כבר ב1968 היו שהשתגעו מכך שאין עיריית גג גדולה לתל אביב רבתי


הנה קטע עיתונות מ1968 שנראה כאילו נכתב היום. שום דבר לא השתנה. הרבה ערים שהן למעשה עיר אחת, וחזון תקוע לאיחודן לכדי “תל אביב הגדולה”.

ראש העיר דאז יהושוע רבינוביץ אמר בתגובה על מעבר תושבים מתל אביב יפו לערי הלווין הסמוכות “מילא, שיעברו אל מעבר לרחוב. הרי בין כה וכה זו תיהיה פעם עיר אחת.” וזה בעצם כל הסיפור.

מעריב 28.03.1969

גם בקטע התכנית הבא שליקטתי וערכתי פעם מארכיון תכנית טלוויזיה ישנה בשם “פני הארץ”, שואלת פרופ’ אניטה שפירא, עוד בשנת 1985 “היכן מתחילה תל אביב והיכן מתחילה גבעתיים”? היא מתייחסת לכל הגוש העירוני הגדול כאל “תל אביב הגדולה” ומתארת יפה איך העיר “רדפה אחריה” בכל פעם כשעברה רחוק יותר אל מעבר למרכז תל אביב.

הגיע הזמן לאחד את ערי תל אביב רבתי לעיר גג אחת. צריך לעשות את זה בהקדם. איחוד כזה אם ייעשה בקרוב יהווה איחוד באיחור של בערך 60 שנה.
60 שנה בהן הערים מחוברות זו לזו פיסית ומעשית, ומנותקות זו מזו ברמה הניהולית.

רצועת המע”ר הצפונית – עדכון מצולם


צילומים מזוויות של שונות של פיתוחה של רצועת המע”ר הצפונית, המכונה לעיתים גם “המע”ר הצפוני”.
בין כל המגדלים הנבנים אפשר להבחין במבנה הספורט החדש הנבנה בפינה הדרום מזרחית של תרכובת מידטאון.
לא מצאתי תכניות מפורטות של המבנה, ולא ידוע לי ייעודו המדוייק מעבר להגדרה העמומה “מבנה ספורט” כפי שמצאתי במצגת של משה צור אדר’ שתכננו את תכנית מידטאון הכוללת.
בהדמיות והשרטוטים שכן הצלחתי לחלץ, נראה שהמבנה ישמש סוג של היכל כדורסל.
גם אני מחכה לפרטים נוספים אודותיו.

המע"ר הצפוני
מגדל H חג’ג’
במרכז: מגדל WE
אפשר לומר שמגדל WE צומח הכי מהר
מידטאון לקראת השלמה, מימין כבר מתחילים לחפור את המרתפים של “עזריאלי טאון”
המבנה הדרומי מזרחי בתרכובת של מידטאון יהיה מבנה ספורט (מסומן בצהוב) משה צור©
הדמיה של חזית מבנה הספורט לכיוון איילון. משה צור©
חזיתו הצפונית של מבנה הספורט. משה צור©

 

מבנה הספורט יהיה סוג של היכל כדורסל לפי הסכימה הזו. משה צור©
מבנה הספורט בצד התחתון-שמאלי של ההדמיה. משה צור©
מבנה הספורט – בבנייה
מבנה הספורט – בבנייה
מבנה הספורט – בבנייה
מגדל H חג’ג’ ומגדלי ארלוזרוב (“הצעירים”)
לולאת וולבלסקי שתקשר בין כביש השירות של המע”ר הצפוני לדרך בגין
מגדל H חג’ג’
מגורי עובדים חדשים השייכים לנת”ע, במה שהיה פעם גן וולבלסקי
מגדל WE
4 מנופים באתר הבנייה של מגדלי ארלוזרוב
מגדל H חג’ג’
מגדל WE
מגדל WE
מגדלי ארלוזרוב ומגדל H חג’ג’
צילום ממגדל קרדן לכיוון דרום
עזריאלי טאון
עזריאלי טאון
עזריאלי טאון

התקדמות העבודות להקמת כביש השירות של רצועת המע”ר הצפונית – עדכון מספטמבר האחרון

משוגעים, תפסיקו לשפד את הרחובות בעמודי מחסום


לעיריית בת ים יש תקציב עודף לבזבז על אינספור עמודי מחסום שמוצרים בפיזור ובכזו רשלנות?
עמודי מחסום צריכים להיות מוצבים ע”פ תכנית מסודרת שהכין מתכנן מוסמך. אלה לא עבודות רס”ר.
תבינו עיריית בת ים, זה לא עובד כך. זה לא שככל שתשימו יותר, כך ייטב למרחב הציבורי.
עמודי מחסום צריכים לשים בשורה ולאורך קצה המדרכה, ברצועה ייעודית למתקני רחוב.

הנסיך הפרסי יודע שללכת בין חרבות זה לא דבר נעים
גם הרחובות שלנו מלאי חרבות

 בין הכביש למדרכה. זהו מקומם של עמודי המחסום. לא בתוך האספלט, לא לצד ערוגות ולא בתוך המדרכה.

ככה מציבים עמודי – מחסום לרכבים. עמית ריהוט רחוב©

לא אבסורד? תמרורים שמתירים לנהג/ת לעבור על החוק ולסכן חיים


תמרורים נועדו להשליט סדר ברחוב, אבל שימוש לא סביר בהם יכול לבלגן את הרחובות, ולעשות אותם מקום לא נעים ולעיתים מסוכן.

ברשומה הזו אתמקד בהפקרות הרמת גנית שכן עיריית ר”ג “לארג’ית” בכל הקשור לאכיפת חוקים החלים על חניה.

מדרכה ברח’ המתמיד בר”ג. נשאר 30 ס”מ לעבור אז פשוט הולכים על הכביש
והכל כמובן מותר באישור תמרור שמתיר לעבור על החוק

התמרור המקולל הזה, תמרור 627, היה נפוץ בעבר בערים ואט אט נעלם. זה תמרור משוגע לכל הדעות שהכשיר פיתרון זמני וגרוע כפיתרון קבע.
טוב עשתה עיריית ת”א שכמעט והכחידה אותו בתחומה.

התמרור המיושן הזה צריך להימחק מספר התמרורים

בעיריית רמת גן לא מבינים שעיר זה קודם כל מדרכה

עיריית רמת גן היא אחת העיריות ההרסניות ביותר בכל הקשור למדרכות העיר ולמרחב הציבורי בכלל.
מישהו צריך להזכיר לעירייה הזו שעיר מורכבת בראש ובראשנה מהחלל שבין המבנים.

כלומר חלל פנים-הבתים והמכוניות (מרחב המחייה במשך 99.999% מהזמן של קברניטי עיריית ר”ג), הוא הרבה פחות עיר מאשר אותו מרחב שהעירייה הורסת ע”י הפיכתו לחניון ענק.

מכיוון שראש העיר נבחר כדי לטפל בעיר ולא בבתים פרטיים או משטחי נסיעה לרכב, תפקידו הראשון והעיקרי הוא לדאוג למרחב הציבורי, כלומר לטפח את מדרכות וכיכרות העיר ולהכשיר אותם כשטח המיועד לבני אדם.להמשיך לקרוא ←

איחוד תל אביב ובת ים: חברי מועצת עיריית בת ים רק רוצים לשמור על מקום עבודתם


איחוד תל אביב ובת ים מתקרב, ועלה היום כנושא הצעה לסדר בישיבת מועצת עיריית בת ים.
הגעתי לישיבה הזו כדי להקשיב מקרוב, ולא גיליתי שום דבר חדש, אלא שמה שכבר ידעתי פשוט התגלה כבוטה יותר ממה שחשבתי.

מצורף צילום החלק בישיבה בו נושא האיחוד עלה לסדר:

 

‎Posted by Avi Arie on‎ יום שני 6 פברואר 2017

איחוד תל אביב ובת ים הוא השעיר לעזאזל המוסכם.

כל חברי המוצעה מצויים בתחרות בינהם, מי מתנגד עם יותר שיניים לאיחוד תל אביב ובת ים.
כל חברי המועצה עסוקים בדבר אחד בלבד. שמירה על מקום העבודה שלהם.
טובתה של בת ים לא עלתה לרגע כנושא שיחה. אם כן אז כקלישאה כמו “לא ניתן יד למחיקת העיר”, “אי אפשר למחוק את ההסטוריה” וכ’.

