ארכיון תגיות: תחבורה

החיים המשותפים של רקמה עירונית מוצלחת וגשרי תחבורה בתוכה.


כמעט כל העוסקים בתכנון עירוני מסכימים כי גשרים בתוך העיר הם הרסניים לרקמה העירונית.
בכתבה זו מוצגת גישה חלופית לנושא הגשרים בעיר, ומובאות דוגמאות ומחשבות לגשרי תחבורה שחיים בשלום עם העיר.
הכתבה קצת ארוכה הפעם, אבל הרוב כאן הוא התמונות.

תוכן עניינים:
  • הקדמה
  • הבעיה המרכזית: אובייקטיזציה. הגשר נתפס כאובייקט.
  • בעיה משנית: גשרים מתוכננים ע”י מהנדסי תחבורה בלבד.
  • הדימוי העלוב שיש לגשרים בעיר
  • גשרים אהובים
  • העיר צריכה לקחת בעלות על המרחב שמתחת לגשר
  • מרכיבי הגשר והשפעתם על העיר
  • חשיבה מחודשת על הגשר: השתלבות טובה בעירוניות.
    1. התאמת השטח שמתחת לגשר לשימוש אנושי.
    2. מיקום נכון ומדוקדק של רמפות בתוך העיר.
    3. תכנון בסיס הגשר כבניין רקמתי.
    4. בנייה מתחת לגשר
    5. העמסה בצמחיה
    6. תשומת לב למרחק בין הגשר לבניינים הסמוכים
    7. תשומת לב לשימושים של הקומות הסמוכות לגשר
    8. תשומת לב להשלכות גובה הגשר מעל המרחב הציבורי
  • גשרים יותר צרים = פחות צרות
  • הנוף מהגשר אל העיר יוצר ריגוש
  • ריגוש? לך תגיד את זה למתכנן הישראלי
  • כמה מצבים נעימים בעיר למרות ובזכות הגשרים

הקדמה

כל גשר בעיר מאתגר אותי ואני מקפיד לעמוד ולהתבונן מתחת לכל אחד ואחד כזה ולנסות להבין מה מייצר את התחושה שלי מתחתיו.
עיצוב היחסים בין העיר והגשר הוא תורה בפני עצמה.

בכל העולם, הרוב המוחלט של הגשרים העוברים בתוך הערים מצדיקים בהחלט את מעמדם כאסונות עירוניים.
אנחנו מצויים כרגע בפרק הטראומטי של סאגת הגשרים העירוניים.
גם בארץ, מעט הגשרים שחולפים בתוככי הערים מזיקים ופוצעים את סביבתם.
הטרואמה הזו ייצרה הלך רוח מאוד דורסני כלפי הגשרים בתוך הערים.
המתכננים מכוונים להימנע מגשרים חדשים, ויש הרבה קריאות לביטול גשרים בערים.

הקמת דרך הגישה לתחנה המרכזית החדשה בת”א (ה”ויאדוקט”) תחילת שנות ה-70

הבעיה המרכזית: אובייקטיזציה. הגשר נתפס כאובייקט.

אנשים מדברים (וחושבים) בשפה של אובייקטים. אובייקטים בהקשר זה, הם אוספים מוכנים שביחד יוצרים מכלול שאפשר לכנות בשם, לרוב דבר מוכר.
על גשרים, מסתכלים תמיד כמכלול: למעלה עובר כביש, למטה חשוך ויש עמודים רחבים שחוסמים את המבט.
זה הדימוי שיש בראש המתכנן הישראלי לגשר.

בכתבה זו, איני מתייחס לגשר כאובייקט. אלא למצב מרחבי בעיר, וזה השינוי הראשון אותו אני מבקש בהתייחוסתכם לגשרים.
להתייחס אל הגשר כאובייקט משמע לבודד אותו ולהביט בו בפני עצמו, בצורה שלו, בסגנון שלו ובמה שהוא מייצג.
להתייחס למצב מרחבי זה להביט במה שקורה בינו לבין העיר, במרחב שהוא יוצר או על המרחב סביבו.

גשר ברוקלין, כאובייקט
גשר ברוקלין, כמצב מרחבי בעיר

בעיה משנית: גשרים מתוכננים ע”י מהנדסי תחבורה בלבד.

מתכננים המתערבים בעיר (אדריכלים, אדריכלי נוף ומתכנני ערים) רואים עצמם ככאלה אשר “לא בעסק” של הגשרים.
המצב הרצוי הוא הפוך: הם צריכים להוביל את תכנון הגשרים. גשרים צריכים תכנון עירוני.
לצערי כל אדריכל שואף להעשיר את תיק העבודות שלו בבניין, כיכר ומגדל. לא גשר.

ולא! אני לא מדבר על גשרים מעוצבים ופיסוליים. אין בכך די כדי לתרום לעירוניות טובה.

עד שאדריכלים כבר מגיעים לתכנן גשר, הם שמים דגש על הפלאסטיקה ואומנות החומר, ולא שמים לב לתכנון המרחב הציבורי מתחתיו. מה שחשוב להם הוא ה*אובייקט*. גשר Erasmus, רוטרדם. מתוך בלוג The Happy Pontist©

להמשיך לקרוא ←

התכנון השערורייתי של מחלף וולפסון


בואו נדבר רגע על מחלף וולפסון המעוצב.

בדרך כלל זה הולך ביחד: השקעה גבוהה ב”אומנות” וב”פלאסטיות” , יחד עם התעלמות מוחלטת מהדבר הכי חשוב בתכנון תחבורה: הולכי הרגל.

האומנות הפלאסטית בתכנון מחלפים וגשרים, כדי שחס וחלילה לא יראו את הבטון (החומר המושמץ בעולם), נועדה להפוך את הנוף הדינאמי של הנהגים ל”מיוחד” ו”שונה” ול”לא סתם קירות בטון”. (וכך גם את הפורטפוליו של משרד האדריכלים)

%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%a3-%d7%95%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9f
מחלף וופלסון. הכל כ”כ מעוצב שם. אפילו ממעוף הציפור אפשר לראות את ההקפדה העיצובית. gis עת”א©
ככה עובד הראש של האדריכלים: בטון זה מכוער ולא מגניב. מה מגניב? ים. אז נשים גלים וציפורים.
ככה עובד הראש של האדריכלים: בטון זה מכוער ולא מגניב. מה מגניב? ים. אז נשים גלים וציפורים. google maps©
%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
השקעה אדירה בפיסול, צורות וסמלים google maps©

אז בזמן שהנהג נוסע במהירות למטה ונהנה לו מכל העיצוב המתעגל ה”שונה” ו”המיוחד” הזה, תראו מה קורה להולכי הרגל במחלף וולפסון למעלה.

בעיה בסדר עדיפויות

הבעיה העיקרית היא נוחות ההגעה לתחנת הרכבת במחלף.
תחנת הרכבת היא למעשה הדבר המרכזי במחלף הזה והתכנון היה צריך להעמיד אותה במרכז סדר העדיפויות.

הקישור של תחנת הרכבת עם תחנת האוטובוסים הנוסעים ממערב למזרח (מיפו לחולון) היא מעולה.
התחנות נמצאות בצמוד לשער הכניסה. צריך רק לרדת מהאוטובוס, לצעוד כ10 פסיעות, ואנחנו בתוך התחנה.
זו לא תוצאה של תכנון נח ומתחשב. זה פשוט יד המקרה!

להמשיך לקרוא ←