בכל תחילת שנה עברית, אפשר לראות את הדוכנים האלה צצים באלנבי (משנה לשנה יש פחות כאלה מטבע הדברים)
תמיד כשאני מתמרמר על הניראות של של דוכני כרטיסי השנה הטובה, אני מקבל שטף תגובות מתפלשות בנוסטלגיה וחיבה. לרגע אני הופך להיות האויב של כולם.
גם העוברים והשבים מפרגנים ויש אחדות בתמיכה לדוכנים האלה. וגם באינטרנט.
כתבתי בעבר לעיריית ת"א על הדוכנים, וקיבלתי גם מהם תשובה בסגנון. איך אני מעיז להתלונן על משהו כ"כ מסורתי ויפה?
בקיצור, אני לא מאחל לכם להיות אויבי הנוסטלגיה. אתם לא רוצים להיות שם.
כשאני עובר באלנבי בתקופה הזאת בשנה אני מתחלחל מהכיעור של הדוכנים האלה. אין לי בעיה עם רעיון כרטיסי השנה הטובה והנוסטלגיה. הבעיה שלי שהדוכנים נעשו בלי טיפת מחשבה אל אסטטיקה והתאמה חזותית לרחוב. פשוט חיברו כמה קרשים במסמרים, שמו יריעת פלסטיק והעמידו את הכל בצורה רעועה וחפיפיניקית.
אם עיריית תל אביב מאשרת את הדוכנים האלה, כדאי שתיקח אחריות גם על הניראות שלהם ולא תיתן לכל אחד לחבר כמה קרשים ולמקם את זה כראות עיניו.
הנה, דוכני רחוב יכולים להיראות טוב:
משהו ששמתי לב אליו, לפחות בדוכן שליד כיכר מגן דוד: מוכרים שם דברים נוספים פרט לכרטיסי הברכה, צמידים או שרשראות או משהו כזה, ובכל מקרה, לא דברים שקשורים לחג הקרב ובא.
כמה לא מפתיע