שלום לכולם,
לאחרונה אני כותב פחות בבלוג עקב עומס בלימודים.
יש הרבה מטען. הרבה דברים לכתוב עליהם. אך אצבעותיי נצורות כך שבמקום להקליד אני נאלץ לחתוך ולהדביק דגמים, ולשרטט שרטוטים.
אני מבטיח לחזור ולהעלות רשומות באופן תדיר יותר בעתיד הקרוב, אף שב3 שנים הקרובות, בלא ברירה, אני אאלץ לעשות הפוגות קטנות כמו זו שעכשיו בכתיבה, בגלל הלימודים הדרעק. (מה לעשות, אני לא טיפוס שמסתדר עם מסגרות לימודים)
בינתיים אשתף אתכם בהחזקת האצבעות שלי לטובת חיבור שד` רוטשילד ישירות לכיכר התזמורת;
המצב המתבקש וההגיוני הוא ששדרות רוטשילד יחוברו בקו ישר לכיכר התזמורת כהמשך ישיר של השדירה.
לי היה ה"רעיון" הזה כ"כ מתבקש, עד שלתומי הייתי בטוח שכך ייעשה בתום הקמת כיכר התזמורת, יחד עם התחברות נוחה לשד` בן ציון, כזו שלא תצטריך חציית מעברי חציה והליכה דרך המדרכות הצרות.
לפני כמה שבועות התבדיתי וגיליתי שאף אחד לא חשב על חיבור שכזה בן שד` בן ציון לשד` רוטשילד, ובצומת שד` בן ציון ורח` אחד העם, ימשיכו הולכי הרגל לחצות כבישים ולהתהלך על מדרכות צרות, במקום שיהיה רצף-שדרות בתסדיר השדירות התל אביבי המוכר (רצועה עבה בין שני הכבישים עבור הולכי רגל)
מכתבים כבר לא יעזרו לי, ככל הנראה שהרצף השדירתי בין רוטשילד לבן ציון לו ייחלתי שנים ייאלץ להשאר עוד 100 שנים בדמיוני הפרוע.
באדום: החיבור בין שד` רוטשילד לשד` חן דרך כיכר התזמורת -ככל הנראה יבוצע.
עכשיו אתם מבינים למה אני כבר לא כ"כ בטוח ששד` רוטשילד יחוברו באופן רציף עם כיכר התזמורת, והולך הרגל יאלץ לחצות כמה מעברי חציה – מתוך תפיסה שגויה שהרכבים בעיר הם בעדיפות קודמת לאנשים שהולכים ברגל.
תחזיקו ביחד איתי אצבעות…