הפוסט הזה אינו עוד תלונה של נהג שצימצמו לו את נתיבי הנסיעה. מי שמכיר את הבלוג שלי יודע שתמיד נשאתי את דגל ההליכתיות והתנגדתי להתמכרות הערים לרכב הפרטי.למעשה עוד לפני יותר מ-20 שנה התרעמתי על כך שת"א נרמסה ע"י תשתיות הרכב הפרטי, וטענתי שיש לצמצם כבישים ואף לבטל אספלט ברחובות מסויימים. במשך כשני עשורים, כל …
צומת עלית השתגע: צימצום נתיבים זה טוב, אך מתחיל לצאת משליטה. לקריאה »
את השלב שבו צריך היה לשכנע שיש צורך בחזית מסחרית כדי שהרחוב יהיה נעים כבר עברנו. עכשיו ראוי להפיץ את הכלל הבא – מבנים ברחובות מסחריים צריכים להמשיך זה את זה גיאומטרית, לכדי יצירת קו רצוף. מצב של חזית זיגזג, בו המסחר מתרחק, מתקרב ושוב מתרחק מהרחוב יביא להחלשת חווית הרחוב ולתחושת ניתוק בין המבנים …
תראו את זה. סגן ראש עיריית ר"ג מעלה לפייסבוק תמונות של עצמו שט בסירת משוטים בנחל הירקון הפראי שעובר גם ברובע רמת גן, מאחורי אצטדיון רמת גן. הוא כותב שכבר 13 שנה יש לו חלום להפוך את הנחל מחצי אחורית לחצר קדמית של רמת גן.השינוי בגישה הוא כמובן סופר-מבורך, אבל אני רוצה רגע להתעכב …
המגיפה הגדולה ביותר ב-50 השנה האחרונות היא מגפת חדשות הכזב. חדשות מזוייפות הוא אמנם ביטוי שהופץ וקודם ע"י דונאלד טראמפ (אשף חדשות כזב בעצמו) אך למעשה העולם נגוע בנגיף הזה הרבה שנים לפני כהונתו.הפופולאריות של פייסבוק ויוטיוב חיזקה מאוד את החדשות המומצאות, אבל השם, חדשות מזוייפות (פייק ניוז) הוא זה שמאפשר לתפוס את התופעה בזנב …
תראו מה זה WIN WIN.ההסתדרות הסירה את הגדרות סביב המדשאה של בית ההסתדרות ברח' ארלוזורוב,העיר הרוויחה מרחב ציבורי איכותי ונעים שניתן לשוטט ולהנות בו וההסתדרות הרוויחה יחסי ציבור מעולים ושיפור תדמית הבניין והארגון. הם הזמינו אותי לטקס החניכה של הגינה החדשה (לא הגעתי, התמונות באדיבות עיריית ת"א), וזה היה הרגע שנפל לי האסימון: פתאום …
הגדרות הוסרו, מדשאה מיותמת הפכה לגינה, וכולם הרוויחו לקריאה »
אנשים שאוהבים להתבונן בעיר ובאדריכלות, נוטים לשמוח כאשר מוקם מבנה חדש שמביא משהו רענן ושונה לעיר. משהו עם "ניחוח" אחר שמעניק תחושת מגוון אדריכלי, שמפר את השפה האדריכלית הרגילה והשגרתית של העיר. זה מובן לגמרי. מגוון היא תכונה טובה מאוד לעיר. אך האהדה כלפי מבנים שונים עשוייה לפתור אותם מביקורת.ברשומה זו ארצה לאזכר מבנה אחד …
דוגמא מעולה לאדריכלות טיפשה: בית שניאור בפארק הירקון. לקריאה »
במשך שנים היללו ופיארו כל העוסקים בעירוניות את עירוב השימושים. (לקריאה נוספת על עירוב שימושים)ישנה הסכמה גורפת, שעירוב שימושים היא הדרך האחת והיחידה לנהל עיר טובה. גישת עירוב השימושים הפכה מזמן לאידאולוגיה מוצקה ונפוצה, רווחת לא רק בחוגי האדריכלים והעוסקים בעירוניות ותכנון ערים, אלא ממש בכל מקום שיש בו שיחה על עיר.זו אידאולוגיה חיובית וחשובה …
