למה רב קו במוניות שירות עלול להזיק לתחבורה הציבורית


יש ציבור גדול של אנשים שכמהים לתח”צ טובה יותר בישראל, ואין לי ספק שרובם שמחו מאוד כשהתבשרו כי סוף סוף כי הונהג הרב קו במוניות שירות.

זה הרי כה הגיוני ומתבקש. הנהגת השימוש ברב קו במוניות שירות תגדיל את אפשרויות הנסיעה: יותר מעברים, יותר כיסוי, יותר שעות ואפשרות לרדת מהמונית בכל מקום לאורך המסלול. כלומר, נראה שרשת התח”צ בתל אביב מציעה כעת יותר אפשרויות תמורת תיקוף הרב קו.

קמפיין הרב קו במוניות שירות שרץ בפייסבוק וע”ג מוניות השירות

תופעת מוניות השירות החלה כעבריינות, ואז הוכשרה.

כדי להבין את מוניות השירות צריך לחזור להתחלה:
מוניות השירות החלו כיוזמה פיראטית, בעת מלחמת העצמאות כאשר אוטובוסים רבים גויסו לטובת מאמצים צבאיים. אנשים פרטיים מצאו שיש ביקוש לנסיעות והחלו מובילים נוסעים באופן פיראטי.
מדינת ישראל, שקמה כמדינה השואפת לסדר (בהתחלה..) הכריזה כי מוניות השירות הוא פיתרון זמני שיש לחסל ולמסד תח”צ מסודרת.

כמו בעוד תחומי חיים רבים, לוביסטים דחפו את מדינת ישראל לתגמל את הפושעים והעניקה רשיונות לנהגים הפיראטים.

בכל שלב המדינה הצהירה כי מוניות השירות מתחרות בתח”צ ומסבות לה נזק. © ארגון מוניות 4-5 ת”א

נסיונות חוזרים של המדינה לבטל את הנסיעות הפיראטיות לא צלחו.

בתחילת העשור הנוכחי הונהג השימוש ברב-קו באוטובוסים.
הדבר החליש את מוניות השירות שכן בכרטיס נסיעה אחד, הציעה התח”צ אפשרויות החלפה בין קווים ואי לכך כיסוי רחב יותר של נסיעות.

דווקא ההיחלשות הבלתי צפויה של מוניות השירות, נתנו למדינה פעם ראשונה מאז מלחמת העצמאות הזדמנות להחליף את ענף מוניות השירות במיניבוסים שהם חלק אינטגרלי מרשת תח”צ, ומחוייבים ללוחות זמנים, כללי נהיגה ובטיחות ורגלוציה על רמת שירות.

היו אלה דווקא ארגוני התחבורה הציבורית (אשר עושים עבודת קודש, ללא ספק) שדחפו “להציל” את מוניות השירות ע”י הנהגת השימוש ברב קו בהן.
זהו סוג של “הניתוח הצליח והחולה מת. רק שהחולה לא היה מת לולי היו עושים לו ניתוח”

למה בעצם מוניות שירות מסבות נזק לתחבורה הציבורית? למה הן “פיראטיות”?

מוניות שירות במהותן, מורידות את סטנדרט רמת השירות התחבורתי כלפי מטה:

  1. שירות שהוא אינו ציבורי נסיעה במונית שירות היא נסיעה ברכב פרטי. השירות במונית השירות לעולם לא יהיה טוב שכן טובת הנוסע אינה אינטרס של אף צד.
    תחבורה ציבורית רגילה, כמה שנבקר אותה, מחוייבת לעמוד בתקנים ובמתכונת מווסתת מוכתבת מלמעלה.
  2. זמני נסיעות – נתון לגחמות הנהגים
    בבסיס ההיגיון הכלכלי של מוניות השירות ניצב עיקרון פשוט: מוניות שירות מביאות משכורת רק כשהן מלאות. השלכה נפוצה לכך היא שבחלקיו הראשונים של המסלול לא ניתן לתפוס מונית כי היא תמיד מלאה.
  3. תגמול כספי לנהגים לפי כמות נוסעים ולא לפי איכות העבודה
    דגם המימון של מוניות שירות מתגמל נהגים הנוסעים בפראות ו”חוטפים” נוסעים.
  4. חוסר נוחות פיסית
    מוניות שירות מופעלות ע”י רכבי “טרנזיט”  שיועדו במבנה שלהם לשנע חפצים ולא בני אדם. ההמרה של הטרזיט לתח”צ אינה תקנית, מסוכנת ולא נגישה.
  5. ג’ונגל על הכביש
    מוניות שירות הוא כל מה שהפוך מסדר ויעילות. זה הסממן הטוב ביותר של העולם השלישי, מכל הסיבות שתוארו דלעיל.

האפקט השלילי והלא צפוי של הכנסת הרב קו למוניות השירות

הרשו לי להציע תסריט אפשרי להשלכות הנהגת רב קו במוניות שירות.

פריחה מחודשת של מוניות השירות תעניק שוב כח לענף, שהוא במהותו ענף מסחרי המונע ע”י רצון של אנשים פרטיים להתפרנס, ותוביל להגברת התחרות על הנוסעים; נסיעות פראיות לשם עקיפה אוטובוסים, כח פוליטי לוביסטי שיגביל את פיתוח התח”צ הממוסדת ובכך יזנחו האינטרסים ארוכי הטווח של המדינה והנוסעים.

הכנסת הרב קו למוניות השירות לא הפכה את מוניות השירות לתח”צ.
הכסף עדיין מועבר מ”קופת” הרב קו ישירות לנהגים כך שהם מתוגמלים על חטיפת נוסעים ולא על איכות שירות. אין להם חובה לעמוד בלוחות זמנים ולהיצמד לרמת שירות מסויימת, והם עדיין יכולים לשנות את מסלולם כרצונם. לא לצאת לעבודה אם מתחשק, או לחכות בתחנת המוצא עד שהמונית תתמלא.

מוניות שירות מונעות תח”צ בשבת.

דווקא היעלמות מוניות השירות הייתה יכולה להוביל להרחבת שירות התח”צ אל תוך סופי השבוע, שכן מוניות השירות משמשות זה שנים את משרד התחבורה כתירוץ לחוסר הנחיצות של הפעלת תח”צ בשבת. היעלמות מוניות השירות היו מביאים את הלחץ הציבורי והתקשורתי בישראל לדחוף את הממשלה אל הקיר בנושא זה.

אני רוצה להזכיר שמוניות שירות זו לא בהכרח תח”צ בשבת.

אין לנושא זה התייחסות במכרזים. דווקא חוסר ההתייחסות לנושא, היא זו שמאפרת את הפעלתן בשבת. אבל זה נתון לרצון הטוב של הנהג, אם בא לו ללכת לעבודה היום או לא.
אני גר ליד ציר ז’בוטינסקי ומעולם לא הצלחתי לתפוס מונית בשבת לים. התדירות לא ברורה. וכשמגיעה מונית היא מלאה. יכולתי לחכות שעתיים ולא הגיעה מונית שירות, ואף אחד לא חב לי הסברים.

התסריט ההפוך לתסריט שתיארתי, הוא שדווקא הכניסה ההמונית למוניות השירות, וההיחשפות חולות השירות לאנשים נוספים, תביא לדרישה עממית להמיר את מוניות השירות בתחבורה ציבורית.
נקווה שכך יהיה.

 

3 thoughts on “למה רב קו במוניות שירות עלול להזיק לתחבורה הציבורית

  1. מצד שני מוניות השירות לא יוכלו לעבוד “בשחור”.
    הנהגים ישלמו מס כחוק.
    אני בכלל לא בטוח שהם ירצו לקבל תשלום ברב קו ואם לא תהיה להם ברירה הם לא יצאו לעבודה בכלל כי לא יהיה להם כדאי.

  2. הבעיה עם המוניות שירות היא שזה שירות שנופל בין הכסאות: מצד אחד הוא תחת רגולציה כבדה אשר קובעת לו את המסלול, סוג הרכב, מראה הרכב, המחיר וכו’. מצד שני יש דברים שהרגולציה לא אוכפת כמו לו”ז, איכות הנסיעה, נהיגה פראית.

    השילוב הזה מונע ממוניות השירות להפוך למוצר חדשני, שאנשים *רוצים* לנסוע בו. לדוגמה, אילו היה מותר למתג מוניות שירות במקום שיראו כמו מונית גדולה, ייתכן שהיו חברות שמנסות לבדל את המוצר שלהן משאר המוצרים, בדרך שהייתה מושכת משתמשים. ייתכן גם שחברה מסויימת הייתה בוחרת לדרוש מחיר גבוה יותר, אבל חווית הנסיעה הייתה חוויה טובה יותר. ייתכן גם שחברה מסויימת הייתה מציעה מחיר מוזל, בתמורה לחוויה יותר “זולה”.

    המסקנה שאני חותר אליה היא שאפשר להפעיל תחבורה עם עודף רגולציה, ולקבל מוצר מסויים (רכבת ישראל, אוטובוסים וכו’), או שאפשר להפעיל תחבורה ברגולציה רזה יותר, ולקבל מוצר אחר, שעשוי להתאים לקהל לקוחות אחר (שכיום מעדיף תחבורה פרטית – רכב פרטי).
    המצב של רגולציה *רעה* הוא הגרוע ביותר.

    1. מדוע שכל קו יקבל מיתוג משלו? מה שחשוב בתח”צ היא המערכתיות ולא כל קו לכשעצמו.

כתיבת תגובה

הדוא''ל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *