מוניות שירות זה לא בדיוק תחבורה ציבורית


השיח החדש סביב מוניות שירות מדאיג אותי.

מוניות שירות מוזכרות שוב ושוב בהקשר של פיתרון לבעית חוסר התחבורה הציבורית בשבת או בהקשר של חלופה מרעננת לאוטובוסים הגדולים, מרעישים ומזהמים (כביכול).

הפסאודו-טענה הזו נאמרת ע”י אנשים שלא נוסעים מספיק במוניות שירות או לא מבינים איך מוניות שירות עובדות.

מוניות שירות הן הרבה יותר מוניות מאשר שירות. תחבורה ציבורית רגילה, כמה שנבקר אותה, מחוייבת לעמוד בתקנים ובמתכונת מווסתת מוכתבת מלמעלה. מוניות שירות זה שלב קדמוני של התחבורה ציבורית (שהיה צריך להיעלם מזמן).

נהגי מוניות השירות לא חייבים כלום לנוסעים
נהגי מוניות השירות לא חייבים כלום לנוסעים

כמה דברים שחובה להבין לגבי מוניות שירות:

1. חוסר מערכתיות
במונית שירות התמורה לתשלום היא הנסיעה הספציפית.
מנגד, בתחבורה ציבורית התמורה לתשלום היא התניידות עד להגעה ליעד. התשלום נעשה לפי איזור. נוסע משלם עבור התניידות באיזור מסויים, ויש לו זמן קצוב לעבור בין קווים שונים מבלי לשלם פעם נוספת.

2. זמני נסיעות – נתון לגחמות הנהגים
בבסיס ההיגיון הכלכלי של מוניות השירות ניצב עיקרון פשוט: מוניות שירות מביאות משכורת רק כשהן מלאות.
למוניות שירות אין לוחות זמנים, הנסיעות יוצאות לפי רצונו של הנהג, הנהג יצא מתי שכלכלי לו לצאת.
המתנה למונית שירות מלווה בחוסר וודאות. אין ערובה שמונית תגיע בזמן סביר, וכשהיא תגיע, רוב הסיכויים שהיא תיהיה מלאה.

ההיגיון הכלכלי הזה מביא לתופעה בלתי נסבלת של חוסר זמינות מוחלט של מוניות שירות בחלקיו הראשונים של המסלול, שכן נהגים יוצאם רק כשהרכב מלא, ועד שלא יורדים נוסעים, אין אפשרות להעלות נוסעים אחרים.
המצב הזה מייצר מצבים מעוותים בהם נוסעים הממתינים לאורך חלקיו הראשונים של המסלול נאלצים ללכת ברגל בכיוון המנוגד לכיוון התנועה הרצוי שלהם, עד לתחנת המוצא, רק כדי לתפוס מקום.

3. תגמול כספי לנהגים לפי כמות נוסעים ולא לפי איכות העבודה
דגם המימון של מוניות שירות מתגמל נהגים הנוסעים בפראות. במוניות שירות תשלום הנוסע נכנס ישירות לכיסו של הנהג, מה שמוביל את הנהגים להתחרות על נוסעים. פרנסה זה הרי דבר שמתחרים עליו, את טבע האדם לא ניתן לשנות. איך התחרות הזו מתורגמת לכביש? בנסיעה פרועה, עקיפות מסוכנות, הורדת נוסעים באמצע הכביש (כמובן שאין מה לדבר על נגישות כך) ובעוד עבירות תנועה מסוכנות רבות.

מנגד, תשלום הנוסע בתחבורה ציבורית אינו נכנס לכיסו של הנהג אלא למערכת הגדולה, שמספקת משכורת קבועה ויציבה. הנהג אינו מתחרה על נוסעים. המצב הזה מתגמל נהגים ששומרים על כללים ומסנן נהגים שמצפצפים על הכללים.

4. חוסר נוחות פיסית
מוניות שירות מופעלות ע”י רכבי “טרנזיט”  שיועדו במבנה שלהם לשנע חפצים ולא בני אדם.
(אגב, ההמרה של הטרזיט לתחבורה ציבורית לא הייתה עוברת ברוב המקומות המתקדמים בעולם.)
אמנם יש רכבי טרנזיט שכן תוכננו עבור הסעת בני-אדם, אך הנדסת האנוש שלהם לא מותאמת לנסיעות עירוניות הכוללות העלאה והורדת נוסעים באופן תכוף.
הנדסת האנוש של רכבי הטרנזיט לא לוקחת בחשבון התיישבות וקימה בזמן שהרכב בתנועה. היא לא מאפשרת עמידה (צריך ללכת שפוף וקשה להתייצב) ואי אפשר לשלם לנהג בעמידה. הנוסעים הקבועים במוניות שירות מכירים היטב את הנוהל המוסכם לפיו נוסעים כל הזמן מעבירים כספים בין נוסעים אחרים לנהג בישיבה.
כמובן שהכלים לא נגישים למוגבלי תנועה או אפילו לקשישים.