תל אביב זקוקה לעירוב שימושים מסוג חדש: עירוב שימושים ללא מגורים לקריאה »
גשר יהודית תוכנן להיות חלק ממסדרון ארוך להולכי רגל משכונת ביצרון עד הים. המסלול הוא משד' ההשכלה, דרך מדרחוב שלמה קפלן (לא להתבלבל עם רח' קפלן),גשר יהודית, שד' יהודית, רח' הארבעה, זווית קטנה ימינה ואז מרמורק, שד' בן ציון, בוגרשוב – חוף הים. הגשר מוכן והחיבור שלו לשד' יהודית מצויין. כרגע המכשול הוא החיבור העקלקל …
מספר גשרים חולפים מעל פארק הירקון, ואלה שיוצרים את המצב המרחבי הבעייתי ביותר הם גשרי האיילון. יש הרבה דרכים להתמודד עם המצב הלא נעים שגשרים עלולים ליצור תחתם. הנה מה שנעשה בפארק הירקון לאחרונה: הנטייה הראשונית לזרוק אומנות איפה שלא נעים, לא עוזרת. אומנות לא משפרת באופן אוטומטי את המרחב. איכות העבודה נתונה לפרשנויות שונות. …
כיכרות פנימיות אהובות מאוד על ידי הרבה אנשים ובשנים האחרונות גם על ידי יזמים. ברצוני להסב את תשומת הלב של המתכננים, האורבניסטים וגם של מקבלי ההחלטות לפיספוס שבכיכרות הפנימיות. אלו הן כיכרות אשר אהודות על ידי אנשים רבים מפאת ה"ניתוק" מהעיר והשקט היחסי ששורר בהן.יזמים אוהבים אותן כי כך הם מנכסים לעצמם את הכיכר, ומקדמים …
שירות "סבבוס", הוא שיעור חשוב בפוליטיקת ריבוי הרשויות ממנה סובלת העיר תל אביב הגדולה (תל אביב רבתי). שני שירותי תחבורה ציבורית בשבת קמו כמעט במקביל. עיריית ר"ג הקימה את "סבבוס" ובהמשך הקימה עיריית ת"א בשיתוף עם כמה עיריות סמוכות את "נעים בסופ"ש". לכאורה, כל עירייה סימנה V על קידום תחבורה ציבורית בשבת.זו אכן התקדמות אדירה, …
אחד הנושאים הראשונים אליו נדרשת עירייה של כל עיר בעולם – הוא התחבורה. פרט לישראל. בישראל העיריות לא נוגעות בתחבורה ומשאירות את ניהול התחבורה למשרד התחבורה, שמתייחס לתחבורה אשר מתקיימת בימי א-ה בלבד, וקצת בשישי. ההיתר להחנות רכבים בסופי שבוע לאורך תחנות אוטובוס ("אדום-צהוב") הוא תזכורת טובה לכך שסופי-השבוע בישראל מופקרים תחבורתית. אין לרשויות המקומיות …
פנו את מפרצי תחנות האוטובוס לתחבורה ציבורית אלטרנטיבית לקריאה »
תחנות קווי המטרו עתידות לשנות לחלוטין את פני הסביבה שלהן, מרתק לפתוח את התכניות המתגלגלות בימים אלה בוועדות השונות ולראות את האינטראקציה שלהן עם העיר. פיל בחנות חרסינה להעביר קו מטרו בתוך מרקם עירוני עם רחובות צפופים כמו בלב תל אביב, זה אירוע בנייה עוצמתי שהמרקם העירוני של ת"א לא ידע מעולם.תוסיפו לכך את העובדה …
להציץ בתכניות: תחנת המטרו תחת כיכר מגן דוד – וואו. איזה אומץ. לקריאה »
לפני 12 שנים התקיים דיון פתוח בו הציג מהנדס עיריית ת"א דאז חזי ברקוביץ' את החלופות השונות לתכנון "רובע דב" שיבנה במקומו של שדה דב.גולת הכותרת של הדיון היה המשכו של רח' אבן גבירול כרחוב מסחרי ופעיל גם מצפון לירקון. כשהגיע זמן השאלות, הרמתי מיד את האצבע ושאלתי את מהנדס העיר: "האם יש לכם התייחסות …
ומה אם אבן גבירול לא יעצר בירקון, אלא ימשיך כרחוב מסחרי מעל הנחל? לקריאה »
כל מי שמגדל ילדים קטנים, יודע כמה קשה יש לעמול על להביא אותם למצב שינה, ועד כמה זה שברירי ורגיש. בימים יוצאי דופן אלה, "ימי הקורונה", בהם אנו מתפקדים מהבית כגננים, עקרות-בית, הורים, וכן, גם כעובדים מפרנסים – בו זמנית (משהו כמו 250% משרה), כל רגע בו הילדים שלנו ישנים, או רגע בו אנו עצמינו …
ממש במקרה, בדיוק לפני 5 שנים, העליתי את הפוסט הזה שהציג בהתלהבות את סגירת פתחי האיוורור הרצפתיים שהכניסו אור ואוויר לקומות החניון של מרכז עזריאלי, על חשבון המדרכה. הפתחים הוחלפו בסבכות שניתן לדרוך עליהן, אדניות הוחלפון במדרכה ו"נפרצה" חזית מסחרית לכיוון הרחוב. בהמשך, בפוסט הזה הצגתי את הכוונה להפוך בהדרגה את כל החזיתות של מרכז …
מרכז עזריאלי ממשיך להשתנות בקומת הקרקע. שטחים מתים צפויים להתחלף בשטחי רחוב. לקריאה »
אני מתנצל מראש: כותרת המאמר נכתבה בשפה שאדריכלים אוהבים. הכוונה היא שמקומות שהקהל מבקר בהם כמו חנויות, מסעדות ודברים שנמצאים בד"כ ברחוב – צריכים להימצא גם בגובה (או מתחת לקרקע). מהבחינה הזאת, תמיד חשבתי שהערים בישראל משעממות, שטוחות מאוד, ונראה שהן מתפתחות ע"פ שטנץ שחוזר על עצמו. אני מוצא את ההזדמנות לכתוב את זה כאן …
פונקציות ציבורית בעיר צריכות להתרחב אל עוד מפלסים מעבר למפלס הקרקע לקריאה »
פארק הירקון מוזנח. הוא כבר לא מה שהיה לפני כמה שנים בודדות. משהו רע קורה שם. בעיקר בחלק המרכזי ("ליבת הפארק"), כלומר איזור הצפארי לשעבר. זה קורה דווקא בעשור שבו עשרות גנים ציבוריים (בתחום עיריית ת"א-יפו משתדרגים ומתרעננים). כמה דוגמאות: 1. איזור מתקני השעשועים המרכזי בשנות ה-90 זו הייתה גולת הכותרת של פארק הירקון. זה …
למה פארק הירקון הולך ונזנח? 3 צילומים מפתיעים ומלמדים על העליבות בחלקים מהפארק. לקריאה »
לפני כשנתיים טענתי שצריך לפתוח את מוזיאון ארץ ישראל לעיר ע"י הסרת הגדרות ובכך להפוך אותו לפארק ציבורי שמתשלב בעיר ובו מפוזרים ביתני תצוגה מוזיאלים. בכתבה זו מניתי רשימה של מקומות בת"א ש"השתחררו" והפכו לחלק רצוף מהמרחב ציבורי של העיר. אני זוכר שקיבלתי תגובות רבות של אנשים שהיו רוצים שתוסר גם הגדר סביב מרחב הדשא …
עוד הסרת גדרות מבורכת: מרחב הדשא המיותם של בית ההסתדרות יפתח לעיר לקריאה »
