ארכיון תגיות: חוף הים

כמה קשה יכול כבר להיות לשים במרחב הציבורי יותר צל?


לכבוד השרב הקשה שהיה היום אני כותב על נושא שמרגיז אותי כל השנה והיום הרבה מזדהים איתי. הנה אפילו ב-YNET! ..בסוף הרשומה הטמעתי כתבת-וידאו מYNET
ולעניין:

מי שמשוטט איתי בעיר תמיד זוכה להתמרמרות הקבועה על הדקלים, “כאילו-עצים” שהם למעשה “תעודת עשייה” – גושפקא חזותית-סביבתית שמעידה שהפוליטקאי הנבחר רוצה להראות לנו שהוא הגיע והוא עושה למעניינו. שיש תמורה בעד הפתק בקלפי. זה הכל. כמו רס”ר חדש שממונה בבסיס צבאי ולפני הכל מורה לצבוע את אבני השפה בצבע חדש.
דקל זה לא עץ. דקל זה רק חסרונות. הוא לא חסכוני במים, הוא יקר, הוא מצריך אחזקה, הוא רגיש למזיקים ובעיקר לא עושה טיפה של צל. זה אפילו לא עץ מקומי. כן, הדקל הוא לא עץ ארץ-ישראלי. הוא עץ מיובא.

בסמוך לנמל התעופה החדש באילת הוצבו שורה של דקלים ובתגובה נשמעה ביקורת על חוסר התועלת שבהם + חסרונותיהם שמניתי קודם.
עיריית אילת בתגובתה נופפה ביתרון היחיד של העץ לטענתם.
“לעץ הדקל בכלל, ולעצי התמר בפרט, יש יתרון נופי רב. הם מקנים תחושת עיר נופש – נווה מדבר..”
לא אוסיף מילה.
את פרק העצים אסיים בסקופ מעט אופטימי מחוף גורדון, שם נשתלו לאחרונה עצים, ממש על החוף, שאינם דקלים! אני עדיין לא יודע אילו עצים אלה (אשמח אם מישהי יגיד לי) והאם מדובר בניסוי חד פעמי או שינוי מדיניות של ממש.

מי היה מאמין, עצים אמיתיים על חוף הים בת"א
מי היה מאמין, עצים אמיתיים על חוף הים בת”א
עכשיו אני רק מחכה לראות אותם גדלים
עכשיו אני רק מחכה לראות אותם גדלים
הדקלים לא מתאימים, לא מקומיים ולא נותנים צל

 

זאת ועוד, המרחבים הציבוריים בערים הישראליות נטולים צל. הסיבה לכך לדעתי היא מגלומניה של המתכננים שרואים את המרחב הציבורי כפסל, יצירת אומנות. היצירה שלהם. כל רכיב בסביבה הוא חלק מאמירה, משמעות, קונצפט.
כיכרות בישראל צריכות להיות מוצלות. הרוב המוחלט של הכיכרות נטולות צל.
דוגמאות טובות לכיכרות מוצלות הן כיכר אורדע בר”ג וכיכר מסריק במרכז ת”א.

ובאשר ל-YNET מהם הייתי מופתע היום בעקבות העיסוק בנושא הנה הראיון שנערך עם ד”ר מרטין וייל, מומחה למרחב ציבורי:

להמשיך לקרוא ←

בעניין שיפוץ הטיילת


לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת לאורך רצועת החוף המרכזית.

 

טענותיהן המרכזיות:

1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת “בטון”.

2. ההרחבה תיצור “רצועת בטון”

שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.

אז רק רציתי לגרום לאותם אנשים לקחת שני דברים בחשבון.
להמשיך לקרוא ←

למה לא נאבקים על שימור מבנה הדולפינריום כמו שנאבקו על בריכת גורדון?


הגיע הזמן להעלות את הנושא.

עיריית ת”א מקדמת את החזון המבורך של טיילת רציפה ונעימה בין בת-ים להרצליה.
הבעיה שכחלק מהמהלך הזה, יש מי שחושב שצריך להוריד כל מבנה ישן בדרך.

בריכת גורדון כבר הייתה תחת איום של הריסה וניצלה. הדולפינריום הוא המאויים הבא בתור, ויש גם קולות הקוראים להריסה של מבנה כיכר אתרים (מזל שאלה רק קולות, ולא מדיניות רשמית).
ההאשמה כנגד בריכת גורדון כאילו היא חוסמת את “המשך הטיילת” היא עלילה שקרית, או עלילה תמימה – תבחרו אתם. הנה לבסוף נבנה רצף המשכי לטיילת במקום תוך השארת הבריכה.

מקרה הדולפינריום הוא אפילו בוטה יותר. הדולפינריום גם הוא לא מפריע ליצירת רצף הטיילת. למעשה, הטיילת כבר רצופה כיום והדולפינריום לא מהווה חסם.

כאשר אתם קוראים את המשפט “מהווה חסם וקוטע את רצף הטיילת”, חשוב להבין שמדובר באחת משתי האפשרויות:

להמשיך לקרוא ←

ועוד ידיעה חשובה בנושא איזור טיילת המגדלור ומעגנת רידינג


התברר לי עכשיו שחגיגות הסיום לחגיגות ה-100 של תל אביב יערכו  במתחם לו הקדשתי את שתי הרשומות האחרונות בבלוג – ליד המגדלור.
אני מעריך שאז גם תוסר גדר המתכת והציבור יגלה בהמוניו את הטיילת החדשה.
אם הם (העיריה, המארגנים) חכמים הם גם יחנכו את הגשר באותו ערב.
בתכנית: מופע מולטימדיה על הירקון, הארת המגדלור (לתמיד?) הישן, ובעיקר: הפניית תשומת הלב של החוגגים לכך שיש אתר חדש בעיר לבקר בו, שאינו מיועד לכלי רכב – אלא בשבילם.
אני לא אפספס.
17 באוקטובר, מוצ”ש.
קישור לפרסום באתר חגיגות המאה:
{F932E8A6-AA26-4D82-9998-599FFE7343A5}

עדכון מאיזור מעגנת רידינג – המשך לרשומה קודמת


כשבוע ומשהו אחרי שצילמתי את התמונות שמופיעות ברשומה הקודמת ביקרתי שם שוב,
הפעם, במטרה לעלות על המזח הענק.
מובא בפניכם עדכון מצולם נוסף:
ראשית תמונה של הגשר החדש, הפעם בניסיון להתקרב יותר (גם הפעם השומר של חברת החשמל הגיח בנסיעה קרבית עם רכב הבטחון וצ`קלאקה וצעק עליי לעזוב מיד את המקום)
התחלתי לעלות על המזח.
גם במציאות, כמו בתמונה, אי אפשר להבין מה אורכו של המזח. יש כאן תעתוע חזותי גדול מאוד.
בתחילת המזח גיליתי, כמו בשדב דוב מלונות. נטושות הפעם.
הנוף לכיוון העיר- זווית חדשה (בשבילי)

סוד החוף הנעלם


אתמול לקחתי את אופניי החדשות לסיבוב-בכורה.
החלטתי לצאת לטיול אותו אני דוחה יותר משנה: רציתי פעם אחת לגלות איך נראה חוף הים דרומית לחוף תל ברוך וצפונית מרידינג.
איכשהו, אחרי שהייתי בכל נ”צ בתל אביב – שם לא זכור לי מעולם שהייתי.
ברצועת החוף שבין רידינג לבין הרצליה היו תמיד מפגעים, חסמים ומתקני תשתית שונים – לא ממש איזור שנחמד ואפשר לטייל בו.
כבר התרגלתי שחוף הים של תל אביב מתחיל ביפו ומסתיים בחוף מציצים. לאחר מכן נמצא הנמל, וצפונית משם זה סוף העולם.
צפון תל אביב, כמו עיר אחרת עם חופי ים משלה – חוף תל ברוך וחוף הצוק.
בינם לבין נמל תל אביב יש שטח הפקר, מקום שקיים רק במפה.
החלטתי לסייר הפעם בכל הרצועה. מהנמל ועד כמעט הרצליה.
מדובר ברצועת חוף כמעט מדברית ושוממת (פרט לחופי הצוק ותל ברוך) באורך של כ4.8 ק”מ.
זה מרחק אדיר. אורכה של רצועת החוף המרכזית של תל אביב, מחוף מפרץ יפו עד נמל ת”א הוא כ 4.2 ק”מ! כשחושבים על רצועת החוף האדירה הזו בנוסף לרצועת החוף מנמל יפו ודרומה שתל אביב רק עכשיו מתחילה לגלות – מקבלים פרופורציה ומגלים שתל אביב מנצלת חלק קטן מהחוף שיש לה כיום, ושעתיד הפיתוח החופי עוד לפניה.
אז.. איך אפשר שלא להיות סקרן?
מה גם שכמו שכבר ידוע לרובכם עיריית ת”א החליטה להסיר את כל החסמים לאורך החוף ולחבר טיילת רצופה מבת-ים ועד הרצליה, טיילת שתיהיה מוכנה ב2011 כמדומני, והעבודות בעיצומן.
הסיור נערך מדרום לצפון. לאורך כל הטיול גיליתי הרבה. כל החידושים והעדכונים מהשטח מצולמים ומוסברים.
התחלתי בשפך הירקון.
כיום, עבור המטיילים לאורך החוף מסתיים המסע בנקודה זו.
האחדים שחוצים את גשר ווקופ (הגשר שבתמונה) מגיעים לטיילת חדשה (עד לא מזמן היה שם חניון של אחוזות החוף) שנקראית “טיילת המגדלור” ע”ש המגדלור העקום שמצוי בה.
כמה מטרים צפונה למגדלור מסתיימת הטיילת בגדר פח.
מאז שאני זוכר את עצמי הייתה שם גדר ומעבר אליה נמצא העולם האסור של חברת החשמל.
עד היום, ניסיתי לחקור את השטח, להכנס, להשקיף לרחרח אך הוא מבוצר כמו הגן בסרט “סוד הגן הנעלם”. כאשר הבטתי בתצלומי אוויר ראיתי מזח ענק, יותר מכל אחד אחר בתל אביב, מעגנה גדולה, מזח בינוני ועוד שני “מיני מזחים”. קו חוף לא שגרתי ביחס לקו החוף המשעמם של ת”א. עיצבן אותי מאוד שאיני יכול להכנס לשם.
כמו כל מקום ציבורי אשר נמצא בשלבים אחרונים של פיתוח, גם להמשכה של טיילת המגדלור ניתן להכנס באמצעות פירצה בגדר.
נכנסתי פנימה.
מבפנים המקום עדיין לא מוכן, אך רציף העץ נמשך כמעט עד למעגנה של רידינג
בהמשך אפשר לראות את הגשר החדש שמוצב בימים אלה במטרה לחבר את “טיילת המגדלור” מדרום למעגנה – אל המשך הטיילת החדשה צפונה.
נחזור קצת אחורה:
מגשר ווקופ בשפך הירקון לכיוון צפון, נסלל שביל חדש ורחב בצבע ובגוון של כורכר שחותך את רציף העץ ואשר יהווה למעשה את הטיילת החדשה. למרבה הפלא אין בו הקצאה לרוכבי אופניים. אני בטוח שכאשר תיחנך הטיילת החדשה ותחל לשמש את המוני המטיילים יגיעו גם התלונות על כך, ובחלוף תקופת זמן מסויימת יגיע גם שביל האופניים (אולי אחרי כמה עשורים, תלוי בנו).