בית החולים איכילוב הוא מבנה המושך אליו מבקרים רבים מטבע הדברים, ומיקומו ברח' ויצמן, רחוב שאינו מהווה עורק תחבורה מרכזי בעיר, מגביל את האפשרויות להנגיש אותו לתחבורה ציבורית תדירה.
אחת התלונות הנפוצות ביותר של קשישים בנושאי תחבורה ציבורית היא שיש צורך להחליף קווים כדי להגיע לבית החולים, וזה בהחלט נכון. מספר קווי האוטובוס שחולפים ממש בסמוך לבית החולים קטן מאוד.
בית חולים גדול בעיר גדולה אמיתית בעולם יחובר תמיד לאחד מקווי המתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) בעיר.
בויצמן לא מתוכנן לעבור קו כזה.
הפיתרון המתבקש הוא כריית מנהרה להולכי רגל מתחנת הרכבת התחתית הקרובה ביותר, כפי שמקובל לעשות עם תחנות מטרו הנמצאות קרוב אבל לא צמוד למבנים עתירי קהל.
תחנת הרכבת התחתית הקרובה ביותר היא תחנת שאול המלך (הנבנית כיום בפינת בגין ושאול המלך). תודעתית התחנה הזו רחוקה מאוד מאיכילוב, וגם אם נמדוד מרחק "דלת לדלת", מדובר במרחק הליכה משמעותי.
אך אם נעביר מנהרה מהתחנה התת קרקעית ישירות לבית החולים, מבלי רמזורים ומכשולים, ומבלי צורך להסתובב סביב בית החולים ולהגיע לויצמן – מדובר במרחק הליכה של 180 מטר בלבד.
אפשר להקים את המנהרה בקו ישר וללא זוויות.
המנהרה תחלוף מתחת לבניין העתידי "קרן הקריה". ניתן לחייב את היזמים בכרייתה וחשוב לחבר גם את המגדל עצמו אליה. מהיכרותי עם הנושא ממונטריאול, זה דבר מקובל לחייב יזמי פרויקטים לחבר עצמם לרשת המנהרות התת קרקעית (הגדולה בעולם).
ניתן להתקין במנהרה "מדרגות נעות" במישור שיסייעו למתקשים בניידות, כמו שיש היום בנתב"ג למשל.
נכון מאוד. זה נקרא "דרכנוע"
עדיין מדובר בפיתרון חלקי בלבד, הקצה אליו מובילה המנהרה בדוגמא שלך מוביל לחלק שלא רלוונטי למבקרי בתי החולים – מגורי העובדים. ומתחת לבית החולים עצמו אי אפשר לחפור המשך למנהרה בגלל שכבר יש שם רשת מנהרות ומקלטים אטומיים שונים.
פיתרון יעיל באמת היה מתאפשר עם הקו הסגול היה תת קרקעי, אז תחנת ויצמן הייתה יכולה להוביל לפתח בתי האשפוז.
זה שיש כבר יש רשת מנהרות מתחת לאיכילוב רק מקל את העבודה, צריך לפלס את הדרך ברשת המנהרות כך שהחיבור יגיע לנקודת מרכזית בקמפוס בית החולים.
אם הקו הסגול היה תת קרקעי היה אפשר לחבר את תחנת וייצמן עם תחנת שאול המלך של הקו האדום במנהרה אחת שמתחברת עם בית החולים ומתחם קרן הקרייה וממשיכה עד תחנת השלום.
רעיון מצוין!