5. מידע לא נגיש
מוניות שירות לא מציעות מידע כלשהו על זמינותן, תדירותן ומסלולן.
הכל מבוסס על היכרות ושמועות.

6. מחיר יקר יותר
מוניות שירות יקרות יותר מתחבורה ציבורית, ובשעה שהתח”צ לא פעילה (כמו בשבת ובלילה) תעריפן מתייקר.

7. פגיעה במערכת התחבורה הציבורית הכללית
כל עוד ומוניות השירות פועלות, הן תופסות נתח מסויים מהתחבורה הציבורית בעיר.
מוניות שירות הוא אמצעי תעבורה לא מערכתי כפי שכבר ציינתי, ובכך הן נוגסות בכיסוי של מערכת התחבורה הציבורית ומצמצמות אפשרויות עבור הנוסעים.
כשנוסע קונה כרטיס איזורי בתחבורה הציבורית, הוא לא מעוניין ולא צריך לשלם שוב עבור מונית שירות שמגיעה למקום שאליו מגיעה גם התחבורה הציבורית. במצב כזה הוא יסבול מתדירות מופחתת שכן לולא היה קיים קו מונית שירות במסלולו, היו יותר קווי אוטובוסים שהם חלק מערכתי בתח”צ, ואז היה הנוסע נהנה מתדירות טובה יותר.
חמורים יותר הם המצבים בהם מקומות מכוסים רק ע”י מוניות שירות דבר שמצריך מהנוסע לשלם פעמיים אם ברצונו להתנייד, פעם אחת עבור נסיעה ספציפית במונית שירות, ופעם שנייה עבור מערכת התח”צ.

8. שכונה
מוניות שירות פשוט משחיתות אותנו. הטיעון הוא טיעון תרבותי.
מוניות שירות הוא כל מה שהפוך מסדר ויעילות. זה הסממן הטוב ביותר של העולם השלישי.
האווירה וההתנהגות שמוסד מוניות השירות תורם לחברה שלנו הם גיבוב של עצבים, לחץ, חוצפה ו”שוק”.
הגיבוב הזה על הכבישים, הוא מה שבסופו מיתרגם למה שכולנו מכנים “ג’ונגל”, וג’ונגל בכביש זו איכות חיים נמוכה, לחץ נפשי יומיומי ויותר מכך – סכנה.

comparison_station
נכון, זו לא השוואה נכונה בין תחנת אוטובסים ל”תחנת” מוניות שירות, אבל זו כן יכולה להיות השוואה בין תרבויות.

אז למה בדיוק מכוונים המצדדים במוניות שירות?
אם לרכבים הקטנים הרי שיש לכך פיתרון – מיניבוסים בשירות התחבורה הציבורית.
אם לפעילות בשבת ובלילה – גם לכך יש פיתרון, הפעלת התח”צ בשבת ובלילה בהתאם לביקוש.
יש עוד משהו שאני מפספס?

 

24 תגובות בנושא “מוניות שירות זה לא בדיוק תחבורה ציבורית

  1. תומכי תחבורה ציבורית בשבת ומתנגדיה מוכנים להתפשר על מוניות שירות בשבת, כי מצד התומכים לפחות תהיה תחבורה ציבורית כלשהי ומצד המתנגדים לפחות זה לא חילול שבת בסבסוד המדינה

  2. תומר, אנחנו בתור חילונים, מקבלים בהכנעה הרבה מאד סבסוד של שירותי דת למיניהם מטעם המדינה. אם המדינה לא רוצה לסבסד חילול של הדת, שלא תסבסד גם את הדת.

          1. וגם החלקת שפיות הזו בסכנת הכחדה אגב..
            כבר הועלו הצעות חוק לסגור גנים לאומיים בשבת.

  3. מוניות שירות נוחות מאוד לנוסע – הנסיעה תמיד בישיבה שלא כמו באוטובוס שהנסיעה בעמידה ובדוחק, עם עשרות אנשים מזיעים בקיץ ומשתעלים בחורף. הנסיעה גם מהירה יותר כי מונית שירות לא עוצרת בכל תחנה, אלא רק כשמישהו רוצה לרדת. הנסיעה מהירה יותר גם בזכות מימדיה של מונית השירות, שבניגוד לאוטובוס מאפשרים לה לתמרן בין הנתיבים בכביש עמוס.

    1. ליאור.. או שאתה לא נוסע במוניות שירות מספיק, או שאתה נוסע ואתה מסתדר עם זה. הנסיעה תמיד בישיבה אבל הכיסאות כ”כ צמודים וצפופים שאתה תמיד מתחכך בנוסעים האחרים. התמרונים שאתה מדבר עליהם גרמו לי לא פעם להעלות גרא בתוך המונית מהבחילה.
      גם אם אלה לא מפריעים לך ואתה רואה את היתרון שבהם, עיקר ההרס שמייצרות מוניות השירות הוא הפגיעה ב*מערכת* התחבורה הציבורית כפי שכתבתי. הפגיעה היא מערכתית והרשומה הזו דנה בתמונה הכוללת, במערכת הגדולה, ופחות בנסיעה הספיציפית (שלדעתך היא נוחה, וזה בסדר)

  4. כן אתה מפספס מי גרם לכול הברדק הזה אים לא מישרד התחבורה ובעיקר ביבי שהביא את המצב הקים שיש יותר מידי מוניות ורוב ההכנסה הולכת לכול הגורמים ונתחיל במס הכנסה +מעמ+ביטוח לאומי +מסיי רישוי +ביטוח מונית חובה וצד ג + מס תאגיד + סולר + תיקון ובלאי הרכב + החלפת הרכב כול כמה שנים +דוחות מישטרה כי הנוסעים לא מוכנים לרדת במקום שלא יפריע לתנועה וכול זה עוד לא מתיחס לעוד המון דברים קטנים שמיתרחשים יום יום לנהג

  5. התחברתי לחלק מהטיעונים, בעיקר ל”חוסר זמינות מוחלט של מוניות שירות בחלקיו הראשונים של המסלול”. כל מה שקשור לעבירות על החוק אפשר לפתור ע”י אכיפה ועונשים כבדים.
    אני נאלצת להשתמש במוניות שירות רק כאשר אני ממש ממש חייבת. עבורי זה שירות משלים וזו גם המטרה שלו.
    ענף מוניות השירות מתחיל ונגמר בשבת. זאת אומרת שהסטאטוס קוו אומר: אוטובוסים – לא, מוניות – כן. אם תבוא ותפגע במעט המוניות שיש – תצא מהסרט שזה מה שיגרום למדינה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. להפך: רק תגרום לפגיעה בכבשת הרש. אתה מוכן לקחת את הסיכון הזה?

    1. גלית, אני מודע לסיכון
      אבל אני אגיד לך מה, אנחנו הציבור הלא-דתי, חייבים להפסיק להיות כאלה רופסים וכנועים.
      אם תקום מחאה אמיתית בעד תחבורה ציבורית בשבת, מספיק מאית מהמחאה החברתית ב2011 זה יספיק כדי שתיהיה פה תחבורה ציבורית בשבת.
      הדילמה של הרע המיעוטו מול הדבר האמיתי מעסיקה אותי גם. יש דברים בגו.

  6. הבעיה הכי גדולה שלי עם מוניות שירות היא שפשוט אי אפשר לעלות עם עגלת ילדים.
    גם נכים לא יכולים להשתמש במוניות השירות. בקיצור, זאת לא תחבורה ציבורית

  7. למשתמש הקצה בת”א – מוניות השירות עדיין הרבה יותר נוחות מהאוטובוסים, למרות כל המוזכר לעיל. הבעיה עם מוניות השירות, כפי שאפשר להסיק מהטיעונים, היא בעיקר המודל הכלכלי והצ’כונה של התגלמותן בת”א, ואלה דברים שאפשר, תיאורטית, לשנות ברגולציות, מכרזים ושאר דברים שהמדינה ‘מצטיינת’ בהם. מה שלא יקרה כמובן.

    1. היי ניב, קודם כל כמשתמש תחבורה ציבורית קבוע, אני יכול להגיד שמוניות שירות הרבה פחות נוחות מאוטובוסים אבל את זה נשים בצד ונגדיר כדיעה. השינויים שאתה מציע לעשות באופן תיאורטי אכן אפשריים, רק שאז מוניות השירות כבר לא יהיו מוניות שירות אלא מיניבוסים שהם חלק אינטגרלי ממערכת התחבורה הציבורית (כמו קו 23 וקו 58), אין לי בעיה שמוניות השירות יהפכו “בהדרגה” לתחבורה ציבורית, העיקר שינתן מענה לכל הפגמים שלהם.

