ארכיון תגיות: מגדלים

הפסנו ובגדול


החלטת העירייה “לא לבנות יותר מגדלים במרכז העיר” (ההגדרה למרכז העיר מוזרה ביותר שכן גם האיזור הממוגדל ביותר – נתיבי איילון משמש הלכה למעשה כמרכז העיר) היא החלטה אופנתית שגוייה.

אחד המקומות שמתאימים יותר מכל לבניית מגדל – צומת מוגרבי (מול בית מגדלור, במקום בו עמד בעבר קולנוע מוגרבי)  נשאר כבר שנים רבות מבוזבז, כאשר במרכזו עומד חניון רכבים מוזנח.

סטודנטים, אדריכלים, ו”סתם” אנשים לא מפסיקים לדמיין איך תיראה כיכר מוגרבי ביום שיהיו בה תכנים עירוניים יותר מחניון.

והנה, עיריית ת”א מקבלת הצעת WIN WIN מצד היזם: הגדילו לנו את אחוזי הבנייה (כלומר בניית מגדל) ובתמורה נשחזר את כל בניין קולנוע מוגרבי המקורי, נבנה מלון בן 5 קומות, ומגדל מגורים מעליו.
3 רכיבים עירוניים שיעשירו את המרקם העירוני בחומרים שאליו הוא הכי זקוק.

להמשיך לקרוא ←

חדש בתל אביב – עוד מקום עירוני מת


כבר דיברנו פה ושם על חללים עירוניים מתים. כאלה שיש אליהם גישה – אבל אין צורך / הזדמנות אמיתית לגשת אליהם.
סביב שכונת פארק צמרת נבנתה חומה שמטרתה לבודד את השכונה ו”להפריד אותה מהרעש הסואן של צירי התחבורה המקיפים אותה”.

החומה לא עבירה ואטומה לחלוטין (מיותר לציין). אולי החומה האגרסיבית ביותר בתל אביב.

יצא לי לצלם תמונה שמבטאת באופן חזותי וברור את בעית תרבות הגדרות הכה נפוצה בישראל.
אם בחזון מתכנני השכונה הייתה פארק צמרת שטח ירוק נעים לטיול ורציף בין החומה המזרחית למערבית, הרי שבפועל כל מגדל מקיף את עצמו בעוד מכשול-כלשהו וכך קיבלנו שטח-בין-גדרות שאין ולא תהיה שום סיבה להכנס אליו. סתם פיסת קרקע ששווה מיליונים שדינה להוות שטח מת. הכי מת שיש.

חלופה להצעה לבנייה בכיכר המדינה


למי שלא מכיר/ה, התכנית הנוכחית היא בנייה בתוככי כיכר המדינה מתחם מגורים הכולל 3 מגדלים.

המצב שייווצר הוא אמירה אדריכלית חדשה עם משמעות מרחיקת לכת.

התכנית הנוכחית - מגדלים בתוך הכיכר
התכנית הנוכחית – מגדלים בתוך הכיכר

המרקם העירוני באזור שבנוי בהתאמה לכיכר המדינה תוך שהוא נשען על כיכר המדינה כשטח ציבורי וכמקום מפגש של דרכים ראשיות בת”א (רח` ויצמן ורח` ז`בוטינסקי) ישנה פניו ולאחר בניית המגדלים יסתובב כל המרקם העירוני סביב מתחם מגורים.

כיכר המדינה היא “עיקר הדברים” של המרקם העירוני של ת”א. היא נמצאת בדיוק במרכז שטחה של העיר. מגדלי מגורים שיבנו בשטח זה, יקבלו מעמד שאינם ראויים לו.

כל המבנים הפרטיים בתל אביב ממוקמים במגרש פרטי. המבנים בכיכר המדינה יהיו מבנים פרטיים אשר ימוקמו בשטח ציבורי. זהו מצב של עליונות של דיירים עשירים (הפעם לא דווקא בגלל גובה המבנה ביחס למרקם) על כל תושבי העיר, ואף על הממסד עצמו. שכן אפילו מבנים ממסדיים כמו בית המשפט וקריית הממשלה אינם זוכים למיקום כה נעלה ביחס למרקם העיר. הבניין היחיד בתל אביב שזוכה למיקום נשגב ביחס למרקם העירוני הוא בניין עיריית ת”א. זאת ועוד, כיכר המדינה מהווה מיקום נשגב בהרבה ממיקומו של בית העירייה כיוון שכיכר המדינה היא מפגש צירים ושטח ציבורי עגול הממורכז במרקם בסימטריות ובשלמות וכך הוא יוצר למרקם של העיר “פנים”, בעוד שהשטח עליו בנוי בניין העירייה הוא מחוץ לכיכר ומהווה דופן לה כך שהכיכר מתפקדת גם כרחבה של בית העירייה.

ניתן להשוות את רעיון המגדלים במקום כיכר המדינה למגדלים במקום כיכר רבין או כיכר דיזנגוף.

אין שום בעיה עם הקמת מגדלים בדפנות של כיכרות, אך ביטול כיכר ציבורית ובניית מגדלים במקומו הוא חטא שספק אם נעשה במקום כלשהו בעולם.

 

הבעיה: כיכר המדינה היא שטח ציבורי שהוא בבעלות פרטית.

זו הסיבה לפיה אדריכלים נאלצו לתכנן משהו בניגוד לתזה שלהם. מתחם מגורים פרטי במיקום שהכי לא מיועד לכך.

במקור, תוכננה הכיכר כך שיקיפו אותה שתי דרכים מעגליות (“טבעות”) – רח` ה` באייר  הינו הטבעת החיצונית שאמורה הייתה להקיף טבעת פנימית (שצורתה מלבנית). בין שני הטבעות היו אמורים להבנות מבנים, והטבעת הפנימית אמורה הייתה להקיף כיכר ציבורית. סביב רח` ה` באייר, שהוא הטבעת החיצונית, נבנו מבני מגורים עם חזית מסחרית, בעוד שהטבעת הפנימית מעולם לא נבנתה.

כך נוצר מצב בו במקום כיכר קטנה במרכז השטח, הרוויחה העיר כיכר גדולה מאוד, הכיכר הגדולה בישראל.

כבר כמה עשורים דורשים בצדק בעלי הקרקעות בתוך הכיכר לממש את זכותם לבנות בה. עם השנים, הבינו העומדים בראשות העיר כי כיכר המדינה היא אוצר עבור העיר וכמו שלכל עיר גדולה שמכבדת את עצמה יש כיכר גדולה – חשוב שתהיה אחת כזאת גם לתל אביב. ראש העיר דאז שלמה להט החליט להעביר את זכויות הבנייה מכיכר המדינה אל שטח קרוב ב”מתחם 2000″. אלא ששנים לאחר מכן קבע בית המשפט, שיש לאפשר לבעלי הקרקעות לבנות במרכז הכיכר, כפי שתוכנן מלכתחילה.

קישור: כך הגענו למצב בו מי שקובע הוא בית המשפט, ולא העיריה.

מאז, השתנתה התקופה, וכיום כל ראש עיר יודע שמימוש התכנית המקורית – בנייה בומבסטית שתסתום את רח` ה` באייר ותיצור כיכר חדשה וקטנה בלב המתחם תתקבל בהתנגדות עזה. בנייה בומבסטית שיוצרת “חומות” ואינה משאירה שטח פתוח היא בנייה ממנה נמנעים בימינו בכל מחיר. רבים מכנים מבנים כאלו “מגה-מבנים” ומונים ברשימה זו מבנים כמו התחנה המרכזית ברח` לוינסקי, דיזנגוף סנטר, כיכר אתרים, מגדלי הטקסטיל, הדולפינריום וכו`

על כך שיש לרווח את הבנייה הסכימו כל מהנדסי העיר ולכן הוחלט לבנות מגדלים בלב הכיכר ולוותר על הרעיון המקורי של הכיכר (טבעת עגולה המקפה טבעת מלבנית ובליבה כיכר)

עם המעבר ההדרגתי מרעיון לרעיון, נשכחה ההתייחסות למרקם העירוני. כך נוצר מצב בו עתידים להבנות 3 מגדלי מגורים בתוך שטח שהוא ציבורי בפועל, וכך יקבל המרקם של העיר פנים חדשות.

