לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת לאורך רצועת החוף המרכזית.
טענותיהן המרכזיות:
1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת "בטון".
2. ההרחבה תיצור "רצועת בטון"
שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.
אז רק רציתי לגרום לאותם אנשים לקחת שני דברים בחשבון.
1. רצועת החוף של תל אביב הייתה במקור צרה ביותר – הנה, כך זה נראה פעם.
עיריית תל אביב הרחיבה את רצועת החוף באופן דרסטי – ע"י הקמת שוברי גלים.
החוף הורחב, ועכשיו העירייה גוזלת מחדש מטרים בודדים" ע"מ להקים טיילת שהיא טיילת לא רק לאורך הים והכביש – אלא ממש טיילת שנוגעת בחוף, ואפשר להרגיש את החול.
הרווח הוא גדול, הטיילת תשתנה לגמרי. לא מדובר בקוסמטיקה אלא בשינוי מרחבי ותפקודי ענק.
2. ההתייחסות השנייה היא לקלישאות הביטון שהם מדקלמים.
כיום הגבול בין הטיילת לחוף נראה כך:
זו אם כבר רצועת בטון. ואפילו יותר מזה – זו חומה. מילה שינ"עים אוהבים.
מי שמכיר את החומה הזאת ומתקרב אליה יודע שבצמוד לחומה הזו החול מלוכלך, יש ריח של שתן – ואין נפש חיה.
עיקר הפעולה של שיפוץ הטיילת הוא ביטול החומה לטובת טריבונות שיפתחו את הגישה לחוף מכל נקודה ולא רק מכניסות.