יש התקדמות. חברי הקואלציה ובראשם ראש העיר יוסי בכר כבר התחילו להגיע למסקנות, לפיהן עדיף שבת ים תתנהל עם התחשבות בקונטקסט העירוני שסביבה, ובמילותיו שלו “עיר מחוז במטרופולין גדול”.

המילים האלה הוציאו הרבה קיטור בחדר הישיבות.
כל חברי האופוזיציה תקפו בחריפות את ראש העיר וטענו שהיהפכות לעיר מחוז במטרופולין הוא הלכה למעשה איחוד עם תל אביב וככזה הוא למעשה “ביטול” של בת ים.

לא יודעים מה זה מטרופולין

הדבר המצחיק הוא שהמילה מטרופולין נאמרה שוב ושוב בחדר מבלי שאף אחד מחברי המועצה הבין את משמעותה. חברת המועצה קטי פיאסצקי אף פתחה ויקיפדיה והקריאה בפני כולם את הערך “מטרופולין”.
חברת מועצה אחרת, לאה בם, כמעט תלשה שיערותיה לשמע הרעיון, כינתה אותו “לא מציאותי” וטענה שהוגיו “חיים בלה-לה לנד”.

מצאתי את עצמי יושב בישיבת מועצה של רובע במטרופולין (המצב בפועל..) שלחבריו אין שמץ של מושג מהו מטרופולין. מדהים באמת.
הם פשוט לא יודעים שכבר עכשיו הם חלק ממטרופולין.
הם יודעים רק דבר אחד, וחלקם אפילו לא התביישו להגיד את זה כמעט מילה במילה:
“במקרה של איחוד – כל האנשים שיושבים פה – לא יהיו פה”. כלומר חברי המועצה מנהלים דיון של הישרדות מקום העבודה שלהם ותו לא.

האווירה בחדר הישיבות די מתאימה לרוח הפוליטית של תקופתינו.
התקיימה תחרות על הפטריוטיות הבת-ימית, והליך של “איתור בוגדים” המקדמים בסתר איחוד עם תל אביב.
כך גם אווירת השוק, הבריונות והכוחניות שאני מכיר ממועצות אחרות, הרקיעה שחקים בישיבה הזו וממש ביזתה את רובע בת ים.

בישיבה הזו "איחוד תל אביב ובת ים" הוא שם של בגידה. אווירה של פטריוטיות בריונית במועצה.
בישיבה הזו “איחוד תל אביב ובת ים” הוא שם של בגידה. אווירה של פטריוטיות בריונית במועצה.

 

 

בקרוב יחנך בתל אביב פארק צפרות


ב”מתחם ראש ציפור” אשר בפארק הירקון יחנך בקרוב פארק צפרות.
העבודות החילו רגע לפני 2014 ובמשך הזמן זה היה נראה שלא קורה שם כלום.
לאחרונה המקום מתחיל לתפוס צורה והוא צפוי להתחיל לפעול באפריל 2017.

קקל©
GIS עיריית ת”א ©

הבשורה החשובה לדעתי היא שפארק הצפרות יהיה חלק רציף מפארק הירקון ולא יוקף בגדרות.
זה לא מובן מאליו שכן פארק הירקון כולל הרבה “תת פארקים” מגודרים ומתוחמים כמו גן הסלעים, גן בוטני, החווה החקלאית, הצפארי גן הקקטוסים וכד’.להמשיך לקרוא ←

הכירו את גדר ההפרדה בשרונה ואת הנזק שהיא מסבה.


כמה רחוקה יכולה להיות המציאות מההדמיה?

יש הרבה דוגמאות. אבל תראו את זאת:

ההבטחה בהדמיה
המציאות
המציאות

מדובר במרחב ציבורי המצוי במפלס גבוה, מעל “שרונה מרקט” ומעל החללים המסחריים של מגדלי פלטינום, תיכון ומילניום ברח’ הארבעה.
המרחב הציבורי היה אמור להיות אחד ורציף אף בפועל גדר הפרדה בלתי עבירה מחלקת את המרחב לשני חלקים שונים.
החלוקה של המרחב לשניים לא מאפשרת את תפקודו כ”חדר עירוני” והוא נידון לההפך למרחב נטוש בדומה למפלסים נטושים של כיכר אתרים או כיכר השעות היפות.
ברור שאף אחד לא תכנן את הגדר הזו. היא למעשה סוג של בנייה לא חוקית.
הגדר הזו הייתה קיר זמני שנבנה בקצה תרכובת הבניינים של מגדל מילניום, מגדל תיכון ומגדל פלטינום, ותוכננה להשאר עד לבנייתה של תרכובת המבנים השכנה – מגדלי גינדי ושרונה “מרקט” מתחתיהן.

