ארכיון תגיות: תשתיות

כיכר דיזנגוף: עוד מעט יגלו שמראה החזיתות הרציף והנוסטלגי לא יחזור למרות הנמכת הכיכר


היו כמה טענות להנמכת הכיכר. הטענה הלגיטימית ביותר לדעתי הייתה הקושי שנוצר להולך הרגל בכיכר המוגבהת (אגב היה אפשר לשפר את זה).
אבל היו גם טענות מטופשות כמו “זה גוש בטון בעיניים” ו”הכיכר מסתירה את האדריכלות היפה”.

כל אלה שקראו להוריד את הכיכר מטעם של הסתרת האדריכלות יתאכזבו לגלות בימים הקרובים שהמראה הרציף והנוסטלגי לא יחזור.

החזיתות הרציפות והמתעגלות הן למעשה הסממן החזק ביותר של הכיכר, ומה שמסתיר אותן הרבה יותר מהכיכר המוגבהת אלו העצים והשונות בין המבנים שהתפתחה עם השנים.
בשנים הראשונות של הכיכר היו חזיתות המבנים חשופות ונראות כלפי הכיכר, ורוב המבנים היו זהים בגובהם.
ללא הסרת העצים (לא שהייתי רוצה שזה יקרה), החזות הרציפה והמרשימה של החזיתות לא תורגש.

4136621716
החזיתות המתעגלות – הסממן הבולט ביותר של כיכר דיזנגוף בתודעה Bauhaus Center©
bauhaus-center
החזיתות המתגעלות, גובה זהה של המבנים וגגות ללא קומות בנסיגה יצרו את האפקט Bauhaus Center©
צילום ארכיון קלוגר זולטן, לע''מ©
צילום ארכיון קלוגר זולטן, לע”מ©
הנה הכיכר הונמכה. מרוצים? איפה החזיתות המרהיבות? אופס. ערן אברמוביץ’©

מה שכ”כ מגעיל אותי בכל הסיפור הוא ההיצמדות הכפייתית לרוח הזמן.
העיר שלנו שבוייה לאופנות חולפות וגחמות תקופתיות.
אז קראו להרים את הכיכר, היום קוראים להוריד את הכיכר, מחר להעלות שוב.

08_p_dizi2
“בואו נרים זה במודה עכשיו”
15873103_987162464722257_996675532803318191_n
“בואו נוריד זה באופנה עכשיו”

תע”ש השלום: החומה הוסרה והמדרכה מורחבת


חדשות מרעננות וטובות מדרך השלום ורח’ עליית הנוער

מתחם תע”ש השלום עדיין תקוע, ולא מתחילה בנייה בו, אך החומה סביבו הוסרה והמדרכות הצרות סביבו מורחבות, לצד שביל אופניים חדש.

לי לא ברור למה חיכו, היה אפשר לעשות את זה עם סגירת המפעל בשנות ה-90.

20160502_181444 20160502_181753 20160502_181746 20160502_181554 20160502_181529 20160502_181524

לקראת איחוד בת-ים ותל אביב: על ההבדל בין תל אביב ל”תל אביב הגדולה” (פרק א’)


מה זה תל אביב?

כאשר תושב גבעתיים השוהה בחו”ל נשאל איפה בישראל הוא גר, תיהיה התשובה “תל אביב”.
כאשר תושב שכונת בבלי בת”א יוצא לסידורים הוא אומר “נסעתי לתל אביב”.
כאשר מדווח על פיגוע ברעננה בתקשורת הזרה, קוראים לזה “Terror act in TEL AVIV”
כשזוג שעובר דירה “לא רוצה לעזוב את תל אביב” הוא בד”כ לא רוצה לגור ממערב לדרך נמיר.

איפה מתחילה ואיפה מסתיימת תל אביב?
תל אביב זה לא רק שם של מותג. יש לשאלות האלה תשובות ברורות.

הבעיה: הפרשנות הישראלית של המושג “עיר” מוטעית.

למעשה, יש שתי תשובות לשאלה הזו, מה זה תל אביב.

  • תשובה ישראלית: תל אביב היא כל מה ששייך לעיריית תל אביב-יפו. כלומר, מה שמגדיר עיר הוא גבולות שטח שיפוט של רשות מקומית.
  • תשובה בינלאומית: תל אביב היא הרצף הבנוי במרכז ישראל. כלומר גוש-דן, ולמעשה אף יותר, הוא כולו מקשה אחת של עיר, וזו תל אביב.

בישראל פשוט לא מבינים לגמרי מה זו “עיר”.
התפיסה בישראל היא תפיסה טריטוריאליסטית, כמעט צבאית הייתי אומר.
יכול מאוד להיות שזוהי השפעתם של יוצאי-הצבא, שפונים פעמים רבות לפוליטיקה המוניציפלית, ומחזקים את החשיבה הטריטוריאליסטית, ואת ההתבססות על הגבולות.
יכול להיות שזה המאבק הלאומי שהביא עימו קנאות טריטוריאלית.
ויכול להיות שזה פשוט סימפטום של תפיסת ההתיישבות הציונית הרואה את הארץ מושבות-מושבות. (תפיסה הגורסת כי יש ליישב את הארץ בכמה שיותר יישובים קטנים תופסי קרקעות)

בישראל יש בילבול בין “עיר” ל”רובע”

הטעות הישראלית באשר למילה “עיר” היא בבילבול שבין “עיר” ל”רשות מוניציפלית”.
רשות מוניציפלית זו לא עיר.
גבעתיים זו לא עיר.
חולון זו לא עיר.
אלה רשויות מוניציפליות.
בכל העולם, ערים גדולות מורכבות מכמה רשויות מוניציפליות. כך שבערים גדולות בעולם, רשות מוניציפלית זו הגדרה שמתייחסת לרובע בעיר.
השימוש במושג זה נפוץ בשפות רבות. מקור המילה “רובע” הוא בתקופה הרומאית אז חולקו ערים שנבנו ל-4 רובעים. המילה רובע נגזרת כמובן מהמילה רבע אך מאז השתנתה משמעות המונח והוא משמש כיום לתיאור איזור מוגדר בעיר, גם אם יש יותר מ-4 כאלה.
גרסאות מקומיות למונח “רובע” קיימות בערים גדולות בעולם; למשל לונדון, מחולקת ל”boroughs” ופאריז מחולקת ל”Arrondissements“.

מפת פאריז מחולקת לרובעים:

©aussieinfrance.com
©aussieinfrance.com

להמשיך לקרוא ←

עדכון בנייה: לולאת וולובלסקי


הסתיימה חפירת ההמנהרה מתחת לדרך בגין, הלולאה כעת מקשרת את צד רצועת המגדלים עם הצד של פארק וולובלסקי-קרני.
(עדכון קודם בנושא מה-22.6.2015)
הלולאה החפורה תקשר כביש גישה עתידי שיחבר את דרך בגין אל חניוני המגדלים החדשים ב”רצועת המע”ר הצפונית”.

צילום מהצד המערבי של המנהרה. (נחפרה ממזרח למערב)
צילום מהצד המערבי של המנהרה. (נחפרה ממזרח למערב)
© נתיבי איילון
© נתיבי איילון
© נתיבי איילון
© נתיבי איילון
מנשר לולאת וולבלסקי
מנשר לולאת וולבלסקי. לא כ”כ עומדים בזמנים