האירוע: Guerrilla Lighting, במסגרת "בתים מבפנים". מוצ"ש, 4.5.2013
Guerrilla Lighting הוא פסטיבל בו מאירים אנשים מבנים בתאורה צבעונית, במטרה לשנות את החוויה העירונית (כהגדרתם)
הרעיון מצויין, וכל הכבוד למארגנים ולמתנדבים.
אבל את הרשומה הזו אני כותב במטרה להאיר משהו אחר: את מנטליות הפיזור.
פיזור הסמכויות הוא ההפך מריכוז הסמכויות. הפיזור הוא ההפקרות של סמכויות שונות בידי גופים שונים.
..כמו התחבורה הציבורית בת"א שאינה מנוהלת ע"י שום גוף אחד (לא ברור מי אחראי על תיקון הרב קו, מי אחראי על תחזוקת התחנות, שילוט וכ`)
כמו ים הרשויות המקומיות שמנהלות במפוזר את תל אביב רבתי (בהשפעת תככים פוליטים ותוך התעלמות מצרכי העיר הגדולה) וכ`.
..כך התקיים לו אירוע ה-Guerrilla Lighting בזמן שהמארגנים כלל לא ידעו שבשעה 21:00 הפסל-מזרקה "מים ואש" בכיכר דיזנגוף מתחיל את המופע האור-קולי הקבוע כמידי ערב.
אני לתומי עוד התלהבתי התלהבות מוקדמת, שתאורת הבניינים תשתלב במופע האורקולי של הפסל, והתבדתי.
אני חייב לומר, הלב שלי נפל לתחתונים מרוב בושה ומבוכה; בזמן הספירה לאחור לקראת ההארה של מלון סינמה, פסל האש והמים החל להסתובב ולנגן, וכך המארגנים המופעתים החילו לגמגם, יד ימין החילה לריב עם יד שמאל, לא היה שום סנכרון. פאדיחה!
שלא תבינו לא נכון, אין לי טענות כלפי המפעילים שעשו הכל מאהבה והתנדבות.
יש לי טענות למנטליות המקומית, מפזרת הסמכויות וחסרת הניהוליות הראייה הכוללת.
הייתי מצפה דווקא מהעירייה, להכיר את האירוע, לתאם בין האירוע לבין הפעלת הפסל-מזרקה בכיכר דיזנגוף. לדעת על קיום הדברים. לשלוט.
לא צריך להיות גאון או סופר בקיא ומעודכן.
צריך פשוט סמכויות. מנהלת אירועים עם יומן מסודר והתנהלות כוללנית ומרוכזת סמכויות.
הנה עוד דוגמא כואבת מאותו אירוע ממש: כיכר דיזנגוף הייתה עמוסה לעייפה בקהל דחוס. כך היה מוקהל כל האיזור.
האם השירותים הציבוריים בכיכר דיזנגוף היו פתוחים כבאמצע היום? הם לא! הם היו נעולים!
זרוע אחת של העירייה מקדמת את אירוע ה-Guerrilla Lighting בכל דרך, וזרוע אחרת של העירייה האחראית על שירותים ציבוריים – מתייחסת לערב כאל עוד מוצ"ש מנומנם!
אין אבא ואמא לאירועים בת"א.
ומה תגידו על זה?
כשמתקיים "לילה לבן" בת"א, אין תחבורה ציבורית בלילה, ובשלטי הפרסום העירייה ממליצה להגיע בתחבורה ציבורית. אבסורד! אבל לא סתם אבסרוד – כך כל שנה!
איזה מזל שאין בישראל אולימפיאדה וכאלה. אנחנו פשוט אימצנו מנטליות שמקדשת את המקרי והספונטי.
נגד סדר, נגד היגיון ונגד ריכוז סמכויות.
יש לשנות את זה.
עכשיו דמיינו מה ההשלכות של המנטליות הזו בתחומי הצבא והביטחון. את זה אשאיר לבלוגים אחרים.