התפוז הגדול

"כיכרות פנימיות" לא משפרות את העיר.

כיכרות פנימיות אהובות מאוד על ידי הרבה אנשים ובשנים האחרונות גם על ידי יזמים.

ברצוני להסב את תשומת הלב של המתכננים, האורבניסטים וגם של מקבלי ההחלטות לפיספוס שבכיכרות הפנימיות.

אלו הן כיכרות אשר אהודות על ידי אנשים רבים מפאת ה"ניתוק" מהעיר והשקט היחסי ששורר בהן.
יזמים אוהבים אותן כי כך הם מנכסים לעצמם את הכיכר, ומקדמים באמצעותה את שיווק הפרויקט שלהם.

הכיכר הפנימית של מגדלי אלון בת"א

כיכרות פנימיות מופרדות מהמרקם העירוני ולמעשה מתחרות בכיכרות וברחובות של העיר.
התחרות והניתוק אמנם לא קיצוניים כמו התחרות שבין הרחוב העירוני לקניון בחוצות העיר, יש בכל זאת גם קצת סימביוזה בין הכיכר הפנימית לרחובות הסובבים, אך בכל זאת, ההרגשה היא שהכיכר הפנימית מהווה חלופה לרחובות העיר והיא אינה מעודדת תנועה ממנה לכיכר נוספת, או רחוב נוסף.

לדעתי, כיכרות פנימיות הן ביטוי לגישה סטרילית המעדיפה יצירת מקומות "בועתיים", המכונסים סביב עצמם ומפנים עורף לעיר, כלומר לא לוקחים חלק במארג העירוני.

עדות לגישה הסטרילית של הכיכרות הפנימיות, היא קיומן הנפוץ של חזיתות אילמות בצד ההפוך של אותן כיכרות פנימיות.

מהכיכר הפנימית – לרחוב החיצוני: כך מתייחס פרוייקט מגדלי אלון לרחוב. זוהי הפאה המזרחית של מבנה המסד.

…וזה כבר באמת מרגיז.
מילא התעלמתם מהעיר, ובניתם כיכר משלכם שלא משתתפת בהוויה העירונית. אבל להפנות קיר ריק כלפי חוץ, ולייצר מצב כ"כ נוראי כלפי הרחובות הסובבים? זה כבר עונה להגדרה "פשע תכנוני".

הכיכר הפנימית של "מתחם CU" ברמת החייל. הרבה פעילות ומסחר.
החזית של מתחם CU לרח' הנחושת. גם כאן הקיר אילם.

כל מה שצריך היה לעשות הוא בסה"כ להסיר את אחת מארבע הפאות של הכיכרות הפנימיות, כדי שלפחות רחוב עירוני אחד יתעשר בכיכר.
הרווח הוא הדדי. רחוב שזוכה לכיכר יהיה איכותי יותר. כיכר פנימית שתיפתח אל רחוב ובכך תשתתף בהוויה העירונית – תרוויח את הוויית העיר.

את הכיכר הפנימית של פרוייקט מידטאון לדוגמא, היה צריך לתכנן כך שתהיה פתוחה לדרך בגין מה שהיה הופך אותה לדינמית יותר, ואת דרך בגין לאנושית יותר.

וזו הכיכר הפנימית המתהווה של מתחם מידטאון. כאן המצב מעט יותר טוב שכן יש מסחר שפונה לדרך בגין.

4 מחשבות על “"כיכרות פנימיות" לא משפרות את העיר.”

  1. מתי עלה

    לדעתי הבעיה היא לא בעצמם פונקציית הכיכר הפנימית אלה התכנון שלה, תגנון לא עירוני הוא לא טוב בכל פונקציה, במקרה של אלון יש כניסה מיגאל אלון ושלוש יציאות ממנה, האזור עוד לא הושלם תכנונית והוא לא משולם, אבל בהחלט הליך, האזור הזה יפתח ברחובות קטנים, כיכרות וגנים וישתנה עם השנים, מה שהעיר צריכה, כל עיר היא הפרדמה בין מפלס הרחוב והקומה מעל לבניין עצמו כך שסטטוטורית יהיו שצ״פ, הפיצוי יהיה באחוזי בניה.

    1. מישהו

      הבעיה היא שזה פשוט מיותר. אם מקימים כיכר ללא פונקציה מסחרית- בדרך כלל היא תהפוך למטרד עבור התושבים או העובדים. ואם מקימים כיכר עם פונקציה מסחרית- אז מדובר בשטחי מסחר עודפים שבאים על חשבון הסביבה. בדיוק כמו קניון שמרכז בתוכו שטחי מסחר על חשבון הרחובות בסביבתו.

  2. ביולוג ירושלמי

    לגמרי!
    כל כך מסכים ואבחנה כל כך נכונה.
    ומה עם הכיכר של רחוב גבעון שצמודה לרחוב החשמונאים?
    גם היא כל כך מופרדת. אפילו שמחוברת בחזיתות של החנויות (בחלקן), כמו זו של גלידה בוז'ה המעולה.

    1. דניאל מייסה

      כיכר גבעון היא ממש לא דוגמא לבעיה שתיארתי. כיכר גבעון זו אינה כיכר "יזמית" היא אינה באה על חשבון הרחובות הסובבים, אלא מעשירה את אותם רחובות. הכיכר הזו החליפה חניון עלוב, וטוב מאוד שביצעו אותה.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן