’ 3319) לבנייה גבוהה עם פארק פנימי (חבל שפנימי).
המתחם המדובר מיועד כבר שנים לבנייה גבוהה, ורק לאחרונה אפשר להתחיל לראות בורות וגידורים במגרשיו השונים.
התארגנות לבניית מגדלים החילה לא רק במגרשים הצפוניים לאורך רח’ יצחק שדה, אלא גם דרומה משם.
עורכי התכנית: נעמה מליס.
עדכונים נוספים בקרוב.

התמונה צולמה ממגדל מעיא לכיוון דרום.

 

הדמיית המגדלים שיבנו בשטח, והחצר הפנימית

מגדל אקרו והחזית של התמחם לכיוון צפון, רח’ יצחק שדה
גידור מתחם מגדל אקרו, תמונה מלפני שנה +
הדמיית מגדלי רובינשטיין, מבט מהחצר הפנימית של המתחם. (מדרום לצפון)

התקדמות בנייה: המבנים המרקמיים של מתחם מידטאון


הגיע תורם של המבנים המרקמיים במתחם מידטאון והם תופסים כעת פחות או יותר את נפחם המיועד, כך שאפשר לומר שה”שלד” של מידטאון כבר די עומד.

המבנים המזרחיים. הדרומי מבינהם יהיה היכל ספורט
צילום ממגדל קרדן. ברקע אפשר לראות את תחילת ההריסה של בית ידיעות אחרונות

ב23.3 נפתח קניון גינדי תל אביב + עדכון מצולם


תמונת מצב ממתם השוק הסיטונאי לשעבר:

המקום בפנים נראה כמו כל קניון סטנדרטי, רק בעיצוב מעודכן ומעיק יותר.
מה שטוב בכל הסיפור הוא כאמור החיבור הטוב עם הרחובות מסביב, והשלמת “חור שחור” במרקם העירוני.

הפתיחה של הקניון – ב23.3

גינדי©
גינדי©
גינדי©
גינדי©
וזו כבר לא הדמיה. גינדי©

הקניון מתוכנן להיפתח ב23.3.

וידאו צהוב בנושא מYNET

 

החלה הריסתו של בית ידיעות אחרונות, לטובת הרחבת מרכז עזריאלי


הקניון של מרכז עזריאלי יורחב על חשבון שטחו של בית ידיעות אחרונות ובשטח יוקם מגדל רביעי כחלק ממרכז עזריאלי, שיהיה הגבוה ביותר בארץ, נכון לעכשיו.
במקור גובה המגדל תוכנן ל255 מטר עם 60 קומות, אך בתמורה למטלה ציבורית (ככל הנראה קירוי של תחום מסויים מציר איילון) ינתנו זכויות בנייה למגדל בגובה של יותר מ300 מטרים.שטח המגרש של ידיעות אחרונות הוא כ 8 דונם.
הקניון הקיים יורחב בכ10,000 מ”ר.

צלם: ©Hebrewtext

צלם: ©soupalmonds
צלם: ©soupalmonds
היתר החפירה והדיפון

גשר בני ברק – רמת החייל מעל הירקון – עדכון בנייה


תמונת מצב מהעבודות על הגשר הכפול שייקשר את איזור התעסוקה של בני ברק ותחנת הרכבת “בני ברק רמת החייל” אל עבר הגדה הצפונית של הירקון ולאיזור התעסוקה ברמת החייל.
דווח כי לאחרונה העבודות נעצרו והאתר עומד שומם.

נחמד לראות שהגשר מפולס (ללא שיפוע) דבר שיאפשר מעבר קל ונח לרוכבי אופניים.

GLSRA©
GLSRA©
GLSRA©

הדמית הגשר המתוכנן