המגיפה הגדולה ביותר ב-50 השנה האחרונות היא מגפת חדשות הכזב.
חדשות מזוייפות הוא אמנם ביטוי שהופץ וקודם ע"י דונאלד טראמפ (אשף חדשות כזב בעצמו) אך למעשה העולם נגוע בנגיף הזה הרבה שנים לפני כהונתו.
הפופולאריות של פייסבוק ויוטיוב חיזקה מאוד את החדשות המומצאות, אבל השם, חדשות מזוייפות (פייק ניוז) הוא זה שמאפשר לתפוס את התופעה בזנב ולדבר עליה.
לא רק חדשות מומצאות, גם נתונים, וגם מסקנות.
בקהילת המתכננים הופצה "מסקנה" שאנשי תכנון ואדריכלים לא מפסיקים לפמפם בדיונים, בכתבות, הרצאות ובסטודיו שבבתי ספר לאדריכלות: "מגדלים לא מספקים צפיפות גדולה יותר מבנייה מרקמית".
אני תמיד נפעם מחדש מחולשת האון-המוחי של המין האנושי אל מול סחף ההמונים, האינרציה של רעיונות, אופנות ומגמות שיכולות לאייד בשנייה את ההיגיון הבריא שמספק לנו המח שלנו, החושים שלנו. הפיסיקה.
אני שואל את עצמי במה עוד יכולים לשכנע את ההמונים באמצעות פימפום תקשורתי ובחזרתיות מסרים (אינלטקטואלית ככל שתהיה)?
במה יהיו משוכנעים קהילת המתכננים והאדריכלים בעשור הבא? מה יהיה השיגעון הבא?
פיסיקה. עובדות.
מגדלים חוסכים במקום ואני לא מתכוון להתבזות ולהציג כאן סכימות והוכחות. קחו את זה, או עזבו את זה (ותחיו בעולם דמיוני, בו רוב המתכננים חיים היום).
הקנונייה שנרקמה נגד המגדלים באשר לחיסכון בקרקע מבוססת (כמו כל קנונייה) על עובדה אחת נכונה: מגדלים הנבנים תוך השארת רחבות גדולות ריקות לא חוסכים קרקע שכן אפשר לבנות את כל אותה קרקע בבנייה מרקמית נמוכה ואז כמות השטח הבנוי במגדל יכולה להיות שוות ערך לשטח הבנוי במבנים הנמוכים.
להסיק מזה שמדובר באי חיסכון בקרקע זו שגיאת תצפית, וזהו מצב המתייחס למצב מרחבי ספציפי, שאי אפשר להקיש ממנו על כל המגדלים.
נו באמת! ברור שמגדל לצד רחבה גדולה כולל את אותה כמות שטח בנוי שהבנייה המרקמית הייתה מספקת. אבל בואו נסתכל מחוץ לזכוכית המגדלת של הטענה המפומפת הזאת. מה קורה עם השטח שהתפנה? הרי שזהו שטח נוסף לבנייה! או לפארק, או לכיכר, לשוק, או לעוד מגדל, או לעוד בנייה מרקמית!
כלומר ההנחה הסמויה של הטוענים לאי חיסכון בקרקע של המגדלים, היא שכל מגדל מחייב רחבה ריקה לצידו.
אז לא. מגדל לא מחייב רחבה ריקה לצידו. רחבות ריקות זו טעות תכנונית שלא מגיעה בחבילה אחת עם מגדלים. יש מספיק דוגמאות בעולם לרחבות ריקות בערים, גם ללא מגדלים.
והנה דוגמא בתמונה אחת למגדל שתופס את כל המגרש (משמאל) לעומת מגדל שמשאיר רחבה ריקה ומיותמת (מימין):
האם בונים בישראל יותר מידיי מגדלים לצד רחבות ריקות? כן. זו לא בעיית מגדלית, זו בעייה תכנונית. המגדלים הנטועים בפארקים או בחניונים הם טעות תכנונית איומה, אסור לבנות ככה.
אבל אל תתנו לטרמפיסטים לזבל לכם את המח עם קנוניות ועם מסקנות מומצאות.
מגדלים מאפשרים יותר תוכן, יותר שטח בנוי על שטח קרקע. זה מאפשר לפנות קרקע אחרת. עכשיו השאלה מה עושים עם הקרקע שהתפנתה. את זה צריך הדיון לכלול.
מגדלים על מגרש רגיל
עוד היבט שמאוד חסר בדיון הישראלי: מה עם סתם מגדלים שבנויים על סתם מגרשים? בלי איחוד חלקות, בלי רחבות ובלי פינוי בינוי המוני.
פשוט לקחת בניין קטן, להרוס אותו ולבנות במקומו במגדל, על אותה תכסית קרקע.
אפשר גם בלי להרוס אותו. פשוט לבנות מעליו מגדל.
למה לא עושים את זה בארץ? למה כל מגדל חייב להוריד חצי בלוק?
אני רוצה לסיים את הכתבה עם דוגמא למגדל מופת בהקשר הזה שכולי תקווה שיבנה לפי ההדמיות.
מדובר בסתם מגדל מעל סתם בניין ברח' יהודה הלוי 33 בלב ת"א, בלי רחבות ובלי להרוס מבנים. (לא יודוע מי האדריכל, אשמח להשלמת הפרטים).
מגדל שמתייחס לאדריכלות הבניין שתחתיו, ממשיך את קווי החזית שלו ולא מייצר סנסציות. מגדל כלבבי.
בדיוק אלה המגדלים שחסרים כ"כ בתל אביב ובארץ. מגדל על מגרש אחד. יש כאלה שמכנים את זה "מגדלונים" לדעתי זה פשוט בניין רגיל, כמו כל בניין מסביב, רק אחד כזה שחוסך בקרקע: נותן יותר תכנים על אותה חלקת קרקע.
כן ירבו.
ואם זה לא היה מספיק ברור, כך נראה המגרש כיום. בניין קטן בן 3 קומות עם גג רעפים לא יעיל:
קראתי את הטקסט פעמיים ואני מודה שאני לא מצליח להבין את ההיגיון בטיעונים שלך.
אתה בעצם אומר שרמת הצפיפות של מגדלים ושל בנייה מרקמית היא זהה (אגב, על סמך מה אתה מבסס את הקביעה הזו?) ואם ממילא היא זהה אז כבר כדאי להעדיף בניית מגדלים. אבל על סמך מה אתה קובע שמגדלים עדיפים? אם כבר אני יכול לחשוב על מספר טיעונים נגד מגדלים שלא התייחסת אליהם כלל. בתור התחלה, יש את בעיית התחזוקה של מגדלי מגורים שאנחנו מכירים ממקומות אחרים בעולם ובסבירות די גבוהה עוד תגיע גם לישראל. התחזוקה שלהם יקרה מאוד, במיוחד ככל שהמגדל מתיישן ומתחיל להכנע לנזקי השנים שחולפות. אנשים קונים דירה במגדל ולא מביאים בחשבון שאחרי 20-30 שנה יצטרכו להשקיע המון כסף מכיסם כדי להחליף את מערכת משאבות המים או את המעלית. מה גם שאנשים קונים היום דירה כשיש הם כסף ויכול להיות שבעוד כמה שנים כבר יהיה להם פחות כסף ופחות אפשרות כלכלית לעמוד בעלויות התחזוקה. בנוסף, יש סיבות למה נדרש רווח גדול בין מגדל למגדל. קודם כל, מגדלים יוצרים היטל צל גדול מאוד ומשרים תחושה לא נעימה על המתהלכים בסביבתם. ריווח המגדלים מקל על הבעיה הזאת וגם בנייה מרקמית בין המגדלים יוצרת תחושה כזאת "חונקת" ובעייתית. יש גם סיבות הנדסיות-אדריכליות מדוע צריך לרווח מגדלים. אם כי זה כבר תחום שאני פחות בקיא בו.
נשמע שזאת בעיקר בעיה בהבנת הנקרא שלך 🙂
הוא כתב בבירור שהטענה שמגדלים ובנייה מרקמית מאפשרית צפיפות זהה היא שטות גמורה חסרת כל אחיזה במציאות, fake news. עניין שמבוסס על כך שמגדלים בעבר היו בעיקר מגדלי יוקרה- שכללו דירות גדולות במיוחד והמון שטחים משותפים במפלס הקרקע (למשל- מגדלי אקירוב) כך שהצפיפות ברוטו לא גבוהה יחסית לבנייה מרקמית ישנה יותר שכללה פחות שטחים משותפים במפלס הקרקע ודירות קטנות יותר.
לגבי "בעיית התחזוקה של מגדלי מגורים"- זה עוד fake news עד רמה מסויימת. החל מאיזשהו שלב (נדמה לי שאיפשהו בין 8 ל-12 קומות, אני לא מומחה) צריך להוסיף לבניין בכל מקרה מערכות נוספות, ואז אין צורך בתוספת מערכות עד לאיפשהו בין 30 ל-40 קומות. לכן באופן כללי תחזוקת מגדל של 25 קומות אמורה להיות זולה יותר (פר דירה) מתחזוקת מגדל של 15 קומות- כי יותר דירות "מתחלקות" בתחזוקה של אותן המערכות. בנוסף, בעידן שבו ערך הקרקע לבנייה מהווה חלק ניכר מעלות הדירה- הוזלה ניכרת של הקרקע (מה שיכול לקרות רק אם יאפשרו בנייה נרחבת לגובה) ישחרר לדיירים יותר הכנסה פנויה לתחזוקת הבניין, ובאופן משמעותי.
לגבי ריווח בין מגדלים וצל- אנחנו חיים בישראל השמשית, צל בדירה זה עניין חיובי ולא שלילי רוב השנה. לעניות דעתי לרוב האנשים עדיף מגדל במרחק 20 מטר מהחלון שלהם מאשר בניין נמוך במרחק 6 מטר. הבעיה העיקרית היא צל ברחוב ולא בדירה עצמה- את זה הבינו בניו-יורק כבר לפני כ-100 שנה והבינו שהפתרון הוא "דירוג" המגדל כך שאין קיר בגובה 100-200 מטר במפלס הרחוב. זה גם יוצר פחות צל על הרחוב וגם מקטין את התחושה ה"חונקת". כן יש בעיה מסויימת של משטר רוחות שעלות ליצור מנהרות רוח (אפשר להיתקל בזה באזורים מסויימים בבורסה ברמת גן למשל), אבל זאת בעיה מוכרת שברוב המקרים אפשר לפתור עם פתרונות נקודתיים (עצים במפלס הקרקע, שינוי זוית הבניינים ועוד).
מגדלים הם דבר נפלא, גם בנייה מרקמית היא נפלאה.
הבעיה שאף אחד לא מתכנן בישראל לא כך ולא כך, מה שמתכננים בישראל אלו מבנים אנונימיים ומסביבם 4 כיווני אוויר וחנייה בחזית.
הבניינים בממנהטן בני עשרות קומות ובני עשרות שנים. אף אחד לא מעז להגיד שהתחזוקה קשה או לא שווה את מחיר הגובה.
שיחליפו את המשאבות, ואת המעלית, וגם שיחדשו את הטיח שחדר המדרגות, בניין מצריך תחזוקה, לא משנה בן כמה הוא. הוא מתיישן מהר יותר מאוטו.
זה לא שהתחזוקה יקרה, זה שאין תחזוקה, אני גר בבניין משנת 1980 והוא מתפורר לא בגלל שהחתזוקה יקרה, אלה בגלל שלאנשים לא אכפת, והאכיפה בתחזוקת מבנים לא קיימת.
מגדלים יוצרים צל גדול, נכון, וזה נפלא, כי הקרינה והשמש בישראל איומה, תנסה להסתובב בבאר שבע , שם אין מגדלים, ולא ביולי אוגוסט, סתם בחודש מאי, אתה תחפש שמשיות.
כאדריכל, אין סיבות לרווח מגדלים, או בניינים בכלל, אלה רק אילוצים, לפעמים מתוך החוק, ולפעמים מתוך התרבות או התכנון העירוני.
מה חשוב ברווח בין מבנים? בעיקר שיהיה אור, אוויר, אפשר נוף, אבל גם נוף נפלא לרחוב הוא נוף, גם פרטיות חשובה, אבל היא סובייקטיבית. יותר מהכל, שתהיה אפשרות להגיד שלום לשכנה מלמטה, מה לא? אלו בדיוק הבניינים שאתה מוקסם מהם בהם כשאתה ברומא או בלונדון.
מגדלים לא יוצרים תחושה חונקת או רעה, הם יוצרים עושר, אושר, ואינסטנסביות, וחשוב מכך, מפגן כוח קפיטליסטי חשוב מאוד בימנו.
בתור לא ארדיכל, מפתיע אותי שהצטרכתי לקרוא את הפוסט הזה כרגע.
אין קונצנזוס על כך שמגדל הנבנה לגובה, על חלקת קרקע נתונה, חוסך במקום ומצופף דירות למעלה?…
די מטופש.
ומסכים איתך מאוד לגבי הרחבות המיותמות. הן פשוט "סתם". לפעמים הן נחמדות, אבל תמיד מאוד מיותמות.
אפילו הרחבה היפה והמושקעת מאוד של Midtown, שצריך ממש להיות בלש כדי להגיע אליה (לעבור דרך חרך צר ולא מזמין), מיותמת ולא מזמינה.
רחבות מיותמות ולא פונקציונאליות הן כמו ספויילר ששמים על רכב משפחתי רגיל שלא מגיע בכלל למהירויות שבהן אותו ספויילר אמור להצמיד את אחורי הרכב לקרקע בכביש המאוד מהיר ולשפר את אחיזת הרכב על הכביש.
"שיפור" קוסמטי ותו לא… בעיני המתבונן.
מסכים עם תוכן הפוסט, אבל השאלה שעולה היא למה ממשיכים לבנות מגדלים כל כך מרוחקים אחד מהשני, עם רחבות ענק?
אני לא הולך להגיב על התוכן, כי אני אוהב מגדלים, ועוד יותר אוהב מגדלים על קו האפס, הם לא תמיד מתאימים, אבל ללא ספק חוסכים מקום יותר מבניה מרקמית, בנייה מרקמית מתפרשת לאנשים לעיתים כשם כללי לבניינים נמוכי קומה, עד 5 קומות נניח, אבל זאת לא בנייה מרקמית, בנייה מרקמית היא כזו שתופסת מירב תכסית המגרשף לעיתים מאפשרת רק 2 כיווני אוויר, היא תהיה נתונה במבנן, בלוק, או מבנה חצר , כמעת תמיד תהיה בקו אפס לרחוב. או בקו חצר לרחוב.
אפשר לראות בנייה כזו בירושלים, תל אביב ההיסטורית, ובחלק מטיפוסי השיכונים הארוכים בצפון תל אביב ויד אליהו וגם בערי אירופה כמו ברצלונה ופריז.
לא מדובר בבנייה נמוכה עם עצים מהדמיות ושביל אופניים.
ולמידע החשוב ביותר, את הבניין ברחוב יהודה הלוי 33 מתכנן האדריכל המעורך יניב פרדו , שעושה קסמים (ולא פחות) עם מבנים לשימור בתל אביב.
המזל הגדול של המשקיעים מגיע מהעובדה שיחידת השימור בעירייה החליטה שהמבנה מיועד לשימור לא מחמיר, אזי שמירת החזית וכיוצא בזה.
המגדל בתכנונו של פרדו דווקא לא ממשיך את תכסית המבנה ואפילו נסוג מקו החזית הראשית, אני חושב שזה בסדר. רק שמישהו יפסיק כבר את אופנת הפרופילים השחורים האלה, המדינה בסוף תראה כמו גרסה נקייה יותר של הונג קונג.
מסכים לחלוטין. ברור שבניצול 100% משטח נטון לבנייה, ככל שבונים יותר לגובה מנצלים יותר.
זו הסיבה שניו יורק היא עיר מגדלים שכל כך עובדת טוב – מגדלים צמודים אחד לשני, בקו הרחוב, עם מסחר. כך מבנים צריכים להיות בעיר – בין אם הם מגדלים או לא.
מגדלים יכולים להיות טובים או רעים. בתל אביב יש יותר מידי מגדלים " מיוחדים" אופנתיים כאלה ורעים שהתוקף שלהם מוגבל ולא מתכתבים עם (החלקים הטובים של) ההיסטוריה של העיר: באוהאוס-פונקצוינאליות, מינימליזם וכן מחיר! אלא מתכתבים עם מגדלי מליונרים בדובאי והקשר שלהם לרחוב ולאנשים המסתובבים הגרים בעיר (ולא האלה מהעשירון העליון), רופף. תמיד החוויה של המגדלים די דומה ולא כל כך נעימה. הם מזדקנים מהר ורע. כשבונים בניין צריך לחשוב עליו בקשר לרחוב ולסביבה שלו ולחשוב על התחזוקה שלו עוד 20 שנה ויותר.