לקראת איחוד בת-ים ותל אביב: על ההבדל בין תל אביב ל”תל אביב הגדולה” (פרק א’)


מה זה תל אביב?

כאשר תושב גבעתיים השוהה בחו”ל נשאל איפה בישראל הוא גר, תיהיה התשובה “תל אביב”.
כאשר תושב שכונת בבלי בת”א יוצא לסידורים הוא אומר “נסעתי לתל אביב”.
כאשר מדווח על פיגוע ברעננה בתקשורת הזרה, קוראים לזה “Terror act in TEL AVIV”
כשזוג שעובר דירה “לא רוצה לעזוב את תל אביב” הוא בד”כ לא רוצה לגור ממערב לדרך נמיר.

איפה מתחילה ואיפה מסתיימת תל אביב?
תל אביב זה לא רק שם של מותג. יש לשאלות האלה תשובות ברורות.

הבעיה: הפרשנות הישראלית של המושג “עיר” מוטעית.

למעשה, יש שתי תשובות לשאלה הזו, מה זה תל אביב.

  • תשובה ישראלית: תל אביב היא כל מה ששייך לעיריית תל אביב-יפו. כלומר, מה שמגדיר עיר הוא גבולות שטח שיפוט של רשות מקומית.
  • תשובה בינלאומית: תל אביב היא הרצף הבנוי במרכז ישראל. כלומר גוש-דן, ולמעשה אף יותר, הוא כולו מקשה אחת של עיר, וזו תל אביב.

בישראל פשוט לא מבינים לגמרי מה זו “עיר”.
התפיסה בישראל היא תפיסה טריטוריאליסטית, כמעט צבאית הייתי אומר.
יכול מאוד להיות שזוהי השפעתם של יוצאי-הצבא, שפונים פעמים רבות לפוליטיקה המוניציפלית, ומחזקים את החשיבה הטריטוריאליסטית, ואת ההתבססות על הגבולות.
יכול להיות שזה המאבק הלאומי שהביא עימו קנאות טריטוריאלית.
ויכול להיות שזה פשוט סימפטום של תפיסת ההתיישבות הציונית הרואה את הארץ מושבות-מושבות. (תפיסה הגורסת כי יש ליישב את הארץ בכמה שיותר יישובים קטנים תופסי קרקעות)

בישראל יש בילבול בין “עיר” ל”רובע”

הטעות הישראלית באשר למילה “עיר” היא בבילבול שבין “עיר” ל”רשות מוניציפלית”.
רשות מוניציפלית זו לא עיר.
גבעתיים זו לא עיר.
חולון זו לא עיר.
אלה רשויות מוניציפליות.
בכל העולם, ערים גדולות מורכבות מכמה רשויות מוניציפליות. כך שבערים גדולות בעולם, רשות מוניציפלית זו הגדרה שמתייחסת לרובע בעיר.
השימוש במושג זה נפוץ בשפות רבות. מקור המילה “רובע” הוא בתקופה הרומאית אז חולקו ערים שנבנו ל-4 רובעים. המילה רובע נגזרת כמובן מהמילה רבע אך מאז השתנתה משמעות המונח והוא משמש כיום לתיאור איזור מוגדר בעיר, גם אם יש יותר מ-4 כאלה.
גרסאות מקומיות למונח “רובע” קיימות בערים גדולות בעולם; למשל לונדון, מחולקת ל”boroughs” ופאריז מחולקת ל”Arrondissements“.

מפת פאריז מחולקת לרובעים:

©aussieinfrance.com
©aussieinfrance.com

מפת רובעים בלונדון רבתי:

lambethandsouthwarkmind.org.uk©

חמשת הרובעים של ניו יורק:

©Julius_Schorzman
©Julius_Schorzman

בכל אחת מהמפות נראים רובעים שונים בצבעים שונים. כל רובע כזה מנוהל ע”י רשות מוניציפלית משלו, ממש כמו בתל אביב רבתי.


