חלופה להצעה לבנייה בכיכר המדינה


למי שלא מכיר/ה, התכנית הנוכחית היא בנייה בתוככי כיכר המדינה מתחם מגורים הכולל 3 מגדלים.

המצב שייווצר הוא אמירה אדריכלית חדשה עם משמעות מרחיקת לכת.

התכנית הנוכחית - מגדלים בתוך הכיכר
התכנית הנוכחית – מגדלים בתוך הכיכר

המרקם העירוני באזור שבנוי בהתאמה לכיכר המדינה תוך שהוא נשען על כיכר המדינה כשטח ציבורי וכמקום מפגש של דרכים ראשיות בת”א (רח` ויצמן ורח` ז`בוטינסקי) ישנה פניו ולאחר בניית המגדלים יסתובב כל המרקם העירוני סביב מתחם מגורים.

כיכר המדינה היא סוג של טבור של המרקם העירוני של ת”א. היא נמצאת במרכז שטחה של העיר. מגדלי מגורים שיבנו בשטח זה, יקבלו מעמד שאינם ראויים לו.

כל המבנים הפרטיים בתל אביב ממוקמים במגרש פרטי. המבנים בכיכר המדינה יהיו מבנים פרטיים אשר ימוקמו בשטח ציבורי (גם אם לא ציבורי-סטטוטורית). זהו מצב של עליונות של דיירים עשירים (הפעם לא דווקא בגלל גובה המבנה ביחס למרקם) על כל תושבי העיר, ואף על הממסד עצמו. שכן אפילו מבנים ממסדיים כמו בית המשפט וקריית הממשלה אינם זוכים למיקום כה נעלה ביחס למרקם העיר. הבניין היחיד בתל אביב שזוכה למיקום נשגב ביחס למרקם העירוני הוא בניין עיריית ת”א. זאת ועוד, כיכר המדינה מהווה מיקום נשגב בהרבה ממיקומו של בית העירייה כיוון שכיכר המדינה היא מפגש צירים ושטח ציבורי עגול הממורכז במרקם בסימטריות ובשלמות וכך הוא יוצר למרקם של העיר “פנים”, בעוד שהשטח עליו בנוי בניין העירייה הוא מחוץ לכיכר ומהווה דופן לה כך שהכיכר מתפקדת גם כרחבה של בית העירייה.

ניתן להשוות את רעיון המגדלים במקום כיכר המדינה למגדלים במקום כיכר רבין או כיכר דיזנגוף.

אין שום בעיה עם הקמת מגדלים בדפנות של כיכרות, אך ביטול כיכר ציבורית ובניית מגדלים במקומו הוא חטא שספק אם נעשה במקום כלשהו בעולם.

 

הבעיה: כיכר המדינה היא שטח ציבורי שהוא בבעלות פרטית.

זו הסיבה לפיה אדריכלים נאלצו לתכנן משהו לא מוסרי. מתחם מגורים פרטי במיקום שהכי לא מיועד לכך.

במקור, תוכננה הכיכר כך שיקיפו אותה שתי דרכים מעגליות (“טבעות”) – רח` ה` באייר  הינו הטבעת החיצונית שאמורה הייתה להקיף טבעת פנימית. בין שני הטבעות היו אמורים להבנות מבנים, והטבעת הפנימית אמורה הייתה להקיף כיכר ציבורית. סביב רח` ה` באייר, שהוא הטבעת החיצונית, נבנו מבני מגורים עם חזית מסחרית, בעוד שהטבעת הפנימית מעולם לא נבנתה.

כך נוצר מצב בו במקום כיכר קטנה במרכז השטח, הרוויחה העיר כיכר גדולה מאוד, הכיכר הגדולה בישראל.

כבר כמה עשורים דורשים בצדק בעלי הקרקעות בתוך הכיכר לממש את זכותם לבנות בה. עם השנים, הבינו העומדים בראשות העיר כי כיכר המדינה היא אוצר עבור העיר וכמו שלכל עיר גדולה שמכבדת את עצמה יש כיכר גדולה – חשוב שתהיה אחת כזאת גם לתל אביב. ראש העיר דאז שלמה להט החליט להעביר את זכויות הבנייה מכיכר המדינה אל שטח קרוב ב”מתחם 2000″. אלא ששנים לאחר מכן קבע בית המשפט, שיש לאפשר לבעלי הקרקעות לבנות במרכז הכיכר, כפי שתוכנן מלכתחילה.

קישור: כך הגענו למצב בו מי שקובע הוא בית המשפט, ולא העיריה.

מאז, השתנתה התקופה, וכיום כל ראש עיר יודע שמימוש התכנית המקורית – בינוי מאסיבי שיתפס כ”סתימה” של רח` ה` באייר וייצור כיכר חדשה וקטנה בלב המתחם יתקבל בהתנגדות עזה.

זו לא התקופה, לא בונים כך היום.

על כך שיש לרווח את הבנייה הסכימו כל מהנדסי העיר הקודמים ולכן הוחלט לבנות מגדלים בלב הכיכר ולוותר על הרעיון המקורי של הכיכר (טבעת עגולה המקפה טבעת מלבנית ובליבה כיכר)

עם המעבר ההדרגתי מרעיון לרעיון, נשכחה ההתייחסות למרקם העירוני. כך נוצר מצב בו עתידים להבנות 3 מגדלי מגורים בתוך שטח שהוא ציבורי בפועל, וכך יקבל המרקם של העיר משמעות חדשה.

התכנית הנוכחית היא תוצאה של חשיבה קצרת טווח, המנותקת מעבר ועתיד העיר. העירייה מקדמת את התכנית במהרה ע”מ “לסיים את הפרשה” ולמנוע ספיגת תביעות נוספות.

 

אני מציע להפסיק את אבולוציית התכניות עבור הכיכר שנולדו מתוך התכנית המקורית ובניסיון להתאימן למציאות המשתנה התגלגלו עד למצב לא צודק. 

צריך להתייחס לכיכר מחדש.

אפשר לבנות במתחם מבלי לפגוע במרקם העיר, מבלי לייצר היררכיה מוטעית של מגורי עשירים בתוך שטח ציבורי, תוך שמירה על כיכר המדינה ככיכר ציבורית, פיתוחה וחיזוקה וגם לאפשר לבעלי הקרקעות זכות לבנות במתחם (ולא במתחם מרוחק).

פרטי הפיתרון:

אל כיכר המדינה מתחברים שלושה רחובות צרים, רח` בינוני אחד, וארבעה רחובות ראשיים.

אני מציע להעביר את זכויות הבניה אל צידו הבנוי של רח` ה` באייר, אך כיוון שכל המגרשים בנויים, אפשרי להשתמש במפגשי הרחובות עם הכיכר ולהקים בהם מבנים/מגדלים השומרים על רציפות הרחוב תחתם כך שימשיכו להתחבר לכיכר המדינה. מגדל שלום מאיר בנוי בשיטה זו.

          מעל מפגש עם רחוב צר יבנה בניין במימדים קטנים, מעל הרחוב הבינוני (רח` תש”ח) יבנה מבנה גבוה ומעל רחוב רחב ניתן יהיה להקים מגדל גבוה במיוחד.

          בסה”כ ישנם 8 מפגשים של רחובות עם כיכר המדינה – כמובן שאין צורך לבנות בכל המפגשים, ועדיף להשאיר כמה שיותר צירי תנועה רחבים פתוחים.

          בנוסף לכך בצמוד לכיכר המדינה ישנו חניון בבעלות עיריית ת”א (מאחורי בית ליסין). זהו שטח אליו ניתן להעביר זכויות בנייה ולהקים 2 מגדלים ויותר, תוך העברת החניון אל מתחת לקרקע והקמת גן ציבורי בשטח שישאר. ניתן גם לחבר את המגדלים אל הכיכר ובכך למתג אותם כמגדלים בכיכר המדינה.

          ע”מ להעניק לבעלי הקרקעות “בונוס” על ההמתנה עד לאישור התכנית ותחילת הבנייה ניתן להוסיף למגרשים שצוינו מספר מגרשים קרובים בבעלות העירייה כמו חלק מהמגרש מול בית החייל ברח` פנקס.

כך יכול להראות מגדל לצד כיכר המדינה הממשיך את הרחוב מתחתיו (כמו מגדל שלום).
מיקומי המגרשים המוצעים לבנייה בכחול - מיקמוי המגדלים לפני התכנית המקודמת - באדום
מיקומי המגרשים המוצעים לבנייה בכחול – מיקמוי המגדלים לפני התכנית המקודמת – באדום
בחניון בית ליסין אפשר להקים מגדל או שניים המתחברים ישירות לכיכר.

לאחר שתעבור כיכר המדינה לידי העירייה, ניתן יהיה לשקם אותה ולהופכה לכיכר היפה בישראל, ואף לקיים בה אירועים כמו “טעם העיר” ו”שבוע הספר”.

דבר כזה לא יחזור על עצמו בדיזנגוף, כיכר המדינה היא דווקא ההזדמנות לשחזר את כיכר צינה דיזנגוף הישנה וה”פארקית”.

 

כתיבת תגובה

הדוא''ל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *