התפוז הגדול

צומת עלית השתגע: צימצום נתיבים זה טוב, אך מתחיל לצאת משליטה.

הפוסט הזה אינו עוד תלונה של נהג שצימצמו לו את נתיבי הנסיעה.

מי שמכיר את הבלוג שלי יודע שתמיד נשאתי את דגל ההליכתיות והתנגדתי להתמכרות הערים לרכב הפרטי.
למעשה עוד לפני יותר מ-20 שנה התרעמתי על כך שת"א נרמסה ע"י תשתיות הרכב הפרטי, וטענתי שיש לצמצם כבישים ואף לבטל אספלט ברחובות מסויימים.

במשך כשני עשורים, כל ניסיון שלי להציע לתת פחות מקום לרכבים בדרכים העירוניות זכה לבוז או לחוסר הבנה.
והנה,  בשנים האחרונות הרעיון נתפס ומוסדות התכנון אימצו אותו. הוא אפילו מקבל שמות וכינויים כמו "מיתון תנועה" "הליכתיות" "היפוך הפירמידה" וכ'

לשמוח? כן!
אבל כמו כל רעיון, נראה שגם הרעיון הזה נמצא בסכנה של "אימוץ עיוור".

בעד צימצום נתיבי נסיעה

אנחנו מצויים בעיצומו של גל חיובי ביותר, שבו מבטלת העירייה (בשלב הזה עיריית ת"א בלבד) נתיבי נסיעה לרכבים ומחליפה אותם במדרכות רחבות, שבילי אופניים איכותיים יותר ואפילו מדרחובים. יישר כח עיריית ת"א – תמשיכו!

..אבל

אבל לפעמים זה עושה הרבה יותר רע מטוב. ובכלל צריך לזכור שיש עוד פרמטרים חשובים לצד "הליכתיות".

לאחר השלמת עבודות הקמת התחנה התת-קרקעית של הקו האדום, צומת עלית בתצורתו החדשה עבר הפחתה של מספר נתיבים.
ההליכתיות לא ממש השתפרה, אבל כן קרה דבר אחר: התחבורה הציבורית נפגעה.

המצב הישן היה 3 נתיבים לנסיעה ישר (אחד נת"צ) ושניים שמאלה לאבא הלל.

הצומת בתצורתו הישנה. 5 נתיבים.

המצב החדש: נתיב אחד בלבד לפנייה שמאלה ושני נתיבי נסיעה ישר.

המצב החדש בצומת: 3 נתיבים במקום 5.

עקב צימצום הפנייה שמאלה לנתיב אחד בלבד, התור לפנייה כה ארוך, שלרוב הוא מתחיל עוד באזור האיילון.

זה לא הגיוני שאוטובוס יחכה רבע שעה כדי לפנות שמאלה.
המצב הזה מוביל לבלגן טיפוסי ישראלי:

  • חלק מנהגי האוטובוס מחכים בתור רבע שעה.
  • חלק עוקפים את התור ופונים שמאלה מנתיב הממשיך ישר (אפשר לראות בוידאו).
  • חלק ממשיכים ישר ועושים פרסה מהנתיב האמצעי בצומת עם רחוב מקדולנד (יביא לתאונה בטוחה בעתיד).
  • חלק פונים שמאלה ברח' הגלעד ומסתובבים במעגל תנועה וחוזרים לצומת עלית מהכיוון השני.
  • חלק פונים שמאלה לרח' הגלעד וממשיכים הלאה במסלול תוך דילוג על תחנה.

בקיצור – כל נהג אוטובוס עושה מה בא לו.
לקו שירות צריך להיות מסלול קבוע. ברזל. נהג אוטובוס שמאלתר ומשנה את המסלול – אומר דרשני על התח"צ בישראל.

במקרה הזה האוטובוס עוקף את התור ופונה לאבא הלל מהנתיב המיועד לנסיעה ישר
במקרה הזה האוטובוס עקף את התור, וכך הוא ממתין לפנייה באמצע הצומת.
במקרה אחר נהג האוטובוס המשיך ישר, נכנס לרח' קטן (הגלעד) הסתובב במעגל תנועה וחזר אחורה לצומת עלית משם הוא יכנס לרח' אבא הלל

לסיכום, לא רק "הליכתיות" אלא גם "קריאות"

שיפור ההליכתיות זו מטרה נעלה.
צימצום נתיבי נסיעה זה כלי חשוב שיש להשתמש בו.
אבל צריך לזכור מה מטרת-העל שלנו. המטרה היא להפוך את העיר למקום נעים.

קיבלנו כאן מעבר חציה מעט יותר קצר, ותחבורה ציבורית מבלבלת הרבה יותר.
זה לא רק ההמתנה הממושכת, זו בעיית הקריאות הלא-מדוברת ולא מוכרת בשיח הישראלי.

תחבורה ציבורית צריכה להיות קריאה, ותנאי בסיסי לכך הוא שמסלולי האוטובוס יהיו עקביים וברורים, בלי אקראיות. בלי להשאיר את ההחלטה בידי הנהג.

וכן.. נדבר גם על דיזנגוף

מה שקרה בדיזנגוף לאחרונה הוא מקרה חולה דומה. נדבר עליו בקרוב.

1 מחשבה על “צומת עלית השתגע: צימצום נתיבים זה טוב, אך מתחיל לצאת משליטה.”

  1. אותו דבר בצומת הבאה דרך בגין/על פרשת דרכים. צמצמו נתיבים מ3 ל2 וכמובן אין נת״צ – גם האוטובוסים עומדים בפקקים.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן