תחנות קווי המטרו עתידות לשנות לחלוטין את פני הסביבה שלהן, מרתק לפתוח את התכניות המתגלגלות בימים אלה בוועדות השונות ולראות את האינטראקציה שלהן עם העיר.
פיל בחנות חרסינה
להעביר קו מטרו בתוך מרקם עירוני עם רחובות צפופים כמו בלב תל אביב, זה אירוע בנייה עוצמתי שהמרקם העירוני של ת"א לא ידע מעולם.
תוסיפו לכך את העובדה שאנחנו חיים בתקופה בה התזה השולטת היא תזת השימור, וכל קריאה להריסת אלמנט כלשהו בעיר (שלפני 2-3 עשורים הייתה לגיטימית ושגורה) מתפרשת כיום כלא פחות מאלימות לשמה – והרי לכם נסיבות קשות ביותר להקמת מטרו בעיר שלנו.
קו המטרו M2 עתיד לחצות את לב תל אביב ממזרח למערב ולחלוף באזורים שממש, אבל ממש צריכים מטרו אבל יחד עם זאת, חתכי הרחוב בו צרים, עם מדרכות צרות ומבנים קטנים.
זו הסיבה שתמיד סקרן אותי, איך לעזאזל עומדים להכניס קו מטרו ענק ברחובות עם מדרכה ברוחב מטר וחצי ומרקם מבנים קטנטנים בני 2-4 קומות, במדינה שבה אין פרקטיקות של מחיקת מבנים והרחבת רחובות.
לכן, כשצפיתי בתכנית של תחנת המטרו תחת כיכר מגן דוד, שפשפתי את עיניי.
פעם ראשונה שאני רואה מהלכים תכנוניים כה אסרטיביים: התכנית מורה על הריסת מספר לא מבוטל של מבנים קטנים לאורך רח' המלך ג'ורג' סמוך לכיכר, מרחיבה את הרחוב באופן משמעותי ומפנה מרחב פתוח סביב היציאות מהתחנה באזור הכיכר. מ-ה-פ-ך.
במדינה שלנו נהוג לתמרן בין הרצונות של כולם ולבוא עם פשרות עקומות ורופסות, והנה – פתאום מוחקים מבנים, מרחיבים רחוב!
פתאום התכנון הוא המושל.
תקדים מעודד
הושפעתי מאוד מהתגלית הזאת כי אולי זה מרמז על תקדים: אני רוצה להאמין שהיום בו נפסיק להיות עבדים של הלך-הרוח השימורי הקיצוני שאופף את לב תל אביב, לפיו כל שינוי קטנטן יגרור אחריו אינספור צעקות גוועלד.
תל אביב צריכה להתפתח פנימה, להצטופף, להתמלא בתכנים ולאזן נכון יותר בין פיתוח לשימור. הגיע הזמן להסיר את כפפות המשי, ולתת לעיר לפתח מערכות תחבורה ציבורית שיהפכו את תל אביב למה שהיא צריכה להיות באמת.
פגיעה בכיכר והצעת שיפור
כיכר מגן דוד היא אירוע אדריכלי מיוחד ביותר בעיר, אחד המאפיינים הבולטים של הכיכר הוא דפנותיה. הכיכר מוגדרת ע"י 6 מבנים פינתיים, והפינתיות שלהם מודגשת כמחווה גיאומטרית כלפי הכיכר. (חזיתות קמורות, קעורות או קטומות.)
מחיקת המבנים בקצה רח' המלך ג'ורג' מוחקת את אחד המבנים המגדירים את הכיכר כך שכלפי הכיכר מופנות חזיתות צד של מבנים שמתעלמים מהכיכר. נוצר רושם של "שיניים חסרות". ההגדרה האדריכלית של הכיכר נפגעת בדופן הצפונית שלה.
אחת הכיכרות היחידות בת"א שיופיה נובע דווקא מצורת המגרשים שמקיפים אותה. לוותר על אחד המבנים יפגע בשלמות ההגדרה שלה. חבל. צילום: עיריית ת"א©
לדעתי, כדאי למלא את איזור "השיניים החסרות" ברצף מבנים שיתייחס לרח' המלך ג'ורג', ובעיקר, יציג מבנה פינתי עם חזית קעורה/קמורה כלפי הכיכר, ובכך תשומר ההגדרה המסורתית של הכיכר ע"י חזיתות המבנים שבה, בד בבד עם הרחבת המדרכות באופן משמעותי באיזורי הכניסות לתחנת המטרו.
ההצעה שלך בהחלט עדיפה.
תכלס הייתי עושה כבר תבע על כל הצד הדרומי של קינג גורג' שדורשת נסיגת חזיתות של כמה מטרים טובים ומפצה בזכויות לבנות 5- קומות עם הרבה יחידות דיור קטנות (יותר כלכלי לבעלי הקרקע וצריך למצוא איך לפצות אותם על ההפקעה ולתת להם incentive) + מרתף מסחרי.
ההפקעה תאפשר:
* הרחבה של המדרכה
* שביל אופניים עד שדרות בן ציון
* הוספה של "מדרחוב תת קרקעי" לאורך החזית המסחרית, שמסתיים בתחנת המטרו.
תודה, מעניין מאוד.
איפה אפשר לראות את התכניות המלאות?
כנס ל-:
http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/
ואז בצד ימין לאיתור תכנית וישות תכנונית,
ואז בחיפוש (התיבה באמצע שלידה כתוב "טקסט") תכתוב M2, ואז תלחץ על סינון. זה מביא כמה תוצאות, שהרלוונטית היא תתל/102 (בלי 77-78). תלחץ עליה ותגיע לחלון שבתחתית שלו יש את כל התרשימים של קו המטרו, כשלדעתי הכי מעניינים הם אלה שמתחילים ב-"עיצוב פיתוח ובינוי – חוברת A3 – שילוב עירוני ".
כמובן שאפשר לעשות את אותו התהליך בדיוק, ובמקום M2 לכתוב M1 או M3 ואז תגיע לתכנית של M1 או של M3.
אם אתה מסתבך אתה פשוט יכול להוריד ישירות את התרשימים מהקישורים האלה:
http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/Attachment.aspx?edid=77000001962506&edn=C90CAF22A17DA45CDAD71CF5574A1D987755C5DCAB439EA44D2153493059AF62&opener=AttachmentError.aspx
http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/Attachment.aspx?edid=77000001962508&edn=83A0EAD467CE76D7BF2725F9B290D4D5EE345E54DA570F0BA50FC3712D1FF64E&opener=AttachmentError.aspx
http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/Attachment.aspx?edid=77000001962510&edn=5747404ABA05D5C45CBEC9C90AF040E9021ADFA2679D22D0AAE95B4653E5C6D1&opener=AttachmentError.aspx
http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/Attachment.aspx?edid=77000001962514&edn=36D067E93CEAC1B17D1DAE6680CF8F4EAD64F71277AD6FA07F0B7CF2D5DCE5B1&opener=AttachmentError.aspx
http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/Attachment.aspx?edid=77000001962516&edn=9D3BEF7CA2D426D513CD1A04240C1451FE1C59FFD6990562CE2E60D077441708&opener=AttachmentError.aspx
החלופה של העירייה בסדר גמור, היא מאדירה את בית פולישוק ואת המבנה לצידו שהם החשובים גם מבחינהה היסטורית. ומסבים את האורינטציה לכיוון נחלת בינימין בויתור לא ממש כואב על אחד מפאות המגן דויד.
את הבניין המוזנח והעצוב שהורסים מחליפים בשטח ירוק שיכול להיות חביב לאזור ,ויוכל להוות פתיחה נוספת של מדרכה רחבה כמו זו שמול בית פולישוק, זהו פתרון סימטרי והגיוני ולטובת הולכי הרגל, היום המבנה המעוגל המיועד להריסה טומן תחתיו מדרכה צרה ועלובה שתוחלף במשהו קצת יותר ייצוגי לככר ותאפשר מבט טוב יותר מהעומק שלה.
למרות שהעולם מלמד אותנו שתחנת מטרו שיוצאת לפארק היא אסון של שתן וסוטים לסוגיהם, עדיין עשוי לעבוד. אני הייתי מוסיף לאזור שטחי פרסום גדולים כמו ברחבי תבל, שיהיה מואר בלילה, אולי אפילו מסך ענקי. בצורה של המבנה שיהרסו באופן קמור ונוצץ.
אם כבר מדברים על אומץ.
חשוב לי לציין, שמה שאתה מציע, להוציא את הבינוי החדש שסימנת באדום היא חלופה טובה יותר, אבל היא לא יכולה לקרות כי השטח שאתה מותיר להולך הרגל שהיוצא מתחנת המטרו הוא דל, לא בגלל שאין כאלה בעולם, יש תחנות מטרו בלונדון שיוצאות לסימטאות צרות, אבל ההנדסה האזרחית השתנתה וכעת ליציאת רכבת עירונית נדרשת רחבה ענקית, ראה את המטרו של העיר ורשה למשל, כל פתח קטן נפת לככר בגודל של ספרא בירושלים, ואני מגזים בכוונה.
גם בירושלים המדרכה של הקו האדום והכחול של תחנת יפו מרכז תגלח מבנים רבים לשימור לצורך רחבת יציאה גדולה, אני משתף אותך בלינק.
גם פה כולם צעקו שזה הורס את הכיכר ואת צומת האיקיסים וזה נורא חשוב כי איזה נזיר קדוש אכל שם פלאפל. וגם תכנית זו בתנאי סף.
https://jerusalem.mynet.co.il/local_news/article/m_261183
ברבריזם לשמו. כל הפואנטה של המטרו היא שניתן לבנות אותו מתחת לקרקע תוך השפעה מינימלית על פני השטח.
הנה לינק לתרשים (רשמי, באתר שמרכז תרשימי תחנות תחתית) של סוג תחנה ברחוב צר: https://www.ianvisits.co.uk/blog/wp-content/uploads/2015/07/kentish-town.jpg
החיבור בין לתחנה לפני השטח נעשה בבניין יחיד של 30 מטר על 25 מטר שבו נמצאים פיר הדרגנועים, פיר מעליות לשעבר ופיר האיוורור. בגלל הרחוב הצר שמעל – 14 מטר בלבד – הרציפים בתחנה מסודרים בשני מפלסים, בתצורה של 8 נטוי ב 45 מעלות כך שהמסילה במנהרת הרציף העליונה נסמכת על קרקע מעבר למנהרה התחתונה ולא ישירות עליה.
בחזרה לתל אביב – חבל שהתוכנית אינה ברוח חזונו של יהונתן גפן שכתב כבר בתחילת שנות התשעים בטורו במוסף סופשבוע של מעריב בהשראת תקופה שהתגורר בניו יורק. הוא כתב על חלום שבו נכנס למנהרת הולכי הרגל הקיימת מתחת לרחוב אלנבי והיתה שם כניסה למטרו. מערכת מנהרות הולכי רגל מתחת לצומת עיקרית היא מקום טבעי ומקובל לתחנות מטרו.
בגדה הצפון מערבית של רחוב המלך ג'ורג' יש מספיק מבנים חד קומתיים המשמשים כחנויות שאיש לא יתגעגע אליהם אם יהרסו לטובת כניסה משנית למטרו. לא צריך לגלח רחובות שלמים כדי לבנות תשתית שצריכה להבנות מתחת לקרקע. תהליך בנייה הרסני כזה יוצר התנגדות להרחבת הרשת בעתיד. בלונדון, שבה הרכבת התחתית הראשונה בעולם והרכבת התחתית העמוקה הראשונה בעולם היה מעבר ברור מבנייה מפריעה של תשתית קרובה לפני השטח לבנייה עמוקה כבר בשנות התשעים של המאה ה19!