כל הפוסטים של דניאל מייסה

אשדוד תקים בקרוב סככות אוטובוס ראויות, האם בשאר הארץ ילמדו?


סככות ההמתנה החדשות באשדוד יהיו גדולות יותר, ארוכות יותר ומוצלות יותר.
הן תכלולנה עמדות להטענת רב-קו, איזור מוגן בקיר זכוכית צידי לכיוון הכביש לימי גשם סוערים, ויותר מקומות ישיבה.

גם העיצוב, פשוט ואלגנטי. יש התאמה בין חלקי הריהוט השונים והסככה.

הסככות מבוצעות במסגרת מיזם “REWAY” ” זהו מיזם שנעשה במימון משרד התחבורה ומטרתו ליצור “מודל למערכת תחבורה בת קיימא מתקדמת ואטרקטיבית”.

נקווה שאנשים משפיעים כמו רון חולדאי ומיטל להבי יגיעו לבדוק את הסככות ליכשיותקנו, ובכך יוחלט גם בעיריית ת”א-יפו על שיפור הסככות. מת”א לשאר המדינה הדרך מובטחת.

וידאו אווירה קצרצר אודות מיזם REWAY.
לצערי אין כרגע אתר אינטרנט רשמי באוויר בנושא המיזם הזה.

 

איזו התקדמות: שביל האופניים הראשון בת”א מול שביל האופניים האחרון (1994-2017)


כרונולגיית שבילי האופניים בתל אביב שווה רשומה בפני עצמה. על כך אכתוב בפעם אחרת. בינתיים הנה כמה נק’ שראויות לציון לאורך מסלול הנסיונות לשפר את שבילי האופניים בת”א.

שביל האופניים הראשון בתל אביב, ברח’ שטרית, הוקם ב1994:

לא ממש ידעו איפה למקם אותו.

שביל האופניים האחרון, המוקדם בימים אלה ברח’ שמחה הולצברג:

שביל שמופרד גם מהמדרכה, גם מהכביש, וגם מהחניה. יש אפילו הפרדה מפלסית. צילום: עמ’ הפייסבוק: “שבילי אופניים בכאילו”

קשה למנות את מספר הטעויות בתכנונו של שביל האופניים הראשון, ברח’ שטרית. מה שגם שהתמונה צולמה בשנים האחרונות, לאחר שנעשו שוב ושוב נסיונות לתקן את הטעויות בשביל הזה.

אני עוד זוכר שהיו גומות עצים לאורך השביל הזה.

לתקופה מסויימת השביל בשטרית נראה כך

בשנים האחרונות אנו מבחינים בהיעלמות של יותר ויותר שבילי אופניים מגוחכים שסומנו ע”י סימון אופניים מבלי לטרוח להתאים את התשתית כך שתחצוץ בין רוכבי האופנים למשתמשי הדרך האחרים.

שבילים כמו זה ברח’ ארהון בקר כבר מזמן לא נסללים, וחלקם אף נעלמים

יחד עם ההתקדמות, עדיין נעשות טעויות קשות גם בימים אילו.
הנה דוגמא לשביל אופניים חדש לגמרי משד’ ההשכלה (פינת תובל) שנסלל ללא מדרכה בצמוד אליו, מה שהופך אותו למסוכן ביותר.

שביל אופניים ללא איזור הולכי רגל צמוד אליו הוא מסוכן ועדיף שכבר לא יהיה בכלל.

עוד שינוי גדול שאנחנו רואים הוא ההשקעה בחזות השבילים. שבילים בודדים בעיר נצבעו בצבע ירוק מה שמבליט אותם ועוזר במיצובם.

מעבר חציה לאופניים בצבע. רח’ אבן גבירול

גם כאן יש בעיות. העירייה בחרה בצבע הכי זול שהיה בנמצא, והתוצאה היא מחיקה כמעט מוחלטת של צבע השבילים:

שביל האופניים הזה (בצד השמאלי של הכביש) היה בצבע ירוק עד לא מזמן. הצבע נמחק.

עוד שיפור שיש לשפר הוא הניסיון החדש הזה ליצור רצף בין שבילי אופניים בעיר.
הכוונה מובנת וטובה אבל התוצאה בשטח נראית כמו פעולת עובדי רס”ר, ולא תורמת לרוכבים ולהולכים בכלל.

הכוונה הייתה טובה אבל זה מכוער ולא מועיל. ניסיון הרצפת שבילי אופניים בשד’ רוטשילד

תמיד נחמד לסיים רשומה כזו בדוגמא טובה ומאירת עיניים.
הנה שביל אופניים עם נראות טובה, ועם הפרדה ברורה משאר משתמשי הדרך:

עיריית ת”א – תלמדי

הושלמו עבודות החיבור של מנהרת לובה אליאב בשרונה. הפתיחה ביום רביעי (1.11)


מנהרת לובה אליאב היא מנהרת רכב גדולת מימדים המקשרת את חניוני המגדלים בשרונה.
החל מיום ד’ הקרוב היא תקשר בין רח’ קפלן לרח’ הארבעה (כיום היא מקשרת בינהן באמצעות מעקף זמני, כביש שירות על הקרקע שצמוד לגשר קלקא. כביש זה יבוטל ובמקומו תוקם מדרכה רחבה בין הכביש לחזית המסחרית של מגדלי עזריאלי שרונה.

כך זה נראה לפני שנתיים. לא יודע למה היה צריך יותר משנתיים עבודה על זה. החיבור התת קרקעי שנראה כאן הוא בין מגדל עזריאלי שרונה למגדלי גינדי שרונה.
כך הוא נראה אחרי כמה חודשים
המקטע הכחול והצהוב פתוחים כמה שנים ואין בינהם חיבור רצוף. המקטע הסגול, הוא זה שיפתח השבוע. אחוזות החוף©
ועוד שרטוט של מערכת המנהרות. אחוזות החוף©

בעתיד תתאפשר גישה למנהרה גם מדרך בגין, מהחלק המשוקע של צומת בגין קפלן:

החיבור הזה מצומת בגין קפלן ממתין כבר 15 שנה להתחברות למערכת המנהרות של שרונה. מתי יעשה בו שימוש?

עדכון בנייה: סביבת תחנת רכבת הרצליה


תחנת הרכבת בהרצליה משנה פניה שוב ושוב בשנים האחרונות, והיא צפויה לעבור עוד שינויים רבים בעתיד.

השינוי המשמעותי ביותר מתרחש בימים אלה. תוואי מסילת רכבת ישראל משתנה מצפון לתחנה, הוא זז מעט מזרחה ויתחבר להמשך התוואי המקורי מצפון לתחנת רכבת הרצליה.
זו גם הסיבה להשבתות החוזרות של קו הרכבת לאחרונה.

ניתן להבחין בבירור בתוואי המסילות החדש שעדיין לא חובר לרשת (מצד ימין) זוג המסילות במרכז התמונה יוסט ימינה (מזרחה) איילון צפונה מוסתר ע”י הקיר האקוסטי מימין.
התוואי החדש של מסילת הרכבת – בין כבישי האיילון. משרד התחבורה©

ביטול תוואי המסילות הישן ישחרר את הקרקע להשלמת כביש איילון דרומה.
בשלב זה איילון דרומה מתחיל במחלף שבעת הכוכבים. בקרוב יסלול ההמשך שלו לכיוון צפון.

התחנה התחדשה ברציפים חדשים לאחרונה, שעדיין לא פעילים. רציפים אילו יקלטו את קו הרכבת שייסע לרוחב איזור השרון (לאורך כביש 531). משמאל לקיר האקוסטי משמאל כבר מתפקד כביש איילון צפונה. מימין יסלל בקרוב האיילון דרומה, לאחר סיום עבודות הסטת המסילה.

שכונת “הרצליה הילס”

ברצועת השטח הכלואה בין האיילון לכביש 2 נבנה פרוייקט בשם הרצליה הילס.
לאחרונה אפשר להבחין שרוב הבינוי כבר עומד.
הפרוייקט יכלול כמה מגדלי מגורים ומרכז מסחרי.
חבל שהיזמים והעירייה לא זיהו את הפוטנציאל שבמיקום המרכזי, ולא טרחו לתכנן בינוי עירוני עם רחובות והתחברות טובה לבנייה הסובבת.

