מספרים לנו שהדולפינריום חוסם את המשך פיתוח הטיילת. בחיי, איזה שטויות.

כתבה זו מתבססת על כתבה קודמת שהעליתי בנושא ב15.2.2011

במסגרת הדיון סביב הריסת מבנה הדולפינריום אני שומע שוב ושוב את ההסבר לפיו ההריסה היא חלק מחזון הטיילת הרציפה בין בת ים להרצליה.
עיריית ת"א מקדמת את החזון המבורך של טיילת רציפה ונעימה בין בת-ים להרצליה.
רק שהפעם, אין שום קשר בין טיילת רציפה ובין הדולפינריום.

מי זוכר שלפני כמה שנים גם בריכת גורדון איימה על "רציפות הטיילת"?

בריכת גורדון כבר הייתה תחת איום של הריסה וניצלה. הדולפינריום הוא המאויים הבא בתור.
ההאשמה כנגד בריכת גורדון כאילו היא חוסמת את "המשך הטיילת" היא עלילה שקרית, או עלילה תמימה – תבחרו אתם. הנה לבסוף נבנה רצף המשכי לטיילת במקום תוך השארת הבריכה.

מקרה הדולפינריום הוא אפילו בוטה יותר. הדולפינריום גם הוא לא מפריע ליצירת רצף הטיילת. למעשה, הטיילת כבר רצופה כיום והדולפינריום לא מהווה חסם.

כל מה שמסומן בצהוב סביב הדולפינריום הן בליטות מיותרות במבנה שאפשר להסיר. הן לא חלק מהמבנה המרכזי של הדולפינריום, חלק מהם נבנו עם הקמת המבנה וחלק הן תוספות חאפריות.
בצמוד אליהן ישנו שביל שמקיף את הדולפינריום.

השביל הזה נועד להיות טיילת שתקיף את הדולפינריום. אז הבעיה פתורה. הטיילת לא חסומה, והמבט פתוח לים. הסרת תוספות הבנייה תרחיב משמעותית את השביל הזה.

הטענה כי הדולפינריום "מהווה חסם וקוטע את רצף הטיילת" לא נכונה.
מדובר באחת משתי האפשרויות:

א. אפשרות ראשונה – זו הונאה. כאשר פוסעים בטיילת לכיוון דרום, בדיוק בנקודת המפגש עם הדולפינריום מסתיימת "טיילת להט" (החלק המרכזי של הטיילת) אז גם מתווספים לנוף משטחי חנייה ענקיים ואין חופי רחצה.
השינוי הגדול במרחב מייצר להולך הרגל תחושה של סוף הטיילת. על התחושה הזו רוכבים כאשר רוצים להאשים את מבנה הדולפינריום בקטיעת הטיילת.

ב. אפשרות שנייה היא שזו מחשבה תמימה של מתכננים, כי הם פשוט לא שמו לב שהטיילת הקיפה פעם את הדולפינריום.

רבים יצאו להגנת בריכת גורדון. למה אף אחד לא נלחם על מבנה הדולפינריום?
הסיבות ברורות: בריכת גורדון הייתה מבנה פעיל ששירש ציבור קבוע וחזק, בעוד שהדולפינריום הוא מבנה נטוש, רחוק מעין ומשימוש הציבור.

בנוסף, כנגד מבנה הדולפנריום הופעל הנשק החזק ביותר בשדה הקרב של השיח העירוני והאדריכלי.
כל אובייקט עירוני שיופיע בין כוונות הנשק הזה – דינו הריסה.

ומהו הנשק הזה?

הנשק הוא תווית המורכבת מ-3 מילים:

חוסם          את            הים

מהרגע שבו הודבקה התווית הזו למבנה כלשהו בעיר תל אביב, אין לו סיכוי.
עיתונאים ובלוגרים יקטלו אותו, האדריכלים ישנאו אותו ולבסוף גם הציבור ישתכנע שהרס המבנה הוא הפיתרון היחיד.
הציבור כ"כ אוהב לראות את הים, עד שמבנה שנבנה כך שיראו ממנו את הים (ולצורך כך הוא בעצמו חוסם את הים) – מוחרם.

אחד הביטויים המקומיים שמשקפים יותר מכל את תאוות המבט אל הים הוא "עיר עם הגב לים".
המבטים לים מהטיילת פתוחים במאה אחוז. המבטים מתוך רחובות העיר לעומת זאת די סתומים, בעקבות תכנית גדס שקצת שכחה את הים (ואותה דווקא הציבור מעריץ).
יש בעקבות כך נטייה להאשים מבנים בודדים בחסימת הים, ולא את התכנון העירוני של העיר שאחראי לכך.

"עסקת הדולפינריום" היא עסקה מקודמת לפיה העירייה מעבירה שטח נרחב ליזם מעבר לכביש, ומקבלת בתמורה את שטח הדולפינריום. (עסקה שנויה במחלוקת)
לי לא ברור למה הרס הדולפינריום הוא חלק מהעסקה הזו. אם הכוונה היא "לפתוח" המשך לטיילת אז אין צורך. הטיילת יכולה להקיף את מבנה הדולפינריום משני הצדדים כמו שהיא מקיפה את בריכת גורדון. יש יותר מידיי מקום בין הדולפינריום לרחוב, והרבה מאוד מקום בין הדולפינריום לבין הים.

בתמונות הבאות ניתן לשים לב לשטח בין הדולפינריום לים, אותו ניתן להפוך לשלוחה-צופה-לים של הטיילת מבלי להרוס את הדולפינריום. (כמובן שמבנה הדולפינריום לא יהיה עוד "דולפינריום" אלא משהו אחר)
חשוב לציין שהמבנה משמאל הוא לא מבנה הדולפינריום המקורי אלא תוספות בנייה טפילות שנבנו בין הים לדולפינריום. אותם כן יש להרוס ובכך יתפנה שטח רחב מאוד לטיילת.

בתמונה הבאה תוספות הבנייה ברורות יותר:

התמונה הבאה ממחישה עוד קצת את השטח שיכול להיות טיילת בין הדולפינריום לים:

ועוד קצת… מבנה הדולפינריום מבצבץ בצד שמאל. אגב, אפשר גם לקצץ ממנו לצורך יצירת רוחב הולם לטיילת:

רק צריך להפעיל את הדימיון:

 

הטיילת, מחוף אביב ודרומה מפסיקה להיות טיילת, כי שם מצוי גן צ'ארלס קלור, שהוא כה רחב ומבודד ביחס לטיילת. המרחב הפתוח בין הים ועד לדופן הבנוייה הוא גדול מידיי ומרגיש מעט עזוב.

עוד שני וידאיואים לא מאוד אינפורמטיבים מהדולפינריום כשהיה פעיל.

אשמח לקבלת תמונות /וידאו של הדולפינריום