“תל אביב הגדולה” צריכה עירייה

אז במה אנחנו בעצם שונים מלונדון פאריז וניו-יורק?
מה שמבדיל את תל אביב רבתי מאותן ערים גדולות הוא שמעל ריבוי הרשויות לא קיימת עיריית-אם לכלל העיר.
כך שברמה המנהלתית כל רובע בתל אביב רבתי מתקיים כעיר עצמאית ומתנהל סביב האינטרסים של העירייה שלו.
אינטרסים של כלל העיר הגדולה לא נלקחים בחשבון.
היעדר עיריית-אם לכלל העיר מעודד אנשים להתייחס לכל רובע כעיר נפרדת (דבר שמנהלתית, הוא נכון).

הרובעים שמרכיבים את תל אביב רבתי:

©Ynhockey
©Ynhockey

כפי שתיארתי בתחילה, יש שני פרשנויות לשם “תל אביב”. כשתושב שכונת בבלי אומר “נסעתי לתל אביב”, הוא מתכוון שהוא נסע למרכז העיר. כך שלמעשה הפרשנות המקובלת בארץ לשם “תל אביב” היא “downtown” – מרכז העיר.
יש כשל בפרשנות הזו של השם “תל אביב”.
הפרשנות הזו מתייחסת רק למרכז העיר המצוי בגבולותיה של הרשות המוניציפלית תל אביב יפו, בעוד שהיא מתעלמת מזרועות מרכז העיר שזולגים אל מחוץ לתל אביב יפו.
המושג “תל אביב” לא תמיד קולע למרכז האמיתי של תל אביב.
המרכז של תל אביב לא בהכרח נמצא רק ברשות המוניציפלית תל אביב יפו.

הבורסה בר”ג היא האיזור הבנוי הקרוב ביותר לתחנת הרכבת המרכזית ביותר בתל אביב, רכבת מרכז. מספיק מרכזי כדי לקרוא לבורסה “מרכז תל אביב”?

ניקח למשל את עבר הירקון, איזור השייך לרשות המוניציפלית תל אביב – יפו. איזור זה בנוי כפרבר לכל דבר, הוא אינו צפוף ומורכב מאיזורי מגורים לרוב (“פרבר שינה”)
מנגד:
עם 15% משטחי המשרדים בתל אביב רבתי, מהווה מתחם בורסת היהלומים את אחד המוקדים החזקים ביותר של מרכז תל אביב, והוא בכלל נמצא ברשות המוניציפלית רמת גן.

אז ממה מורכבת העיר “תל אביב הגדולה”?
אז קודם כל, תל אביב-יפו היא הרשות המקומית החזקה והגדולה בעיר. היא גם הרשות המרכזית, אבל כפי שצויין קודם, חלקים נרחבים משטחה רחוקים מלהיות מרכז עיר. מרכז העיר נמצא כמעט כולו בתל אביב-יפו, אבל גם זולג לרשויות סמוכות, בעיקר לרמת גן.

זו לא ת”א! זו הרשות המוניציפלית “תל אביב יפו”

תל אביב מורכבת מהרשויות תל אביב-יפו, רמת גן, גבעתיים, בני-ברק, פתח תקווה, בת-ים, חולון, רמת השרון, הרצליה, אזור, ראשל”צ ואף יישובים מרוחקים יותר כמו ראש העין ולוד.
גם יישובים קטנים כמו בית דגן וסביון כלולים בתל אביב רבתי, ואפילו קיבוץ גליל-ים שנמצא בתוך הרצליה.
כל אלה תל אביב.