מי שלא מכיר את הפרוייקט, הנה וידאו מבחיל:

בניין צ’ק פוינט מוכן. אי אפשר לבנות קירות ירוקים בלי אדריכלות מגזינים?


הדבר היחיד שיפה בחזית בניין צ’ק פוינק הוא הצמחייה. האדריכלות רק הורסת.
זה חבל, כי צמחייה אנכית על חזיתות היא דבר מבורך מהרבה בחינות, אך אדריכלים בוחרים להשתמש בצמחייה כעיטור נוסף לתכשיט שהם מייצרים.

חבל שלא נבנה קיר ירוק ללא העיטורים המזעזעים הללו.

בנוסף, חזיתות הבניין בקומת הרחוב לא מאפשרות יצירת חיי רחוב.
חזיתות רחוב גרועות הן התבחין הכי חשוב של בניין, מה שהופך את הבניין הזה לרע ביותר.

חזית צפונית. סתומה לרחוב
חזית מזרחית. סתומה לרחוב

עדכון בנייה: מגדלי אלון


צמד המגדלים “אלון” עומדים מוכנים כמעט לגמרי, כאשר הגדרות סביב אתר הבנייה הוסרו בימים אלה.

הזדמנות טובה לבדוק את המרחב הציבורי שנוסף לעיר ולהתרשם מאיכותו.

מגדלי אלון כוללים בינוי נמוך והרבה חזיתות פעילות לרחוב.
אחת הידיעות החשובות לגבי מגדלי אלון היא העובדה שתיאטרון תמונע יעבור לכאן מרח’ שונצינו.
טוב מאוד שמוסד כמו תיאטרון יוצא ממבנה במצב פיסי מביש ועובר להתאכלס במבנה ראוי. יהיה מעניין לראות את התפקוד שלו במיקום החדש.

המרחב הציבורי בין המגדלים. כאן יהיה מסחר אך גם בחזיתות החיצוניות
סתם תמונה מטופשת
החצר הפנימית, צילום ממזרח למערב
מדרכה ברוחב ראוי לאורך יגאל אלון, והמשך סלילת שביל האופניים
רחוב חדש נולד. עובר בין בית אשדר למגדלי אלון
המגדלים כוללים בינוי המתייחס לרחוב
הדמיה

ניסוי: שלטי רחובות חדשים במרכז תל אביב


שלטי רחובות חדשים נצפו במרכז ת”א (ברח’ דיזנגוף פינת ארלוזרוב)

השלטים הם מסוג נצמד לעמודים קיימים, דבר שבהחלט כדאי ליישם בת”א, עקב ריבוי העמודים שכבר קיים על המדרכות ומעמיס יתר על המידה.
הגרפיקה מרעננת. שמות הרחובות בעברית מפורטים מידיי.
עדכונים נוספים בקרוב

 

המדרכה שהתרחבה (ואז הפכה לחניון קטנועים, משאיות, ותחנת מוניות)


לפני כמה ימים דיווחתי כאן בבלוג על התקנה שערורייתית של מחסום ע”י צהל/משרד הביטחון שהורס את המדרכה ומאלץ את הולכי הרגל ללכת על שביל האופניים ובכך הוא מנטרל את היתרון שבמדרכה רחבה.

במשך שלוש שנים עבדו על הרחבת המדרכה הזו שכ”כ הייתה נחוצה. העבודות הסתיימו לאחרונה.

המצב הישן – מדרכה צרה עתירת ביקוש. בלתי נסבל.
המצב החדש – הסיוט להולכי הרגל נגמר ©sarah spitz

הבעתי כאן בבלוג את דעתי על רמת המשכל של אותו רס”ר צהלי או טיפש אחר מהקיריה שהציב את המחסום. קישור לרשומה.

..אבל זה לא מסתיים בזה.

קיבלתי תזכורת לכך שיותר מדרכה בתל אביב משמע יותר מקום למפגעים עליה.

המדרכה הרחבה הפכה לחצר פריקה וטעינה של משאיות
המדרכה החדשה הפכה לחניון קטנועים ותחנת מוניות. רחבה רחבה, אבל לא נשארה מדרכה.
המונית הזאת כאן קבוע כל יום. בכיף שיהיה לך.
ביום ובלילה, המונית הקבועה

הבעיה: רוחב המדרכה השתנה, תפישת המדרכה נשארה כשהייתה

תל אביב סובלת מכך ששופטים אותה ומתייחסים אליה מנקודת מבט של נהגים (Windshield perspective). אנשים רגילים לחשוב שאם הקרקע של העיר לא מנוצלת לנדל”ן הרי שמיד יש להקצות אותה לרכבים.

במקום שתתווספנה פעילויות אנושיות למדרכה שזה עתה הורחבה, עטים עליה הקטנועים של החיילים, פורקים וטוענים בה משאיות ואפילו נהג מונית אחד שזיהה את ההזדמנות, פתח משרד על המדרכה יום וערב, כאשר בין נסיעה לנסיעה הוא מחנה את המונית שלו על המדרכה, פותח כיסא ומתפנן.

בעיר שלנו אסור לשמוח על מדרכה שהתרחבה כ”כ מהר. יש צורך ללחוץ על העיריות שלנו להקצות את המדרכות לדריכות ולא לצמיגים.

להמשיך לקרוא ←

מזל טוב. נקבע מיתוגה של הרכבת הקלה בת”א. יש סמליל, צבעים ופיקטוגרפיה.


בשנה האחרונה העליתי את נושא מיתוג הרכבת הקלה בתל אביב שוב ושוב ושוב, מתוך דאגה שמא ניתקע עם רכבת קלה אנונימית חסרת שם וסמליל כמו זו של ירושלים.

הנה החדשות: נתע הזמינה מומחה בינלאומי לענייני מיתוג מערכות תח”צ בשם טוני הארווארד (מחברת TDC) אשר יצר ביחד עם מעצבים מקומיים ספר מותג לרכבת הקלה בתל אביב.

המותג נחשף בהרצאה ב”מתחם הקרון” בשד’ רוטשילד.
אני מודה שהופתעתי. לא תיארתי לעצמי שעניין המיתוג נסגר בשלב כה מוקדם, ולא ציפיתי שהוא יחשף בהרצאה.

סמליל יש, אבל שם למערכת עוד לא בטוח

עברתי כמה וכמה פעמים ב”מתחם הקרון” ושמתי לב לסמליל שני המשולשים אך הייתי בטוח שמדובר בסמליל גנרי להמחשה בלבד.
אז מסתבר שזהו הסמליל הנבחר למערכת. מזל טוב.

תתחדשי תל אביב, יש לך סמליל לרכבת הקלה!

להמשיך לקרוא ←

מאמץ אדיר הושקע ביצירת מדרכה רחבה מאוד ליד הקיריה, ואז בא צה”ל וחירבש הכל


במשך שלוש שנים עבדו על הרחבת המדרכה הזו שכ”כ הייתה נחוצה. העבודות הסתיימו לאחרונה.

המצב הישן – מדרכה צרה עתירת ביקוש. בלתי נסבל.
המצב החדש – הסיוט להולכי הרגל נגמר

ואז הגיע צה”ל והתקין על המדרכה שני מחסומים שחוסמים כמעט את כל רוחב המדרכה ומותרים רק את שביל האופניים פנוי להולכי רגל.

המדרכה הורחבה כדי להיחסם ע”י מחסום. התוצאה: כולם הולכים על שביל האופניים.

אז ברור, האטימות מרתיחה. וההפקרות של המרחב הציבורי יכולה להוציא מהדעת. שהרי המדרכה היא שטח בניהול עיריית ת”א, ואסור ששום גורם יתערב וישנה אותו על דעת עצמו (גם אם מדובר בצה”ל).

אבל בנוסף לזה, אני הולך שם ומאבד את השפיות כשאני רואה את תוצאותיו של הראש הרסר”י. פשוט למות. למות למות למות.
מה הבעיה? הרי הותקן בשטח מחסום עמודים שלא מפריע להולכי הרגל. העמודים נבעלים בקרקע כשמפעילים אותם עם שלט. אז למה לעזאזל צריך עוד מחסום לצידם שיחסום את הולכי הרגל?

כשהעמודים מורמים הם מתפקדים כמחסום, והם לא מפריעים להולכי רגל. אבל לא. אדון רס”ר רוצה עוד מחסום.
סליחה זה לא עוד מחסום מיותר, אלא עוד שניים מיותרים. אני אצלם מכל זווית עד שתבינו כולם שעם צבא כזה נפסיד במלחמה הבאה.
התוצאה: כולם הולכים על שביל האופניים.

אותה תופעה בדיוק מתרחשת על המדרכה הרחבה ברח’ יגאל אלון הצמודה להיכל יד אליהו.
גם שם הותקנו עמודים שנבלעים בקרקע, ואחרי כמה חודשים הותקן שער ברזל שחסם את המדרכה.

גם ליד היכל יד אליהו. כשפניתי לעיריית ת”א קיבלתי תגובה בסגנון “מה אתה רוצה גם ככה המדרכה רחבה.”

אהההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!

 

בקרוב: כניסה מערבית חדשה לתחנת רכבת ת”א מרכז


תחנת הרכבת ת”א מרכז ממשיכה להתרחב ולהשתנות בשיטה של טלאי על טלאי.

במקביל להקמת אולם הנוסעים הצפוני, מוקמת בימים אילו כניסה מערבית למבנה התחנה.
מה שלא ברור לי זה האם הכניסה המערבית תתווסף לכניסה הראשית (הדרומית) או תחליף אותה.

ברחנא אדר’©
ברחנא אדר’©
ברחנא אדר’©
ברחנא אדר’©
ברחנא אדר’©
ברחנא אדר’©

 

פעם זה היה נראה דמיוני: מרכז עזריאלי יהפוך לידידותי לרחוב


מרכז עזריאלי הוא כיום קטסטרופה לחיי הרחוב בת”א.

עזריאלי תוכנן בגישה המעריצה את האובייקט. הרחוב הוזנח לחלוטין.

הוא נהנה ממיקום סופר מרכזי ומסמיכות לנתיבי תחבורה העמוסים ביותר בעיר תוך שהוא מלא בתכנים ובמוקדי משיכה רבים.

במקום לקחת את שני אלה ולייצר מהם מרכז עירוני תוסס, הוא משאיר מדרכות צרות ומסוייטות הכלואות בין חומת אדניות ותנועה סואנת, מרכז את המסחר והפעילויות המזמינות בתוך קניון מנותק מהרחוב ולא מותיר סיכוי לדרכים הסובבות אותו מלבד להיהפך למקומות נוראיים עבור הולכי רגל.

רח’ גבעת התחמושת: זו המדרכה שמרכז עזריאלי משאיר בחלק הכי רחב שלה. כלואה בין תנועה סואנת לחומת אדניות.
דרך בגין: מילא האדניות, כאן המדרכה צרה באופן שהופך את החוויה להולכי הרגל למעיקה, ולעיתים מסוכנת.

קומפלקסים מקבילים לעזריאלי בעולם מוקפים מדרכות רחבות עמוסי הולכי רגל, עם מסחר ועניין רב.
מרכז עזריאלי תוכנן בהתעלמות כה בוטה מהולכי רגל, כך שבשטח נוצרות סיטואציות הזויות כמו זו; חייל אחד שעומד עם תרמיל מספיק כדי לחסום את כל המדרכה ברחוב המרכזי ביותר במטרופולין.

בנקודות מסויימות רוחב המדרכה מספיק לאדם אחד בלבד.
בצווארי הבקבוק של המדרכה צריך לרדת לכביש, מעיק ומסוכן.

כל התמונות הנ”ל צולמו בערב חג, בשעות אחרה”צ כשהרחובות כבר מרוקנים. ביום-יום הייתי צריך לרדת לעומק הכביש כדי לצלם מרוב עומס.

מי שקצת מכיר את המקום יודע שיש מרחק פיסי גדול בין הכביש לקומפלס מרכז עזריאלי, ובכל זאת השטח שהוקצה למדרכה הוא מזערי.

