כבר הרבה פעמים התמרמרתי כאן על העצירות הממושכות שעושים אוטובוסים בתחנות בישראל, לעומת מקומות מתוקנים בעולם.
הנה תזכורת:
וככה זה נראה עם מכשיר תיקוף:
בתקופה הקרובה תראו יותר ויותר מכשירי תיקוף באוטובוסים והנוהג לפיו עולים מהדלת הקדמית ויורדים מהדלת האחורית ילך ויפחת.
המהלך מקודם בזחילה ע"י משרד התחבורה, והוא הצליח יותר מכל בקו 1 (ולאחרונה גם 189). בקווים אילו אין אינטרקציה עם הנהג, דבר שעזר לציבור להטמיע את הנוהג החדש.
הניסויים בקווי האוטובוס "הרגילים" לא ממש הצליחו בעקבות חוסר הקפדה של "דן"; הניסוי הראשון נערך בקווים 5, 4,104 ו 204 ובקווים אילו שולבו אוטובוסים רגילים ללא מכשיר תיקוף מאחורה, דבר שהוביל לכך שלא ניתן היה להעלות מהדלת האחורית, והנוסעים זנחו את הרעיון והתכוונו לדלת הקדמית בלבד.
זאת ועוד, נהגים לא פתחו דלתות אחוריות גם כשהיה מכשיר תיקוף מכל מיני סיבות השמורות עימם והמהלך נכשל.
תראו את האוטובוס הזה בקו 51.
"דן" הציבה 3 (!) מכשירי תיקוף באוטובוס דבר שיאפשר להעביר את הרב-קו מהר גם לנכנסים מהדלת הקדמית, מבלי לעבור אצל הנהג.
ליד הדלת האחורית יש שני מכשירי תיקוף מה שייתן לנוסעים עוד אפשרויות לתקף.
באוטובוס המצולם יש 4 נקודות אפשריות לתקף בהן את הרב-קו, מה שיוביל לקיצור התור ולצימצום זמן העמידה בתחנה.
2 מכשירי התיקוף החדשים עדיין אינם פעילים.
נצפו מכשירי תיקוף חדשים גם בקו 271 של אגד:
שינוי ברוך, מעניין לראות את המכשירים של אגד, ראיתי מבחוץ, הם שונים.
בדיוק היום פרסמתי בבלוג רשומה על קו 189, אנו חווים עידן חדש מבלי להרגיש בעוד מס' שנים נראה התנהגות וצריכת תחבורה ציבורית של אוכלוסיות שעד היום הדירו עצמם מתחבורה ציבורית, זה לא רק הנת"צ, העליה מכל הדלתות, אגרת גודש ועוד, מה שיגרום ליותר בעלי רכב לעשות חלק מהנסיעות באוטובוס.
נסיעה מהירה על מסלול או נתיב
תדירות גבוהה
אך בעיקר כלי ראוי, נקי, נעים, אינטרנט על חוטי, חוייה היא משהו מאוד חשוב שלתחבורה ציבורית אין עדיין אלטרנטיבות לה, אני קורא לזה עירוב שימושים בסידור הפנימי.
תאר לך שאתה נוסע בכל יום מנתניה לאזור המע"ר של העיר ברכב, בנוחות ובפינוקים, אך בפקקים, נסיעה ברכבת אומנם נחשבת למהירה, אך צריך אוטובוס לתחנה ואוטובוס מהתחנה והרכבת בבוקר עמוסה ולא תמיד יש מקום לשבת, אבל יש אופציה של אוטובוס בין עירוני שנוסע על נתיב לתחבורה ציבורית, באוטובוס יש לך אינטרנט על חוטי, שולחן או דלפק וכיסא מרווח ונוח ואפשר להזמין מקום לשבת והנסיעה היא בישיבה בלבד, זה סוג של סביבת עבודה ובהחלט מתקרב לחווית נסיעה ברכב אך מהירה וזולה מרכב ומרכבת, ללדעתי אנו נראה הצעות לנסיעה בתחבורה ציבורית באוטובוסים עירוניים ורבי קיבולת שיציאו חווית נסיעה שונה, כמו אוטובוס מפרקי שלוש קרונות שהקרון האמצאי מעוצב כסלון או פינת ישיבה בבר, בשעות השיא עומדים, אך בשעות שאינם שעות שיא הנסיעה הופכת לחוויה ואפשר לשלב דברים שאין היום, יותר א/נשים ישתמשו בתחבורה, יותר ישלבו נסיעה בתחבורה ציבורית בנוסף לרכב, זה קורא היום בקו 189, רואים נוסעים עולים עם חליפות שמעדיפים להשאיר את הרכב בחניה איתו הגיעו מחוץ לעיר ולהגיע לעירייה או לפגישות בתחבורה ציבורית, האורבנית היא הכלי הכי קרוב לחווית נסיע בעיר אירופית, שהיא נקיה יותר, מעוצבת טוב שזה משהו שמוסיף, גם השכבות החלשות שמשתמשות בתחבורה בלית ברייררה וגם אוכלוסיות נוספות משתמשות והחוייה גדלה
הבנתי שב-1 בנובמבר יחל השימוש במכשירי התיקוף החדשים.