התכנית הנוכחית היא תוצאה של חשיבה קצרת טווח, המנותקת מעבר ועתיד העיר. העירייה מקדמת את התכנית במהרה ע”מ “לסיים את הפרשה” ולמנוע ספיגת תביעות נוספות.

 

אני מציע להפסיק את אבולוציית התכניות עבור הכיכר שנולדו מתוך התכנית המקורית – ובניסיון להתאימן למציאות המשתנה התגלגלו עד למצב אבסורדי ולא הגיוני שמתואר לעיל. 

צריך להתייחס לכיכר מחדש.

אפשר לבנות במתחם מבלי לפגוע במרקם העיר, מבלי לייצר היררכיה מוטעית של מגורי עשירים בתוך שטח ציבורי, תוך שמירה על כיכר המדינה ככיכר ציבורית, פיתוחה וחיזוקה וגם לאפשר לבעלי הקרקעות זכות לבנות במתחם (ולא במתחם מרוחק).

פרטי הפיתרון:

אל כיכר המדינה מתחברים שלושה רחובות צרים, רח` בינוני אחד, וארבעה רחובות ראשיים.

אני מציע להעביר את זכויות הבניה אל צידו הבנוי של רח` ה` באייר, אך כיוון שכל המגרשים בנויים, אפשרי להשתמש במפגשי הרחובות עם הכיכר ולהקים בהם מבנים השומרים על רציפות הרחוב תחתם כך שימשיכו להתחבר לכיכר המדינה. מגדל שלום מאיר בנוי בשיטה זו.

          מעל מפגש עם רחוב צר יבנה בניין במימדים קטנים, מעל הרחוב הבינוני (רח` תש”ח) יבנה מבנה גבוה ומעל רחוב רחב ניתן יהיה להקים מגדל גבוה במיוחד.

          בסה”כ ישנם 8 מפגשים של רחובות עם כיכר המדינה – כמובן שאין צורך לבנות בכל המפגשים, ועדיף להשאיר כמה שיותר צירי תנועה רחבים פתוחים.

          בנוסף לכך בצמוד לכיכר המדינה ישנו חניון בבעלות עיריית ת”א (מאחורי בית ליסין). זהו שטח אליו ניתן להעביר זכויות בנייה ולהקים 2 מגדלים ויותר, תוך העברת החניון אל מתחת לקרקע והקמת גן ציבורי בשטח שישאר. ניתן גם לחבר את המגדלים אל הכיכר ובכך למתג אותם כמגדלים בכיכר המדינה.

          ע”מ להעניק לבעלי הקרקעות “בונוס” על ההמתנה עד לאישור התכנית ותחילת הבנייה ניתן להוסיף למגרשים שצוינו מספר מגרשים קרובים בבעלות העירייה כמו חלק מהמגרש מול בית החייל ברח` פנקס.

כך יכול להראות מגדל לצד כיכר המדינה הממשיך את הרחוב מתחתיו (כמו מגדל שלום).

מיקומי המגרשים המוצעים לבנייה בכחול - מיקמוי המגדלים לפני התכנית המקודמת - באדום
מיקומי המגרשים המוצעים לבנייה בכחול – מיקמוי המגדלים לפני התכנית המקודמת – באדום
בחניון בית ליסין אפשר להקים מגדל או שניים המתחברים ישירות לכיכר.

לאחר שתעבור כיכר המדינה לידי העירייה, ניתן יהיה לשקם אותה ולהופכה לכיכר היפה בישראל, ואף לקיים בה אירועים כמו “טעם העיר” ו”שבוע הספר”.

דבר כזה לא יחזור על עצמו בדיזנגוף, כיכר המדינה היא דווקא ההזדמנות לשחזר את כיכר צינה דיזנגוף הישנה וה”פארקית”.