בתמונה ניתן להבחין איזו מדרכה רחבה יכולה הייתה להיות כאן, אך השטח היקר מפז הוקצה לפתחי איוורור לחניון, ולחצר פריקה וטעינה

כבר כמעט עשרים שנה אני חולף בדרך בגין ומשתגע מהסתימות התכנונית של מרכז עזריאלי בכל הקשור לטיפול בפני הקרקע. הקצאת 95% מהשטח החשוב והמשמעותי ביותר בעיר, פני השטח, לאיזור פריקה וטעינה, ולפתח איוורור לחניון תת קרקעי?

יש תופעות לוואי מצערות לכל מיני אופנות בתחום התכנון שאני יכול להבין. אך טעות כזו מוכיחה שבעולם התכנון יש אנשי מקצוע שאין להם הבנה בתחומם.

תיקון המדרכות סביב מרכז עזריאלי – כבר בעתיד הקרוב

עזריאלי רכשו את הקרקע הסמוכה (בית ידיעות אחרונות לשעבר) במטרה להתרחב ולבנות מגדל נוסף, בעיריית ת”א יש כמה אנשים אכפתיים שמודעים לבעית המדרכות וכך נולד מצב שבו העירייה מנצלת את בקשותיהם של עזריאלי כדי לתקן את המצב המעוות.

בית ידיעות אחרונות נהרס בימים אלה. לכאן יורחב מרכז עזריאלי. gavze007©
Ynhockey©

התכנית להרחבת מרכז עזריאלי – עוד מגדל בנוסף לשלושה, והרחבת הקניון.

המגדל החדש יתשנא לגובה מרשים של 337 מטר, כמעט פי 2 מהמגדל העגול של עזריאלי. עד כדי כך גבוה. הוא יכלול כ-90 קומות וצורתו תיהיה אליפסה.

חזית מערבית עתידית של מרכז עזריאלי

להמשיך לקרוא ←

עיריית ר”ג צעקה “גם אני רוצה”, קיימה אירוע אופניים משלה בתגובה לסובב ת”א, והתחבורה הציבורית נדפקה בכל תל אביב רבתי


עיריית רמת גן, אולי במקום לעשות כל דבר “כמו בתל אביב” פשוט תתאחדו עם תל אביב?
למה אנחנו צריכים שני אירועי אופניים זהים בסמיכות של חודשיים? “סובב רמת גן” ו”סובב תל אביב”?

למה מסלולי הרכיבה מותווים ע”י גבולות פוליטים-מוניציפלים ולא מותאמים לחיי העיר?
ואם כבר עשיתם אירוע מיותר, אולי תלמדו משהו על סגירת כבישים?

חסימות כבישים צריך לתכנן

יש אסטרטגיות שונות להתמודדות עם חסימות כבישים. זה מקצוע שלם. בר”ג ניהול העיר מתבצע ברמה כה נחותה עד שאין אפילו התייחסות לנושא; איפה שהאירוע מתקיים, פשוט סוגרים את הצומת עם ניידת משטרה, וכל התחבורה עומדת. כולם צופרים ומעוצבנים. הכאוס המושלם.

ז’בוטינסקי-ר”ג נחסם כליל כדי שכל רוכבי האופניים יעברו. נוסעי התח”צ מתייבשים בתחנות גם מחוץ לר”ג.

“סובב ר”ג באופניים” גרם לסיוט תחבורתי בת”א רבתי. לא ממש דיברו על זה, כי עיקר הנזק נגרם לנוסעי התחבורה הציבורית, אותם אף אחד לא רואה.

תפקיד העירייה לדאוג קודם כל לתחבורה ציבורית

כאשר מתוכנן אירוע שמצריך סגירת כבישים תפקידה הראשון של העירייה הוא לדאוג לתחבורה הציבורית. (יידוע הנוסעים, תכנון מעקפים ותגבור קווים). התחבורה הפרטית כבר תסתדר שהרי הנהגים כבר מקבלים הנחיות ע”י המשטרה איך לעקוף את החסימה. ויש גם וויז.

ובכל זאת, ההתייחסות התחבורתית היחידה של עיריית ר”ג היא לתחבורה הפרטית.

עיריית ר”ג מציבה את השילוט איפה שלא צריך אותו. עבור הנהגים, ולא עבור נוסעי התח”צ

התחבורה הציבורית היא זו שסופגת את המכה הכי קשה. נהג פרטי שנתקע יוצא מהפקק בסוף ומתמרן את דרכו. נוסעי התחבורה הציבורית מתייבשים בתחנה, והאוטובוסים פשוט לא מגיעים.
האוטובוסים לא מבדילים בין שטחי עיריית תל אביב לעיריית רמת-גן. מדובר בעיר אחת לכל דבר. כשעיריית ר”ג חוסמת לשעה את זבוטינסקי, כמעט כל קווי האוטובוס בדרך בגין בתל אביב, שד’ ירושלים ביפו, וכמעט כל קווי האוטובוס בבת-ים מכיוון ר”ג, פשוט לא מגיעים לתחנה.
לנוסעים המתייבשים בתחנה אין שום דרך לדעת על כך שהרי עיריית ר”ג לא חייבת להם כלום כי אלה לא קהל הבוחרים שלה.

זה עוד מקרה שצריך להזכיר לכולנו, שהדרך היחידה לניהול עיר היא עיריית אם אחת לכל השטח (ולא עיריות שונות לת”א, ר”ג ובת-ים שבפועל הן עיר אחת), שתחתה פועל גוף שמנהל את התחבורה הציבורית בכל אותו השטח (מה שנקרא “רשות תחבורה מטרופולינית, וקיים בכל עיר בעולם, פרט לערים בישראל).

 

אין לי בעיה עם דוכני כרטיסי ברכה לשנה טובה באלנבי, אבל למה כל כך מכוער?


בכל תחילת שנה עברית, אפשר לראות את הדוכנים האלה צצים באלנבי (משנה לשנה יש פחות כאלה מטבע הדברים)

דוכן כרטיסי ברכה במיקומו הקבוע כל שנה
ועוד דוכן. בימים הקרובים הם יתמלאו בכרטיסי ברכה

תמיד כשאני מתמרמר על הניראות של של דוכני כרטיסי השנה הטובה, אני מקבל שטף תגובות מתפלשות בנוסטלגיה וחיבה. לרגע אני הופך להיות האויב של כולם.
גם העוברים והשבים מפרגנים ויש אחדות בתמיכה לדוכנים האלה. וגם באינטרנט.

כתבתי בעבר לעיריית ת”א על הדוכנים, וקיבלתי גם מהם תשובה בסגנון. איך אני מעיז להתלונן על משהו כ”כ מסורתי ויפה?

בקיצור, אני לא מאחל לכם להיות אויבי הנוסטלגיה. אתם לא רוצים להיות שם.

נוסטלגיה.

כשאני עובר באלנבי בתקופה הזאת בשנה אני מתחלחל מהכיעור של הדוכנים האלה. אין לי בעיה עם רעיון כרטיסי השנה הטובה והנוסטלגיה. הבעיה שלי שהדוכנים נעשו בלי טיפת מחשבה אל אסטטיקה והתאמה חזותית לרחוב. פשוט חיברו כמה קרשים במסמרים, שמו יריעת פלסטיק והעמידו את הכל בצורה רעועה וחפיפיניקית.

אם עיריית תל אביב מאשרת את הדוכנים האלה, כדאי שתיקח אחריות גם על הניראות שלהם ולא תיתן לכל אחד לחבר כמה קרשים ולמקם את זה כראות עיניו.

הנה, דוכני רחוב יכולים להיראות טוב:

 

“מנהרת גבעון” תקשר בין חניון גבעון לקניון גינדי, ולא תאפשר לסתם אנשים שלא קונים לחצות את הכביש


“מנהרת גבעון” היא מנהרה שאושרה לבנייה מתחת לרח’ החשמונאים. המנהרה, לרכבים ולהולכי רגל, תקשר בין חניון גבעון החדש לבין חניון קניון גינדי מעברו השני של רח’ החשמונאים.

 

מתוך נספח הבינוי שהוגש

אין לי בעיה עם המנהרה הזו. תבנו.
אבל מה חסר לי כאן? אם כבר מקימים מנהרה מתחת לתשתית ציבורית, מדוע לא מאפשרים לציבור לגשת אליה מרח’ החשמונאים?
מה.. זה כל מה שיש לכם בראש? קניות ומכוניות?

מתוך נספח הבינוי שהוגש