ארכיון הקטגוריה: רשומות כלליות

פרוייקט חיפוש שם לרכבת התחתית בתל אביב רבתי: אותרה הצעת המיתוג הראשונה* מ-1982 !


לאורך כל המאה ה-20 עלו הצעות שונות (רציניות יותר ופחות) לרכבת תחתית בת”א.
אך רק לאחרונה מצאתי הצעה אחת, מ-1982 שהפנתה את תשומת ליבי לכך שיש עוד אנשים שנתנו דעתם על מיתוג המערכת.

במקרה של ההצעה הזו, המיתוג עוד הקדים את התכנון המפורט של הקו.
שם ההצעה היה כשם החברה שהוקמה במטרה לקדם את המיזם: “אביבית“.
הסמליל שאיתר את חזית הרכבת בהדמיה המצויירת: יחד עם סמליל עברי נוסף:
נראה שזו אחת ההצעות הזוטרות ביותר, לא הצעה מפורטת, ולא עומד מאחוריה גוף ממסדי. זו יוזמה פרטית שלא נראה שזכתה לפרסום רב.

ההצעה פורטה בידיעון שהופץ ע”מ לגייס משקיעים פוטנציאלים:

כריכת הידיעון. מקור: בלוג “עונג שבת”©
הקו המוצע (באדום) קרוב מאוד לקו הסגול המתוכנן, הקו הצהוב קרוב בחלקו לקו האדום הנבנה בימים אילו. מקור: בלוג “עונג שבת”©
הידיעון במלואו – מחשבה ניכרת על מיתוג. מקור: בלוג “עונג שבת”©
צד שני. מקור: בלוג “עונג שבת”©
פרטים והצגת הרעיון. מקור: בלוג “עונג שבת”©

בבלוג “עונג שבת” בו מצאתי את הידיעון והסיפור שמאחוריו, מסופר כי ההצעה הוצעה ע”י יוסף בן אלכסנדר, שהציג עצמו כיזם ומנהל חברת ‘אביבית – תכנון מטרופוליטנה ת”א בע”מ’, שמשרדיה שכנו ברחוב שלם 2 ברמת גן. כותב הבלוג סיפר על כך שהצעה זו הגיע למערכת התכנית כלבוטק באפריל 1982, אז עבד במערכת התכנית ונתקל בפנייתו של בן אלכסנדר. הוא שמר לעצמו את הידיעון, ומאז לא שמע מאומה על היוזמה.

“אביבית”, הטייה קלאסית של המילה “אביב” (מהשם “תל אביב” כמובן) היא הצעה שקיבלתי טרם פרסום זה כמה וכמה פעמים.

אחד המציעים אף טרח והכין סקיצה ראשונית של סמליל לשם:

תמצית הרעיון: שימוש באות הראשונה בעברית ובשתי האותיות הלטיניות הראשונות ליצירת סמליל. מציע ההצעה בחר שלא אפרסם את שמו

אז מה דעתכם/ן על השם “אביבית”?
לדעתי החיסרון הבולט ביותר שלו הוא חוסר הנוחות בהגיותו ללשון זרה. הצליל החזרתי הופך אותו לקצת מציק.

*זוהי הצעת המיתוג הראשונה שתועדה ונמצאה. אם מישהו מכיר הצעות מיתוג מהעבר, מוזמן להעביר לי.

 

פרוייקט חיפוש שם לרכבת התחתית בתל אביב רבתי נמשך: הצעות ומחשבות


לאחרונה ניסיתי להעלות קצת את נושא המיתוג של הרכבת התחתית-קלה בת”א. טענתי שיש למצוא שם לרכבת התחתית בתל אביב.
גם סמליל ברור צריך לאפיין אותה, אך ברשומה הזו אתייחס רק לנושא השם.
הרשומה בבלוג ייצרה כמה דיונים ברשת בפלטפורמות שונות והרבה רעיונות נזרקו לאוויר.

זה הזמן להעלות כמה מחשבות והצעות שונות.

מחשבות:

  • כיוון שפייסבוק היא רשת חברתית, רוב ההצעות נכתבו בניסיון להיראות שנון ומצחיק בפני כולם/ן. רכבת תחתית בת”א היא מושא לצחוק כבר שנים רבות. מה שהופך את הבדיחה עליה לקלאסיקה.
    שיתוף ציבור
  • רוב ההצעות דווקא היו רציניות רק שרצינות לא מספיקה. אנשים לא מתעמקים.
    כמעט כל השמות לא נבחנו כמותג, ולא נבדקו מזוויות שונות של שימוש, אלא כשם בלבד.
  • התגובות וההצעות גרמו לי להבין שצריך לחדד את עניין הקווים המנחים. ולקבוע שכל הצעה חייבת להתייחס לפחות לחלק מהם.

כמה מההצעות לשם לרכבת התחתית בתל אביב:

  • ההצעה הנפוצה ביותר הייתה “אביבית”. הבעיה בשם הזה היא הצלילים החוזרים (אביבית) מה שגורם לשם להישמע מעיק ב”בינלאומית”. השם גם מצלצל כמו שם פרטי.
  • “מטרו-דן” קל היה לאנשים לשלוף את השם הזה. גוש-דן הוא כינוי מקובל לתל אביב רבתי ומטרו היא מילה בינלאומית למערכות מסוג זה.
    לדעתי השם מאוס עוד לפני שנולד. השימוש ב”דן” לתיאור תל אביב הגדולה מחליש את המותג.
  • “קל-דן”. שתי מילים עם מקף מחבר יוצרות שם חלש יותר. השימוש במילה “קל” מתייחס רק לרכבת קלה בעוד שעתידים להיפתח קווים בטכנולוגיות שונות.
    זה גם צירוף מילים בנאלי עד כדי כך שאני די בטוח שיש כבר משהו שנקרא קל-דן.
  • “תֶלית”. יש הרבה יתרונות לשם הזה. אין מילה כזו. היא חדשה לגמרי, קלה להגייה לכל אחד ונראית סבירה גם בבינלאומית (Telit).
    “תל” לקוחה מהשם תל אביב, ולדעתי זה נכון לעשות כך. אם נתפלסף עליה קצת, “תל” היא מילה שמאזכרת את שכבות הקרקע השונות שמאפיינות היטב את הקרקע באיזור, והרכבת הרי תעבור ע”ג הקרקע ובתת-הקרקע.
  • “מטרו” אחת ההצעות הייתה לאמץ את השם הנפוץ בעולם למערכות מסוג זה.
    יש עם זה 2 בעיות: מבחינת הטכנולוגיה, הרכבת לא תיהיה מטרו, אלא רכבת קלה (לפחות בחלק מהקווים), בעיה אחרת היא הזרות של השם מטרו לעברית.
  • “זורמת”. שם ארוך לביטוי, אופנתי ותקופתי. אני מניח שיש שיראו בכך יתרון. זהו שם צעיר ודינמי, ההפך מהתדמית הנוכחית של התח”צ.
    כך יראו הקרונות. נת”ע כתבו על הקרונות Tel-Aviv Tram. נקווה שזה מיתוג זמני בלבד. הדמיה: נת”ע©
  • “רַקֶלֶת”. שילוב של רכבת וקלה למילה אחת. נשמע טוב מאוד רק שמרגיש לי כמו מילה שצריכה להתווסף לשפה העברית כשם כללי לרכבת קלה, ולא כשם של מותג ספציפי. בנוסף, השם ארוך לביטוי.
  • “רַקַל”. כנ”ל, רק קצר.
  • “רכ-דן”. שוב צירוף מילים סטנדרטי וחלש + שימוש במונח “גוש דן”.
  • “סאב-דן” גם התקבעות לתת-הקרקע, גם לעז וגם גוש דן. לא טוב.
  • “מטרונית”. שימוש חוזר בשם של המערכת החיפאית. השם הזה הוא למעשה וויתור על מיתוג ספציפי לת”א.
  • “המונית” – קרוב מידיי למילה “מונית”. ייצור בילבול בעיקר אצל תיירים.
  • “נוֹע” – אחת ההצעות המרעננות למותג חדש יש מאין.
    מציע השם “נוע” טען שהשמות עם הסיומת “נית” נשמעות לו כמו חוסר יכולת להחליט על שם, כך שזה אפילו נשמע מתנצל.
    אכן יש תחושה שצירוף הסיומת “נית” למילה מוכרת היא ברירת מחדל של בחירת השם חסרת המעוף, ורוב התוצאות של פעולה כזו נשמעות לעוסות.
    “נוע” הוא שם קליט של מותג עברי מקומי, ואני עדיין בודק איך הוא נשמע בבינלאומית.זה שם שמשתלב במשפט בקלות ואחרי כמה דקות של אימון נשמע לי טבעי לחלוטין. “אני מגיע מחיפה ברכבת ולוקח נוע לאלנבי, נתראה שם”.המציע גם בחן את השם מכיוון שלא חשבתי עליו: הקוד. תח”צ עושה שימוש נרחב בקודים של אותיות ע”מ לתאר בקיצור גופים שונים של תח”צ. (כמו TLV, נתב”ג, תמח”ת) התייר ירכוש כרטיס נסיעה בתח”צ עוד בנמל התעופה עליו יהיה כתוב “Israel Train  + NOA inner city  20 NIS” והיתרון הוא שבמינימום מילים המסר יעבור. (כרטיס שכולל נסיעה ברכבת ישראל וגם למערכת הסעת ההמונים בתוך העיר).יש הרבה דוגמאות למערכות תחבורה שיש להן שמות קצרים שהם מעין סלנג שהתפתח מאוסף אותיות – כמו ICE הגרמנית, GVB של אמסטרדם.
    הם על פניו לא מותג עם משמעות אבל בתור תייר שמגיע למקומות האלה זה עובד כמותג מאוד חזק, את/ה קונה GVB weekly card ואת/ה יודע/ת מה יש לך.
    לכן כיוון כמו NOA מיישר קו עם מותגים כאלה ושובר שגרת שמות ישראלית.

כל הצעה שאתם/ן שולחים/ות, הקפידו בבקשה לקרוא את הקווים המנחים! (אולי אפילו להציע כללים נוספים?) זה בסדר לוותר על קו מנחה, כשיש לכך תמורה בדמות יתרון אחר בשם.

קווים מנחים:

  • בשם צריך להיות משהו מקומי.
  • השם צריך להיות עברי, ויחד עם זאת קריא ונעים לביטוי בבינלאומית.
  • אם עושים שימוש בשם העיר, חשוב מאוד לדעתי להשתמש במילה “תל אביב” ולא “גוש-דן”. תל אביב היא מותג חזק, ונכון לקרוא למטרופולין כולו ע”ש עיר הליבה.
  • השם חייב להיות קצר.
  • הרכבת תנוע בתת הקרקע וגם על פני השטח, מה שאומר שהשם לא יכול להתקבע על אחד מהם.
  • יתרה מכך, לא כדאי לקבע את השם לרכבת או מסילה, שכן קווים עתידיים שיהיו חלק מהמערכת ינועו בטכנולוגיות שונות כמו אוטובוסים רבי-קיבולת, ויהיה כדאי מאוד למתג אותם כחלק בלתי נפרד מהמערכת.

המשיכו לשלוח הצעות לדוא”ל: tapuzg@outlook.co.il

עד שעושים מדרכה חדשה בר”ג גם היא לא תקנית


רמת גן לא מצטיינת בתשתיות. וזה בלשון עדינה מאוד. מדובר ברובע שמפגר הרחק מאחור בכל נושאי התשתיות. אם זה בריהוט רחוב, רכיבי תאורה, הצבה לא מרוסנת של שלטי פרסומות במרחב הציבורי, ובעיקר באיכות המדרכות.

בתחילת רח’ ז’בוטינסקי בר”ג בסמוך למגדל אמות אטריום, הוקמה מדרכה חדשה, שבחלקה רחבה מאוד.
שמחתי לגלות מדרכה נוחה ורחבה ברחוב שכה זקוק לזה.

התאכזבתי כשגיליתי שהמדרכה נבנתה בסטנדרט של שנות ה-60, ללא רצועת תשתיות המפרידה בין תחום הולכי הרגל למסעה.
ברצועה זו, שאמורה להיות מובדלת בחומר משאר המדרכה, הייתה אמורה עיריית ר”ג למקם עצים, סלי אשפה, תמרורים, מתקני אופניים וכ’
המדרכה אינה כוללת הנמכות ליד הכניסה לתחנת הדלק הסמוכה.
ככל הנראה, המדרכה הוקמה ע”י יזם מגדל אמות אטריום. עיריית ר”ג נותנת את החופש המוחלט ליזמים לעשות מה שבא להם. היא לא מתערבת במרחב הציבורי.

מדרכה רחבה, אבל לא תקנית
דוגמא למדרכה תקנית ונכונה – מחולקת לרצועות ובעיקר כוללת רצועת תשתיות המפרידה בין הולכי הרגל למיסעה

עד שמחליפים תאורה ברחוב ברמת גן – הורסים את המדרכה

בימים אלה עובדים על החלפת תאורה ברח’ ארלוזרוב ברמת גן.
עמודי התאורה החדשים מותקנים כמעט במרכז המדרכה הצרה במקום בקצוות שלה, כמו העמודים הישנים.
העמודים הישנים, אלה שיוסרו, מותקנים במקום נכון, שכן הם לא פוגעים בתפקוד המדרכה.
מדהים אותי שפעולה כזו נעשית כעבודות רס”ר – פשוט שולחים פועלים לשטח.
אין תכנית אדריכלית.

המדרכה הולכת להצמצם ולמה? כי אין תכנון.

תוקם מנהרה בין ביה”ח איכילוב לתחנת שאול המלך של הקו האדום


בדיוק לפני שנה העליתי הצעה לחבר את בית החולים איכילוב לתחנת שאול המלך של הקו האדום במנהרה ישרה שאפשר להקים במקום די בקלות.

למיטב הבנתי הנושא הוצע ע”י גורמים נוספים, ולשמחתי הנושא אושר וככל הנראה גם תוקצב לאחרונה (השתתפות של משרד התחבורה, עירית ת”א ובית החולים).

המנהרה תחבר את בית החולים ובדרך יפתח עוד פתח בשד’ שאול המלך.
אני מנחש שבעתיד לכשיבנה מגדל קרן הקיריה, הוא יתחבר ישירות למנהרה הזו.

שמחתי לגלות שנשקלת אפשרות למסחר במנהרה והקמת דרכנועים שיקלו מאוד על הציבור שמגיע לבית החולים בתחבורה ציבורית.

תוואי המנהרה המוצעת
ועכשיו יש כבר תכנית רשמית
וחתך

כתבה בYNET

אחרי שביטלו את התשלום בכניסה לחוף הצוק, מדוע לא מסירים את הגדרות?


אחרי שביטלו את התשלום בכניסה לחוף הצוק לפני כשנה, מדוע לא מסירים את רצף הגדרות והשערים סביב החוף?
חוף הצוק מוקף גדרות חלודות, ואיזורי הכניסה עמוסים ברכיבים שונים מברזל. העומס החזותי ניכר, ואין כלל שימוש לבוטקאים המכוערים – קדימה להוריד את המפגע הזה מהעיניים!

פעם השתרך כאן תור בשבתות וגבו מאיתנו כסף

מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב? הגיע הזמן לדבר על זה


מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב?

בעוד כמה שנים, יפעל בתל אביב קו ראשון של רכבת תחתית*. אם הרכבת התחתית הזו לא תקבל שם קליט, תיהיה זו החמצה במימדים היסטוריים מבחינת אופייה ומיצובה של תל אביב**.
אם לא נדאג כבר עכשיו למיתוג מערכת הסעת ההמונים של ת”א, נסיים כמו ירושלים, עם קו רכבת קלה חסר מיתוג ועם זהות לא ברורה כתוצאה מכך.


*מדובר בקו של רכבת קלה אשר בחלקו הוא תחתי. זה לא קו מטרו קלאסי, אם כי קו של רכבת המופעלת באמצעות קרונות המותאמים לנסיעה ברחוב. לחלקו המרכזי של הקו, שינוע בתת הקרקע בין צומת גהה ליפו, אפשר לקרוא רכבת תחתית.
**מן הסתם שמושג “תל אביב” מייצג את “תל אביב הגדולה” ולא רק את הרשות המקומית “תל אביב-יפו” שנמצאת בליבתה. את כל הרשויות האלה יש לאחד.

שם שהוא מותג

השם צריך להיות קודם כל מותג.
מותג הוא מכלול רכיבים המשתלבים יחד בהרמוניה כדי ליצור תדמית רצוייה. שני הרכיבים החשובים ביותר של המותג הם השם, והסמליל (לוגו). סמליל הינו רכיב חזותי המוצג כסמל או מלל מעוצב ומטרתו לייצג באופן המדויק ביותר את המותג העומד מאחוריו.

כצפוי, רבים מהקוראים יעצרו אותי בשלב זה ויטענו כי לשם הצלחת הקו דרוש רק לתכנן אותו טוב.
אני לא מוריד מהחשיבות של תכנון טוב של הקו, ואני עצמי עוסק בכך כל הזמן.
יחד עם זאת, בימים אלו גלאי המציאות שלי צועק חזק. כחוקר תשתיות עירוניות ומיתוג העיר אני יודע שיש כאן הזדמנות אדירה.

למה חשוב שהרכבת התחתית תיהיה מותג?

תל אביב היא מותג בפני עצמה כבר הרבה שנים. תל אביב מייצגת ערכים עירוניים עולמיים וייצרה לעצמה מוניטין של עיר אמיתית. היחידה בישראל למעשה.
תל אביב גם מנסה להתחזק כ”עיר עולם”, עיר עם קשרים גלובליים ומעמד בינלאומי.
היעדרה של רכבת תחתית (או דומיה..) בעיר הוא חסך תחבורתי (שהשלכותיו ברורות) אך הוא גם איבר חסר בדמותה של תל אביב.
מותג איתן של רכבת תחתית הוא החוליה החסרה במותג המוצלח שיצרה לעצמה תל אביב.

השפה הגרפית של הרכבות כה חזקה שאפשר לראות שימוש שלה כמעט בכל פרסום המתיימר לשדר עירוניות. גם אם אין שום קשר לתח”צ

מערכת הסעת המונים כוללת ערכים מוספים לעיר (בשיח הישראלי על הסעת המונים אין כלל אזכור לכך).
מבין כל אמצעי התחבורה הציבורית בערים גדולות, זו המסילתית היא האחת ה”מאפיינת” ביותר של העיר. כלומר מעבר לשירות התעבורתי שהיא מספקת, היא גם בד”כ אחראית על חלק עיקרי מדמותה של העיר.

הרכבות העירוניות (בין אם הן תחתיות או לא) מדברות בשפה בינלאומית פשוטה ואינטואיטיבית. זוהי אולי השפה הכי ידועה בעולם. מה שבטוח, זו הפכה להיות שפתן של הערים הגדולות.

יש רכבות תחתיות שהפכו למותגי-על. מותגים שגדלו הרבה מעבר לשימוש פונקציונלי בשירות התחבורה הציבורית והפכו למושא חיקוי וציטוט בכל הזדמנות אפשרית. האם אפשר לדמיין את לונדון מבלי הסמליל המפורסם של רכבת הUnderground?

הUnderground בלונדון, אחד ממותגי התח”צ החזקים שיש
לסמליל של הUnderground הלונדוני יש אינספור ציטוטים

רכיבים אחרים של המותג יכולים להיות צליל מוכר, גופן אשר נעשה בו שימוש קבוע, וערכת צבעים.

מה שמאפיין את הSubway בניו-יורק כמותג הוא לא הסמל שלו, אלא דווקא הגרפיקה הנלווית

אבל לא צריך להרחיק עד למותג-על כמו הUnderground הלונדוני או הSubway הניו-יורקי.
כל עיר בינונית עם קווים בודדים של רכבת תחתית, מציגה את אותה שפה חזותית בינלאומית ברורה. סמליל קבוע שמופיע בנקודות מרכזיות בעיר, לצד שם התחנה שקרויה בד”כ על שם הצומת או האיזור בו היא ממוקמת.
גם אם המבקר הטרי בעיר אינו מתבונן בה לעומק כי זה עתה נחת והוא ממהר במונית בדרכו לפגישה, הוא יבחין בהופעת הסמליל בכמה צמתים ויזהה מיד את השפה העירונית-התמצאותית. זה ישפיע חזק על אופן תפיסתו של אותה עיר.

איך רכבות עירוניות ממותגות בעולם?

שם:

השם הנפוץ ביותר לרכבת תחתית הוא “מטרו”. שמות מוכרים אחרים הם “Subway”, “Underground” ויש עוד שמות ארציים-מקומיים כמו U-bahn בגרמניה.
יש גם שמות שונים לחלוטין כמו “MARTA”, שמה של המערכת באטלנטה.

סמליל:

הסמלילים של הרבה מהרכבות התחתיות הם וריאציות של האות M המייצגת את המילה מטרו. הרבה סמלילים הם עיבוד גרפי של האות הראשונה של שם המערכת ויש גם סמלילים חפים מאותיות. הכל לגיטמי.

כמה דוגמאות לסמלילים של רכבות תחתיות בעולם

להמשיך לקרוא ←

כבר ב1968 היו שהשתגעו מכך שאין עיריית גג גדולה לתל אביב רבתי


הנה קטע עיתונות מ1968 שנראה כאילו נכתב היום. שום דבר לא השתנה. הרבה ערים שהן למעשה עיר אחת, וחזון תקוע לאיחודן לכדי “תל אביב הגדולה”.

ראש העיר דאז יהושוע רבינוביץ אמר בתגובה על מעבר תושבים מתל אביב יפו לערי הלווין הסמוכות “מילא, שיעברו אל מעבר לרחוב. הרי בין כה וכה זו תיהיה פעם עיר אחת.” וזה בעצם כל הסיפור.

מעריב 28.03.1969

גם בקטע התכנית הבא שליקטתי וערכתי פעם מארכיון תכנית טלוויזיה ישנה בשם “פני הארץ”, שואלת פרופ’ אניטה שפירא, עוד בשנת 1985 “היכן מתחילה תל אביב והיכן מתחילה גבעתיים”? היא מתייחסת לכל הגוש העירוני הגדול כאל “תל אביב הגדולה” ומתארת יפה איך העיר “רדפה אחריה” בכל פעם כשעברה רחוק יותר אל מעבר למרכז תל אביב.

הגיע הזמן לאחד את ערי תל אביב רבתי לעיר גג אחת. צריך לעשות את זה בהקדם. איחוד כזה אם ייעשה בקרוב יהווה איחוד באיחור של בערך 60 שנה.
60 שנה בהן הערים מחוברות זו לזו פיסית ומעשית, ומנותקות זו מזו ברמה הניהולית.

