ארכיון תגיות: בתים מבפנים

בתים מבפנים 2015 החל היום – כמה תמונות מבניין פורטר


אירוע בתים מבפנים החל היום וימשך מחר ומחרתיים.
החלטתי להגיע סוף סוף באיחור גדול (שכן הבניין נפתח מזמן), לבניין פורטר, שנקרא בעלון של בתים מבפנים “בניין הקפסולה” שלא בצדק.
בניין פורטר, הוא לא עוד בניין שממותג כבניין אקולוגי, הוא מבנה שמייצר יותר אנרגיה מאשר הוא צורך, והוא זכה בתקן LEED פלטינום בדירוג נקודות של 92. אחד מ-17 המבנים היחידים בעולם שעברו את ה-90.

על התכונות האקולוגיות של הבניין תוכלו לשמוע למכביר מכל כיוון.
אני דווקא רוצה להתעכב קצת על התחושה הנעימה ששוררת בו ועל מתנה חשובה שהוא מעניק לתל אביב מבלי שמקימיו התכוונו לכך.

ת”א היא עיר שלא רואה את עצמה; האדם בעיר תמיד מוקף בבינוי שלא משאיר נוף שהוא תעודת זהות של העיר כמו בירושלים וחיפה. החוויות החזותיות של מבקר בת”א מסתכמות בסופו של יום בחזיתות מבנים, מכוניות, אוטובוסים, פקקים, גן ציבורי מסחר וחופים.

בניין פורטר מצליח להכניס פנימה את הנוף היפה של תל אביב, מבלי להכניס את השמש של תל אביב. העיניים נחשפות באופן ספונטני וללא הרף למבטים שונים אל העיר, בין אם זה קו האופק העמוס, חורשות, שיכונים, מדרון מכוסה צמחייה או האיילון במלוא דינמיותיו.

רבע השעה הראשונה של הסיור-העצמי שלי בבניין הייתה למעשה סיור בת”א. לפחות עד שהגיע אדר’ ניר חן שהעביר את הסיור בתוככי הבניין (והקפיד גם הוא לציין את הנוף בכל הזדמנות.)
נדמה היה לי כשסיירתי בו שיש בבניין פורטר יותר שטחים ציבוריים מאשר “שטחים עיקריים” או שעליי לומר שהשטחים העיקריים בו הם האיזורים הציבוריים, שנמצאים בכל מקום, ותמיד תמיד צופים אל חללים ציבוריים אחרים במבנה – ובעיקר אל העיר.
בכל כמה מטרים ישנה איזו נקודה בה אי אפשר שלא לעצור ולהביט עוד קצת על עוד זווית חדשה של הנוף כאשר פה ושם יש הזדמנויות לפתוח דלת ולצאת למרפסת ולהרגיש במצפה.
“מצפה” אגב, היה השם הלא-רשמי של המגרש עליו נבנה הבניין, והיה מכונה כך על ידי ועל ידי חבריי.
ולמה אני מפרט כל כך הרבה על הנוכחות של העיר בתוך הבניין? כי לדעתי זה דבר שחסר מאוד בתל אביב. לא צריך רק מצפה רשמי כמו זה שיש במגדלי עזריאלי (או זה שהיה במגדל שלום מאיר) כדי לראות את העיר שלנו, צריך לחוות אותה גם באופן מקרי ושגרתי, ובניין פורטר מפצה על החסך. אני מקווה שיהיו עוד מבנים או חללים ציבורים בעיר שיעשו את זה כמותו.

ה”גג הירוק” של הבניין הוא באמת ירוק הפעם ומצליח לשלב איזורים טכניים (כבכל בניין של ימינו) עם ערוגות צמחים וחלל ציבורי ונעים.

הצורה העגולה שנעוצה בחזית הבניין בבוטות היא בסה”כ חדר ישיבות קטן ואטום שלא נהנה מהנוף של העיר כלל (!). לא יותר מגימיק שתפס יותר מידיי צומת לב והעניק לבניין את כינויו המיותר “בניין הקפסולה”. בזמן שיש בבנין רכיבים הרבה יותר מעניינים ומהותיים ממנו.

בניין פורטר
בניין פורטר

להמשיך לקרוא ←

זה מה שקורה כשאין `אבא ואמא` לאירועים במרחב הציבורי


האירוע: Guerrilla Lighting, במסגרת “בתים מבפנים”. מוצ”ש, 4.5.2013

Guerrilla Lighting הוא פסטיבל בו מאירים אנשים מבנים בתאורה צבעונית, במטרה לשנות את החוויה העירונית (כהגדרתם)
הרעיון מצויין, וכל הכבוד למארגנים ולמתנדבים.

אבל את הרשומה הזו אני כותב במטרה להאיר משהו אחר: את מנטליות הפיזור.
פיזור הסמכויות הוא ההפך מריכוז הסמכויות. הפיזור הוא ההפקרות של סמכויות שונות בידי גופים שונים.

..כמו התחבורה הציבורית בת”א שאינה מנוהלת ע”י שום גוף אחד (לא ברור מי אחראי על תיקון הרב קו, מי אחראי על תחזוקת התחנות, שילוט וכ`)
כמו ים הרשויות המקומיות שמנהלות במפוזר את תל אביב רבתי (בהשפעת תככים פוליטים ותוך התעלמות מצרכי העיר הגדולה) וכ`.

..כך התקיים לו אירוע ה-Guerrilla Lighting בזמן שהמארגנים כלל לא ידעו שבשעה 21:00 הפסל-מזרקה “מים ואש” בכיכר דיזנגוף מתחיל את המופע האור-קולי הקבוע כמידי ערב.

אני לתומי עוד התלהבתי התלהבות מוקדמת, שתאורת הבניינים תשתלב במופע האורקולי של הפסל, והתבדתי.

אני חייב לומר, הלב שלי נפל לתחתונים מרוב בושה ומבוכה; בזמן הספירה לאחור לקראת ההארה של מלון סינמה, פסל האש והמים החל להסתובב ולנגן, וכך המארגנים המופעתים החילו לגמגם, יד ימין החילה לריב עם יד שמאל, לא היה שום סנכרון. פאדיחה!להמשיך לקרוא ←

אירועי בתים מבפנים החילו היום – כמה צילומים מהסיור בהיכל התרבות המשתפץ


היכל התרבות עובר תהליך שיפוץ עדין וייסודי ביחד.

החומרים נשמרים, הצורה נשמרת, והחללים החדשים ממוקמים מתחת לבניין בזמן שהוא עומד “באוויר” על פיגומים.
חלל חדש (גדול מאוד) נבנה מתחת לכיכר התזמורת וישמש אולם חזרות (ולעיתים גם מופעים למיטב הבנתי)

 

 

התקרות שונו, והמערכות החדשות מסתתרות בתוכה.

להמשיך לקרוא ←