עדכון משיפוץ מסוף ארלוזרוב


עדכון מצולם מהעבודות לשדרוג והרחבת מסוף ארלוזרוב

שיפוץ מסוף ארלוזרוב החל בסוף 2016, (והוא יהיה הראשון בסדרה של שיפוצי מסופי תח”צ לטענת מחזיקת תיק התחבורה בעיריית ת”א, מיטל להבי)

במסגרת השיפוץ מתבצעים שני שינויים חשובים.
א. המסוף מתרחב מערבה על חשבון החניון ויגיע עד לדרך נמיר
ב. המסוף יתוכנן בהתאמה טובה יותר להולכי רגל, מה שכיום לא קורה.

עד היום, התרחבות פעילות המסוף נעשתה בדרכים של טלאי על טלאי, ואין חשיבה כוללת למקום. זוהי הפעם הראשונה שהמקום עובר תכנון מקיף בראייה כוללת. זהו עדיין לא המצב האידיאלי, ואני מודאג מאוג ממרחקי ההליכה הארוכים שיהיה צריך לעשות כדי להחליף קו, אבל מדובר בשיפור גדול.

עדכון מהמקוף של מגדלי טיילת דוד


המקוף (מקוף= בלוק עירוני) של מגדלי טיילת דוד והסביבה הקרובה הופך מחור של מגרשי אספלט ומבנים מתפוררים לאיזור בנוי ומלא תוכן!

 

פרוייקט “ARC” הוא פרוייקט של בניין בניין מגורים מעל בניין פינתי לשימור (הירקון-טרומפלדור)
הבניין הפינתי לפני הקמת בניין המגורים מעליו. ©פרוייקט תל אביב
אחד משני מגדלי “טיילת דוד”
מעניין לראות את החזית לרחוב
גם מגדל האופרה הסמוך עובר שיפוץ חיפוי בקומות הבסיס, תמונות נוספות בהמשך
המגדל הצפוני מבין מגדלי “טיילת דוד”
למגדלי “טיילת דוד” יש בינוי שמלווה את הרחוב
צילום משותף לבסיס שני המגדלים
עבודות שיפוץ החיפוי של בסיס מגדל האופרה
רצף מגדל האופרה ומגדלי “טיילת דוד”
הכניסה הראשית למגדל האופרה בשיפוץ
נקווה שהחניון הקדמי יבוטל לטובת מרחב ציבורי, לכשישופץ רח’ הרברט סמואל. יש תכנית כזאת.

שיפוצים, שימורים ובנייה חדשה ברח’ אלנבי


רח’ אלנבי עובר לאחרונה גל של התרעננויות מבנים.

בתחילת אלנבי, ליד הים, יש כמה וכמה פרוייקט של הריסה ובנייה מחדש
בניין חדש, שהוקם במקום המבנה בו הייתה ה”צלמנייה”
צילום לכיוון רח’ הכובשים
בית פולישוק הפך למלון פולישוק
ה”תאום” של בית פולישוק בפינת אלנבי ושינקין תקוע כבר הרבה שנים, ומצבו מחמיר. והוא לא הנטוש המוזנח היחיד בצומת..
צמד הבניינים האלה היו משך שנים שני המבנים המוזנחים ביותר באלנבי. תוספת בנייה של חזית מסחרית פורקה מהם והם עוברים שיפוץ ובנייה אגף חדש (פינת רח’ גאולה)
בניין קולנוע אלנבי, באנלבי 58 בסמוך לכיכר מגן דוד הולך לשנות פניו גם הוא. העסקים כבר נסגרו ונראה שהעבודות מתקרבות
זה בניין ששופץ והורחב לפני יותר מ15 שנה, בשנים האחרונות הוא השחיר והרקיב ולאחרונה עבר ריענון חיצוני

עדכון בנייה: פרוייקט בצלאל


שלד שני הבניינים הושלם.

אותי מסקרן בעיקר מה יהיה עם שוק בצלאל הסמוך.
לא קיבלתי עדיין תשובה על כך.

תתקיים ניגודיות בין השוק העממי לבנייה היוקרתית הסמוכה?
או שהשוק יתפלצן?
בוידאו השיווק של פרוייקט בצלאל אין חצי מילה על השוק המלוכלך שבתוכו נבנה הפרוייקט.