  8. מאחר ואני גרה בר”ג ברחוב הירדן – איזור בו אין מוניות שירות בקווי האוטובוסים העוברים בו – לא יצא לי לנסוע במוניות שירות בזמן האחרון. אבל נסעתי בעבר במוניות השירות, ואני מוכרחה לציין שטיעון מספר 6, לפיו מחיר הנסיעה במונית שירות הוא גבוה יותר מאשר בתח”צ (כלומר באוטובוס?) איננו תואם את ניסיון העבר שלי. לפני כמה שנים, כשהייתי עולה על מונית שירות באחד הקווים של דן בת”א הייתי משלמת פחות כמה עשרות אגורות מאשר הייתי משלמת אילו הייתי עולה על אוטובוס באותו קו. וזה היה המצב גם כאשר הייתי עולה על מונית שירות ברחוב ז’בוטינסקי בר”ג (שכמובן איננו נמצא באיזור שבו אני גרה – רחוב הירדן) ונוסעת בקו ישר עד ז’בוטינסקי בפ”ת הייתי משלמת קצת פחות מאשר הייתי משלמת אילו הייתי עולה על אוטובוס באותו קו. החיסרון היחיד בתחום מחיר הנסיעה במונית שירות היה שלא הייתי יכולה להשתמש בכרטיס החופשי יומי שלי עבור נסיעה במונית שירות, כמו שהייתי יכולה להשתמש בו עבור נסיעה באוטובוס.

    1. ליה, הכוונה היא בעיקר ל”תעריפים המיוחדים שיש במוניות שירות כמו החל משעת ערב מסויימת או בשבת וחג אז המחיר קופץ.

      1. נדמה לי שזה קשור גם למרחק הנסיעה. במרחקים שהייתי נוסעת מוניות השירות היו זולות מהאוטובוסים.

  9. בשולי הדברים: באמת תמיד תהיתי למה משתמשים בכלי רכב שמיועדים בכלל למשא, אין כלי רכב ייעודיים להסעת נוסעים בגודל הזה?

    1. מוניות שירות, בכל רחבי העולם השלישי הם כמעט תמיד אילתור בן כלאיים שהתקבע. דוגמא טובה למוניות שירות המורכבות מכלי רכב גרוע שלא נועד עבור תחבורה ציבורית הוא ה”ג’יפני” – מונית השירות של הפיליפים.
      במקרה של הג’יפני, האילתור נעשה כשילוב של ג’יפים שהיו שאריות ממלחמת העולם השניים במדינה, ו”קרון” או טרנזיט שנועד להכניס כמה שיותר אנשים בפנים.
      https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92'%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99

  10. האמת שבזמן שקראתי את הפוסט הזה חשבתי לעצמי כמה זה יכול להיות פשוט לפתור את העיניין. בן אדם בעל מוגבלות יכול לגשת לבגץ ולתבוע את משרד התחבורה( מי שמנפיק אישורים למוניות שירות) על חוסר נגישות. זה לחלוטין פגיעה בשיוויון שלהם.
    אני עובד בשוק צפון ולבעלי הדוכנים שם אסור להגיש אוכל בגלל שלבעלי מוגבלויות אין נגישות לכיסאות הבר הגבוהים שבעלי הדוכנים משתמשים בהם. זה אמור לקדם שוויון בין אם אני חושב שזה חכם וצודק זה משהו אחר.
    כמובן שאם זאת הייתה מדינה מתוקנת בגץ היו מדברים על תחבורה ציבורית בשבת אבל במדינתנו כניראה שיופסקו מוניות השירות.

  11. אני אשמח מאד אם מישהו יוכל לענות לי בפורום הזה לגבי שאלתי… האם מוניות שרות חייבות לנסוע לפי המסלול שלהן? כי יש מקומות שהם לא תמיד נכנסים לשם רק אם יש להם נוסעים להוריד.. זאת אומרת שלהגיע לעבודה מהבית אני יכולה אבל אין לי איך לחזור חזרה מהעבודה… האם יש טעם לפנות למשרד התחבורה בנידון?

    1. נהגי מוניות שירות עושים מה שבראש שלהם. זו לא תחבורה ציבורית. זה מחזק את מה שכתבתי כאן. תחבורה ציבורית צריכה לפעול לפי מסלול קבוע ולא לפי רצונו הטוב של הנהג. הצטרפי אלינו למחאה

כתיבת תגובה

הדוא''ל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *