אחד הנושאים הראשונים אליו נדרשת עירייה של כל עיר בעולם – הוא התחבורה. פרט לישראל. בישראל העיריות לא נוגעות בתחבורה ומשאירות את ניהול התחבורה למשרד התחבורה, שמתייחס לתחבורה אשר מתקיימת בימי א-ה בלבד, וקצת בשישי. ההיתר להחנות רכבים בסופי שבוע לאורך תחנות אוטובוס ("אדום-צהוב") הוא תזכורת טובה לכך שסופי-השבוע בישראל מופקרים תחבורתית. אין לרשויות המקומיות …
תחנות קווי המטרו עתידות לשנות לחלוטין את פני הסביבה שלהן, מרתק לפתוח את התכניות המתגלגלות בימים אלה בוועדות השונות ולראות את האינטראקציה שלהן עם העיר. פיל בחנות חרסינה להעביר קו מטרו בתוך מרקם עירוני עם רחובות צפופים כמו בלב תל אביב, זה אירוע בנייה עוצמתי שהמרקם העירוני של ת"א לא ידע מעולם.תוסיפו לכך את העובדה …
לפני 12 שנים התקיים דיון פתוח בו הציג מהנדס עיריית ת"א דאז חזי ברקוביץ' את החלופות השונות לתכנון "רובע דב" שיבנה במקומו של שדה דב.גולת הכותרת של הדיון היה המשכו של רח' אבן גבירול כרחוב מסחרי ופעיל גם מצפון לירקון. כשהגיע זמן השאלות, הרמתי מיד את האצבע ושאלתי את מהנדס העיר: "האם יש לכם התייחסות …
כל מי שמגדל ילדים קטנים, יודע כמה קשה יש לעמול על להביא אותם למצב שינה, ועד כמה זה שברירי ורגיש. בימים יוצאי דופן אלה, "ימי הקורונה", בהם אנו מתפקדים מהבית כגננים, עקרות-בית, הורים, וכן, גם כעובדים מפרנסים – בו זמנית (משהו כמו 250% משרה), כל רגע בו הילדים שלנו ישנים, או רגע בו אנו עצמינו …
ממש במקרה, בדיוק לפני 5 שנים, העליתי את הפוסט הזה שהציג בהתלהבות את סגירת פתחי האיוורור הרצפתיים שהכניסו אור ואוויר לקומות החניון של מרכז עזריאלי, על חשבון המדרכה. הפתחים הוחלפו בסבכות שניתן לדרוך עליהן, אדניות הוחלפון במדרכה ו"נפרצה" חזית מסחרית לכיוון הרחוב. בהמשך, בפוסט הזה הצגתי את הכוונה להפוך בהדרגה את כל החזיתות של מרכז …
אני מתנצל מראש: כותרת המאמר נכתבה בשפה שאדריכלים אוהבים. הכוונה היא שמקומות שהקהל מבקר בהם כמו חנויות, מסעדות ודברים שנמצאים בד"כ ברחוב – צריכים להימצא גם בגובה (או מתחת לקרקע). מהבחינה הזאת, תמיד חשבתי שהערים בישראל משעממות, שטוחות מאוד, ונראה שהן מתפתחות ע"פ שטנץ שחוזר על עצמו. אני מוצא את ההזדמנות לכתוב את זה כאן …
פארק הירקון מוזנח. הוא כבר לא מה שהיה לפני כמה שנים בודדות. משהו רע קורה שם. בעיקר בחלק המרכזי ("ליבת הפארק"), כלומר איזור הצפארי לשעבר. זה קורה דווקא בעשור שבו עשרות גנים ציבוריים (בתחום עיריית ת"א-יפו משתדרגים ומתרעננים). כמה דוגמאות: 1. איזור מתקני השעשועים המרכזי בשנות ה-90 זו הייתה גולת הכותרת של פארק הירקון. זה …
לפני כשנתיים טענתי שצריך לפתוח את מוזיאון ארץ ישראל לעיר ע"י הסרת הגדרות ובכך להפוך אותו לפארק ציבורי שמתשלב בעיר ובו מפוזרים ביתני תצוגה מוזיאלים. בכתבה זו מניתי רשימה של מקומות בת"א ש"השתחררו" והפכו לחלק רצוף מהמרחב ציבורי של העיר. אני זוכר שקיבלתי תגובות רבות של אנשים שהיו רוצים שתוסר גם הגדר סביב מרחב הדשא …
מטרת פוסט זה היא בטח לא ללעוג לתכנון מבנה המיון החדש באיכילוב. אקדים ואומר שהוא דווקא נראה לי טוב לכשעצמו. בימינו מתקיימת תחרות תמידית בין אדריכלים לתכנון המבנה הבולט ביותר לעין. זה הגלגל העיקרי של ענף האדריכלות כיום. אדריכלים כמובן לא יודו בכך. הם יגידו את ההפך הגמור: "העדפנו להישאר צנועים", "המעלה הגדולה בתכנון היא …
יש ציבור גדול של אנשים שכמהים לתח"צ טובה יותר בישראל, ואין לי ספק שרובם שמחו מאוד כשהתבשרו כי סוף סוף כי הונהג הרב קו במוניות שירות. זה הרי כה הגיוני ומתבקש. הנהגת השימוש ברב קו במוניות שירות תגדיל את אפשרויות הנסיעה: יותר מעברים, יותר כיסוי, יותר שעות ואפשרות לרדת מהמונית בכל מקום לאורך המסלול. כלומר, …
את המתקן שבתמונה כיניתי מאז הצבתו "גרוטאת יחסי ציבור לעירייה נכשלת". המתקן אמור לספק לעוברי אורח שירותים כמו טעינת טלפון, התקשורת למוקד העירייה, ניפוח גלגלי אופניים, נקודת WIFI וכ' המתקן הזה הוא למעשה שלט. כל תפקידו הוא לתקשר החוצה מסרים ותחושות של קדמה, חדשנות ויצירתיות. תכנון המתקן מכוון כולו ליצירת חזותיות גבוהה שמעבירה את מותג …