איפשהו בדרך, מישהו החליט שלא נח לו שתיהיה כיכר ציבורית מתחת למגדל שלו, ודאג לקבוע את הגדר כגדר קבועה.
מי הגורם הזה?
כדאי לחקור את זה, וכדאי להתחיל ללחוץ על עיריית תל אביב שתשיב את החוק לרחובות, גם אם הם מוגבהים אל מעל לפני השטח. זה עדיין שטח ציבורי.

20151018_164315 20151018_164320 20151018_164326

מלון ישמעילוף לשעבר נכנס לתהליך שימור?


אחד המבנים המיוחדים והוותיקים בתל אביב, מלון ישמעילוף במונטיפיורי פינת יבנה, עומד נטוש כבר שנים רבות.
המבנה כוסה בפיגומים.
האם אילו עבודות הצלה או עבודות שימור?

מלון ישמעילוף כוסה בפיגומים

 

כיכר דיזנגוף: עוד מעט יגלו שמראה החזיתות הרציף והנוסטלגי לא יחזור למרות הנמכת הכיכר


היו כמה טענות להנמכת הכיכר. הטענה הלגיטימית ביותר לדעתי הייתה הקושי שנוצר להולך הרגל בכיכר המוגבהת (אגב היה אפשר לשפר את זה).
אבל היו גם טענות מטופשות כמו “זה גוש בטון בעיניים” ו”הכיכר מסתירה את האדריכלות היפה”.

כל אלה שקראו להוריד את הכיכר מטעם של הסתרת האדריכלות יתאכזבו לגלות בימים הקרובים שהמראה הרציף והנוסטלגי לא יחזור.

החזיתות הרציפות והמתעגלות הן למעשה הסממן החזק ביותר של הכיכר, ומה שמסתיר אותן הרבה יותר מהכיכר המוגבהת אלו העצים והשונות בין המבנים שהתפתחה עם השנים.
בשנים הראשונות של הכיכר היו חזיתות המבנים חשופות ונראות כלפי הכיכר, ורוב המבנים היו זהים בגובהם.
ללא הסרת העצים (לא שהייתי רוצה שזה יקרה), החזות הרציפה והמרשימה של החזיתות לא תורגש.

4136621716
החזיתות המתעגלות – הסממן הבולט ביותר של כיכר דיזנגוף בתודעה Bauhaus Center©
bauhaus-center
החזיתות המתגעלות, גובה זהה של המבנים וגגות ללא קומות בנסיגה יצרו את האפקט Bauhaus Center©
צילום ארכיון קלוגר זולטן, לע''מ©
צילום ארכיון קלוגר זולטן, לע”מ©
הנה הכיכר הונמכה. מרוצים? איפה החזיתות המרהיבות? אופס. ערן אברמוביץ’©

מה שכ”כ מגעיל אותי בכל הסיפור הוא ההיצמדות הכפייתית לרוח הזמן.
העיר שלנו שבוייה לאופנות חולפות וגחמות תקופתיות.
אז קראו להרים את הכיכר, היום קוראים להוריד את הכיכר, מחר להעלות שוב.

08_p_dizi2
“בואו נרים זה במודה עכשיו”
15873103_987162464722257_996675532803318191_n
“בואו נוריד זה באופנה עכשיו”

למה בישראל לא יודעים איך לבטל תחנת אוטובוס באופן זמני


עבודות בכביש יש ויהיו תמיד. אין תחנת אוטובוס אחת בעיר שלא זזה, תזוז, בוטלה או תבוטל מתישהו. זה חלק מהחיים.

מנגנוני הניהול של התחבורה הציבורית בישראל לא מכירים בעובדה הזו ולא יודעים איך להתמודד עם שינויים זמניים בתחבורה ציבורית.

איך מתבטאת הבעיה?