מבט מאלנבי
בצלאל ושוק בצלאל. איך יחיו ביחד?
אני בעד בנייה בסדר גודל של פרוייקט בצלאל, אבל נגד אי-המשך רחובות קיימים
הדמיה ©פרוייקט בצלאל
הדמיה ©פרוייקט בצלאל

 

 

עד שעושים מדרכה חדשה בר”ג גם היא לא תקנית


רמת גן לא מצטיינת בתשתיות. וזה בלשון עדינה מאוד. מדובר ברובע שמפגר הרחק מאחור בכל נושאי התשתיות. אם זה בריהוט רחוב, רכיבי תאורה, הצבה לא מרוסנת של שלטי פרסומות במרחב הציבורי, ובעיקר באיכות המדרכות.

בתחילת רח’ ז’בוטינסקי בר”ג בסמוך למגדל אמות אטריום, הוקמה מדרכה חדשה, שבחלקה רחבה מאוד.
שמחתי לגלות מדרכה נוחה ורחבה ברחוב שכה זקוק לזה.

התאכזבתי כשגיליתי שהמדרכה נבנתה בסטנדרט של שנות ה-60, ללא רצועת תשתיות המפרידה בין תחום הולכי הרגל למסעה.
ברצועה זו, שאמורה להיות מובדלת בחומר משאר המדרכה, הייתה אמורה עיריית ר”ג למקם עצים, סלי אשפה, תמרורים, מתקני אופניים וכ’
המדרכה אינה כוללת הנמכות ליד הכניסה לתחנת הדלק הסמוכה.
ככל הנראה, המדרכה הוקמה ע”י יזם מגדל אמות אטריום. עיריית ר”ג נותנת את החופש המוחלט ליזמים לעשות מה שבא להם. היא לא מתערבת במרחב הציבורי.

מדרכה רחבה, אבל לא תקנית
דוגמא למדרכה תקנית ונכונה – מחולקת לרצועות ובעיקר כוללת רצועת תשתיות המפרידה בין הולכי הרגל למיסעה

עד שמחליפים תאורה ברחוב ברמת גן – הורסים את המדרכה

בימים אלה עובדים על החלפת תאורה ברח’ ארלוזרוב ברמת גן.
עמודי התאורה החדשים מותקנים כמעט במרכז המדרכה הצרה במקום בקצוות שלה, כמו העמודים הישנים.
העמודים הישנים, אלה שיוסרו, מותקנים במקום נכון, שכן הם לא פוגעים בתפקוד המדרכה.
מדהים אותי שפעולה כזו נעשית כעבודות רס”ר – פשוט שולחים פועלים לשטח.
אין תכנית אדריכלית.

המדרכה הולכת להצמצם ולמה? כי אין תכנון.

הוצבו מכונות מכירת כרטיסים למתקני חוף בחופי תל אביב


המכונה מנפיקה כרטיסים לשמשיות, כיסאות רגילים וכיסאות נח.

מחיר שמשיה 6 ש”ח, כיסא 6 ש”ח וכיסא נח 12 ש”ח

בסה”כ העמדות נראות לא רע.

עד שגיליתי מה הולך בחוף הצוק, שם הוצבו המכונות באופן שמתנגש עם הסביבה.
מבירור בעירייה הנושא בטיפול, ולא בטוח שהם יישארו במקומם, אלא יוצבו בנישות מתאימות.

העמדה בחוף מציצים, נראה טוב וממוקם נכון
העמדה בחוף תל ברוך
העמדה בחוף הצוק הדרומי. אוי ואבוי
העמדה בחוף הצוק הצפוני. חוסמת את מבנה המלתחות

תוקם מנהרה בין ביה”ח איכילוב לתחנת שאול המלך של הקו האדום


בדיוק לפני שנה העליתי הצעה לחבר את בית החולים איכילוב לתחנת שאול המלך של הקו האדום במנהרה ישרה שאפשר להקים במקום די בקלות.

למיטב הבנתי הנושא הוצע ע”י גורמים נוספים, ולשמחתי הנושא אושר וככל הנראה גם תוקצב לאחרונה (השתתפות של משרד התחבורה, עירית ת”א ובית החולים).

