כבר דיברנו פה ושם על חללים עירוניים מתים. כאלה שיש אליהם גישה – אבל אין צורך / הזדמנות אמיתית לגשת אליהם.
סביב שכונת פארק צמרת נבנתה חומה שמטרתה לבודד את השכונה ו"להפריד אותה מהרעש הסואן של צירי התחבורה המקיפים אותה".
החומה לא עבירה ואטומה לחלוטין (מיותר לציין). אולי החומה האגרסיבית ביותר בתל אביב.
יצא לי לצלם תמונה שמבטאת באופן חזותי וברור את בעית תרבות הגדרות הכה נפוצה בישראל.
אם בחזון מתכנני השכונה הייתה פארק צמרת שטח ירוק נעים לטיול ורציף בין החומה המזרחית למערבית, הרי שבפועל כל מגדל מקיף את עצמו בעוד מכשול-כלשהו וכך קיבלנו שטח-בין-גדרות שאין ולא תהיה שום סיבה להכנס אליו. סתם פיסת קרקע ששווה מיליונים שדינה להוות שטח מת. הכי מת שיש.
