פארק הירקון מוזנח. הוא כבר לא מה שהיה לפני כמה שנים בודדות. משהו רע קורה שם. בעיקר בחלק המרכזי ("ליבת הפארק"), כלומר איזור הצפארי לשעבר.
זה קורה דווקא בעשור שבו עשרות גנים ציבוריים (בתחום עיריית ת"א-יפו משתדרגים ומתרעננים).
כמה דוגמאות:
1. איזור מתקני השעשועים המרכזי
בשנות ה-90 זו הייתה גולת הכותרת של פארק הירקון. זה היה החלק האטרקטיבי ביותר והמטופח ביותר עבור משפחות וילדים.
היום מתקני העץ עקומים, ונראים כמטים ליפול, עם בליל תיקונים ואילתורים.
השבילים התכסו בחלקם בחול וקשה להבדיל בין מרבדי הדשא היבשים, ארגזי החול ואדניות. הכל התערבב והיטשטש.
מערכת השבילים לא עונה על צריכה הולכי הרגל ורוכבי האופניים, הולכי רגל נאלצים ללכת דרך ארגזי חול ואדניות יבשות בשביל הדרך הקצרה ביותר.
2.תעלומת מתקן השירותים הציבוריים החריג
אני מכנה את מבנה השירותים הזה "חריג" כי הוא חורג מכל מתקני השירותים הציבוריי ברחבי הפארק, להם יש חוקיות ברורה. כולם קטנים, מזוהים בקלות ע"י עיצוב פנימי וחיצוני אחיד ובעיקר – חינמיים.
רק המתקן הזה אשר ממוקם גם הוא בליבת הפארק (בסמוך לצפארי שנסגר) שונה בכל דרך מהאחרים. מבנה ענק בעיצוב מוזר שנבנה בנפרד מיתר המתקנים הזהים, הוא אינו צבוע בצבע האחיד של שאר המתקנים והכניסה אליו בתשלום. תשלום מפוקפק משהו: שלט מאולתר הוצב בכניסה ואדם שגובה תשלום באופן שלמראית עין נראה פיראטי.
מעניין מה הסיפור של השירותים המפוקפקים האלה, ומה ההיגיון למתקם מתקן אחד בתשלום כאשר כל השאר חינמיים.
3. מבנה השכרת הסירות אשר לצד האגם המלאכותי
זה מסוג המבנים שגדלים לאט לאט מבלי שאף אחד מבחין, ומשתלטים על מרחב ציבורי. זה לא בדיוק מבנה אחיד ומובהק, זה התחיל ממבנה והתפשט לאט לאט בדרך של פיזור גרוטאות וחיבורן לכדי מתחם אחד שהופך למקום מכוער ומאולתר.