משוגעים, תפסיקו לשפד את הרחובות בעמודי מחסום


לעיריית בת ים יש תקציב עודף לבזבז על אינספור עמודי מחסום שמוצרים בפיזור ובכזו רשלנות?
עמודי מחסום צריכים להיות מוצבים ע”פ תכנית מסודרת שהכין מתכנן מוסמך. אלה לא עבודות רס”ר.
תבינו עיריית בת ים, זה לא עובד כך. זה לא שככל שתשימו יותר, כך ייטב למרחב הציבורי.
עמודי מחסום צריכים לשים בשורה ולאורך קצה המדרכה, ברצועה ייעודית למתקני רחוב.

הנסיך הפרסי יודע שללכת בין חרבות זה לא דבר נעים
גם הרחובות שלנו מלאי חרבות

 בין הכביש למדרכה. זהו מקומם של עמודי המחסום. לא בתוך האספלט, לא לצד ערוגות ולא בתוך המדרכה.

ככה מציבים עמודי – מחסום לרכבים. עמית ריהוט רחוב©

לא אבסורד? תמרורים שמתירים לנהג/ת לעבור על החוק ולסכן חיים


תמרורים נועדו להשליט סדר ברחוב, אבל שימוש לא סביר בהם יכול לבלגן את הרחובות, ולעשות אותם מקום לא נעים ולעיתים מסוכן.

ברשומה הזו אתמקד בהפקרות הרמת גנית שכן עיריית ר”ג “לארג’ית” בכל הקשור לאכיפת חוקים החלים על חניה.

מדרכה ברח’ המתמיד בר”ג. נשאר 30 ס”מ לעבור אז פשוט הולכים על הכביש
והכל כמובן מותר באישור תמרור שמתיר לעבור על החוק

התמרור המקולל הזה, תמרור 627, היה נפוץ בעבר בערים ואט אט נעלם. זה תמרור משוגע לכל הדעות שהכשיר פיתרון זמני וגרוע כפיתרון קבע.
טוב עשתה עיריית ת”א שכמעט והכחידה אותו בתחומה.

התמרור המיושן הזה צריך להימחק מספר התמרורים

בעיריית רמת גן לא מבינים שעיר זה קודם כל מדרכה

עיריית רמת גן היא אחת העיריות ההרסניות ביותר בכל הקשור למדרכות העיר ולמרחב הציבורי בכלל.
מישהו צריך להזכיר לעירייה הזו שעיר מורכבת בראש ובראשנה מהחלל שבין המבנים.

כלומר חלל פנים-הבתים והמכוניות (מרחב המחייה במשך 99.999% מהזמן של קברניטי עיריית ר”ג), הוא הרבה פחות עיר מאשר אותו מרחב שהעירייה הורסת ע”י הפיכתו לחניון ענק.

מכיוון שראש העיר נבחר כדי לטפל בעיר ולא בבתים פרטיים או משטחי נסיעה לרכב, תפקידו הראשון והעיקרי הוא לדאוג למרחב הציבורי, כלומר לטפח את מדרכות וכיכרות העיר ולהכשיר אותם כשטח המיועד לבני אדם.להמשיך לקרוא ←

איחוד תל אביב ובת ים: חברי מועצת עיריית בת ים רק רוצים לשמור על מקום עבודתם


איחוד תל אביב ובת ים מתקרב, ועלה היום כנושא הצעה לסדר בישיבת מועצת עיריית בת ים.
הגעתי לישיבה הזו כדי להקשיב מקרוב, ולא גיליתי שום דבר חדש, אלא שמה שכבר ידעתי פשוט התגלה כבוטה יותר ממה שחשבתי.

מצורף צילום החלק בישיבה בו נושא האיחוד עלה לסדר:

 

‎Posted by Avi Arie on‎ יום שני 6 פברואר 2017

איחוד תל אביב ובת ים הוא השעיר לעזאזל המוסכם.

כל חברי המוצעה מצויים בתחרות בינהם, מי מתנגד עם יותר שיניים לאיחוד תל אביב ובת ים.
כל חברי המועצה עסוקים בדבר אחד בלבד. שמירה על מקום העבודה שלהם.
טובתה של בת ים לא עלתה לרגע כנושא שיחה. אם כן אז כקלישאה כמו “לא ניתן יד למחיקת העיר”, “אי אפשר למחוק את ההסטוריה” וכ’.

יש התקדמות. חברי הקואלציה ובראשם ראש העיר יוסי בכר כבר התחילו להגיע למסקנות, לפיהן עדיף שבת ים תתנהל עם התחשבות בקונטקסט העירוני שסביבה, ובמילותיו שלו “עיר מחוז במטרופולין גדול”.

המילים האלה הוציאו הרבה קיטור בחדר הישיבות.
כל חברי האופוזיציה תקפו בחריפות את ראש העיר וטענו שהיהפכות לעיר מחוז במטרופולין הוא הלכה למעשה איחוד עם תל אביב וככזה הוא למעשה “ביטול” של בת ים.

לא יודעים מה זה מטרופולין

הדבר המצחיק הוא שהמילה מטרופולין נאמרה שוב ושוב בחדר מבלי שאף אחד מחברי המועצה הבין את משמעותה. חברת המועצה קטי פיאסצקי אף פתחה ויקיפדיה והקריאה בפני כולם את הערך “מטרופולין”.
חברת מועצה אחרת, לאה בם, כמעט תלשה שיערותיה לשמע הרעיון, כינתה אותו “לא מציאותי” וטענה שהוגיו “חיים בלה-לה לנד”.

מצאתי את עצמי יושב בישיבת מועצה של רובע במטרופולין (המצב בפועל..) שלחבריו אין שמץ של מושג מהו מטרופולין. מדהים באמת.
הם פשוט לא יודעים שכבר עכשיו הם חלק ממטרופולין.
הם יודעים רק דבר אחד, וחלקם אפילו לא התביישו להגיד את זה כמעט מילה במילה:
“במקרה של איחוד – כל האנשים שיושבים פה – לא יהיו פה”. כלומר חברי המועצה מנהלים דיון של הישרדות מקום העבודה שלהם ותו לא.

האווירה בחדר הישיבות די מתאימה לרוח הפוליטית של תקופתינו.
התקיימה תחרות על הפטריוטיות הבת-ימית, והליך של “איתור בוגדים” המקדמים בסתר איחוד עם תל אביב.
כך גם אווירת השוק, הבריונות והכוחניות שאני מכיר ממועצות אחרות, הרקיעה שחקים בישיבה הזו וממש ביזתה את רובע בת ים.

בישיבה הזו "איחוד תל אביב ובת ים" הוא שם של בגידה. אווירה של פטריוטיות בריונית במועצה.
בישיבה הזו “איחוד תל אביב ובת ים” הוא שם של בגידה. אווירה של פטריוטיות בריונית במועצה.

 

 

בקרוב יחנך בתל אביב פארק צפרות


ב”מתחם ראש ציפור” אשר בפארק הירקון יחנך בקרוב פארק צפרות.
העבודות החילו רגע לפני 2014 ובמשך הזמן זה היה נראה שלא קורה שם כלום.
לאחרונה המקום מתחיל לתפוס צורה והוא צפוי להתחיל לפעול באפריל 2017.

קקל©
GIS עיריית ת”א ©

הבשורה החשובה לדעתי היא שפארק הצפרות יהיה חלק רציף מפארק הירקון ולא יוקף בגדרות.
זה לא מובן מאליו שכן פארק הירקון כולל הרבה “תת פארקים” מגודרים ומתוחמים כמו גן הסלעים, גן בוטני, החווה החקלאית, הצפארי גן הקקטוסים וכד’.להמשיך לקרוא ←

הכירו את גדר ההפרדה בשרונה ואת הנזק שהיא מסבה.


כמה רחוקה יכולה להיות המציאות מההדמיה?

יש הרבה דוגמאות. אבל תראו את זאת:

ההבטחה בהדמיה
המציאות
המציאות

מדובר במרחב ציבורי המצוי במפלס גבוה, מעל “שרונה מרקט” ומעל החללים המסחריים של מגדלי פלטינום, תיכון ומילניום ברח’ הארבעה.
המרחב הציבורי היה אמור להיות אחד ורציף אף בפועל גדר הפרדה בלתי עבירה מחלקת את המרחב לשני חלקים שונים.
החלוקה של המרחב לשניים לא מאפשרת את תפקודו כ”חדר עירוני” והוא נידון לההפך למרחב נטוש בדומה למפלסים נטושים של כיכר אתרים או כיכר השעות היפות.
ברור שאף אחד לא תכנן את הגדר הזו. היא למעשה סוג של בנייה לא חוקית.
הגדר הזו הייתה קיר זמני שנבנה בקצה תרכובת הבניינים של מגדל מילניום, מגדל תיכון ומגדל פלטינום, ותוכננה להשאר עד לבנייתה של תרכובת המבנים השכנה – מגדלי גינדי ושרונה “מרקט” מתחתיהן.

איפשהו בדרך, מישהו החליט שלא נח לו שתיהיה כיכר ציבורית מתחת למגדל שלו, ודאג לקבוע את הגדר כגדר קבועה.
מי הגורם הזה?
כדאי לחקור את זה, וכדאי להתחיל ללחוץ על עיריית תל אביב שתשיב את החוק לרחובות, גם אם הם מוגבהים אל מעל לפני השטח. זה עדיין שטח ציבורי.

20151018_164315 20151018_164320 20151018_164326

כיכר דיזנגוף: עוד מעט יגלו שמראה החזיתות הרציף והנוסטלגי לא יחזור למרות הנמכת הכיכר


היו כמה טענות להנמכת הכיכר. הטענה הלגיטימית ביותר לדעתי הייתה הקושי שנוצר להולך הרגל בכיכר המוגבהת (אגב היה אפשר לשפר את זה).
אבל היו גם טענות מטופשות כמו “זה גוש בטון בעיניים” ו”הכיכר מסתירה את האדריכלות היפה”.

כל אלה שקראו להוריד את הכיכר מטעם של הסתרת האדריכלות יתאכזבו לגלות בימים הקרובים שהמראה הרציף והנוסטלגי לא יחזור.

החזיתות הרציפות והמתעגלות הן למעשה הסממן החזק ביותר של הכיכר, ומה שמסתיר אותן הרבה יותר מהכיכר המוגבהת אלו העצים והשונות בין המבנים שהתפתחה עם השנים.
בשנים הראשונות של הכיכר היו חזיתות המבנים חשופות ונראות כלפי הכיכר, ורוב המבנים היו זהים בגובהם.
ללא הסרת העצים (לא שהייתי רוצה שזה יקרה), החזות הרציפה והמרשימה של החזיתות לא תורגש.

4136621716
החזיתות המתעגלות – הסממן הבולט ביותר של כיכר דיזנגוף בתודעה Bauhaus Center©
bauhaus-center
החזיתות המתגעלות, גובה זהה של המבנים וגגות ללא קומות בנסיגה יצרו את האפקט Bauhaus Center©
צילום ארכיון קלוגר זולטן, לע''מ©
צילום ארכיון קלוגר זולטן, לע”מ©
הנה הכיכר הונמכה. מרוצים? איפה החזיתות המרהיבות? אופס. ערן אברמוביץ’©

מה שכ”כ מגעיל אותי בכל הסיפור הוא ההיצמדות הכפייתית לרוח הזמן.
העיר שלנו שבוייה לאופנות חולפות וגחמות תקופתיות.
אז קראו להרים את הכיכר, היום קוראים להוריד את הכיכר, מחר להעלות שוב.

08_p_dizi2
“בואו נרים זה במודה עכשיו”
15873103_987162464722257_996675532803318191_n
“בואו נוריד זה באופנה עכשיו”

למה בישראל לא יודעים איך לבטל תחנת אוטובוס באופן זמני


עבודות בכביש יש ויהיו תמיד. אין תחנת אוטובוס אחת בעיר שלא זזה, תזוז, בוטלה או תבוטל מתישהו. זה חלק מהחיים.

מנגנוני הניהול של התחבורה הציבורית בישראל לא מכירים בעובדה הזו ולא יודעים איך להתמודד עם שינויים זמניים בתחבורה ציבורית.

איך מתבטאת הבעיה?

ההתמודדות עם שינויים זמניים בתח”צ בעת קיום עבודות בכביש או אירועים פועלת כך:
משרד התחבורה מנהל את כל התחבורה הציבורית בארץ (ומתעקש להיות היחיד שעושה זאת)
ומשאיר את הטיפול במקרים חריגים בכל מקרה של סטייה מהשגרה לצד שלישי.
אם זו עצרת בכיכר גדולה – הטיפול למשטרה. אם אלה עבודות תשתית – לקבלן המבצע. אם אירוע מטעם העירייה כמו מרתון – לעירייה.
הצד השלישי מעביר את הטיפול לצד רביעי (העירייה שוכרת קבלן שיבצע עבורה את העבודה, ואותו קבלן יכול להיות גם עובד מכפר בצפון שבחייו לא נסע באוטובוס).

ואז, נראית העבודה בשטח כך:

דפי A4 מוצמדים לעמוד חשמל
דפי A4 מוצמדים לעמוד חשמל

הצמדה של דגלון לעמוד חשמל

על עמוד החשמל
על עמוד החשמל
הצמדה של דגלון לעמוד חשמל
ואז הוא נופל..

להמשיך לקרוא ←

התכנון השערורייתי של מחלף וולפסון


בואו נדבר רגע על מחלף וולפסון המעוצב.

בדרך כלל זה הולך ביחד: השקעה גבוהה ב”אומנות” וב”פלאסטיות” , יחד עם התעלמות מוחלטת מהדבר הכי חשוב בתכנון תחבורה: הולכי הרגל.

האומנות הפלאסטית בתכנון מחלפים וגשרים, כדי שחס וחלילה לא יראו את הבטון (החומר המושמץ בעולם), נועדה להפוך את הנוף הדינאמי של הנהגים ל”מיוחד” ו”שונה” ול”לא סתם קירות בטון”. (וכך גם את הפורטפוליו של משרד האדריכלים)

%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%a3-%d7%95%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9f
מחלף וופלסון. הכל כ”כ מעוצב שם. אפילו ממעוף הציפור אפשר לראות את ההקפדה העיצובית. gis עת”א©
ככה עובד הראש של האדריכלים: בטון זה מכוער ולא מגניב. מה מגניב? ים. אז נשים גלים וציפורים.
ככה עובד הראש של האדריכלים: בטון זה מכוער ולא מגניב. מה מגניב? ים. אז נשים גלים וציפורים. google maps©
%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
השקעה אדירה בפיסול, צורות וסמלים google maps©

אז בזמן שהנהג נוסע במהירות למטה ונהנה לו מכל העיצוב המתעגל ה”שונה” ו”המיוחד” הזה, תראו מה קורה להולכי הרגל במחלף וולפסון למעלה.

בעיה בסדר עדיפויות

הבעיה העיקרית היא נוחות ההגעה לתחנת הרכבת במחלף.
תחנת הרכבת היא למעשה הדבר המרכזי במחלף הזה והתכנון היה צריך להעמיד אותה במרכז סדר העדיפויות.

הקישור של תחנת הרכבת עם תחנת האוטובוסים הנוסעים ממערב למזרח (מיפו לחולון) היא מעולה.
התחנות נמצאות בצמוד לשער הכניסה. צריך רק לרדת מהאוטובוס, לצעוד כ10 פסיעות, ואנחנו בתוך התחנה.
זו לא תוצאה של תכנון נח ומתחשב. זה פשוט יד המקרה!להמשיך לקרוא ←

כמעט כל מפרצי האוטובוס ברחובות הבינוניים והקטנים בת”א מיותרים – לבטל מיד.


לא מחדש הרבה, רק משתף באבסורד וקורא לפעולה מהירה של ביטול מפרצים.

עצירה של אוטובוס בתוך תנועה זורמת היא מטרד ולפעמים גם סכנה בטיחותית. לכן הומצא המפרץ, שמאפשר לאוטובוס להתנתק מהתנועה הזורמת ולעמוד באין מפריע.

מפרץ אוטובוס
מפרץ אוטובוס

הקונצפט של מפרץ אוטובוס הומצא בעבור כבישים מהירים. עד כאן הכל בסדר.

מפרץ כפי שהתכוונו שיהיה
מפרץ כפי שהתכוונו שיהיה

הבעיה התחילה ברגע שקברניטי העיר שלנו החילו את הקונצפט הזה על כל רחובותיה של העיר, גם אלה הקטנים ביותר.
המטרה המקודשת של זרימת התנועה דרסה בדרך את הדברים שאמורים להיות הבסיסיים ביותר בעיר, המרחב הציבורי.
כך אני מוצא מפעם לפעם כל מיני מפרצים מגוחכים שלא משאירים מדרכה סבירה ללכת עליה.

70% מהמדרכה נלקחה עבור מפרץ אוטובוס
70% מהמדרכה נלקחה עבור מפרץ אוטובוס, רח פרישמן, לב ת”א

מעבר לגזילה של המרחב הציבורי, חשוב לציין שברוב המקרים המפרצים האלה לא תורמים כלום . לא לתחבורה הציבורית ולא לתנועת הרכבים הפרטיים.להמשיך לקרוא ←

הגיע הזמן: בניין מנהל ההנדסה של עיריית תל אביב שופץ


בשנים האחרונות השקיעה עיריית תל אביב בשיפוץ בניין העירייה לא מעט כסף, ומפעם לפעם זכתה לביקורת על כך.

לאחרונה הושלם שיפוצו של בניין נוסף של עיריית תל אביב, השני בחשיבותו לדעתי. בניין מנהל ההנדסה.

20161005_114859
חזית לשד’ בן גוריון
20161005_114539
חזית לרח’ שפינוזה
20161005_114859
חזית לרח’ פילון

להמשיך לקרוא ←

ישיבת הוועדה לאיחוד בת ים / חלוקת הכנסות 27.9.16


רשומה זו מובאת בשיתוף עם התנועה לאיחוד המטרופולין בה אני חבר.

ביום ג’, 27.09.16, התקיים דיון נוסף של הוועדה ולהלן הנקודות החשובות מבחינתנו:

  • דיון זה היה הדיון הפומבי האחרון, הדיונים הבאים של הוועדה יהיו פנימיים וסגורים לציבור.
  • יו”ר הוועדה הכריז כי הוועדה מתכננת לגבש מסקנותיה ב”חודשיים-שלושה” הקרובים.
  • במהלך עשר הימים שלאחר הדיון ניתן לשלוח לחברי הוועדה רשמים והשגות בכתב לדוא”ל: kinerett@taldor.co.il
  • כל הנוכחים במפגש, למעט נציגי עיריית בת ים, מתנגדים בתוקף לרעיון חלוקת ההכנסות.
  • מהדברים שאמר מנכ”ל עיריית בת ים, ארז פודמסקי שהיה הדובר המרכזי מטעם עיריית בת ים:
  1. “אפתיע אתכם…אבל אני לא נגד איחוד עם ת”א, רק שאיחוד צריך להיעשות באהבה או לא להיעשות בכלל”. רמז על כך שאם בוחרים בפתרון של איחוד צריך להציג תכנית מפורטת לעיריית בת ים איך עושים את זה. (ובמילים אחרות שלא נאמרו אלא מובאות כפרשנות שלי: “מה יהיה עם בעלי התפקידים בעיריית בת ים?”)
  2. פודמסקי כינה את רעיון האיחוד בדגם הנוכחי כ”אונס” של בת ים.
  3. עוד הוא הוסיף שאולי צריך להשקיע בלהסביר לתושבי בת ים מדוע טוב ונכון להם להתאחד עם תל אביב.
  4. “לא נתקלנו בשום דיון שמפרט איך בדיוק יתבצע האיחוד עם תל אביב”..”לא הגיעו הצעות”..
  5. יחד עם זאת, הוא נזכר לסייג מפעם לפעם ולהזכיר שלדעתו פתרון של איחוד אינו אפשרי מהסיבה ש”לא יודעים איך לעשות את זה”.
  • ראש עיריית בת ים, יוסי בכר המשיך את הקו והוסיף:
    1. “אף פעם לא שללנו איחוד, אבל לא קיבלנו תכנית איחוד”.
    2. בנושא חלוקת ההכנסות הוא הצדיק את עיריות ראשל”צ, חולון ותל אביב שהינן מתנגדות לתת מתקציביהן. הוא הוסיף שהכסף לעיריית בת ים צריך להגיע מהמדינה.
20160927_123909
אף אחד לא מתנגד לאיחוד עם ת”א-יפו. אפילו לא מנכ”ל וראש עיריית בת ים

שאלתם/ן את עצמכם/ן פעם מה זה הקו הזה שמופיע על השלט ואף פעם לא מגיע?


נוסעי התח”צ הקבועים/ות בינינו, שמים/ות לב לא אחת לאיזה קו או שתיים מסתוריים שמופיעים בשלט הצהוב (הדגלון) שאף פעם לא עוברים בתחנה.
אנחנו נוהגים להתייבש בתחנה הזו זמן ממושך, בשעות שונות ביום, והקו המסתורי שבשלט אף פעם לא עובר.

תמיד כשאני נמצא בתחנת האוטובוס על גשר השלום ליד תחנת רכבת השלום אני תוהה מה זה לעזאזל קו 73.

kav73
הקו המסתורי 73 מסומן באדום

פעם אחת התעצבנתי ונכנסתי לאינטרנט לבדוק מה זה הקו הזה.
התברר לי שהקו הזה עובר פעם אחת ביום. זה הכל.

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
למה לבזבז מקום על השלט ובאתר האינטרנט – הוא עובר פעם ביום.

סוג זה של קווי תח”צ נקרא “קווי יוממים” והוא מיועד לשרת ביקוש מסויים של יוממים המתרכז בשעה מסויימת ביום.
אני יכול להבין קו יוממים לאיזורי תעסוקה כמו רמת החייל שיש לו כמה נסיעות הלוך בבוקר וחזור אחרה”צ. זה פיתרון שאני מאוד לא אוהב, אבל יכול להבין את הרציונל.

אבל למה לעזאזל צריך קווים כמו 73 שעוברים פעם אחת ביום באמצע היום?

הקו המוזר הזה הוא לא יותר מאשר הסעה פרטית שמסומנת על שלטי תחנות האוטובוס ומבלבלת את הנוסעים.

מדהים אותי כמות הקווים החד פעמיים שיש בתחבורה הציבורית בישראל.
בכל פעם כשאני נובר בשלט הצהוב מרובה המספרים, כמעט בכל תחנה בעיר אני מוצא כמה קווים כאלה שעוברים פעמים בודדות ביום.
ברמת הממשק, נוסע בתח”צ שמגיע לתחנה ומנסה להתמצא, מוצף במידע ובקווים וקשה לו לתכנן את מסלולו.

ברמת התפעול, ככל שמוסיפים יותר קווי הסעות חד פעמיים ביום כמו 73, כך נפגעת יותר התדירות של הקווים התדירים, שכן המשאבים מוגבלים (אוטובוסים, נהגים, סובסידיה). התוצאה של ריבוי הקווים החד פעמיים היא תחבורה ציבורית בתדירות נמוכה.