לאורך כל המאה ה-20 עלו הצעות שונות (רציניות יותר ופחות) לרכבת תחתית בת"א.
אך רק לאחרונה מצאתי הצעה אחת, מ-1982 שהפנתה את תשומת ליבי לכך שיש עוד אנשים שנתנו דעתם על מיתוג המערכת.
במקרה של ההצעה הזו, המיתוג עוד הקדים את התכנון המפורט של הקו.
שם ההצעה היה כשם החברה שהוקמה במטרה לקדם את המיזם: "אביבית".
הסמליל שאיתר את חזית הרכבת בהדמיה המצויירת: 
יחד עם סמליל עברי נוסף: 
נראה שזו אחת ההצעות הזוטרות ביותר, לא הצעה מפורטת, ולא עומד מאחוריה גוף ממסדי. זו יוזמה פרטית שלא נראה שזכתה לפרסום רב.
ההצעה פורטה בידיעון שהופץ ע"מ לגייס משקיעים פוטנציאלים:
בבלוג "עונג שבת" בו מצאתי את הידיעון והסיפור שמאחוריו, מסופר כי ההצעה הוצעה ע"י יוסף בן אלכסנדר, שהציג עצמו כיזם ומנהל חברת 'אביבית – תכנון מטרופוליטנה ת"א בע"מ', שמשרדיה שכנו ברחוב שלם 2 ברמת גן. כותב הבלוג סיפר על כך שהצעה זו הגיע למערכת התכנית כלבוטק באפריל 1982, אז עבד במערכת התכנית ונתקל בפנייתו של בן אלכסנדר. הוא שמר לעצמו את הידיעון, ומאז לא שמע מאומה על היוזמה.
"אביבית", הטייה קלאסית של המילה "אביב" (מהשם "תל אביב" כמובן) היא הצעה שקיבלתי טרם פרסום זה כמה וכמה פעמים.
אחד המציעים אף טרח והכין סקיצה ראשונית של סמליל לשם:
אז מה דעתכם/ן על השם "אביבית"?
לדעתי החיסרון הבולט ביותר שלו הוא חוסר הנוחות בהגיותו ללשון זרה. הצליל החזרתי הופך אותו לקצת מציק.
*זוהי הצעת המיתוג הראשונה שתועדה ונמצאה. אם מישהו מכיר הצעות מיתוג מהעבר, מוזמן להעביר לי.
אדיר.
אולי אפשר לדעת בנוסף למיתוג, מה גרם ליוזמה הזאת לא להתגשם?
איך הציעו לעשות אותו? יזמות פרטית נטו או במימון המדינה?
ומה עם הקו הצהוב?
יש מצב להרחיב קצת יותר לגבי הפרויקט הזה?
תודה רבה
חפש בגוגל "אביבית" "בלוג עונג שבת" ותגיע לרשומה שלהם בנושא.הסיפור כתוב שם. זה לא היה משהו רציני מספיק כדי שידברו עליו לצערי
הקו הצהוב הוא מה שהיום הוא קו הירקון-מישור החוף הדרומי של רכבת ישראל. "תל אביב צפון" היה אז השם של תחנת רכבת ישראל של בני ברק. באותם שנים הוא היה רק בתכנון. זה מתחבר להצעה שהעלתה חברת ייעוץ גרמנית בשנות ה70 למערכת מטרו פרברית על בסיס מסילות קיימות של ר"י + המסילה (שאז הייתה רק בתכנון) בציר האיילון.
התוואי של האדום בתמונה הוא התוואי הישן שידברו עליו כשדיברו על "רכבת תחתית לתל אביב". מתוכו לא קם כלום כמובן, אבל יש רמזים בשטח שתוכנן שם קו – המעבר התחתי בכיכר המושבות תוכנן להתחבר לתחנה תת קרקעית, ומגדל שלום תוכנן עם הכנה לתחנה באחד ממרתפי החנייה, ובגלל זה בכניסה אליו מכיוון מזרח יש שני גרמי מדרגות שמזכירים כניסות לתחנות תחתית בחו"ל – הן תוכננו להיות הכניסות לתחנה.
מאז מרכז הכובד של העיר זז צפון מערב למע"ר שאנחנו מכירים היום, והתוואי הישן ההוא הפך ללא רלוונטי.
לדעתי גם המרתף של בית מגדלור תוכנן בהתאמה לתחנת רכבת תחתית.
לגבי מגדל שלום – אכן יש 2 גרמי מדרגות כאלה – שניהם בצד הדרומי של המגדל (אחד בפינת הדרום מזרחית ואחד בפינה הדרום מערבית. גם שם יש)
הקו האדום (שהוא רק סקיצה) המצויר בידיעון של "אביבית" לא נראה שעובר במגדל שלום, כי הוא עובר בכיכר המושבות, וממשיך לבית הכנסת הגדול.
מעניין באמת אם היה תכנון קונקרטי של קו שהיה אמור לעבור מתחת למגדל שלום ומה היה מסלולו המתוכנן
לא חושב שהיה תכנון קונקרטי.
מבחינת הקו שבעלון, ייתכן שהם קראו לתחנת מגדל שלום תחנת בית הכנסת הגדול, או שהם חשבו שהקו יעשה "סיבוב", דרך הרצל, מגדל שלום, ואז בחזרה לאלנבי,
או שהם פשוט הניחו (בצדק כנראה) שלהשתמש בתחנה של מגדל שלום זה פשוט לא משתלם אם רוצים קו שיהיה אטרקטיבי לנוסעים.
(יש לזכור שאת מגדל שלום בנו כבר בשנות השישים, ובין סיום בניית המגדל להצעה הזו עברו שני עשורים).
יצא לי לדבר עם אנשים מנטע בנושא אחר ועניין המיתוג עלה. הם מודעים לבעיה ויש להם צוות שעובד על זה.
בלי קשר, אני חושב שצריך לקרוא למערכת "קלה". זה זורם טוב גם בעברית וגם בלועזית Kala, יש לזה קיצור לכרטיס KALA שהוא גם כלל השם, וזה נכנס למשפט טוב:
"קח את הקלה לתחנת אבא הלל, משם קח את 40 לאוניברסיטה"
(כמובן שזה מניח שהקו הירוק טרם נבנה או בבנייה, אחרת כנראה עדיף להחליף בקרליבך ולקחת אותו לאוניברסיטה)
*נתע טעות שלי