המנהרה תחבר את בית החולים ובדרך יפתח עוד פתח בשד’ שאול המלך.
אני מנחש שבעתיד לכשיבנה מגדל קרן הקיריה, הוא יתחבר ישירות למנהרה הזו.

שמחתי לגלות שנשקלת אפשרות למסחר במנהרה והקמת דרכנועים שיקלו מאוד על הציבור שמגיע לבית החולים בתחבורה ציבורית.

תוואי המנהרה המוצעת
ועכשיו יש כבר תכנית רשמית
וחתך

כתבה בYNET

אחרי שביטלו את התשלום בכניסה לחוף הצוק, מדוע לא מסירים את הגדרות?


אחרי שביטלו את התשלום בכניסה לחוף הצוק לפני כשנה, מדוע לא מסירים את רצף הגדרות והשערים סביב החוף?
חוף הצוק מוקף גדרות חלודות, ואיזורי הכניסה עמוסים ברכיבים שונים מברזל. העומס החזותי ניכר, ואין כלל שימוש לבוטקאים המכוערים – קדימה להוריד את המפגע הזה מהעיניים!

פעם השתרך כאן תור בשבתות וגבו מאיתנו כסף

מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב? הגיע הזמן לדבר על זה


מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב?

בעוד כמה שנים, יפעל בתל אביב קו ראשון של רכבת תחתית*. אם הרכבת התחתית הזו לא תקבל שם קליט, תיהיה זו החמצה במימדים היסטוריים מבחינת אופייה ומיצובה של תל אביב**.
אם לא נדאג כבר עכשיו למיתוג מערכת הסעת ההמונים של ת”א, נסיים כמו ירושלים, עם קו רכבת קלה חסר מיתוג ועם זהות לא ברורה כתוצאה מכך.


*מדובר בקו של רכבת קלה אשר בחלקו הוא תחתי. זה לא קו מטרו קלאסי, אם כי קו של רכבת המופעלת באמצעות קרונות המותאמים לנסיעה ברחוב. לחלקו המרכזי של הקו, שינוע בתת הקרקע בין צומת גהה ליפו, אפשר לקרוא רכבת תחתית.
**מן הסתם שמושג “תל אביב” מייצג את “תל אביב הגדולה” ולא רק את הרשות המקומית “תל אביב-יפו” שנמצאת בליבתה. את כל הרשויות האלה יש לאחד.

שם שהוא מותג

השם צריך להיות קודם כל מותג.
מותג הוא מכלול רכיבים המשתלבים יחד בהרמוניה כדי ליצור תדמית רצוייה. שני הרכיבים החשובים ביותר של המותג הם השם, והסמליל (לוגו). סמליל הינו רכיב חזותי המוצג כסמל או מלל מעוצב ומטרתו לייצג באופן המדויק ביותר את המותג העומד מאחוריו.

כצפוי, רבים מהקוראים יעצרו אותי בשלב זה ויטענו כי לשם הצלחת הקו דרוש רק לתכנן אותו טוב.
אני לא מוריד מהחשיבות של תכנון טוב של הקו, ואני עצמי עוסק בכך כל הזמן.
יחד עם זאת, בימים אלו גלאי המציאות שלי צועק חזק. כחוקר תשתיות עירוניות ומיתוג העיר אני יודע שיש כאן הזדמנות אדירה.

למה חשוב שהרכבת התחתית תיהיה מותג?

תל אביב היא מותג בפני עצמה כבר הרבה שנים. תל אביב מייצגת ערכים עירוניים עולמיים וייצרה לעצמה מוניטין של עיר אמיתית. היחידה בישראל למעשה.
תל אביב גם מנסה להתחזק כ”עיר עולם”, עיר עם קשרים גלובליים ומעמד בינלאומי.
היעדרה של רכבת תחתית (או דומיה..) בעיר הוא חסך תחבורתי (שהשלכותיו ברורות) אך הוא גם איבר חסר בדמותה של תל אביב.
מותג איתן של רכבת תחתית הוא החוליה החסרה במותג המוצלח שיצרה לעצמה תל אביב.

השפה הגרפית של הרכבות כה חזקה שאפשר לראות שימוש שלה כמעט בכל פרסום המתיימר לשדר עירוניות. גם אם אין שום קשר לתח”צ

מערכת הסעת המונים כוללת ערכים מוספים לעיר (בשיח הישראלי על הסעת המונים אין כלל אזכור לכך).
מבין כל אמצעי התחבורה הציבורית בערים גדולות, זו המסילתית היא האחת ה”מאפיינת” ביותר של העיר. כלומר מעבר לשירות התעבורתי שהיא מספקת, היא גם בד”כ אחראית על חלק עיקרי מדמותה של העיר.

הרכבות העירוניות (בין אם הן תחתיות או לא) מדברות בשפה בינלאומית פשוטה ואינטואיטיבית. זוהי אולי השפה הכי ידועה בעולם. מה שבטוח, זו הפכה להיות שפתן של הערים הגדולות.

יש רכבות תחתיות שהפכו למותגי-על. מותגים שגדלו הרבה מעבר לשימוש פונקציונלי בשירות התחבורה הציבורית והפכו למושא חיקוי וציטוט בכל הזדמנות אפשרית. האם אפשר לדמיין את לונדון מבלי הסמליל המפורסם של רכבת הUnderground?

הUnderground בלונדון, אחד ממותגי התח”צ החזקים שיש
לסמליל של הUnderground הלונדוני יש אינספור ציטוטים

רכיבים אחרים של המותג יכולים להיות צליל מוכר, גופן אשר נעשה בו שימוש קבוע, וערכת צבעים.

מה שמאפיין את הSubway בניו-יורק כמותג הוא לא הסמל שלו, אלא דווקא הגרפיקה הנלווית

אבל לא צריך להרחיק עד למותג-על כמו הUnderground הלונדוני או הSubway הניו-יורקי.
כל עיר בינונית עם קווים בודדים של רכבת תחתית, מציגה את אותה שפה חזותית בינלאומית ברורה. סמליל קבוע שמופיע בנקודות מרכזיות בעיר, לצד שם התחנה שקרויה בד”כ על שם הצומת או האיזור בו היא ממוקמת.
גם אם המבקר הטרי בעיר אינו מתבונן בה לעומק כי זה עתה נחת והוא ממהר במונית בדרכו לפגישה, הוא יבחין בהופעת הסמליל בכמה צמתים ויזהה מיד את השפה העירונית-התמצאותית. זה ישפיע חזק על אופן תפיסתו של אותה עיר.

איך רכבות עירוניות ממותגות בעולם?

שם:

השם הנפוץ ביותר לרכבת תחתית הוא “מטרו”. שמות מוכרים אחרים הם “Subway”, “Underground” ויש עוד שמות ארציים-מקומיים כמו U-bahn בגרמניה.
יש גם שמות שונים לחלוטין כמו “MARTA”, שמה של המערכת באטלנטה.

סמליל:

הסמלילים של הרבה מהרכבות התחתיות הם וריאציות של האות M המייצגת את המילה מטרו. הרבה סמלילים הם עיבוד גרפי של האות הראשונה של שם המערכת ויש גם סמלילים חפים מאותיות. הכל לגיטמי.

כמה דוגמאות לסמלילים של רכבות תחתיות בעולם

להמשיך לקרוא ←

עדכון בנייה: “שכונת הרכבת” (מתחם חסן ערפה)


על השטח הכלוא בין הרחובות המסגר, יצחק שדה, בגין ורח’ 1185 כתבתי לא פעם.
מדובר בשטח שקיבל תכנית מסודרת (תכנית מתאר מס’ 3319) לבנייה גבוהה עם פארק פנימי (חבל שפנימי).
המתחם המדובר מיועד כבר שנים לבנייה גבוהה, ורק לאחרונה אפשר להתחיל לראות בורות וגידורים במגרשיו השונים.
התארגנות לבניית מגדלים החילה לא רק במגרשים הצפוניים לאורך רח’ יצחק שדה, אלא גם דרומה משם.
עורכי התכנית: נעמה מליס.
עדכונים נוספים בקרוב.

התמונה צולמה ממגדל מעיא לכיוון דרום.