במקום תפיסה טריטוריאליסטית, צריך תפיסה עירונית-פיסית


אל לנו להתייחס לעיר כאל “שטח שיפוט”. עיר היא רצף בנוי, סביבה בנויה.
כמעט כל עיר גדולה נולדה ממספר יישובים שגדלו והתחברו לרצף בנוי אחד.
כאשר היישובים מתחברים, מתפקד כלל הרצף הבנוי כעיר אחת (גם אם יש פערים והבדלי אופי קיצוניים בין יישוב ליישוב, כמו ההבדל בין תל אביב-יפו לבני-ברק)
מהרגע בו מתאחדים היישובים ומתפקדים כגוף אחד, מתקיימת עיר. היישובים השונים הופכים לאיברים של אותו הגוף.
כמו בגוף האדם, אי אפשר לדאוג לכל איבר בנפרד. כדי לרפא איבד בודד, עלינו להתייחס לגוף כולו.
אם נתייחס לכל איבר בנפרד נגרום נזק לשאר הגוף, ובסוף גם לאיבר עצמו.
כלל זה תקף בדיוק באותו האופן על העיר ורובעיה.
אם כל רובע ינסה לפתור את בעיותיו באופן מקומי, הן יחזרו אליו כבומברג מהמטרופולין הגדול.

TLV_l
במפת האיזורים של התחבורה הציבורית ב”תל אביב הגדולה” אין עיסוק בטריטוריות מוניציפליות. משרד התחבורה©

תפיסה טריטוריאליסטית אינה מתייחסת רק לשטח פיסי. זוהי תפיסה המקדשת את ההתבדלות והכבוד, את גאוות היחידה.
זוהי תפיסה שבטית, צופיפניקית, צבאית. (בחרו את המילה המתאימה לכם/ן)
המוטו של התפיסה הטריטוריאליסטית הוא “למה מה קרה?!”.
כל ניסיון להתמזגות, איחוד כוחות או דבר מה שיתפרש כהפרה של האג’נדה הטריטוריאליסטית יענה ב”למה מה קרה”.
מנהיג טריטוריאליסטי ידאג קודם כל לגדר את שטחו (אם אפשר אז בחומה גבוהה), לבדל את שטחו משטח ה”אויב” ולטפח את ההפרדה בינו ובינם. הדבר הכי רופס שמנהיג טריטוריאליסטי יכול להעלות בדעתו הוא שיתוף פעולה עם מנהיג טריטוריאליסטי אחר.

כאשר מדובר ביישוב בודד במרחב אז ניחא.
אך כשמדובר ביישוב שנטוע בתוך הקשר עירוני רחב, יש לתפיסה הזו רק השלכות רעות.

“חצי האי הירקוני” יכול לשמש כהמחשה לנזקי התפיסה הטריטוריאליסטית:
השטח, שמצוי על שפת הירקון ממזרח ועל שפת הים ממערב, באחד מהמיקומים היקרים בת”א, לא הצליח להמריא במשך עשרות שנים.
המקום חולק באופן הסטורי ל-3 אזורי ניהול שונים; נמל תל אביב, מגרשי התערוכה הישנים, ואיזור שפך הירקון. כל איזור נוהל ע”י גוף שונה על אף שהיה ברור לכל שמדובר במתחם אחד שזקוק להתייחסות אחת מקיפה.
התפיסה הטריטוריאליסטית הכתיבה גידור כל שטח בנפרד כמובן, שכן החברה שניהלה את מגרשי התערוכה הישנים אמרה “למה מה קרה” כשבלייני נמל תל אביב (השטח הסמוך) הגיעו להחנות את הרכב בשטחם כדי לבלות בשטח הסמוך – נמל תל אביב, וכך הופרדו בגדרות שלושת חלקי המתחם.
רק כאשר הוסרו הגדרות בין 3 איזורי הניהול ב-2004, החל המקום לתפקד כישות אחת, ומכאן הגיע שיגשוגו.

חצי האי הירקוני לפני הפיתוח (מימין) ואחרי הפיתוח (משמאל) עת”א©

בפרק ב’ של מאמר זה נסקור את ההחמצות והבעיות שנגרמות עקב ריבוי הרשויות במטרופולין תל אביב

 

7 תגובות בנושא “לקראת איחוד בת-ים ותל אביב: על ההבדל בין תל אביב ל”תל אביב הגדולה” (פרק א’)

  1. מאמר נהדר, רק הערה, לעיר תל אביב ישנם תשעה רובעים, (לדעתי למעט הזזה של גבולות רובע בעיקר הצפון היר, נחל הירקון, וכביש איילון הרובעים 1, 2 ו3, הם טובים) טיפול ומעט רפורמות במנהלות הרובעים ובשיתוף התושבים, תל אביב מתפקדת היטב (יש הרבה בעיות כמובן גם בתוכה).
    אני סביר שמטרופולין תל אביב צריך להיות בגבולות, ב”ש בדרום (לא כולל ב”ש), מודעין במזרח ונתניה בצפון (כולל נתניה), אני סבור שאיחוד ערים צריך להגיע יחד עם דיון והחלטה ליצור מטרופולינים בישראל, ארבעה, מטרופולין באר שבע, מטרופולין ירושלים, מטרופולין חיפה ומטרופןלין תל אביב, החשיבות של מטרופולין (עם בחירות, כמו כמו לכנסת ולרשות מקומית) היא לא רק התמודדות באיכות הסביבה, מחזור, תחבורה ועוד ליצירת התמודדות מטרופולינית אלה גם בהתמודדות מול הסכסוך הישראלי ערבי (לא להתבלבל עם תהליך השלום עם הפלסטינים וכמובן שהם צריכים להיות מטופלים כיחידה אחד, הסכסוך הישאלי, ערבי ופלסטיני), למטרופולין יהיה קל יותר מלכנסת ולעיר להתמודד עם ההזנחה והבעיות בערים ובכפרים הערביים, כי מטרופולין הוא לא פוליטי, לעומת ערים לא מעטות והכנסת מערבים פוליטיקה בנסיון להתמודד או לא עם הסוגיה, זה יקל גם בעתיד כאשר נגיע להפרדה בין העמים באשר לפתרון בסוגיה הערבית הישראלית.
    אני מניח שבעידן המטרופולינים יהיו גם איחודים וגם באיחודים הערים ינהלו את עצמם, השאלה היא היחס בין הניהול המטרופוליני לניהול העירוני ובמטרופולין יהיו ערים שיעבדו יחד, לדוגמה, איחוד בין תל אביב, בת ים, חולון, אזור, רמת גן, גבעתיים בבני ברק תחת העיר תל אביב, או פ”ת, ראש העין, השרון, הרצליה, תחת העיר פ”ת או הרצלה, ועוד איחוד ערים וישבים תחת נתניה, איחוד ערים וישבוים תחת העיר אשדוד וכולם יהיה בהגדרה ובאחריות של מטרופולין אחד “מטרופולין תל אביב).
    אני חושב שכל אחד מארבעת המטרופולינים צריך לקבל סמכויות שהמדינה והערים יכבדו בכל מה שנוגע לניהול שטח המטרופולין (למעט נושא ביטחון, חופש דת או אי דת)

  2. המאמר שלך יפה ! .

    עם יאחדו את כל ” ערי גוש דן ”
    זה יחסוך למדינה ” בירוקרטיה , שחיתות , והמון המון כסף !!! ”
    אבל כניראה ” המאפייה ” של משרד הפנים ושל ” נערי האוצר ”
    לא תרשה את זה

  3. מאמר יפה, אך דבר אחד קטן. אשדוד פתח תקווה ושאר המקומות המרוחקים לדעתי לא שייכים לתל אביב (וגם בני ברק אם מדברים על מה שהוגדר היום כתל אביב) רק גוש דן וזהו

    1. פתח תקווה מחוברת פיסית יותר מאשר הרצליה ורמה”ש.
      כך או כך, פתח תקווה היא חלק מהעניין כי היא פיסית אותה עיר.

כתיבת תגובה

הדוא''ל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *