ארכיון תגיות: שימור

המרווחים בין הבניינים בת”א זו טעות הסטורית. הייתי מוותר על הרבה מהם.


יש לי בעיה אחת עם הכתבה של תומר גודוביץ ב”XNET” על מגמת חיבור הבניינים בתל אביב.

AAANEW

A2
©דור נבו

הוא יוצא מנקודת הנחה שמוסכם בין כולם/ן שחיבור בניינים הוא דבר רע.
באמצעות שימוש חוזר במנטרות כמו “הרס הבריזה”, “הרס הציביון של עיר גנים”, “הרס האופי של תל אביב” ו”הרס החצרות” מושגת כאן תחושה של תמימות-דעים לגבי הבעיתיות שבחיבור מבנים.

על מה לא דובר בכתבה?
לא נאמרה מילה על הכישלון הצורם של עיקרון המרווח בין הבינינים בת”א, דבר שנגזר מתוך תפיסת עיר הגנים, ועל המקל שהעיקרון הזה הכניס בגלגל העירוניות.

©מאסטר-גל

המרווחים בין המבנים שגודוביץ מתאר לא מזכירים לי את המרווחים שאני מכיר מתל אביב (ומעוד מקומות רבים בארץ)
“כל היופי של תל אביב זה המרווחים, הבריזה שעוברת במרווחים והצמחייה שגדלה במרווחים” אומרת ניצה סמוק.
ברצינות? כל היופי של תל אביב זה במרווחים האלה? איפה שכל הבלוני גז, הליכלוך, פחי האשפה והחתולים?

סגירת המרווחים האלה היא התקדמות אבולוציונית שהעירוניות בתל אביב הביאה.
המרווחים האלה מקטינים את שטח הפנים של המסחר ברחובות הראשיים ומייצרים מפגעים נוראיים.
הם גם מורידים את תחושת הביטחון. בלילה המרווח הוא ברוב המקרים פתח שחור פעור בחזית מסחרית.
משתמשי הרחוב נכנסים לשם כדי להשתין מה שיוצר מפגע לדיירים, ולא אחת בחורות נגררות לשם ונאנסות (http://news.walla.co.il/item/2628174)

תהליך סגירת המרווחים בין המבנים לא החל ב-2006. עוד לפני עשרות שנים נאטמו מרווחים כאלה בין מבנים ברמת קומת המסחר, ונפתחו במקומם עסקים קטנים.
זה קרה בדיזינגוף, בשינקין, באלנבי וברחובות וותיקים נוספים.
זה מהלך מבורך מאוד, ובהחלט יכול לשפר ולהעשיר את חזיתות קומות הרחוב ברחובות מסחריים.

ברוב המקרים הוא נעשה שלא בתכנון אדריכלי, כך שסגירות הרווחים נעשו ברמה אסטטית ירודה ביותר.
אבל זה דבר שאפשר לפתור, אם נכיר בו ונתכנן אותו.

מרווח טיפוסי בין בנינים בת"א. לדעתי זה מפגע.
מרווח טיפוסי בין בנינים בת”א.
סגירת המרווח בין בנינים ברח' דיזנגוף
סגירת המרווח בין בנינים ברח’ דיזנגוף
סגירה חלקית ברח’  דיזנגוף

להמשיך לקרוא ←

עדכון בנייה מגדל רוטשילד 17 ובית אדלר


מגדל רוטשילד 17 הוא למעשה מגדל ברח’ אחד העם שתתאפשר אליו גישה גם מרוטשילד 17, שם מוקם מבנה נוסף.
פרוייקט מגדל רוטשילד 17 כולל שני מבנים לשימור. האחד הוא בית ליטוינסקי שעובר עבודות שימור “רגילות” בימים אלה, והשני הוא בית אדלר שעובר תהליך שונה ונדיר בהרבה. בשנת 2009 המבנה פורק לחלקים, (ראו וידאו למטה) החלקים אוכסנו הרחק מאתר הבנייה, ובזמן שהמבנה נעדר, נחפרו חללי המרתף והחלה בניית המגדל. בימים אלה המבנה מורכב מחדש באותו המקום, חלק אחר חלק.

1
הדמית המגדל מכיוון רח’ אחד העם

לרוב אני ממעט לדבר על עיצוב המגדלים, ויותר על סוגיות של נזק/תרומה לעיר ולעירוניות. הפעם אני חייב לציין שברמה העיצובית, זהו אחד המגדלים הנכונים והיפים שנבנו בתל אביב. ללא עיצוב יתר ורכיבים מיותרים (ממה שראיתי עד כה), תוך התאמה למרקם ולמבנים שליידו (ותחתיו) ו”התרחקות אנכית” מהם. גובהו לא הופך אותו למונומנטלי כמו מגדלים אחרים בסביבה (ובראשם מגדל נוה צדק), והתחושה היא שהוא מוטמע בסביבתו (שהופכת אינטנסיבית יותר ויותר) ולא אונס אותה.

20150705_152527
המגדל בתמונה מרח’ אחוזת בית
20150705_151649
בית אדלר מורכב מחדש

 

בית ליטוינסקי
בית ליטוינסקי

וידאו פירוק בית אדלר (כדאי לצפות החל מדקה 4:07)

בית אדלר, הדמיה (נוסף לרשומה מאוחר יותר)
בית אדלר, הדמיה (נוסף לרשומה מאוחר יותר)