אלה הרגעים שאני שונא את המדינה שלי. מדינה שמתעמרת באזרחים שלה.
בכל יום שישי אפשר לראות לקראת העוצר בשבת צפיפות מחרידה באוטובוסים עירוניים ותורי ענק לקווים בינערוניים.
צילמתי כאן את התור לקו 480 שנוסע מרכבת מרכז בת"א לתחנה מרכזית בירושלים.
מה שאי אפשר להעביר בצילומים הוא את העובדה שלעיתים האוטובוס האחרון לפני העוצר מלא עד אפס מקום, ואנשים נתקעים בתל אביב.
זה מה שקורה כשבין שתי ערים שמצריכות חיבור ע"י רכבת, אין אחת כזאת.
(ולא, הדבר הזה שיוצא ממלחה לא נחשב.)
אני מאמין שכשתהיה רכבת (נקווה שזה באמת יקרה ב-2018) המראות החוזרים ונשנים שמתועדים בסרטון לא ישובו.
הצבעת על בעיה אחת ואני מסכים. זה לא הגיוני שהאוטובוס המסכן הזה, (וגם קצת קו 405) זה מה שמחבר את שתי ערי הבירה בישראל.
אבל הבעיה השניה היא העוצר שמוטל על האזרחים הכל מכניסת השבת, וגם את זה צריך לפתור.
אפשר את זה עם מוסיקה יותר דרמטית?
זה מה שהיה ליוטיוב להציע 🙂
האם האוטובוס האחרון כל ערב גם היית מצלם ככה ? ככה זה כשיש קו אחרון בלו"ז ויש הרבה שנוסעים עם זה.
אם היה יוצא קו נוסף בכניסת השבת. זה היה יותר רגוע ? זה האוטובוס האחרון בשישי לירושלים. ולכן יש עומס.
בכל הארץ. הקו האחרון עמוס בנוסעים שנזכרים בדקה ה 90
היי פנחס. התשובה היא כן. גם כשהאוטובוס האחרון (או הראשון) גורר תור מטורף כזה, אני כועס ומצלם. כי זה אומר שלוח הזמנים לא מותאם לכורך המציאות אלא לפרדיגמה מיושנת.