 

הדמיית המגדלים שיבנו בשטח, והחצר הפנימית

מגדל אקרו והחזית של התמחם לכיוון צפון, רח’ יצחק שדה
גידור מתחם מגדל אקרו, תמונה מלפני שנה +
הדמיית מגדלי רובינשטיין, מבט מהחצר הפנימית של המתחם. (מדרום לצפון)

התקדמות בנייה: המבנים המרקמיים של מתחם מידטאון


הגיע תורם של המבנים המרקמיים במתחם מידטאון והם תופסים כעת פחות או יותר את נפחם המיועד, כך שאפשר לומר שה”שלד” של מידטאון כבר די עומד.

המבנים המזרחיים. הדרומי מבינהם יהיה היכל ספורט
צילום ממגדל קרדן. ברקע אפשר לראות את תחילת ההריסה של בית ידיעות אחרונות

ב23.3 נפתח קניון גינדי תל אביב + עדכון מצולם


תמונת מצב ממתם השוק הסיטונאי לשעבר:

המקום בפנים נראה כמו כל קניון סטנדרטי, רק בעיצוב מעודכן ומעיק יותר.
מה שטוב בכל הסיפור הוא כאמור החיבור הטוב עם הרחובות מסביב, והשלמת “חור שחור” במרקם העירוני.

הפתיחה של הקניון – ב23.3

גינדי©
גינדי©
גינדי©
גינדי©
וזו כבר לא הדמיה. גינדי©

הקניון מתוכנן להיפתח ב23.3.

וידאו צהוב בנושא מYNET

 

החלה הריסתו של בית ידיעות אחרונות, לטובת הרחבת מרכז עזריאלי


הקניון של מרכז עזריאלי יורחב על חשבון שטחו של בית ידיעות אחרונות ובשטח יוקם מגדל רביעי כחלק ממרכז עזריאלי, שיהיה הגבוה ביותר בארץ, נכון לעכשיו.
במקור גובה המגדל תוכנן ל255 מטר עם 60 קומות, אך בתמורה למטלה ציבורית (ככל הנראה קירוי של תחום מסויים מציר איילון) ינתנו זכויות בנייה למגדל בגובה של יותר מ300 מטרים.שטח המגרש של ידיעות אחרונות הוא כ 8 דונם.
הקניון הקיים יורחב בכ10,000 מ”ר.

צלם: ©Hebrewtext

צלם: ©soupalmonds
צלם: ©soupalmonds
היתר החפירה והדיפון

גשר בני ברק – רמת החייל מעל הירקון – עדכון בנייה


תמונת מצב מהעבודות על הגשר הכפול שייקשר את איזור התעסוקה של בני ברק ותחנת הרכבת “בני ברק רמת החייל” אל עבר הגדה הצפונית של הירקון ולאיזור התעסוקה ברמת החייל.
דווח כי לאחרונה העבודות נעצרו והאתר עומד שומם.

נחמד לראות שהגשר מפולס (ללא שיפוע) דבר שיאפשר מעבר קל ונח לרוכבי אופניים.

GLSRA©
GLSRA©
GLSRA©

הדמית הגשר המתוכנן

כבר ב1968 היו שהשתגעו מכך שאין עיריית גג גדולה לתל אביב רבתי


הנה קטע עיתונות מ1968 שנראה כאילו נכתב היום. שום דבר לא השתנה. הרבה ערים שהן למעשה עיר אחת, וחזון תקוע לאיחודן לכדי “תל אביב הגדולה”.

ראש העיר דאז יהושוע רבינוביץ אמר בתגובה על מעבר תושבים מתל אביב יפו לערי הלווין הסמוכות “מילא, שיעברו אל מעבר לרחוב. הרי בין כה וכה זו תיהיה פעם עיר אחת.” וזה בעצם כל הסיפור.

מעריב 28.03.1969

גם בקטע התכנית הבא שליקטתי וערכתי פעם מארכיון תכנית טלוויזיה ישנה בשם “פני הארץ”, שואלת פרופ’ אניטה שפירא, עוד בשנת 1985 “היכן מתחילה תל אביב והיכן מתחילה גבעתיים”? היא מתייחסת לכל הגוש העירוני הגדול כאל “תל אביב הגדולה” ומתארת יפה איך העיר “רדפה אחריה” בכל פעם כשעברה רחוק יותר אל מעבר למרכז תל אביב.

הגיע הזמן לאחד את ערי תל אביב רבתי לעיר גג אחת. צריך לעשות את זה בהקדם. איחוד כזה אם ייעשה בקרוב יהווה איחוד באיחור של בערך 60 שנה.
60 שנה בהן הערים מחוברות זו לזו פיסית ומעשית, ומנותקות זו מזו ברמה הניהולית.

רצועת המע”ר הצפונית – עדכון מצולם


צילומים מזוויות של שונות של פיתוחה של רצועת המע”ר הצפונית, המכונה לעיתים גם “המע”ר הצפוני”.
בין כל המגדלים הנבנים אפשר להבחין במבנה הספורט החדש הנבנה בפינה הדרום מזרחית של תרכובת מידטאון.
לא מצאתי תכניות מפורטות של המבנה, ולא ידוע לי ייעודו המדוייק מעבר להגדרה העמומה “מבנה ספורט” כפי שמצאתי במצגת של משה צור אדר’ שתכננו את תכנית מידטאון הכוללת.
בהדמיות והשרטוטים שכן הצלחתי לחלץ, נראה שהמבנה ישמש סוג של היכל כדורסל.
גם אני מחכה לפרטים נוספים אודותיו.

המע"ר הצפוני
מגדל H חג’ג’
במרכז: מגדל WE
אפשר לומר שמגדל WE צומח הכי מהר
מידטאון לקראת השלמה, מימין כבר מתחילים לחפור את המרתפים של “עזריאלי טאון”
המבנה הדרומי מזרחי בתרכובת של מידטאון יהיה מבנה ספורט (מסומן בצהוב) משה צור©
הדמיה של חזית מבנה הספורט לכיוון איילון. משה צור©
חזיתו הצפונית של מבנה הספורט. משה צור©

 

מבנה הספורט יהיה סוג של היכל כדורסל לפי הסכימה הזו. משה צור©
מבנה הספורט בצד התחתון-שמאלי של ההדמיה. משה צור©
מבנה הספורט – בבנייה
מבנה הספורט – בבנייה
מבנה הספורט – בבנייה
מגדל H חג’ג’ ומגדלי ארלוזרוב (“הצעירים”)
לולאת וולבלסקי שתקשר בין כביש השירות של המע”ר הצפוני לדרך בגין
מגדל H חג’ג’
מגורי עובדים חדשים השייכים לנת”ע, במה שהיה פעם גן וולבלסקי
מגדל WE
4 מנופים באתר הבנייה של מגדלי ארלוזרוב
מגדל H חג’ג’
מגדל WE
מגדל WE
מגדלי ארלוזרוב ומגדל H חג’ג’
צילום ממגדל קרדן לכיוון דרום
עזריאלי טאון
עזריאלי טאון
עזריאלי טאון

התקדמות העבודות להקמת כביש השירות של רצועת המע”ר הצפונית – עדכון מספטמבר האחרון

משוגעים, תפסיקו לשפד את הרחובות בעמודי מחסום


לעיריית בת ים יש תקציב עודף לבזבז על אינספור עמודי מחסום שמוצרים בפיזור ובכזו רשלנות?
עמודי מחסום צריכים להיות מוצבים ע”פ תכנית מסודרת שהכין מתכנן מוסמך. אלה לא עבודות רס”ר.
תבינו עיריית בת ים, זה לא עובד כך. זה לא שככל שתשימו יותר, כך ייטב למרחב הציבורי.
עמודי מחסום צריכים לשים בשורה ולאורך קצה המדרכה, ברצועה ייעודית למתקני רחוב.

הנסיך הפרסי יודע שללכת בין חרבות זה לא דבר נעים
גם הרחובות שלנו מלאי חרבות

 בין הכביש למדרכה. זהו מקומם של עמודי המחסום. לא בתוך האספלט, לא לצד ערוגות ולא בתוך המדרכה.

ככה מציבים עמודי – מחסום לרכבים. עמית ריהוט רחוב©