חיבור תת קרקעי בין תחנות רכבת תחתית למבנים עתירי קהל הוא דבר נפוץ בערים גדולות, ומאפשר למשתמשי התחבורה הציבורית לחסוך בזמן ולקצר את דרכם.
מגדל מעריב המתוכנן בימים אלה במקומו של בית מעריב בצומת קרליבך (או. צומת מעריב) מתוכנן להבנות עם חיבור ישיר בין קומה תת קרקעית של המגדל לתחנת הרכבת התחתית.
הנה כמה שרטוטים מהתכנית המקודמת שמלמדת אותנו איך יראה החיבור.
קומת קרקע. קולונדה תלווה את חזיתות המגדל לאורך דרך בגין ורח' קרליבך, האיזורים הצבועים בטורקיז מיועדים למסחר. המסגרת הכחולה מקיפה את שטח הפרוייקט.זהו המרתף הנמוך (-2) המחובר ישירות לתחנת הרכבת התחתית. הולך הרגל מגיע מהמסדרון ונכנס לקומה -2 כאשר בדיוק מולו ניצבים שני הדרגנועים. המסחר היחיד בקומה זו נמצא משמאלו, בשטח הצהובלכשהולך הרגל ימשיך ישר אל הדרגנוע הוא יגיע למפלס המרתף העליון (-1) מולו תעמוד יחידת מסחר אחת. לא תיהיה לו גישה ליחידות מסחר אחרות בקומה, המשך דרכו תיהיה פנייה פרסה לדרגנוע ההמשך שייקח אותו למפלס הקרקע (0)
הגישה ליחידות המסחר בקומה זו (-1) תעשה מתוך המסחר בקומת הקרקע, כלומר אלה יהיו המפלסים הנמוכים של המסחר בקומת הקרקע, מה שמתאים לחנויות גדולות.
לאחר הדרגנוע השני יסיים את דרכו הולך הרגל ברחוב, כאשר אין מולו יחידות מסחר, פניו לצומת מעריב וגבו אל המגדל. מכאן הוא יבחר אם להסתובב לאחור ולהכנס למגדל או להמשיך אל הסביבה.
אפשר ללמוד ממהלך התנועה הזה, שהחיבור לתחנת הרכבת תוכנן כך שלא "יעיק" עם מסחר כפוי על המשתמשים, עד כדי כך שהולך הרגל נחשף לשתי יחידות מסחר בלבד, ואלה לא מתערבות במסלולו. אני משער שזו דרישה שבוודאי הגיעה מהעירייה.
יחד עם זאת, נראה שהוחמצה כאן אפשרות לפתח מרכז מסחרי תת קרקעי במרתפים. זוהי למעשה כניסה ויציאה לתחנת הרכבת התחתית לכל דבר, בלי המתווך ה"קניוני" שאפשר לראות בפרוייקטים דומים בעולם.
החיבור בין המגדל לתחנת הרכבת התחתית בחתךהשרטוט הזה תוייג כ"קומת מרתף טיפוסית" כלומר אחת מקומות המרתף העמוקות שמתחת לחיבור לתחנת הרכבת. אני מניח שמדובר בטעות כי לא ייתכן שבכל קומה תת קרקעית יהיה חניון דו גלגלי.
החניון התת קרקעי של מגדל מעריב יהיה חניון אוטומטי, כזה שהנהג משאיר את רכבו במתקן קליטה דמוי מעלית, ורובוט מוביל את הרכב לחניה התת קרקעית. (מופיע בשרטוט)
הנספח הבא מראה את שטחי המדרכה הנרחבים מתחת למגדל ובסביבתו. מנהרות הרכב אשר תעבורנה מתחת לצומת (רק אחת מהן נראית בשרטוט, המנהרה בין רח' יצחק שדה לקרליבך) מייצרות שטח מדרכה רחב ברחוב, אשר יכול לשמש ככיכר פעילה.תכנית גגותתכנית גגות הכוללת קשרים תחבורתיים. מציגה את מסלול הקו האדום התת קרקעי (לאורך דרך בגין) ואז המסלול של הקו הירוק התת קרקעי (לאורך דרך בגין ומתפצל לקרליבך), ואת מנהרות הרכב הפרטי (בתכלת) בין רח' יצחק שדה לרחובות קרליבך (בכיוון מזרח מערב) ולינקולן (מערב-מזרח)הדמיה של מגדל מעריב
5 מחשבות על “להציץ בתכניות: החיבור הישיר בין מגדל מעריב העתידי לתחנת הרכבת התחתית”
גיא
וואו! מבחינה טכנולוגית, הרעיון של חניוןם אוטומטי מתחת למגדל משרדים ממש מגניב! יש עוד כאלו קיימים/מתוכננים בארץ? (אני מכיר שיש מתחת לבנייני מגורים)
מההיבט של קידום התח"צ, זה מחמיץ את הכוונה של בניית תחנת מטרו מתחת למגדל.. אבל אני מתעלם מזה לרגע כדי להתלהב מהחניון האוטומטי 🙂
אין לי את תכנית התנועה המלאה של בגין אבל למיטב הבנתי בין צומת החשמונאים לצומת מעריב התנועה תיהיה לכיוון דרום בלבד, כאשר התנועה לכיוון צפון תעבור על המסגר.
אני אהבתי במיוחד את החניון הציבורי לאופניים כחלק מהבניין. פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה בארץ, וזה מראה על התקדמות בחשיבה על אופניים כאמצעי תחבורה שמצריך תשתיות ציבוריות, במיוחד בסמוך למוקד תחב"צ.
במגדל יהיו מקסימום 150 מקומות חניה לרכב, בעוד שלאופניים, מעבר לתקן עבור שימושי המגדל, יוקצו 220 מקומות חניה ציבורית לאופניים.
וואו! מבחינה טכנולוגית, הרעיון של חניוןם אוטומטי מתחת למגדל משרדים ממש מגניב! יש עוד כאלו קיימים/מתוכננים בארץ? (אני מכיר שיש מתחת לבנייני מגורים)
מההיבט של קידום התח"צ, זה מחמיץ את הכוונה של בניית תחנת מטרו מתחת למגדל.. אבל אני מתעלם מזה לרגע כדי להתלהב מהחניון האוטומטי 🙂
יפה מאוד שסוף סוף חושבים על זה.. עכשיו אולי שאר המגדלים שבמתחם החדש שבונים כן יחשבו ליצור חיבור תת קרקעי. חבל לפספס את זה.
לא הבנתי משהו – מנחם בגין הולך להיות רק לכיוון דרום?
או שפספסתי משהו?
אין לי את תכנית התנועה המלאה של בגין אבל למיטב הבנתי בין צומת החשמונאים לצומת מעריב התנועה תיהיה לכיוון דרום בלבד, כאשר התנועה לכיוון צפון תעבור על המסגר.
מעולה. הארץ שלנו רק מתפתחת משנה לשנה, כיף לראות.
מחכה לכתבות נוספות בנושא. תודה.
http://samlevystudio.com
אני אהבתי במיוחד את החניון הציבורי לאופניים כחלק מהבניין. פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה בארץ, וזה מראה על התקדמות בחשיבה על אופניים כאמצעי תחבורה שמצריך תשתיות ציבוריות, במיוחד בסמוך למוקד תחב"צ.
במגדל יהיו מקסימום 150 מקומות חניה לרכב, בעוד שלאופניים, מעבר לתקן עבור שימושי המגדל, יוקצו 220 מקומות חניה ציבורית לאופניים.