מסלול תיירותי מוקם בת"א. הידד! רק נקווה שלא יסיים כמו קודמיו…

מסלול תיירותי מסומן הוא חיובי מאוד לעיר.
אמנם לא צריך סימון כדי לטייל בעיר, אך הסימון מנכיח את האווירה התיירותית ומזמין את האנשים להיות קצת תיירים בעיר שלהם.
כמובן שהוא גם מנגיש לתיירי-חוץ את אתרי החובה והופך את הכל לקריא ומזמין.

בימים אילו מוקם מסלול תיירותי בלב תל אביב המכונה "שביל העצמאות".
השביל מוקם ע"י מנהלת "עיר עולם" של עיריית ת"א-יפו והוא מתוכנן לעבור בנקודות משמעותיות כמו מוזיאון ההגנה, בית הכנסת הגדול, הקיוסק הראשון בעיר, מגדל שלום מאיר, מוזיאון הרצלילינבלום וגולת הכותרת היא כמובן היכל העצמאות (שהוא מוזנח ועלוב, אך ביום בו יחנך השביל, צפויות להתחיל עבודות לשיקומו, ומגילת העצמאות המקורית תוצב בו.)

השביל קצר מאוד. אורכו כקילומטר אחד. אין ספק שאפשר וצריך להקים שבילי תיירות ארוכים יותר בת"א. המסלול המיועד מתוכנן להיות סופר ממוקד; הוא יחלוף על פני אתרי "מורשת" לאומיים. כלומר זהו מסלול תיירותי ברמה הארצית. לא ממש השביל למי שרוצה להכיר את העיר תל אביב.

סימון המסלול

הביטוי החזותי של שביל העצמאות הוא מושקע בהרבה ממסלולי התיירות הקודמים שהיו בת"א (עליהם ארחיב מיד).
פס מובחן מלווה את המסלול ונבדל חזותית משאר המדרכה בגוון ובחומר.
בלילה הוא יואר ברצף נורות מובנות.
המסלול עבר עבודת מיתוג ויושק יישומון לטלפונים וטאבלטים שיעשיר את החוויה.

אני מאוד מקווה שהפס המובדל יישמר היטב והנורות לאורכו ימשיכו לדלוק.

המיזם כולל גם יצירה של שפה אחידה לשילוט תיירותי סביב אתרים בסביבה. בעתיד, לכשיוצבו שלטים אילו אסקור אותם בבלוג.

שביל העצמאות הוא יישום דגם מוכר של שבילי תיירות עירוניים בעולם.
אחד המוכרים שבהם הוא שביל החירות בבוסטון, אשר מקשר בין 16 אתרים הסטוריים בעיר באמצעות פס אדום בולט מוטמע במדרכה.

היסטוריה בעייתית של מסלולי תיירות שדעכו

הסיבה שאני מחזיק אצבעות להשתמרות טובה של הפס והמסלול בכלל היא היסטוריה לא מחמאיה של פרוייקטים דומים שכשלו כישלון מוחלט בתל אביב.

2009 – "השביל הלבן", "השביל הכחול" ו"השביל הירוק".

פרוייקט המסלול התיירותי האחרון שפקד את העיר נחנך ב2009 לכבוד שנת המאה לת"א, ודעך אחרי כמה שבועות.
בכל פעם שאני נזכר בזה אני מתמלא בושה; פרוייקט שלושת השבילים נחנך בקול תרועה תוך שמשפטים כמו "מורשת שתישאר לדורות הבאים" נזרקו שוב ושוב לאוויר, אך הביצוע היה כל כך חובבני וזה מה שהרג את הפרוייקט בטרם עת.

מהות הפרוייקט: השביל הלבן סייר לאורך מבנים הסטוריים בעיר. השביל הכחול סייר לאורך הים, והשביל הירוק לאורך פארק הירקון. נקודות העצירה במסלולים סומנו ע"י אריחים שהוטבעו במדרכה, והוארו בתאורת לד (בהתאם לצבע השביל) בשעות החשיכה.

אפשר למנות טעויות רבות בביצוע פרוייקט השבילים. העניין הוא שהטעויות היו כה קריטיות עד שכל אחת מהן בנפרד היא סיבה מספיק טובה לכשלון הפרוייקט.
כמה טעויות לדוגמא:

• • סימון חסר – לא סומן קו רציף לאורך המסלולים. רק נקודות העניין סומנו ע"י אותם אריחים.
  • תאורה התקלקלה – הדהים אותי לגלות שברוב האריחים התאורה שבקה או שבקה למחצה אחרי שבועות בודדים. (פרוייקט "לדורי-דורות"?..)
  • שכחו את היום – הגימיק של תאורה הוא נחמד אבל הסתבר שהאריחים תוכננו יותר מידיי סביב הגימיק הזה, בשעות האור לא ניתן היה לקרוא את המידע על האריח. קולטים את הפאדיחה?
  • מערכת הקראה טלפונית מסורבלת – בכל פעם שהגעת לנקודה (אריח) היה עליך לשלוף את הטלפון הסלולארי ולהתקשר למספר טלפון כדי לשמוע הסבר על הנקודה. הבעיה היא שלא הוקצה מספר טלפון לכל נקודה, והיה עליך לשמוע את ההקדמה המייגעת המספרת בכלליות על פרוייקט השבילים. בכל התקשרות. תיעדתי את זה ב2009:
    

 

 

כתב מסקר את חנוכת שלושת שבילי התיירות:

שנות ה-90 – "מסלול התפוז"

פרוייקט ישן יותר של של מסלול תיירותי נקרא מסלול התפוז והוא למעשה שם כולל לארבעה מסלולי תיירות בנושאים שונים: "תל אביב הקטנה", "לב תל אביב", יפו ועבר הירקון.
פרוייקט מסלול התפוז משנות ה-90 סומן באופן בולט בשטח באמצעות עמודים עם שילוט מעוצב וממותג באופן בולט על רקע העיר.
לא זכור לי שמסלולי ההליכה סומנו בסימן נוסף כלשהו מעבר לעמודי השילוט. כלומר לא היה קו מחבר בין האתרים לאורך המסלול.
(עריכה מאוחרת: בתגובה לרשומה זו כתב לי אחד הקוראים בפייסבוק שהוא דווקא זוכר פס רציף על המדרכה שחיבר בין הנקודות. אם הוא היה, כנראה שהוא נעלם מהר מאוד)

קשה יהיה לבקר מעבר לכך את האופן בו סומן מסלול התפוז כי עבר הרבה זמן, וכשהמסלולים האלה היו פעילים אני עוד הייתי ילד.

מה שכן אפשר להגיד הוא שעמודי הסימון של מסלולי התפוז זכורים לי כדבר מופקר. אני זוכר אותם משמשים כלוחות מודעות כאשר רובם הגדול היו מפורקים, חלודים ועקומים.
הפרוייקט הזה התנוון ונעלם באופן הדרגתי מנוף העיר.