שני שלטי פרסומת זהים בשתי ערים שונות.
מאז שעיריית ר"ג חתמה על הסכם שילוט חוצות עם חברת JCDecaux, היא מתעמרת בהולכי הרגל בעיר. השלטים מוצבים במקומות הכי מעיקים שאפשר עבור הולכי הרגל.
החופש המוחלט שניתן לJCDecaux לפזר את שלטי הפרסום בכל מקום בר"ג הוא ההגדרה המילונית של "הפקירות".
נראה שעיריית ר"ג אפילו לא שולחת נציג מטעמה לשטח, בעת התקנת שלטי החוצות. היא משאירה את ההחלטה איפה ואיך להתקין לJCDecaux, שניכסה לעצמה את ר"ג ל-25 שנה (משך תקופת הרישיון שהם קיבלו במכרז).
ג'ייסי דקו חברה נוראית ואיומה, ממש מכת מדינה. לעולם לא אסלח להם על סככות האוטובוס הזוועתיות של תל אביב. הם שמו לעצמם למטרה למקסם רווח מפרסומות על חשבון כל משתמשי הדרך שאינם בעלי רכב פרטי, ולא איכפת להם מכלום (קפיטליזם לפי הספר, איכפת להם רק מעצמם ואין אף רגולטור שמעז להגיד להם מה לעשות).
אפילו בפתח תקווה, עירייה שמבחינת תחבורה היא נוראית מכל הדעות, התקינה סככות אוטובוס יותר נוחות (ויוצרות צל) מהסככות של ג'ייסי דקו
הגיע הזמן שמשרד התחבורה יצור תקנות, חוקים ורגולציות בכל מה שקשור למתקני דרך כגון תחנות ושלטי פרסומת – רגולציות שיחייבו סככות אוטובוס לספק הגנה מפני תנאי מזג האוויר, ויחייבו שלטי פרסומת לא להפריע להולכי הרגל ורוכבי האופניים, ולא להסיח את דעתם של הנהגים בכביש.
בברלין לא היו מאשרים מה שמאשרים פה בישראל .
הכול מתחיל ונגמר בשוחד .
זה לא חייב להיות שוחד, מספיק שלא תיהיה מודעות.
פינגבאק: JCDecuax, שאמונה על תחזוק תחנות האוטובוס, חוסמת אותן בשעות השיא כדי להחליף פרסומות - התפוז הגדול
חייבים למצוא איזו תקנה למען שלום הציבור או למניעת סכנה לציבור שתאפשר להוריד את המודעות האלה. הן מוצבות על המדרכה במקומות נוחים לקריאה מהכביש, אבל המדרכה שייכת להולכי הרגל!