ההתמודדות עם שינויים זמניים בתח”צ בעת קיום עבודות בכביש או אירועים פועלת כך:
משרד התחבורה מנהל את כל התחבורה הציבורית בארץ (ומתעקש להיות היחיד שעושה זאת)
ומשאיר את הטיפול במקרים חריגים בכל מקרה של סטייה מהשגרה לצד שלישי.
אם זו עצרת בכיכר גדולה – הטיפול למשטרה. אם אלה עבודות תשתית – לקבלן המבצע. אם אירוע מטעם העירייה כמו מרתון – לעירייה.
הצד השלישי מעביר את הטיפול לצד רביעי (העירייה שוכרת קבלן שיבצע עבורה את העבודה, ואותו קבלן יכול להיות גם עובד מכפר בצפון שבחייו לא נסע באוטובוס).

ואז, נראית העבודה בשטח כך:

דפי A4 מוצמדים לעמוד חשמל
דפי A4 מוצמדים לעמוד חשמל

הצמדה של דגלון לעמוד חשמל

על עמוד החשמל
על עמוד החשמל
הצמדה של דגלון לעמוד חשמל
ואז הוא נופל..

להמשיך לקרוא ←

התכנון השערורייתי של מחלף וולפסון


בואו נדבר רגע על מחלף וולפסון המעוצב.

בדרך כלל זה הולך ביחד: השקעה גבוהה ב”אומנות” וב”פלאסטיות” , יחד עם התעלמות מוחלטת מהדבר הכי חשוב בתכנון תחבורה: הולכי הרגל.

האומנות הפלאסטית בתכנון מחלפים וגשרים, כדי שחס וחלילה לא יראו את הבטון (החומר המושמץ בעולם), נועדה להפוך את הנוף הדינאמי של הנהגים ל”מיוחד” ו”שונה” ול”לא סתם קירות בטון”. (וכך גם את הפורטפוליו של משרד האדריכלים)

%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%a3-%d7%95%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9f
מחלף וופלסון. הכל כ”כ מעוצב שם. אפילו ממעוף הציפור אפשר לראות את ההקפדה העיצובית. gis עת”א©
ככה עובד הראש של האדריכלים: בטון זה מכוער ולא מגניב. מה מגניב? ים. אז נשים גלים וציפורים.
ככה עובד הראש של האדריכלים: בטון זה מכוער ולא מגניב. מה מגניב? ים. אז נשים גלים וציפורים. google maps©
%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94
השקעה אדירה בפיסול, צורות וסמלים google maps©

אז בזמן שהנהג נוסע במהירות למטה ונהנה לו מכל העיצוב המתעגל ה”שונה” ו”המיוחד” הזה, תראו מה קורה להולכי הרגל במחלף וולפסון למעלה.

בעיה בסדר עדיפויות

הבעיה העיקרית היא נוחות ההגעה לתחנת הרכבת במחלף.
תחנת הרכבת היא למעשה הדבר המרכזי במחלף הזה והתכנון היה צריך להעמיד אותה במרכז סדר העדיפויות.

הקישור של תחנת הרכבת עם תחנת האוטובוסים הנוסעים ממערב למזרח (מיפו לחולון) היא מעולה.
התחנות נמצאות בצמוד לשער הכניסה. צריך רק לרדת מהאוטובוס, לצעוד כ10 פסיעות, ואנחנו בתוך התחנה.
זו לא תוצאה של תכנון נח ומתחשב. זה פשוט יד המקרה!להמשיך לקרוא ←

קיצוץ בקריה לטובת מדרכה רחבה – התקדמות העבודות


העבודות להרחבת המדרכה בדרך בגין בסמוך לקיריה מתקדמות, ולאחרונה קיבלתי דיווח מעמרי סגל על תחילת ריצוף המדרכה.
נקווה שזו הישורת האחרונה בעבודות המתמשכות והגדר תוסר במהרה.

העבודות האלו מתעכבות יותר מידיי זמן, ההצהרה על השילוט הייתה כי סיום הפרוייקט צפוי למרץ 2016.

עבודות הריצוף החילו. הסרת הגדר מתקרבת.
עבודות הריצוף החלו. הסרת הגדר מתקרבת.
הדמיה
הדמיה

רשומות קודמות בנושא: 1, 2

כמעט כל מפרצי האוטובוס ברחובות הבינוניים והקטנים בת”א מיותרים – לבטל מיד.


לא מחדש הרבה, רק משתף באבסורד וקורא לפעולה מהירה של ביטול מפרצים.

עצירה של אוטובוס בתוך תנועה זורמת היא מטרד ולפעמים גם סכנה בטיחותית. לכן הומצא המפרץ, שמאפשר לאוטובוס להתנתק מהתנועה הזורמת ולעמוד באין מפריע.

מפרץ אוטובוס
מפרץ אוטובוס

הקונצפט של מפרץ אוטובוס הומצא בעבור כבישים מהירים. עד כאן הכל בסדר.

מפרץ כפי שהתכוונו שיהיה
מפרץ כפי שהתכוונו שיהיה

הבעיה התחילה ברגע שקברניטי העיר שלנו החילו את הקונצפט הזה על כל רחובותיה של העיר, גם אלה הקטנים ביותר.
המטרה המקודשת של זרימת התנועה דרסה בדרך את הדברים שאמורים להיות הבסיסיים ביותר בעיר, המרחב הציבורי.
כך אני מוצא מפעם לפעם כל מיני מפרצים מגוחכים שלא משאירים מדרכה סבירה ללכת עליה.

70% מהמדרכה נלקחה עבור מפרץ אוטובוס
70% מהמדרכה נלקחה עבור מפרץ אוטובוס, רח פרישמן, לב ת”א

מעבר לגזילה של המרחב הציבורי, חשוב לציין שברוב המקרים המפרצים האלה לא תורמים כלום . לא לתחבורה הציבורית ולא לתנועת הרכבים הפרטיים.להמשיך לקרוא ←

הגיע הזמן: בניין מנהל ההנדסה של עיריית תל אביב שופץ


בשנים האחרונות השקיעה עיריית תל אביב בשיפוץ בניין העירייה לא מעט כסף, ומפעם לפעם זכתה לביקורת על כך.

לאחרונה הושלם שיפוצו של בניין נוסף של עיריית תל אביב, השני בחשיבותו לדעתי. בניין מנהל ההנדסה.

20161005_114859
חזית לשד’ בן גוריון
20161005_114539
חזית לרח’ שפינוזה
20161005_114859
חזית לרח’ פילון

להמשיך לקרוא ←

עדכון בנייה: לולאת וולובלסקי


מבנה הלולאה הושלם. עכשיו מתבצעות עבודות הגמר והפיתוח.
עדכון אחרון

הלולאה החפורה תקשר כביש גישה עתידי שיחבר את דרך בגין אל חניוני המגדלים החדשים ב”רצועת המע”ר הצפונית”.

אפשר להבחין בשתי המנהרות הנפרדות שכוללת הלולאה. הפנימית מיועדת לכלי רכב, והחיצונית תהווה מעבר תת קרקעי רחב להולכי רגל ורוכבי אופניים ותקושר למעבר עילי שיבנה מעל כביש השירות שיהיה כלוא בין מגדלי רצועת המע”ר לבין איילון.

20161010_111717-large
הלולאה הפנימית כבר סלולה באספלט
20161010_121758-large
אל המשטח הזה תתחבר הלולאה החיצונית – זוהי בעצם קצה דרך הולכי הרגל שתיבנה על גג כביש השירות
20161010_121826-large
זווית נוספת.
20161010_121853-large
ועוד מרחק
20161012_124531-large
זוהי הלולאה החיצונית – דרך הולכי הרגל ורוכבי האופניים. בהמשך יהיה כאן פיצול גם לכיוון ימין, אל מסוף ארלוזרוב ותחנת הרכבת התחתית
20161012_125057-large
הכביש הפנימי – הכביש שמוביל לדרך השירות עבור חניוני המגדלים.
20161012_134928-large
בתוך מנהרת הולכי הרגל
20161012_135416-large
הפתח הימני – מנהרת הולכי הרגל- הפתח השמאלי – מנהרת כביש הגישה, אשר מצוי בנקודה זו במפלס נמוך יותר ונכנס אל מתחת למשטח ממנו צולמה התמונה. צילום לכיוון צפון מערב.
20161012_135539-large
צילום מתוך הפתח לכיוון מטה – מנהרת כביש הכביש לדרך השירות
fd
הלולאה מורכבת משתי טבעות: הטבעת הפנימית תהווה את כביש הגישה והטבעת החיצונית את דרך הולכי הרגל ורוכבי האופניים. © נתיבי איילון

רק”ל: התקדמות הקמת מרכז התחזוקה של הקו האדום


מרכז התחזוקה של הקו האדום של הרכבת הקלה מוקם בימים אילו בשטח צפונית לתחנת הרכבת פ”ת-קירית אריה. העבודות החילו באוגוסט 2014 ואפשר כבר לראות את המבנים עומדים בשטח.

מרכז התחזוקה יכלול גם תחנת נוסעים שתקושר אל תחנת רכבת ישראל הסמוכה.
משום מה תחנת רק”ל זו מפורסמת ומדוברת פחות. זה יהיה הקישור היחיד בפ”ת בין הרכבת הקלה לרכבת ישראל.

הנה עדכון מצולם מהשטח, וכמה הדמיות.

20161002_092922-large
כמובן, אדריכלות יקרה ולא סיבתית
20161002_092927-large
יש עוד עבודה
20161002_094057-large
מבט ממזרח למערב
20161002_094159-large
מבט ממזרח למערב
20161002_093039-large
מבט מדרום
final_dep01
אמיר מן, עמי שנער אדר’ ©
final_dep02
אמיר מן, עמי שנער אדר’ ©
final_dep04
אמיר מן, עמי שנער אדר’ ©
final_dep06
אמיר מן, עמי שנער אדר’ ©
final-dep03
אמיר מן, עמי שנער אדר’ ©
final-dep05
אמיר מן, עמי שנער אדר’ ©
final-dep07
אמיר מן, עמי שנער אדר’ ©

ישיבת הוועדה לאיחוד בת ים / חלוקת הכנסות 27.9.16


רשומה זו מובאת בשיתוף עם התנועה לאיחוד המטרופולין בה אני חבר.

ביום ג’, 27.09.16, התקיים דיון נוסף של הוועדה ולהלן הנקודות החשובות מבחינתנו:

  • דיון זה היה הדיון הפומבי האחרון, הדיונים הבאים של הוועדה יהיו פנימיים וסגורים לציבור.
  • יו”ר הוועדה הכריז כי הוועדה מתכננת לגבש מסקנותיה ב”חודשיים-שלושה” הקרובים.
  • במהלך עשר הימים שלאחר הדיון ניתן לשלוח לחברי הוועדה רשמים והשגות בכתב לדוא”ל: kinerett@taldor.co.il
  • כל הנוכחים במפגש, למעט נציגי עיריית בת ים, מתנגדים בתוקף לרעיון חלוקת ההכנסות.
  • מהדברים שאמר מנכ”ל עיריית בת ים, ארז פודמסקי שהיה הדובר המרכזי מטעם עיריית בת ים:
  1. “אפתיע אתכם…אבל אני לא נגד איחוד עם ת”א, רק שאיחוד צריך להיעשות באהבה או לא להיעשות בכלל”. רמז על כך שאם בוחרים בפתרון של איחוד צריך להציג תכנית מפורטת לעיריית בת ים איך עושים את זה. (ובמילים אחרות שלא נאמרו אלא מובאות כפרשנות שלי: “מה יהיה עם בעלי התפקידים בעיריית בת ים?”)
  2. פודמסקי כינה את רעיון האיחוד בדגם הנוכחי כ”אונס” של בת ים.
  3. עוד הוא הוסיף שאולי צריך להשקיע בלהסביר לתושבי בת ים מדוע טוב ונכון להם להתאחד עם תל אביב.
  4. “לא נתקלנו בשום דיון שמפרט איך בדיוק יתבצע האיחוד עם תל אביב”..”לא הגיעו הצעות”..
  5. יחד עם זאת, הוא נזכר לסייג מפעם לפעם ולהזכיר שלדעתו פתרון של איחוד אינו אפשרי מהסיבה ש”לא יודעים איך לעשות את זה”.
  • ראש עיריית בת ים, יוסי בכר המשיך את הקו והוסיף:
    1. “אף פעם לא שללנו איחוד, אבל לא קיבלנו תכנית איחוד”.
    2. בנושא חלוקת ההכנסות הוא הצדיק את עיריות ראשל”צ, חולון ותל אביב שהינן מתנגדות לתת מתקציביהן. הוא הוסיף שהכסף לעיריית בת ים צריך להגיע מהמדינה.
20160927_123909
אף אחד לא מתנגד לאיחוד עם ת”א-יפו. אפילו לא מנכ”ל וראש עיריית בת ים